הצגת המקור של הדף "אנציקלופדיה תלמודית:נר שבת ויום טוב"

<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''': המצוה להדליק נר לשבת וליום טוב.</span>

== <span dir="rtl">המצוה ומעלתה</span> ==

=== <span dir="rtl">מעלתה ועונשה</span> ===

<span dir="rtl">מצוה להדליק נר שבת</span><ref><span dir="rtl">עי' להלן.</span></ref><span dir="rtl">, שאין לך שמקדש את השבת ומרוממה, אלא הדלקת הנר בלבד</span><ref><span dir="rtl">גנזי שכטר ח&quot;א עמ' ו.</span></ref><span dir="rtl">, ויש בהדלקת נר שבת משום כבוד שבת</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">40 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, ועונג שבת</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">34 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, ושלום בית</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">60 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">. במעלתה ושכרה אמרו במדרש: אמר הקב&quot;ה אם אתם זהירים בנר שבת, אף אני מאיר לכם, שנאמר: והיה לך ה' לאור עולם</span><ref><span dir="rtl">ישעיה ס יט. תנחומא (בובר) נח ס&quot;א.</span></ref><span dir="rtl">. במדרש אמרו: ויברך אלוקים את יום השביעי</span><ref><span dir="rtl">בראשית ב ג.</span></ref><span dir="rtl">, רבי אלעזר אומר ברכו בנר, ובי היה המעשה, פעם אחת הדלקתי את הנר בלילי שבת ובאתי ומצאתי אותו במוצאי שבת דלוק, ולא חסר כלום</span><ref><span dir="rtl">ב&quot;ר פי&quot;א ב.</span></ref><span dir="rtl">. וכתבו ראשונים שנר של שבת אינו כבה מהרה כשם שכבה בחול</span><ref><span dir="rtl">מחז&quot;ו סי' קנה.</span></ref><span dir="rtl">. עוד אמרו חכמים: שני מלאכי השרת מלוים לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע, וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו, ואם לאו, מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו</span><ref><span dir="rtl">ריבר&quot;י ברייתא שבת קיט ב.</span></ref><span dir="rtl">. אמר רב הונא הרגיל בנר - שבת</span><ref><span dir="rtl">ר' פרחיה (בשיטת הקדמונים) שבת כג ב; טור שם; לבוש שם. ועי' רש&quot;י שם ד&quot;ה בנים: על ידי נר מצוה דשבת וחנוכה, ועי' ר&quot;ח שם ורא&quot;ש שם פ&quot;ב סי' יג ומאירי שם ושפ&quot;א שם, שפי' לענין נר חנוכה (ועי' הגהות הגר&quot;א לרא&quot;ש שם, שהוסיף: ושבת), וכ&quot;ה בעין יעקב שם, ועי&quot;ש להלן בגמ': חזא דהוה רגיל בשרגי טובא וכו', ועי' ר&quot;ח ור' פרחיה ומאירי שם, שפי' לענין נר חנוכה ונר שבת.</span></ref><span dir="rtl">, יפה</span><ref><span dir="rtl">סמ&quot;ג עשין ל, ואפשר שגרס כן בגמ'; טור שם, ועי' ב&quot;ח שם שהכריח כן. ועי' ר' פרחיה שם: שמדליקו בשעתו, ונותן בו שמן הרבה כדי הראוי לו, ועי' פתח עינים שם שמדליק הרבה יותר מהחיוב.</span></ref> <span dir="rtl">- שכרו שיהיו לו בנים תלמידי חכמים</span><ref><span dir="rtl">שבת כג ב ורש&quot;י שם ד&quot;ה בנים.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: כי נר מצוה ותורה אור</span><ref><span dir="rtl">משלי ו כג.</span></ref><span dir="rtl">, על ידי נר מצוה, בא אור תורה</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">. ומצות הדלקת הנר היא אחת משלוש מצוות שנשים שאינן זהירות בהן, מתות בשעה לידתן</span><ref><span dir="rtl">משנה שבת לא ב.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">קדמותה</span> ===

<span dir="rtl">מצות הדלקת נר שבת קבלה היא לישראל מימי משה רבינו</span><ref><span dir="rtl">לקח טוב שמות לה ג.</span></ref><span dir="rtl">. מן האחרונים יש שכתבו שמצוה זו מוחזקת בידינו מאמותינו הקדושות והלאה</span><ref><span dir="rtl">פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פל&quot;ה סי' ג; א&quot;א (בוטשאטש) סי' רסג ד&quot;ה במקום. ועי' מדרש אגדה (בובר) פכ&quot;ד סי' סז: וכשם שהיתה שרה זהירה בשלשה מצות שהאשה חייבת בהם, נדה וחלה והדלקת הנר, כך היתה רבקה זהירה, ועי' ב&quot;ר פ&quot;ס טז.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מי שכתב שבוודאי נהגו כן כל הנשים הצדקניות שנהגו על פי תורת שם ועבר, ואולי עוד לפני זה משעה שכבתה האשה נרו של עולם</span><ref><span dir="rtl">עלי תמר שבת פ&quot;ב ה&quot;ו ד&quot;ה במדרש לקח.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">מקורה</span> ===

<span dir="rtl">הדלקת נר שבת, כתבו ראשונים שחיובה מדרבנן</span><ref><span dir="rtl">עי' שאילתות שאילתא סד; רמב&quot;ם ברכות פי&quot;א ה&quot;ג ושבת פ&quot;ה ה&quot;א; סמ&quot;ג עשין ל; מאירי שבת כה ב; תפא&quot;י עוקצין פ&quot;ג יכין אות צד; פמ&quot;ג או&quot;ח סי' תרעא משב&quot;ז ס&quot;ק א. ועי' רי&quot;פ פערלא לרס&quot;ג עשין נט-ס ד&quot;ה ואמנם יש.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שמנו אותה בכלל שבע מצוות מדרבנן</span><ref><span dir="rtl">שער ספר כתר תורה (ויטאל).</span></ref><span dir="rtl">. ומהם שכתבו שהדלקת נר שבת היא מדברי נביאים, שציוו לכבד את השבת, והדלקת נר נאה היא עיקר הכבוד</span><ref><span dir="rtl">סמ&quot;ג שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מן הראשונים מי שחולק וסובר שהדלקת נר שבת היא מהתורה</span><ref><span dir="rtl">יראים סי' תכט; עי' א&quot;ר סי' תרע&quot;א ס&quot;ק ב. ועי' תועפות ראם ליראים שם ס&quot;ק ב, שהביא ראיה מתנחומא ר&quot;פ נח: על שלש עבירות נשים מתות וכו' על שאינן זהירות בנדה בחלה ובהדלקת הנר, ושלש מצות הללו מן התורה הן, ועי' רי&quot;פ פערלא לרס&quot;ג עשין נט-ס ד&quot;ה ואמנם יש, שהלשון מן התורה לאו דוקא הוא.</span></ref><span dir="rtl">, ואף שלדבריו דרשוה מהכתוב בנביאים: וכבדתו מעשות דרכיך</span><ref><span dir="rtl">ישעיה נח יג.</span></ref> <span dir="rtl">- והדלקת הנר היא עיקר הכיבוד</span><ref><span dir="rtl">פרי צדיק קונטרס שביתת השבת אות ה ד&quot;ה ובספר, בד' היראים שם. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">40.</span></ref> <span dir="rtl">- הלכה-למשה-מסיני* היא (&quot;גמרא גמירי לה&quot;), ובא ישעיה והסמיכה לפסוק</span><ref><span dir="rtl">יראים שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl"> </span>

=== <span dir="rtl">חובתה</span> ===

<span dir="rtl">הדלקת נר שבת היא חובה</span><ref><span dir="rtl">עי' רמב&quot;ם ברכות פי&quot;א ה&quot;ג שבת פ&quot;ה ה&quot;א ושביתת עשור פ&quot;ג ה&quot;י וכס&quot;מ שבת שם וסמ&quot;ג עשין ל, בפי' רב ורבא שבת כה ב, וכ&quot;מ ברי&quot;ו תא&quot;ו ני&quot;ב ח&quot;ב ועי' ציון</span> 116<span dir="rtl">; תוס' שבת כה ב ד&quot;ה הדלקת וס' המנהיג הל' שבת עמ' קמו, ועי&quot;ש ושם שהביאו ראיה ממשנה שבציון 35, ועי' תוס' הרא&quot;ש שם בפי' הב' שפי' המשנה בע&quot;א, וכ&quot;ה בפנ&quot;י שם ברש&quot;ש שם לא ב ובשפ&quot;א שם כה ב. ועי' ראבי&quot;ה סי' קצט: קיבלוה עליהם כל ישראל מחמת מצוה כחובה. ועי' ראש יוסף שם כד ב ד&quot;ה ר' ישמעאל, שלדעת חכמים במשנה שם כד ב, הדלקת נר בשבת אינה חובה אלא מצוה (עי' רמב&quot;ם ברכות פי&quot;א ה&quot;ב ושבת פ&quot;ה ה&quot;א).</span></ref><span dir="rtl">, ומכים את הנמנע מלקיימה עד שתצא נפשו, כדי לקיימה</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע כפיה: במצוות עשה, ושם: במצוות שמדרבנן. חת&quot;ס שבת כה ב ד&quot;ה הדלקת.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מן האחרונים מי שסובר שנחלקו בדבר אמוראים, שלדעת רב ורבא - וי&quot;ג: רבה</span><ref><span dir="rtl">עי' הגהות הב&quot;ח שם.</span></ref> <span dir="rtl">- הדלקת נר בשבת היא חובה, ולדעת אביי אינה חובה</span><ref><span dir="rtl">פנ&quot;י שם, ועי' קהלות יעקב שבת סי' כ בד', שאף לדעת אביי, בודאי יש בהדלקת הנר מצוה ככל שאר ההכנות הנעשות לכבוד שבת, אלא שאין בזה מצוה מיוחדת בפני עצמה, ורשאי להמנע מעונג זה כדרך שמונע עצמו מאיזה מאכל, כשהוא מצטער באכילתו, ועי' ציון</span> 31<span dir="rtl">; חת&quot;ס שם ד&quot;ה הדלקת.</span></ref><span dir="rtl">. ומהם שכתבו שאף לדעת אביי יש בדבר מצוה, אלא שאין מחוייבים לחזר אחריה, אך בזמן כעס, מענישים את הנמנע מלקיימה</span><ref><span dir="rtl">חת&quot;ס שם. ועי' ציון</span> 30<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">עונג שבת וכבוד שבת</span>  ===

