רבי שמואל אהרן קאידנובר

הדף "מהרש"ק" מפנה לכאן. לערך העוסק בר' שלמה קלוגר, ראו רבי שלמה קלוגר.

רבי שמואל אהרן קאידנובר (קאידנוור, ידוע בכינוי מהרש"ק) היה רב, דיין ישיבה, פוסק ומקובל באירופה בתקופת האחרונים.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בשנת שע"ד בקוידנוב שעל יד מינסק (ויש אומרים שנולד בוילנא^{(דרוש מקור)}) לאביו ר' ישראל. למד אצל רבי יעקב מלובלין ובנו רבי העשיל מקראקא.

בצעירותו התקבל לכהן כדיין בבית דינו של רבי משה לימא (בעל 'חלקת מחוקק') בוילנא, יחד עם רבי שבתי כהן (בעל הש"ך), רבי הלל צבי (בעל 'בית הלל') ורבי אפרים כ"ץ (בעל 'שער אפרים'). בשעת פרעות ת"ח ות"ט ברח מוילנא ונדד דרך צ'כיה, הולנד וגרמניה. לאחר נדודיו התקבל לכהן כרב בעיירה קורוב שע"י לובלין. בשנת תט"ו, כשפרצה המלחמה בין רוסיה ופולין נהרגו בהפצצה שתי בנותיו^[1], והוא ובנו ניצלו בנס, ונמלט לאוסטריה, ושימש שם כרב באחת העיירות.

הוא נדד והגיע למוראביה, שם שהה תקופה בניקלשבורג, שם תפס ישיבה והעמיד תלמידים רבים. כיהן כרב בבריסק דליטא, פיורדא, פרנקפורט דמיין ובסוף ימיו בקראקא, ובכל מקומות רבנותו קיים ישיבות שהעמידו תלמידים רבים.

היה בעל ידיעות רחבות בחכמת הקבלה, אותה למד מפי המקובל רבי יעקב תעמרליש מלובלין. בספר "ברכת הזבח" (פרשת שופטים), לאחר שהאריך הרבה בעניין גלגולי נשמות, כתב: "יש לי כאן לכתוב הרבה עניינים פלאיים, אך קצרתי היום מפני שרבים שבדורות האלו מלעיגים ומלשינים על חכמת הקבלה, תיפח רוחם, ולא כתבתי כאן אלא דברים שהם מפורסמים, ועיקר הדברים כמוסים עמדי ואין לגלותם אלא לצנועים...". שם משמע גם שהיו לו גילויים, כמו שכתב: "שהמה נגלו לי מסוד ה' ליראיו".

נפטר בי"ט בתמוז תל"ו^[2] נפטר בהיותו בועד הגליל העי חמלניק, ושם נקבר.

תלמידיו[עריכה]

• בנו רבי צבי הירש קאידנובר- בעל ספר קב הישר.
• ר' חנוך העניך אבד"ק שנייטאך- בעל שו"ת חינוך בית יהודא.

ספריו[עריכה]

• תפארת שמואל- על הש"ס, על פסקי הרא"ש וארבעה טורים. חידושיו על הש"ס נדפסו בחלק ממהדורות הש"ס בסוף כרכי הגמרא. פירושו על הרא"ש הודפס בדפוס וילנא תחת חיבור פסקי הרא"ש.
• אמונת שמואל- שו"ת
• ברכת שמואל- על התורה
• ברכת הזבח- על גפ"ת סדר קדשים

תקופת חייו של רבי שמואל אהרן קאידנובר על ציר הזמן

הערות שוליים