פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט סו לה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף לה[עריכה]
המוחל, מזיק הוא משעה שמחלו. ואפילו קבל עליו אחריותא, אינו גובה ממשעבדי, אפילו מלקוחות שלקחו לאחר מכאןב, אלא אם כן כתב לו בשעת מכירה: (אם) אחזור ואמחול חוב זה הריני משעבד עצמי ונכסי לשלם דמי חוב זה, גובה ממשעבדי, אפילו מלקוחות שקדמו למחילתו (שו"ת רא"ש,שו"ת רשב"א).
א. אפילו קיבל עליו אחריות – כן כתב בשו"ת הרא"ש. ונימק שקבלת האחריות היא רק על מקרה שימצא שאינו שלו או שיבוא בעל חובו לטרוף ולא על מקרה שיגרום נזק, שהרי אם מכר בית באחריות ואח"כ שרפו ודאי אין ע"כ אחריות אלא יכול להעמידו בדין ולגבות רק מנכסים שהיו אצלו מעת ההעמדה בדין ולהבא.
ב. לקוחות שלקחו לאחר מכאן: ש"ך – לכאורה דין זה תלוי במחלוקת בסי' קיט אם יש קול לנזיקין או שהוי כמלווה ע"פ, אך אפשר לומר שכאן לכו"ע אין קול כיוון שהזיק רק בגרמי ולא בידיים או בגלל שהזיק בדיבורו ולא במעשה. ומ"מ תמה על הסמ"ע שפסק לקמן שיש קול לנזיקין וכאן הביא בסתמא את נימוקו של הרא"ש שדימה זאת לשורף בית, הרי שריפת בית זה מעשה ישיר ובידיים.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.