<span dir="rtl">הדלקת נר שבת יש סוברים שהיא בכלל עונג שבת</span><ref><span dir="rtl">תנחומא ר&quot;פ נח; רמב&quot;ם שבת פ&quot;ה ה&quot;א; ר&quot;ת בתוס' שבת כה ב ד&quot;ה חובה; רשב&quot;א שם; עי' הגה&quot;מ שבת פ&quot;ה אות כ בשם מהר&quot;ם; רא&quot;ש שבת פ&quot;ב סי' יח; ר' פרחיה (בשיטת הקדמונים) שבת כ א; פסיקתא זוטרתא שמות טז ח; מאירי שם כה ב; עי' שבה&quot;ל סי' נט; כלבו סי' נח ד&quot;ה כשם; ספר הבתים ח&quot;ג על רמב&quot;ם שבת פ&quot;ו; חי' הר&quot;ן שם; שו&quot;ע או&quot;ח רסג ב; לבוש שם ס&quot;א; פמ&quot;ג או&quot;ח סי' רסד משב&quot;ז ס&quot;ק א; שו&quot;ע הגר&quot;ז או&quot;ח סי' רסג ס&quot;א וס&quot;ב וסי' רעג סי&quot;ב; פרי צדיק קונטרס שביתת השבת אות ה ד&quot;ה ובספר, בד' רש&quot;י שבת שם ד&quot;ה חובה, ועי' ציונים</span> 36<span dir="rtl">,</span> <span dir="rtl">376,</span> <span dir="rtl">404. ועי' ציון 88.</span></ref><span dir="rtl">, והיא ראש לכל עונג</span><ref><span dir="rtl">מאירי שם.</span></ref><span dir="rtl">, שאין זה עונג לשבת בחושך</span><ref><span dir="rtl">תנחומא שם; לבוש או&quot;ח סי' רסג ס&quot;א: עונג שבת הוא כשהבית מלא אורה.</span></ref><span dir="rtl">, והיושב בחשיכה נחשב כמת, שנאמר: במחשכים הושיבני כמתי עולם</span><ref><span dir="rtl">איכה ג ו. ר' פרחיה שם.</span></ref><span dir="rtl">, ועוד שהאוכל בחושך אינו אוכל לשובע, וחושש שיפול זבוב או שאר דבר איסור במאכלו, ואינו רואהו</span><ref><span dir="rtl">פסיקתא זוטרתא שם; שבה&quot;ל שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאין בהדלקת הנר משום עונג שבת</span><ref><span dir="rtl">ערוה&quot;ש או&quot;ח סי' רסג ס&quot;א, בד' רש&quot;י שבת כה ב ד&quot;ה חובה, ועי' ציון</span> 32<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שהדלקת נר שבת היא בכלל כבוד שבת</span><ref><span dir="rtl">עי' ילקו&quot;ש ר&quot;פ בהעלותך: נרותיה הן כבודה; עי' שאילתות שאי' סג וקכב; סדור קדמון בס' מספרות הגאונים (אסף) עמ' 80; עי' רש&quot;י שם כה ב ד&quot;ה חובה; רמב&quot;ם שבת פ&quot;ל ה&quot;ה; עי' ראבי&quot;ה סי' תשיב ואו&quot;ז ח&quot;ב הל' ער&quot;ש סוס&quot;י יא והגה&quot;מ שבת פ&quot;ה אות א, בשם ירושלמי ברכות פ&quot;ט, ולפנינו אינו; יראים סי' תכט; סמ&quot;ג עשין ל; עי' ס' העתים סי' קנו; כלבו שם; ספר הבתים שם; עי' נמו&quot;י שם; מ&quot;מ שבת פ&quot;ה ה&quot;א; צדה לדרך מאמר ד כלל א פי&quot;ד; עי' ב&quot;י שם בסוף הסימן בשם מהר&quot;י אבוהב בשם ארחות חיים; עי' טוש&quot;ע או&quot;ח רסג ד; שו&quot;ת הרדב&quot;ז ח&quot;ו סי' ב אלפים רט; עי' לבוש שם ס&quot;י; פמ&quot;ג או&quot;ח סי' רסד משב&quot;ז ס&quot;ק א; עי' שו&quot;ע הגר&quot;ז שם סי' רסג ס&quot;ו ויד, ועוד. ועי' חדושי הגר&quot;ח על הש&quot;ס שבת כג ב מהגרי&quot;ז, שחיוב ההדלקה מצד עונג שבת שייך רק בשבת, אבל החיוב שמצד כבוד שבת שייך מבעוד יום, שבכלל הכבוד שמתקן צרכיו מבעוד יום. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">404.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: באורים כבדו ה'</span><ref><span dir="rtl">ישעיה כד טו.</span></ref><span dir="rtl">, וכבוד מלך להאיר לפניו</span><ref><span dir="rtl">פרי צדיק קונ' שביתת שבת אות ה ד&quot;ה ומיהו. ועי' שו&quot;ת בית הלוי לוח הסימנים סי' יא שבעצם הדלקת הנר יש כבוד, אפילו אינו נהנה מהנר כלל, ועי' ציון</span> 91 <span dir="rtl">ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, והיא עיקר הכבוד</span><ref><span dir="rtl">סמ&quot;ג שם. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">25.</span></ref><span dir="rtl">, שיהא לאדם נר בסעודתו, שאין סעודה חשובה אלא במקום אור</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י ונ&quot;י שם, ע&quot;פ יומא עד ב: אינו דומה מי שרואה ואוכל וכו'; פירושי סידור התפילה לרוקח אות פז (עמ' תצ). ועי' ציון 48 שי&quot;ח וסוברים שאין חובה להדליק הנר במקום הסעודה.</span></ref><span dir="rtl">. ויש גורסים אף בנוסח הברכה: להדליק נר לכבוד שבת</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> 190<span dir="rtl">, ועי' ציון</span> 191 <span dir="rtl">שי&quot;ח.</span></ref><span dir="rtl">. ונאמר על השמן שמדליקים בו נרות: אשר בי יכבדו אלהים ואנשים</span><ref><span dir="rtl">שופטים ט ט. מספרות הגאונים שם.</span></ref><span dir="rtl">. ואף הטעם שאמרו בהדלקת נר שבת משום שלום בית</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> 57 <span dir="rtl">ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, יש מהראשונים שכתבו שלא חשו לשלום בית אלא בשבת, מפני כבוד השבת</span><ref><span dir="rtl">מרדכי שבת סי' רעג; ציונים לתורה כלל לח (מז ב).</span></ref><span dir="rtl">, שאף זה מכבוד היום שלא תהא קטטה בביתו של אדם</span><ref><span dir="rtl">פרי צדיק שם ד&quot;ה וזהו.</span></ref><span dir="rtl">. וכן אותה שאמרו: ר' שמעון בן אלעזר אומר, יום הכיפורים שחל להיות בשבת, אף במקום שאמרו שלא להדליק - היינו מקום שכשחל יום הכיפורים בחול נהגו שלא להדליק</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע יום הכפורים, ציון 1543 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl">- מדליקים, מפני כבוד השבת</span><ref><span dir="rtl">ברייתא פסחים נג ב.</span></ref><span dir="rtl">, יש מהאחרונים שפירשו, שאף על פי שבשבת זו אין בה אכילה ושתייה, ואין בהדלקת הנר משום עונג בסעודה, מכל מקום מדליקים מפני כבוד השבת</span><ref><span dir="rtl">סדר משנה שביתת עשור פ&quot;ג ה&quot;י; פרי צדיק שם ד&quot;ה ומיהו.</span></ref><span dir="rtl">. אלא שיש מהם מצדדים שחכמים החולקים על ר' שמעון בן אלעזר ואומרים שאין מדליקים ביום הכפורים שחל בשבת</span><ref><span dir="rtl">עי' פסחים שם, וע&quot;ע הנ&quot;ל.</span></ref><span dir="rtl">, טעמם לפי שאין הדלקת הנר אלא משום עונג שבת, שיהא לו אור בסעודתו</span><ref><span dir="rtl">סדר משנה שם. ובשביתת שבת כ' שאף לחכמים הוא משום כבוד, אלא שנדחה מפני המנהג שלא להדליק ביוה&quot;כ, ועי' מש&quot;כ בטעם רשב&quot;א וחכמים בציונים לתורה כלל לח דף מז.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מצדדים שאין נר שבת משום כבוד אלא משום עונג</span><ref><span dir="rtl">ציונים לתורה כלל לח (מז ב) בד' רשב&quot;א בברייתא פסחים נג ב; פרי צדיק שם ד&quot;ה ולפי זה.</span></ref><span dir="rtl">, ולא הזכירוהו בכלל כבוד שבת אלא כשאר ההכנות לעונג שבת, שההכנה לשבת מבעוד יום יש בה גם משום כבוד</span><ref><span dir="rtl">פרי צדיק שם.</span></ref><span dir="rtl">. מן האחרונים יש סוברים שהדלקת נר שבת במקום האכילה היא בכלל עונג שבת, ובשאר החדרים היא בכלל כבוד שבת</span><ref><span dir="rtl">תוספת שבת סי' רסג ס&quot;ק א בד' הרמב&quot;ם שם ושם, ועי' ציון</span> 55<span dir="rtl">, ועי' תורת חיים (סופר) שם ס&quot;ק ה וערוה&quot;ש שם ס&quot;ב, שתמהו עליו; שו&quot;ת בית הלוי ח&quot;א סי' יא בד' רבא שבת כה ב.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים להפך, שהדלקת הנר במקום האכילה היא בכלל כבוד שבת, ובשאר החדרים היא בכלל עונג שבת, שלא יכשל בהליכתו</span><ref><span dir="rtl">ערוה&quot;ש שם בד' הרמב&quot;ם שם ושם, ועי' ציון</span> 54<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מחלקים בין עני לשאר בני אדם, שעני שבלילי החול אינו מדליק נר, הדלקת נר שבת לגביו היא עונג שבת, שלדבריהם עונג שבת הוא מה שנוסף בשבת על המצוי ביום חול, אבל שאר בני אדם שגם בימות החול מדליקים נר, הדלקת נר שבת לגביהם היא כבוד השבת, שטורחים להכין את הנר מבעוד יום</span><ref><span dir="rtl">מחזיק ברכה או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ק א בד' הרמב&quot;ם שם ושם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">שלום בית</span> ===

