פרשת ואתחנן

פרשת ואתחנן היא הפרשה השניה בספר דברים. בפרשה, ממשיך נאומו הארוך של משה וכלולה בו חזרה על עשרת הדיברות יחד עם פרשיות שמע ישראל ואזהרה לישראל על שמירת המצוות.

תוכן הפרשה[עריכה]

תחינותיו של משה להיכנס לארץ- משה מתאר את תפילותיו לקב"ה להיכנס לארץ ואת סירובו. הקב"ה מורה לו לעלות לראש ההר ולראות את הארץ משום שלא יזכה להיכנס אליו ברגליו. בנוסף, הקב"ה מצווה עליו למנות את יהושע כמחליפו.
שמירה על המצוות- משה מצווה לעם לשמור על המצוות ולא להוסיף או לגרוע מהן, תוך כדי שהוא מזכיר גם את מעמד הר סיני בתור חיזוק לשמירת המצוות וכהרחקה מעבודה זרה.
אזהרה מפני גלות- משה מזהיר את העם שבמידה ולא ישמרו כיאות על המצוות, הקב"ה יגרש אותם מעל ארץ ישראל ויגלה אותם
הבדלת ערי המקלט- כפי שכבר צווה משה בפרשת מסעי, משה מבדיל שלוש ערים בעבר הירדן המזרחי לערי מקלט.
חזרה על עשרת הדיברות- משה מתאר שוב את מעמד הר סיני, וחוזר בשינויים קלים על עשרת הדיברות שנאמרו במעמד הר סיני בפרשת יתרו.
יסודות האמונה והעברת המסורת-בסיום עשרת הדיברות, משה אומר את פרשיות שמע ישראל ומזהיר את העם שלא יתפתו ללכת אחרי עבודה זרה, שמא הקב"ה יביא עליהם עונש. בנוסף, מתוארת החשיבות בהעברת מסורת יציאת מצרים גם לדורות הבאים.
אזהרה מפני חתונה ליושב הארץ- משה מזהיר את העם שלא יתערבו בעם הארץ ויתחתנו איתם, ואף מזהיר שעם הארץ עלול להסיר את בניהם מדרך הישר. משה מזכיר כי הקב"ה מבקש לקיים את השבועה שנשבע לאבות וכי במידה ויעשו את מצוותיו הם עתידים לחיות בארץ.