עריכת הדף "השכונה היהודית בהר ציון" (פסקה)

==דעת רבי אשתורי הפרחי==

[[רבי אשתורי הפרחי]] הגיע לארץ ישראל והיה בירושלים בשנת 1309. הוא מתאר את הנוכחות היהודית בירושלים אגב דיונו בהלכות פדיון פֵּ‏‏‏רוֹ‏ת [[מעשר שני]] ו[[נטע רבעי]]. ‏‏<ref>‏כפתור ופרח לאשתורי הפרחי, מהדורת א.מ. לונץ, ירושלים תרנ"ט עמ' תקנ"ט תק"ט, מצוטט במאמרו של ריינר ‏</ref> .  לפי ההלכה, המפריש פרות אלו בירושלים צריך להוציא אותן מהעיר ולאבדם מחוצה לה. פרחי קובע שהיות ו'''ציון''' ו'''ירושלים''' '''אינם אותו מקום''', אין על תושבי ירושלים לטרוח בחובת הוצאת הפרות, די יהיה בהוצאתם מחוץ לירושלים (היום [[העיר העתיקה]]), דהיינו לציון (היום [[הר ציון]]).

הוא  מנמק זאת  במובאות מהמקרא, מ[[ספר מלכים]] ומ[[ספר דברי הימים]] :
*‏"אָז יַקְהֵל שְׁלֹמֹה אֶת-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-כָּל-רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת נְשִׂיאֵי הָאָבוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה--יְרוּשָׁלִָם:  לְהַעֲלוֹת אֶת-אֲרוֹן בְּרִית ה', '''מֵעִיר דָּוִד--הִיא צִיּוֹן''' {{מקור|תנ"ך:מלכים א ח א$מלכים א ח, א}}  
* "וַיָּבִיאוּ, אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹקים, וַיַּצִּיגוּ אֹתוֹ, בְּתוֹךְ הָאֹהֶל אֲשֶׁר נָטָה-לוֹ דָּוִיד..." {{מקור|תנ"ך:דברי הימים א ט"ו א$דברי הימים א ט"ו, א}} .

מסקנתו היא כי  מדובר בשני מקומות שונים וכך הוא כתב :"האהל הוא בציון, והנך רואה, כי עוד '''היום'''(במאה ה-14)), האהל הזה קיים כבתחילת הוויתו, והיא בכיפה כנגד הר המוריה לדרום והכל קורים '''היכל דוד'''".

אחרי שהוא מגדיר את מיקום "היכל דוד"  הוא ממשיך בתאור ומגיע לשכונת היהודים ובית הכנסת.  היכל דוד הוא במקומו של '''האהל''' שהציב [[דוד המלך]] כאשר הביא אותו מבית אדום הגיתי, כפי שמובא במקרא:"  וְהָיָה אֲרוֹן ה', בָּא עִיר דָּוִד... וַיָּבִאוּ אֶת-אֲרוֹן ה' וַיַּצִּגוּ אֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ, בְּתוֹךְ הָאֹהֶל, אֲשֶׁר נָטָה-לוֹ דָּוִד" {{מקור|תנ"ך:שמואל ב ו ט"ז-י"ז$שמואל ב ו, ט"ז-י"ז}}. '''מקומו של ה"אוהל" שהיה ל"היכל" הוא ב"ציון", מדרום לשכונה היהודית ולבית הכנסת שלה.'''.  המבנה  מכוסה בכיפה ופונה צפונה כלפי הר הבית.