<span dir="rtl">הדלקת נר שבת יש בה גם משום שלום בית</span><ref><span dir="rtl">שבת כג ב ורש&quot;י שם ד&quot;ה נר וכה ב ורש&quot;י שם ד&quot;ה הדלקת, וגמ' שם לד א ויראים סי' תכט ורא&quot;ש שם סי' כא וריטב&quot;א שם. ועי' לבוש או&quot;ח סי' רסג ס&quot;א וערוה&quot;ש שם ס&quot;ב, שזהו מכלל עונג שבת (עי' ציון</span> 32<span dir="rtl">).</span></ref><span dir="rtl">. אמרו חכמים: ותזנח משלום נפשי, זו הדלקת נר בשבת</span><ref><span dir="rtl">שבת שם ורש&quot;י כג ב ד&quot;ה שלום. ועי' גי' ר&quot;ח שם כה ב ושפ&quot;א שם.</span></ref><span dir="rtl">, שבמקום שאין נר אין שלום, שהולך ונכשל באפילה</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם, ועי' הגהות הב&quot;ח שם: אוכל באפילה, וכ&quot;ה באו&quot;ז הל' ערב שבת סי' ז וסי' יא; מרדכי שבת סי' רצד; שו&quot;ע הגר&quot;ז שם ס&quot;א.</span></ref><span dir="rtl">, ובני ביתו מצטערים לישב בחושך</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שבת כג ב ד&quot;ה שלום; ר&quot;ן שם (י א).</span></ref><span dir="rtl">, ובמקום שיש נר יש שלום, שהנר מעורר השמחה</span><ref><span dir="rtl">פרישה שם ס&quot;ק ב בשם הב&quot;י (עי' ב&quot;י שם בסוף הסימן).</span></ref><span dir="rtl">. וכן אמרו: מנין שצריך הדלקת נר בשבת? שנאמר: וידעת כי שלום אהלך</span><ref><span dir="rtl">איוב ה כד. ר&quot;ח שבת לד א וסידור רש&quot;י סי' תעג וריבב&quot;ן שם ור' פרחיה (בשיטת הקדמונים) שם ורא&quot;ש שם פ&quot;ב סי' כא ותוס' הרא&quot;ש שם ומהרש&quot;ל שם, ע&quot;פ גמ' שם.</span></ref><span dir="rtl">, ואין שלום אלא באור, שנאמר: וירא אלהים את האור כי טוב</span><ref><span dir="rtl">בראשית א ד. ר&quot;ח שם. ועי' ר' פרחיה שם: ואין שלום אלא מאור, דכתיב כי נר מצוה ותורה אור (משלי ו כג), וכתיב דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום (משלי ג יז).</span></ref><span dir="rtl">. ויש שדרשו כן ממה שנאמר: ויברך אלהים את יום השביעי</span><ref><span dir="rtl"> </span> <span dir="rtl">בראשית ב ג.</span></ref><span dir="rtl">, במה ברכו? אלא ממה שאנו רואים בקללות שקלל איוב את יומו שקיללו בחשיכה, שנאמר: הלילה ההוא יקחהו אופל וגו' יקו לאור ואין</span><ref><span dir="rtl">איוב ג ו-ט.</span></ref><span dir="rtl">, מכלל שהברכה שבירך הקב&quot;ה את השבת היא אורה, שהיא שלום הבית</span><ref><span dir="rtl">ס' חסידים (מרגליות) סי' אלף קמז.</span></ref><span dir="rtl">. ומטעם זה אמרו חכמים שמי שהוא עני ואין לו כדי לקנות שמן לנר שבת ולנר חנוכה, נר שבת עדיף, משום שלום ביתו</span><ref><span dir="rtl">שבת כג ב ורש&quot;י שם ד&quot;ה נר.</span></ref><span dir="rtl">. וכן מי שהוא עני ואין לו כדי לקנות נר שבת ויין לקידוש היום, נר שבת עדיף, משום שלום ביתו</span><ref><span dir="rtl">עי' שבת שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">גדר המצוה</span> ===

<span dir="rtl">בגדר מצות נר שבת, יש אחרונים שכתבו בדעת ראשונים שהמצוה אינה בהדלקה, אלא שיהיה נר דלוק</span><ref><span dir="rtl">עי' פנ&quot;י שבת כג א ד&quot;ה ועוד; שו&quot;ת משפטי עוזיאל ח&quot;א או&quot;ח סי' ז ושו&quot;ת הר צבי או&quot;ח ח&quot;א סי' יח ד&quot;ה ולענין וסי' קמ ד&quot;ה ובעיקר, בד' הרמב&quot;ם שבת פ&quot;ה ה&quot;א והשו&quot;ע או&quot;ח רסג ב, ועי' הר צבי שם סי' קמ ד&quot;ה ובזה, שעיקר המצוה היא ההשתדלות שיהא נר דלוק בבית, ונ' שכוונתו לחובה המעשית, אך גדר המצוה הוא שיהיה נר דלוק. ועי' הגהות רע&quot;א לשו&quot;ע או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ד שמ' שכ&quot;ה היא דעת י&quot;מ בתוס' שבת כה ב ד&quot;ה חובה.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאין המצוה שיהיה נר דלוק, אלא המצוה היא בהדלקה</span><ref><span dir="rtl">עי' ראבי&quot;ה סי' קצט; עי' מג&quot;א סי' רסג ס&quot;ק כג; שו&quot;ת שבות יעקב ח&quot;ב סי' מ; א&quot;ר או&quot;ח סי' תרעה ס&quot;ק א בד' המרדכי שבת סי' רעג ושכן מוכח מהשו&quot;ע או&quot;ח רסג י; פמ&quot;ג או&quot;ח סי' תרעה משב&quot;ז ס&quot;ק א; ברכ&quot;י שם ס&quot;ק א בד' האגודה שבת פ&quot;ב סי' לו ושו&quot;ת מהר&quot;י ווייל סי' קצג (עמ' רעט); עי' בהגר&quot;א לשו&quot;ע או&quot;ח סי' רסג ס&quot;י בד' הרמ&quot;א שם (ומקורו במרדכי שבת סי' רעג); עי' רע&quot;א לשו&quot;ע או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ד ומשפטי עוזיאל שם, בד' ר&quot;ת בתוס' שבת כה ב ד&quot;ה חובה; שו&quot;ת דברי מלכיאל ח&quot;ד סי' ה. ועי' ציון</span> 234<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, שכן אמרו בתלמוד לגבי נר חנוכה שהדלקה עושה מצוה</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע חנכה: ההדלקה.</span></ref><span dir="rtl">, והוא הדין לנר שבת</span><ref><span dir="rtl">עי' ראבי&quot;ה שם, ועי&quot;ש ושבות יעקב וא&quot;ר ופמ&quot;ג וברכ&quot;י ודברי מלכיאל שם, שהביאו ראיה מגמ' שבת כג א שהוכיחה שהדלקה עושה מצוה בנר חנוכה מכך שמברכים: להדליק, וכ&quot;ה נוסח הברכה גם בנר שבת (עי' ציון</span> <span dir="rtl">190 ואילך), ועי' פנ&quot;י והר צבי דלהלן שדחו הראיה; עי' מג&quot;א שם; שבות יעקב שם; א&quot;ר שם בד' המרדכי שם ושכן מוכח מהשו&quot;ע או&quot;ח רסג י; פמ&quot;ג או&quot;ח סי' תרעה משב&quot;ז ס&quot;ק א; ברכ&quot;י שם ס&quot;ק א בד' האגודה שם ושו&quot;ת מהר&quot;י ווייל שם; עי' בהגר&quot;א לשו&quot;ע או&quot;ח סי' רסג ס&quot;י בד' הרמ&quot;א שם (ומקורו במרדכי שבת שם); דברי מלכיאל שם. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">504. ועי' שש&quot;כ פמ&quot;ג הערה כג שהסתפק אם אפשר לצאת יד&quot;ח נר שבת ע&quot;י הסרת כיסוי מאפיל מעל נר דלוק.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שבנר שבת אין הדלקה עושה מצוה</span><ref><span dir="rtl">עי' אחרונים שבציון</span> <span dir="rtl">69; ט&quot;ז או&quot;ח סי' תרעה ס&quot;ק א; א&quot;ר שם בשם יש&quot;ש; דברי מנחם הגה&quot;ט סי' תרעה בשם הר&quot;ב מטראני בד' הטור או&quot;ח סי' רסג; שו&quot;ת הר צבי או&quot;ח ח&quot;א סי' קמ ד&quot;ה ואמרתי.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שההדלקה אינה עיקר המצוה, אלא רק התחלה והכנה למצוה, ועיקר המצוה הוא ההנאה והתשמיש לאור הנר</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ע הרב או&quot;ח סי' רסג סי&quot;א וקו&quot;א שם ס&quot;ק ג; עי' בית האוצר כלל סו, ועי&quot;ש שפקפק קצת בזה. ועי' ציונים</span> 210<span dir="rtl">,</span> 228<span dir="rtl">,</span> 239<span dir="rtl">,</span> 243<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שהדלקת הנר בערב שבת היא גמר המצוה, שבכלל כבוד שבת הוא לתקן ענייני הבית לקראת שבת, והדלקת הנר היא העיקר במצוה זו</span><ref><span dir="rtl">פרי צדיק קונ' שביתת שבת אות ה ד&quot;ה ולפ&quot;ז, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">18.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">נר שהודלק על ידי גוי או חש&quot;ו</span> ===

<span dir="rtl">נר שהודלק על ידי מי שאינו חייב במצות נר שבת, כגון על ידי גוי או חרש שוטה וקטן, יש מהאחרונים שכתבו שיוצאים בו ידי חובת המצוה, שלדבריהם מצות נר שבת היא שיהיה נר דלוק, והרי יש נר דלוק</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ת משפטי עוזיאל ח&quot;א או&quot;ח סי' ז. ועי' הר צבי או&quot;ח ח&quot;א סי' קמ שם שמ' שיוצאים בהדלקת גוי רק כשמדליק על פי דבורו והשתדלותו של הישראל. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">69.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאין יוצאים ידי חובת מצות נר שבת בהדלקה של מי שאינו חייב במצוה, שלדבריהם אין המצוה שיהיה נר דלוק, אלא ההדלקה היא המצוה</span><ref><span dir="rtl">עי' ראבי&quot;ה סי' קצט; עי' שו&quot;ת דברי מלכיאל ח&quot;ד סי' ה ד&quot;ה ולכאורה. ועי' ציונים</span> <span dir="rtl">70,</span> 234<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">נר שהיה מודלק ועומד</span> ===

<span dir="rtl">נר שהיה מודלק ועומד, נחלקו ראשונים אם צריך לכבותו ולחזור ולהדליקו: יש סוברים שאין צריך לכבותו ולחזור ולהדליקו לכבוד שבת</span><ref><span dir="rtl">רבינו משולם בס' הישר לר&quot;ת תשובות סי' מז אות ו ובאו&quot;ז הל' ער&quot;ש סי' יא; י&quot;מ בתוס' שבת כה ב ד&quot;ה חובה ובמרדכי שם סי' רצד; פנ&quot;י שבת כג א ד&quot;ה ועוד, ועי&quot;ש שיכול לברך על נר זה, ומ' שמקיים המצוה בנר זה, ולא רק מסלק החיוב, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">196 ואילך; משפטי עוזיאל ח&quot;א סי' ז בד' הרמב&quot;ם שבת פ&quot;ה ה&quot;א.</span></ref><span dir="rtl">, שעיקר המצוה שיהיה נר דלוק בשבת, והרי ישנו נר דלוק</span><ref><span dir="rtl">עי' רע&quot;א לשו&quot;ע או&quot;ח רסג ס&quot;ד בבאור דעה זו; משפטי עוזיאל שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שהסתפקו בדבר</span><ref><span dir="rtl">ר&quot;ת באו&quot;ז שם, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">51.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שצריך לכבותו, ולחזור להדליקו לשם נר שבת</span><ref><span dir="rtl">עי' ר&quot;ת בס' הישר תשובות סי' מח אות ז (הובא בתוס' שבת כה ב ד&quot;ה חובה ובמרדכי שם סי' רצד ובס' האגודה שבת פ&quot;ב אות מה ובמושב זקנים ויקרא כד ב), ועי' ציון</span> <span dir="rtl">53; תועפות ראם ליראה&quot;ש סי' תכט אות ב בד' היראים שם. ועי' מושב זקנים ויקרא כד ב ופירושים ופסקים לרבינו אביגדור פסק רלג, שמחלקים בין נר שבת שצריך לחזור ולהדליק, לנר של יום טוב שאין צריך לחזור ולהדליק. ועי' שו&quot;ת הר צבי או&quot;ח ח&quot;א סי' קמ ד&quot;ה והנה, שאין חיוב לכבות ולהדליק הנר, שהמצוה היא שיהיה אור, והרי יש אור, אלא שעל ידי הכיבוי הוא מכניס עצמו לחיוב מצוה, וחלה עליו חובת הדלקה, ושוב מחוייב בברכה, ומר&quot;ת בתוס' שבת כה ב ד&quot;ה חובה ובמרדכי שם סי' רצד ובס' האגודה שבת פ&quot;ב אות מה, מ' שחייב לכבות.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שהמצוה איננה שיהיה נר דלוק בשבת, אלא להדליק נר לכבוד שבת</span><ref><span dir="rtl">עי' רע&quot;א שם.</span></ref><span dir="rtl">, או כדי שיהא נראה וניכר שנר זה מודלק לצורך שבת</span><ref><span dir="rtl">עי' עטרת צבי או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ק ו; תועפות ראם שם; משפטי עוזיאל שם ד&quot;ה והרמב&quot;ם, ועי&quot;ש שזהו אפילו אם המצוה שיהיה נר דלוק, דבעינן נר שניכר שהודלק לכבוד שבת; החשמל לאור ההלכה פ&quot;ג סי' ו.</span></ref><span dir="rtl">, וכן נהגו הנשים בצרפת</span><ref><span dir="rtl">עי' ר&quot;ת שם ואו&quot;ז שם.</span></ref><span dir="rtl">, וכן הלכה</span><ref><span dir="rtl">רמ&quot;א בשו&quot;ע או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ד; לבוש שם ס&quot;ה.</span></ref><span dir="rtl">. ונחלקו אחרונים בדעתם: יש סוברים שאפילו הודלק לכבוד שבת, כל שהודלק קודם זמן ההדלקה</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון 150 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, יש לכבותו ולחזור ולהדליקו</span><ref><span dir="rtl">דה&quot;ח זמן הדלקת הנר וקבלת שבת אות ג (עמ' 174), ועי&quot;ש שיש לברך על הדלקה זו, ועי' משמרת שלום (פרלוב) סי' כו אות ו ד&quot;ה והנה בעל וקצות השלחן סי' עד ס&quot;ק כח בד' שו&quot;ע הרב דלהלן, שאין לברך; עי' שו&quot;ע הרב שם ס&quot;ו; קצות השלחן שם סי&quot;א.</span></ref><span dir="rtl">, שיהיה ניכר שהדלקת הנר היא לכבוד שבת</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ע הרב שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שכל שהודלק לכבוד שבת אין צריך לכבותו ולהדליקו, אפילו הודלק קודם זמן ההדלקה, אבל אם הדליק הנר לענין אחר, צריך לחזור ולהדליקו לכבוד שבת</span><ref><span dir="rtl">עי' עולת שבת שם ס&quot;ק ב; הגהות רע&quot;א לשו&quot;ע שם. ועי' באה&quot;ל לשו&quot;ע שם ד&quot;ה מבעוד, שבנר שהודלק לצורך שבת שאין צריך לכבותו ולהדליקו, אם יחמיר לכבות הנר כדעה שבציון</span> <span dir="rtl">87, יעשה בזה ברכתו הראשונה ברכה לבטלה.</span></ref><span dir="rtl">. ומהם שכתבו שזהו דוקא בנר שהודלק לאחר פלג המנחה, אבל נר שהודלק קודם פלג המנחה אפילו הודלק לכבוד שבת, צריך לכבותו ולחזור ולהדליקו</span><ref><span dir="rtl">עולת שבת שם, ועי' דה&quot;ח שם אות ד, שאפילו קיבל שבת בשעה שהדליק הנר, אין זה כלום. ועי' משמרת שלום שם שמסתימת דברי רע&quot;א שם משמע שאפילו הודלק קודם פלג המנחה, כל שהודלק לכבוד שבת אין צריך לכבותו.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">הנאה מאור הנר</span> ===

<span dir="rtl">נר שבת, יש להנות מאורו</span><ref><span dir="rtl">עי' לבוש או&quot;ח סי' רסג ס&quot;י; עי' עולת שבת שם ס&quot;ק ה; עי' של&quot;ה שבת נר מצוה אות כה; עי' שו&quot;ע הרב או&quot;ח סי' רסג סט&quot;ו, ועי' שו&quot;ת מהרי&quot;ל סי' נג ומג&quot;א שם ס&quot;ק טו וס&quot;ק כא ובגדי ישע על מג&quot;א שם ושו&quot;ע הרב שם סי&quot;א, שמ' שדי בכך שמשהו יהנה מהנר הנאת אכילה, אף שאינו המדליק עצמו, ועי' עו&quot;ש שם ס&quot;ק ד שתמה על זה. ועי' ראשונים ואחרונים דלהלן.</span></ref><span dir="rtl">, והמדליק מבעוד יום בבית ואוכל בחצר, אם אין הנרות ארוכים שדולקים עד הלילה - שאז הוא נהנה מהם בחזרתו לבית</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ע הרב שם סט&quot;ו; עי' לבושי שרד על שו&quot;ע שם.</span></ref> <span dir="rtl">- ברכתו לבטלה</span><ref><span dir="rtl">עי' האגודה שבת פ&quot;ב אות מה; שו&quot;ת מהרי&quot;ל סי' נג; שו&quot;ע שם ס&quot;ט.</span></ref><span dir="rtl">, שהרי ביום לא נהנה מן האור, שאור הנר אינו ניכר ביום, ובחזרתו לבית בלילה כבר כבו הנרות</span><ref><span dir="rtl">עי' האגודה שם; עי' לבוש שם.</span></ref><span dir="rtl">. ואם בשעה שהדליק הנר היה קצת חושך בבית, והשתמש לאור הנר - לצורך הסעודה</span><ref><span dir="rtl">דה&quot;ח זמן הדלקת הנר וקבלת שבת אות יג (עמ' 174), ועי' שעה&quot;צ שם ס&quot;ק מה ששאר האחרונים סתמו בזה.</span></ref> <span dir="rtl">- די בזה</span><ref><span dir="rtl">מהרי&quot;ל שם; מג&quot;א שם ס&quot;ק יז: ואפשר; מטה משה דיני שבת סי' תכא; א&quot;ר שם ס&quot;ק כא; תוספת שבת שם ס&quot;ק כב; דה&quot;ח שם; שו&quot;ע הרב שם.</span></ref><span dir="rtl">. וכן אם אוכל בבית, אפילו אוכל מבעוד יום והנרות כבים עד הלילה, די בזה</span><ref><span dir="rtl">מג&quot;א שם ס&quot;ק טז; א&quot;ר שם ס&quot;ק כ; דה&quot;ח שם; עי' שו&quot;ע הרב שם; ערוה&quot;ש שם ס&quot;ד. ועי' מ&quot;ב שם ס&quot;ק מ, שכשאוכל מבעוד יום, מצוה מן המובחר לעשות נרות ארוכים שיהיו דולקים עד הלילה.</span></ref><span dir="rtl">, שאף שעדיין יום, יש לו הנאה ושמחה מן הנרות בשעת האכילה</span><ref><span dir="rtl">א&quot;ר שם; דה&quot;ח שם; מ&quot;ב שם ס&quot;ק מ. ועי' לבושי שרד על מג&quot;א שם: דכיון דאוכל שם נהנה מהאור מיד כשהשמש באה, ומ' שצריכים לדלוק לפחות עד השקיעה.</span></ref><span dir="rtl">, או שכבוד שבת הוא להיות אור בשעת הסעודה</span><ref><span dir="rtl">ערוה&quot;ש שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש אחרונים חולקים על עיקר הדבר וסוברים שאף כשאינו נהנה מהנר כלל, יכול לברך עליו, שיש בהדלקתו כבוד שבת, ולדבריהם מטעם זה סומא חייב בהדלקת נר שבת ומברך על ההדלקה, שאף שאינו נהנה מהנר, יש בהדלקתו כבוד שבת</span><ref><span dir="rtl">עי' שו&quot;ת בית הלוי לוח הסימנים סי' יא; עי' תורת חיים (סופר) או&quot;ח שם ס&quot;ק יז. וע&quot;ע סומא שיש סוברים שסומא מברך על הדלקת נר שבת מטעם אחר, ושיש חולקים וסוברים שאינו מברך.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">משך זמן דליקת הנר</span> ===

<span dir="rtl">נר שבת, צריך להיות דולק עד סוף זמן האכילה</span><ref><span dir="rtl">עי' שו&quot;ת הלכות קטנות ח&quot;א סי' רמז: לפחות, ועי' ציון</span> 105 <span dir="rtl">שלכתחילה ידלוק יותר; דה&quot;ח זמן הדלקת הנר וקבלת שבת אות יג (עמ' 174); קצוש&quot;ע סי' עה ס&quot;ב.</span></ref><span dir="rtl">, ולפחות ידלוק בשעת קידוש ותחילת הסעודה</span><ref><span dir="rtl">שש&quot;כ ח&quot;ב פמ&quot;ג סי&quot;ז, ע&quot;פ מ&quot;ב סי' רעג ס&quot;ק לב.</span></ref><span dir="rtl">. ואם הוא אוכל מבעוד יום, מצוה מן המובחר שהנר ידלוק עד הלילה</span><ref><span dir="rtl">עי' תוספת שבת סי' רסג ס&quot;ק כא; דה&quot;ח שם בד' מג&quot;א שם ס&quot;ק טז, ועי' ציון</span> 104<span dir="rtl">; שו&quot;ע הרב או&quot;ח שם סי&quot;ג. ועי' ד&quot;מ שם ס&quot;ק א. ועי' ערוה&quot;ש או&quot;ח סי' רעג ס&quot;י שמ' שאין זה למצוה מן המובחר אלא מן הדין.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שמן הדין הנר צריך לדלוק כל זמן שבני הבית נעורים, שלא ישארו בליל שבת בחושך ויבואו לידי מכשול</span><ref><span dir="rtl">עי' מחצה&quot;ש ס&quot;ק טז בד' מג&quot;א שם, ועי' ציון</span> 103<span dir="rtl">; קצות השלחן סי' עד בדי השלחן ס&quot;ק ו; עי' שו&quot;ת רב פעלים ח&quot;ד או&quot;ח סוס&quot;י ל.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שלכתחילה צריך הנר לדלוק כל הלילה</span><ref><span dir="rtl">ר' פרחיה (בשיטת הקדמונים) שבת כ א; תורת חיים (סופר) או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ק ו, ועי&quot;ש שאין העולם נוהגים כן; עי' כף החיים או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ק לא בד' שו&quot;ת הלכות קטנות ח&quot;א סי' רמז.</span></ref><span dir="rtl">, כי דבר שמצותו בלילה, מצותו כל הלילה</span><ref><span dir="rtl">עי' כף החיים שם בד' הלק&quot;ט שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שאין זה אלא אלא מצוה יתירה מן המובחר</span><ref><span dir="rtl">עי' שו&quot;ת מחנה חיים ח&quot;ג או&quot;ח סי' יט; שו&quot;ת רב פעלים שם בד' שו&quot;ת הלכות קטנות שם, ועי&quot;ש הטעם שאין צריך לחוש לשלום בית אם יתעורר בלילה.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">הדליק נר שבת, וכבה הנר, יש לחזור ולהדליקו</span><ref><span dir="rtl">עי' שפת אמת שבת כד א ד&quot;ה ולכאורה לענין נר יו&quot;ט; ברכת הבית שער מה סכ&quot;ד ושערי בינה אות ל; חובת הדר (בלוי) מצות הדלקת נר שבת הערה י. ועי' ברכת הבית וחובת הדר שם, מתי צריך לחזור ולברך.</span></ref><span dir="rtl">, שעיקר המצוה שהנר יהיה דלוק בלילה ולא ישב בחושך</span><ref><span dir="rtl">ברכת הבית שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">הדלקת הנר, אם היא נחשבת כקבלת שבת, ע&quot;ע קבלת שבת.</span>

=== <span dir="rtl">ביום טוב</span> ===

<span dir="rtl">הדלקת נר יום טוב, יש סוברים שאינה חובה</span><ref><span dir="rtl">עי' אבודרהם מעריב של שבת בשם ה&quot;ר גרשון ב&quot;ר שלמה; שו&quot;ת פעולת צדיק ח&quot;ג סי' רע בד' הרמב&quot;ם שהשמיט דין זה, שלא הוזכר בבבלי, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">113; כוכבי יצחק ח&quot;א סי' ד אות ב בד' הגה&quot;מ שבת פ&quot;ה אות א, ועי&quot;ש בד' שמכל מקום נהגו להדליק; כוכבי יצחק שם בד' בה&quot;ג יראים וטור שהשמיטו דין הדלקת נר יו&quot;ט.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שדווקא בשבת שיש מצות עונג שבת תקנו להדליק נר, אבל ביום טוב, שאין מצות עונג אלא רק מצות שמחה</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע ענג שבת ויו&quot;ט, ועי&quot;ש שי&quot;ח.</span></ref><span dir="rtl">, לא תקנו להדליק נר</span><ref><span dir="rtl">אבודרהם שם, ועי' כוכבי יצחק שם שדן בדבריו.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שדווקא בשבת שאסור להדליק נר משחשיכה, תקנו להדליק נר מבעוד יום, אבל ביום טוב, שרשאי להדליק נר בכל עת שירצה, לא תקנו</span><ref><span dir="rtl">פעולת צדיק שם, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">191.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שהדלקת נר יום טוב היא חובה</span><ref><span dir="rtl">עי' ראשונים ואחרונים שבציונים</span> <span dir="rtl">181,</span> <span dir="rtl">184; עי' כלבו סי' נח ד&quot;ה כשם; שו&quot;ע הרב או&quot;ח סי' תקיד סכ&quot;ד; עי' שפ&quot;א שבת כד א ד&quot;ה ולכאורה; תורת חיים (סופר) או&quot;ח סי' רסג אות יח ומנחת שמואל (וייס) סי' ל אות ב, בד' הרמב&quot;ם הל' יו&quot;ט פ&quot;ו הט&quot;ז, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">110; עי' ערוה&quot;ש שם סי' תקיד סי&quot;ז; עי' מ&quot;ב שם ס&quot;ק מח ובאה&quot;ל סי' רסד ס&quot;א ד&quot;ה לנר.</span></ref><span dir="rtl">, שכשם שחייב אדם להדליק נר בשבת כך הוא חייב ביום טוב</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ע הרב שם; תורת חיים שם. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">180 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">טעם ההדלקה ביום טוב</span> ===

<span dir="rtl">הדלקת נר יום טוב, יש שכתבו שהיא משום עונג יום טוב, שכשם שמצוה לענג את השבת, כך מצוה לענג ימים טובים</span><ref><span dir="rtl">ארחות חיים ח&quot;א הל' יו&quot;ט אות א; כלבו סי' נח ד&quot;ה כשם; תורת חיים (סופר) סי' רסג אות יח; ערוה&quot;ש סי' תקיד סי&quot;ז. ועי' שו&quot;ע הרב או&quot;ח סי' תקיד סכ&quot;ד ומ&quot;ב שם ס&quot;ק מח: שכשם שחייב אדם להדליק נר בשבת כך הוא חייב ביו&quot;ט.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שהיא משום כבוד יום טוב, שכשם שמצוה לכבד את השבת כך מצוה לכבד ימים טובים</span><ref><span dir="rtl">ארחות חיים שם; כלבו שם; תורת חיים שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שהיא משום שמחת יום טוב</span><ref><span dir="rtl">לבוש או&quot;ח סי' תקיד סי&quot;א: משום שלום בית לשמחת יום טוב; ערוה&quot;ש שם; כוכבי יצחק ח&quot;א סי' ד אות ב בד' הרא&quot;ש ביצה פ&quot;ב סי' כב.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שהיא משום שלום בית</span><ref><span dir="rtl">פנ&quot;י שבת כג א ד&quot;ה ועוד מדקא, ועי' לבוש שבציון</span> <span dir="rtl">182.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שהיא כדי שניתן יהיה להשתמש בנר בעת הצורך</span><ref><span dir="rtl">שפ&quot;א שבת כד א ד&quot;ה ולכאורה.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">לשאול על הפתחים כדי לקיימה</span> ===

<span dir="rtl">מי שהוא עני שאין לו מה שיאכל, כתבו ראשונים ששואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר, שנר שבת יש בו עונג שבת</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם שבת פ&quot;ה ה&quot;א; שו&quot;ע או&quot;ח רסג ב. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">32 ואילך. ועי' מ&quot;ב שם ס&quot;ק י, שזהו לצורך נר אחד בלבד (עי' ציון</span> 292<span dir="rtl">).</span></ref><span dir="rtl">, ושלום בית</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ת הלק&quot;ט ח&quot;ב סי' קפא, ועי&quot;ש שאלמלא טעם זה, לא היה צריך לשאול על הפתחים, ועי' מג&quot;א ושו&quot;ע הרב שבציון</span> <span dir="rtl">379, של&quot;מ כן.</span></ref><span dir="rtl">. ואף שאמרו חכמים עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות</span><ref><span dir="rtl">שבת קיח א; רמב&quot;ם שבת פ&quot;ל ה&quot;ז; טוש&quot;ע או&quot;ח רמב א.</span></ref><span dir="rtl">, כתבו אחרונים שלא אמרו כן אלא לגבי דבר שאינו מעיקר סעודת שבת, אבל נר שבת הוא מעיקר סעודת שבת, שכשאוכל סעודת הלילה בלא נר אין לו עונג ממנה כל כך</span><ref><span dir="rtl">עי' מג&quot;א שם ס&quot;ק ה; שו&quot;ע הרב שם ס&quot;ב. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">116 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שלא אמרו עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות אלא ביחס לעונג שבת, אבל בנר שבת יש גם עונג שבת וגם שלום בית</span><ref><span dir="rtl">עי' ציונים</span> <span dir="rtl">32,</span> <span dir="rtl">57. הלק&quot;ט שם. ועי' תורת חיים (סופר) שם ס&quot;ק ז.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">בנר שאין מדליקים במקום הסעודה</span> ===

<span dir="rtl">נר שמדליקים אותו שלא במקום הסעודה, לסוברים שחובה להדליקו</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">133.</span></ref><span dir="rtl">, יש סוברים שאין לשאול על הפתחים עבור לקיחתו, שלא אמרו כן אלא לגבי נר שבמקום הסעודה, שיש בהדלקתו גם עונג סעודת הלילה</span><ref><span dir="rtl">קצות השלחן סי' עד בדי השלחן ס&quot;ק ז שכ&quot;מ מהאחרונים שבציון</span> <span dir="rtl">379. ועי' ציונים</span> <span dir="rtl">122,</span> <span dir="rtl">397.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שיש לשאול על הפתחים אף עבור לקיחת נר שמדליקים אותו שלא במקום הסעודה</span><ref><span dir="rtl">תורת שבת סי' רסג סוס&quot;ק ג. וכ&quot;מ מאו&quot;ש שבת פ&quot;ה ה&quot;א ומתורת חיים (סופר) שם ס&quot;ק ז.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">למכור בגדו עבור נר שבת</span> ===

<span dir="rtl">למכור בגדו, כדי לקנות נר שבת, יש אחרונים סוברים שחייב</span><ref><span dir="rtl">מחצה&quot;ש סי' רסג ס&quot;ק ה; תורת חיים (סופר) שם ס&quot;ק ז למסקנה; תהלה לדוד (אורטנברג) סי' כה אות ב; באה&quot;ל שם ס&quot;ב ד&quot;ה על הפתחים בד' פמ&quot;ג שם א&quot;א ס&quot;ק ה.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאינו חייב</span><ref><span dir="rtl">שאילת יעקב (פראגר) סוס&quot;י קכד; שו&quot;ת שפת הים (וולפסון) ח&quot;א או&quot;ח סי' ח בד' רע&quot;א.</span></ref><span dir="rtl">, שאם ימכור כסותו יגרע שלום ביתו</span><ref><span dir="rtl">שאילת יעקב שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">ערב שבת עם חשיכה, יאמר אדם לבני ביתו: הדליקו את הנר</span><ref><span dir="rtl">משנה שבת לד א; עי' רמב&quot;ם שבת פ&quot;ה ה&quot;ג: להזהירם ולבדוק אותם על כך; טוש&quot;ע או&quot;ח רס ב. ועי' שפ&quot;א שבת שם שבערב יו&quot;ט אין צריך לומר, שגם ביו&quot;ט אפשר להדליק הנר.</span></ref><span dir="rtl">, כדי שלא ישכחו</span><ref><span dir="rtl">עי' רמב&quot;ם שם; עי' ר&quot;י ממגדיבורג בשיטת הקדמונים שבת שם. ועי' דברי ירמיהו על הרמב&quot;ם שם, שיאמר כן גם כדי שהאשה תדליק הנר בשליחותו (עי' ציון</span> <span dir="rtl">285 ואילך).</span></ref><span dir="rtl">. ויאמר זאת בנחת</span><ref><span dir="rtl">רבב&quot;ח גיטין ו ב ורב אשי שם ז א. ועי' טוש&quot;ע שם שלא כתבו שאמירה זו צריכה להיות בנחת, ונ' שסמכו על מש&quot;כ קודם לכן, שישאל בנחת: עשרתם? ערבתם? והרמב&quot;ם השמיט, ועי' מעשה רקח שם. ועי' מראית העין שם שהדיבור יהיה בנחת, אבל הפנים יראו כמו פני האדון לא בשחוק וקלות ראש.</span></ref><span dir="rtl">, כדי שיתקבלו דבריו</span><ref><span dir="rtl">רבב&quot;ח שם. ועי' מהרש&quot;א בח&quot;א שם ז א, שלדעת רב אשי יאמר כן בנחת גם משום שדבורו של אדם צריך להיות בנחת עם הבריות.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">הדלקת נר חול קודם ההדלקה</span> ===

<span dir="rtl">יש מקומות שנהגו להדליק נר לפני זמן הדלקת נרות, ולקרוא אותו נר של חול, ולאחר מכן להדליק נר שבת</span><ref><span dir="rtl">ב&quot;י או&quot;ח סי' רסג בשם מהר&quot;י אבוהב בשם ארחות חיים.</span></ref><span dir="rtl">. בטעם המנהג יש שכתבו שבהדלקה באופן זה, שניכר הדבר שהנר מודלק לכבוד שבת, יש לברך על ההדלקה, גם לדעת הסוברים שעל נר שבת רגיל אין לברך</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> 173<span dir="rtl">. מהר&quot;י אבוהב שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שהטעם הוא שכשיגיע זמן ההדלקה, יהיה נר מוכן להדליק ממנו, ולא יצטרכו לחזר אחר נר להדליק ממנו, ואולי לא ימצאו ובין כך יהיה ספק חשיכה ולא יהיה ניתן להדליק</span><ref><span dir="rtl">ב&quot;י שם. ועי' דרישה שם שלטעם זה אינו מיושב למה הקפידו לקרוא לנר הראשון, נר של חול.</span></ref><span dir="rtl">. ואין מנהג זה נהוג בינינו</span><ref><span dir="rtl">ד&quot;מ שם ס&quot;ק ט.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">הכנות להדלקה</span> ===

<span dir="rtl">נוהגות הנשים לרחוץ את עצמן וללבוש בגדי שבת קודם הדלקת הנר, ואשרי להן</span><ref><span dir="rtl">קצוש&quot;ע סי' עה ס&quot;ו; מ&quot;ב סי' רסב ס&quot;ק יא.</span></ref><span dir="rtl">. וטוב לתת צדקה לפני ההדלקה</span><ref><span dir="rtl">קצוש&quot;ע שם ס&quot;ב. ועי' כף החיים או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ק לד שעל דרך הסוד טוב לתת ג' פרוטות לצדקה.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שנהגו ליתן הצדקה לקופת ר' מאיר בעל הנס להחזקת הישוב בארץ הקודש, שיש ענין לזכור את ירושלים קודם קבלת שבת</span><ref><span dir="rtl">קצות השלחן סי' עד בדי השלחן ס&quot;ק יט.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">תפילה על הבנים</span> ===

<span dir="rtl">בשעת הדלקת הנר תתפלל האשה שיהיו לה בנים בעלי תורה</span><ref><span dir="rtl">עי' קטע מהלכות נידה המיוחס לרמב&quot;ן (נדפס בסוף חי' הרמב&quot;ן לנדה מהד' הרשלר עמ' ש); עי' סוף הגהמ&quot;י שבסוף ספר זרעים ד&quot;ה והנה; רבנו בחיי שמות יט ג (הובא בשל&quot;ה שבת נר מצוה אות כו ובמג&quot;א סי' רסג ס&quot;ק יא); מ&quot;ב שם ס&quot;ק ב.</span></ref><span dir="rtl">, שכן אמרו שהרגיל בנר שבת שכרו שיהיו לו בנים תלמידי חכמים</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">13. עי' רמב&quot;ן שם; עי' רבנו בחיי שם.</span></ref><span dir="rtl">, ובשעת המצוה התפילה מקובלת</span><ref><span dir="rtl">רבנו בחיי שם; בגדי ישע למג&quot;א שם. ועי' מחצה&quot;ש שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">טוב שיהיה לאשה נר מיוחד להדליק בו תמיד כל הנרות של שבת</span><ref><span dir="rtl">א&quot;ר או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ק א בשם פענח רזא (מובא בבאה&quot;ל סי' רסג ס&quot;א סוד&quot;ה שתי), ולפנינו אינו.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">זהירות מביזוי המצוה</span> ===

<span dir="rtl">נוהגים לכסות הקטנים שלא יהיו ערומים בפני הנרות, משום ביזוי מצוה</span><ref><span dir="rtl">עי' הרוקח סי' מה; רמ&quot;א בשו&quot;ע רעה יב.</span></ref><span dir="rtl">. וכן אין להניח דבר מטונף בפני הנרות, משום ביזוי מצוה</span><ref><span dir="rtl">כף החיים שם ס&quot;ק מב, ועי&quot;ש שה&quot;ה שאסור לעשות צרכיו בפני הנרות. ועי' שש&quot;כ פמ&quot;ג הערה ריח בשם רש&quot;ז אויערבך שלאחר השבת מותר לזרוק לאשפה את השעוה המטפטת מן הנר, שאין בנר כל קדושה, ועי&quot;ש סמ&quot;ד שיש מחמירים בדבר.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

== <span dir="rtl">החייבים בה</span> ==

=== <span dir="rtl">אנשים ונשים בחיובה</span> ===

<span dir="rtl">מצות נר שבת, אחד אנשים ואחד נשים חייבים בה</span><ref><span dir="rtl"> רמב&quot;ם שבת פ&quot;ה ה&quot;א. שו&quot;ע רסג ב.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">זכות האשה בה</span> ===

<span dir="rtl">מצות הדלקת נר שבת היא אחת משלש המצות שנמסרו לנשים</span><ref><span dir="rtl">ירושלמי שבת פ&quot;ב ה&quot;ו; ב&quot;ר סופי&quot;ז ותנחומא ר&quot;פ נח. ועי' משנה שבת לא ב על שלש עברות וכו'.</span></ref><span dir="rtl">. בטעם הדבר אמרו בירושלמי: אדם הראשון נרו של עולם היה שנאמר: נר ה' נשמת אדם</span><ref><span dir="rtl">משלי כ כז.</span></ref><span dir="rtl">, וגרמה לו חוה מיתה, לפיכך מסרו מצות הנר לאשה</span><ref><span dir="rtl">ירושלמי שבת פ&quot;ב ה&quot;ו (הובא בטור או&quot;ח רסג); ב&quot;ר ותנחומא שם.</span></ref><span dir="rtl">. ומוזהרות הנשים במצוה זו יותר - שאפילו אם ירצה הבעל להדליק בעצמו, שמצוה-בו-יותר-מבשלוחו*</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע מצוה בו יותר מבשלוחו.</span></ref><span dir="rtl">, האשה קודמת</span><ref><span dir="rtl">ב&quot;ח או&quot;ח סי' רסג; מחזיק ברכה שם ס&quot;ק ב, ועי&quot;ש שאם קדם הבעל והדליק, יש לאשתו תרעומת עליו, ועי&quot;ש וסידור בית יעקב (יעב&quot;ץ) דיני ער&quot;ש עמ' 136 אות כט ודף רכז דלת ו אות יג, אם צריך לשלם לה עשרה זהובים כדין חוטף מצוה (ע&quot;ע ברכות: שכר ברכה); עי' דברי ירמיהו שבת פ&quot;ה ה&quot;ג. ועי' פמ&quot;ג שם א&quot;א ס&quot;ק ו, שאם מדליקים הרבה נרות, יכול הבעל להדליק חלק מהנרות, וכעי&quot;ז בשו&quot;ת תורה לשמה סי' עח. ועי' שו&quot;ע הרב שם סי&quot;א, שכשיש פקפוק הלכתי בהדלקת האשה, טוב יותר שהבעל ידליק. ועי' עלי תמר ברכות פ&quot;ט ה&quot;ג שבשאלוניקי נהגו הרבה, ובעיקר ת&quot;ח, שהדליקו בעצמם ולא הנשים, ואולי נהגו כן כדי שלא להזכיר הפגם של האשה שהיא כבתה נרו של עולם, וחלקו כבוד לנשים לא להזכיר מזה.</span></ref> <span dir="rtl">- מפני שמצויות בבית ועוסקות בצרכי הבית</span><ref><span dir="rtl">עי' רש&quot;י שבת לב א ד&quot;ה הריני נוטל; עי' רמב&quot;ם שבת פ&quot;ה ה&quot;ג; עי' רע&quot;ב שבת פ&quot;ב מ&quot;ו; שו&quot;ע או&quot;ח רסג ג. ועי' עו&quot;ש שם ס&quot;ק א, שהביא ראיה שאשה מדליקה נרות ממשנה שבת לד א.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שזהו תקון לה שכבתה נרו של עולם</span><ref><span dir="rtl">מטה משה דיני שבת סי' תטו; מחזיק ברכה שם ס&quot;ק ב; שו&quot;ע הגר&quot;ז שם ס&quot;ה. ועי' טעם נוסף בא&quot;א מבוטשאטש שם ד&quot;ה הנשים, וכוונתו צ&quot;ב.</span></ref><span dir="rtl">. ומכל מקום טוב שהאיש יתקן הנרות</span><ref><span dir="rtl">מג&quot;א שם ס&quot;ק ז בשם כוונות האר&quot;י; שו&quot;ע הגר&quot;ז שם.</span></ref><span dir="rtl">, כדי שגם הוא יסייע במצוה</span><ref><span dir="rtl">קצוש&quot;ע סי' עה ס&quot;ה.</span></ref><span dir="rtl">, וגם ידליק בשאר חדרים שאין האשה מדלקת שם</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ע הגר&quot;ז שם. ועי' ב&quot;ח שם שנוהגים שהאיש מדליק עוד נר בבית הכנסת, כדי שגם האיש יקיים מצות הדלקה, ועי' א&quot;ר ס&quot;ק ה שלא יברך על נר זה.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שהאיש ידליק נר, ובנר זה תדליק האשה הנרות</span><ref><span dir="rtl">עי' תוספת שבת סי' רסג ס&quot;ק ז וליקוטי מהרי&quot;ח, בד' מהרש&quot;ל שבת קיט א.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">חיוב בני הבית בהדלקה</span> ===

<span dir="rtl">אין כל אחד ואחד מבני הבית צריך להדליק נר שבת בפני עצמו - ואפילו הידור אין בזה</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ע הרב או&quot;ח סי' רסג קו&quot;א אות ה.</span></ref> <span dir="rtl">- אלא כל בני הבית יוצאים בנר אחד</span><span dir="rtl">, שכן המצוה היא נר איש וביתו</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ע הרב שם סט&quot;ו וקו&quot;א שם; עי' ערוה&quot;ש שם ס&quot;ה. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">277 ואילך, על מי מוטל חיוב זה, ועי' שפ&quot;א שבציון</span> <span dir="rtl">456.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שנהגו, שכל בת מדליקה נר בפני עצמה ומברכת עליו, ואפילו כשהיא אצל אמה</span><ref><span dir="rtl">ערוה&quot;ש שם ס&quot;ז, ועי&quot;ש שטוב שכל אחת תברך בחדר בפני עצמו; שערי הלכה ומנהג או&quot;ח ח&quot;א סי' קלח, ועי&quot;ש שיש לנהוג כן מגיל שלוש, ושבת שאינה נשואה תדליק רק נר אחד (עי' ציון</span> <span dir="rtl">292 ואילך). ועי' קונט' נרות שבת קודש (לוין) עמ' 28 מקומות שנהגו כן.</span></ref><span dir="rtl">, מפני שהנשים נצטוו במצוה זו ביותר</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">255. ערוה&quot;ש שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויכולה הבת להתכוון שאינה רוצה לצאת בהדלקת אמה</span><ref><span dir="rtl">עי' שש&quot;כ ח&quot;ב פמ&quot;ג הערה נ, ועי&quot;ש שעדיף שהבת תדליק לפני אִמָה; נרות שבת קודש שם עמ' 27. ועי' ציונים</span> <span dir="rtl">204,</span> <span dir="rtl">466.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שיש בהדלקה זו תוספת שמחה</span><ref><span dir="rtl">שש&quot;כ שם. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">150.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאין לבת רווקה הסמוכה על שולחן הוריה להדליק ולברך על נר כשהיא אצל אמה, שכבר נפטרה בברכת האם</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ת יחוה דעת ח&quot;ב סי' לב. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">200.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">עיקר חיובה בבעל ואשה</span> ===

<span dir="rtl">מצות נר שבת, יש סוברים שהיא מוטלת על הבעל, שעיקר הטלת שלום בבית מוטל עליו, שהוא בעל הבית</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ע הגר&quot;ז או&quot;ח סי' רסג קו&quot;א ס&quot;ק ב, ועי&quot;ש שכתב טעם נוסף: שהיא בכלל בני ביתו, וכוונתו צ&quot;ב; ר&quot;ש בן הלוי בס' דברי חנוך ושאול בן הלוי דף עג א; ציץ אליעזר חי&quot;א סי' כא אות ו, ועי&quot;ש שכ&quot;מ בלבוש שם ס&quot;ג, ושהשליחות כאן היא יותר חזקה משליחות רגילה, כי אשתו כגופו.</span></ref><span dir="rtl">, ומה שהאשה מדליקה</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">259.</span></ref><span dir="rtl">, זהו משום שהיא שליחה של הבעל</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ע הרב שם; ר&quot;ש בן הלוי שם. ועי' ר&quot;ח הענדיל בס' דברי חנוך ושאול בן הלוי סי' ח שתמה על זה מהדין המבואר בציון</span> <span dir="rtl">259.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שהמצוה מוטלת הן על הבעל והן על האשה, והדלקת האשה אינה מדין שליחות, אלא משום שגם היא חייבת במצוה</span><ref><span dir="rtl">דברי ירמיהו שבת פ&quot;ה ה&quot;ג; שו&quot;ת שם אריה סי' טו; שו&quot;ת רב פעלים ח&quot;ב או&quot;ח סי' נ; ר&quot;ח הענדיל שם, ועי&quot;ש שהחיוב הוא על כל המשתמשים בבית.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מחלקים בין הדלקה משום שלום בית</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">57.</span></ref><span dir="rtl">, שחיובה הוא רק על בעל הבית, שהוא זה שמחויב ליזהר שלא יכשלו בביתו באפילה, להדלקה במקום האכילה שהיא משום עונג שבת</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">32 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, שמוטלת על כל אחד ואחד</span><ref><span dir="rtl">ר&quot;ח הענדיל שם סוף דף עב ב בד' המג&quot;א שם ס&quot;ק כא.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">יציאת הבעל בהדלקת אשתו</span> ===

<span dir="rtl">אשה שמדליקה נר שבת, שמוציאה גם את בעלה</span><ref><span dir="rtl">לבוש או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ג.</span></ref><span dir="rtl">, יש מן האחרונים שסוברים שזהו מדין שליחות</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ע הגר&quot;ז או&quot;ח סי' רסג קו&quot;א ס&quot;ק ב; דברי חנוך ושאול בן הלוי דף עא ב השמטה לסי' ח; ציץ אליעזר חי&quot;א סי' כא אות ו. ועי' דברי ירמיהו שבת פ&quot;ה ה&quot;ג שראוי שהבעל ימנה אשתו שליחה להדלקת הנר.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאשה מוציאה את בעלה אף בלא דין שליחות</span><ref><span dir="rtl">פמ&quot;ג או&quot;ח סי' תרעט א&quot;א ס&quot;ק א; עי' שפ&quot;א שבת כא ב ד&quot;ה ת&quot;ר; עי' החשמל לאור ההלכה פ&quot;ג סי' ו.</span></ref><span dir="rtl">. מהם שכתבו שמצות הדלקת נר שבת היא כמו מצות מזוזה, שהמצוה היא על הבית, שיהיה בו נר דלוק לכבוד שבת, וכל הנמצאים בבית יוצאים ידי חובת המצוה, אף אם המדליק אינו מכוון להוציאם</span><ref><span dir="rtl">שפ&quot;א שם. ועי' ריטב&quot;א פסחים ז ב.</span></ref><span dir="rtl">. ומהם שכתבו שהרי זה כאילו הבעל מצווה את אשתו להדליק, ונחשב הדבר שהוא מדליק את הנר על ידי גרמא, ולדבריהם אפשר לקיים מצות נר שבת אף על ידי גרמא, או שמצות נר שבת היא להשתדל שיהיה אור בבית, ואם יודע שיהיה אור בבית זה בשבת, אין צריך לעשות עוד יותר</span><ref><span dir="rtl">החשמל לאור ההלכה שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">אדם המדליק נר שבת עבור חברו שהדלקתו מועילה להוציא את חברו</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון 209.</span></ref><span dir="rtl">, כתבו אחרונים שאין זה מדין שליחות, כיון שממונו הוא</span><ref><span dir="rtl">פמ&quot;ג או&quot;ח סי' תרעט א&quot;א ס&quot;ק א.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שנראה מדבריהם שזהו מדין שליחות</span><ref><span dir="rtl">עי' שו&quot;ע הגר&quot;ז או&quot;ח סי' רסג קונטרס אחרון ס&quot;ק ב לענין אשה המוציאה בעלה.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

== <span dir="rtl">הברכה</span> ==

=== <span dir="rtl">ברכת המצוות</span> ===

<span dir="rtl">ברכת-המצוות* על הדלקת נר שבת, לא הוזכרה בפרוש בתלמוד</span><ref><span dir="rtl">תשוה&quot;ג מוסאפיה (ליק) סי' פב.</span></ref><span dir="rtl">, ונחלקו בה גאונים וראשונים: יש סוברים שמברכים</span> <span dir="rtl"> ברכת המצוות על הדלקת נר שבת</span><ref><span dir="rtl">תשוה&quot;ג שם; תשו' רב נטרוניא גאון (אופק) או&quot;ח סי' סו, וכ&quot;ה בבה&quot;ג מהד' הילדסהיימר הל' חנוכה עמ' 168 בשמו (ובבה&quot;ג מהד' מ&quot;י, אינו); סדר רב עמרם גאון תחילת סדר שבתות; סידור רס&quot;ג עמ' קט: ורובינו מברכים עליו; ספר הפרדס לרש&quot;י ליקוטים (ורשה) עמ' 122 וסידור רש&quot;י סי' תעג; מחז&quot;ו סי' קב; עי' ספר העתים הל' ערבי שבתות אות יג; ר&quot;ת בס' הישר תשובות סי' מה אות ד וסי' מח אות ו (הובא בתוס' שבת כה ב ד&quot;ה חובה ובראבי&quot;ה סי' קצט ועוד), ועי&quot;ש שכ&quot;כ בד' בה&quot;ג הל' חנוכה (מהדו' מ&quot;י עמ' קנח); מרדכי שבת סי' רצג ושם סי' רצד בשם ר&quot;י (ועי' פרי צדיק קונט' שביתת השבת ד&quot;ה וכפי הנראה, שצ&quot;ל: ר&quot;ת); רמב&quot;ם שבת פ&quot;ה ה&quot;א; עי' ראבי&quot;ה שם וסי' תשיב ואו&quot;ז ח&quot;ב הל' ער&quot;ש סוס&quot;י יא ומרדכי שם והגה&quot;מ שבת פ&quot;ה אות א, בשם ירושלמי ברכות פ&quot;ט, ולפנינו אינו; עי' או&quot;ז שם הל' יו&quot;ט סי' שסא; המנהיג הל' שבת עמ' קמו בשם רב אחא משבחא; אורחות חיים ח&quot;א דין הדלקת הנר בע&quot;ש אות א בשם יש חכמים; שבלי הלקט סי' נט; מאירי שבת כה ב בשם הגאונים; טור או&quot;ח סי' רסג. ועי' ערוה&quot;ש שם ס&quot;ב, שתקנו ברכה על הדלקת נר שבת, כיון שיש בה גם כבוד שבת וגם עונג שבת (עי' ציון</span> 32 <span dir="rtl">ואילך), ועוד שיש סוברים שהדלקת נר שבת היא קבלת שבת לאשה המדלקת (ע&quot;ע קבלת שבת), לכן תקנו ברכה על זה.</span></ref><span dir="rtl">, כשאר מצוות שמדברי סופרים שמברכים עליהם</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע ברכת המצוות ציון 14 ואילך. עי' תשוה&quot;ג שם; רמב&quot;ם שם; מאירי שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין מברכים</span><ref><span dir="rtl">רבינו משולם בס' הישר שם סי' מז אות ו בשם הר&quot;ר אליהו ובאו&quot;ז הל' ער&quot;ש סי' יא ובמרדכי שבת סי' רצד; י&quot;א בתוס' שבת שם; יש מרבותינו בראבי&quot;ה סי' קצט; י&quot;מ במרדכי שם; י&quot;א ברשב&quot;א בתוס' הרא&quot;ש ובחי' הר&quot;ן שם; שו&quot;ת מהר&quot;ח או&quot;ז סי' קטו בד' רבינו שמשון; אורחות חיים שם בשם יש חכמים; י&quot;א בנמו&quot;י שבת שם. ועי' ברכ&quot;י או&quot;ח סי' תרעה אות ג והעמק שאלה שאילתא קכב אות ג, שיישבו הראיה מהירושלמי שבציון</span> 171<span dir="rtl">. ועי' שו&quot;ת בית הלוי ח&quot;א סי' יא, שיש לברך על הדלקה שיש בה כבוד שבת, אף אם אין בה עונג שבת, ואין לברך על הדלקה שיש בה עונג שבת, כשאין בה קיום של חובת כבוד שבת. ועי' עלי תמר ברכות פ&quot;ט ה&quot;ג שבשאלונקי נהגו הרבה שלא לברך על הדלקת נר של שבת.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שאמרו בתלמוד שהדלקת נר שבת היא חובה, ומצאנו שאין מברכים על דבר שנאמר בו שהוא חובה</span><ref><span dir="rtl">י&quot;א בתוס' שם; רבינו משולם באו&quot;ז שם. ועי' ס' הישר סי' מה שם וראבי&quot;ה שם וסמ&quot;ק מצוה רעט ואורחות חיים שם, שדחו טעם זה.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שלדבריהם אין עיקר המצוה בהדלקה, שאם היה הנר מודלק ועומד, מקיימים בו המצוה, ואין צורך לכבות את הנר ולחזור ולהדליקו או להדליק נר אחר</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">52. עי' י&quot;א בתוס' שם; רבינו משולם בס' הישר סי' מז ובאו&quot;ז שם.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שאין מברכים על מצוה שאין עשייתה גמר מלאכת המצוה</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע ברכת המצוות ציון 24 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, ואין גמר מצוות נר שבת בהדלקה</span><ref><span dir="rtl">יש מרבותינו בראבי&quot;ה שם; רבינו משולם בס' הישר ובאו&quot;ז ובמרדכי שם.</span></ref><span dir="rtl">, שאינה אלא כדי להאיר בלילה</span><ref><span dir="rtl">רבינו משולם בס' הישר שם, ועי' מרדכי שם: אלא בשעת האכילה.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שהדלקת הנר היא גמר מצותה</span><ref><span dir="rtl">ר&quot;ת בס' הישר שם סי' מח; ר&quot;י במרדכי שם.</span></ref><span dir="rtl">, שתיכף כשמדליקים רואים איך להשתמש בבית, כגון לישא הכלים על השלחן וכיוצא</span><ref><span dir="rtl">ר&quot;י במרדכי שם.</span></ref><span dir="rtl">, או שמיד כשמדליקים הנר יש בו משום שלום בית</span><ref><span dir="rtl">ר&quot;ת בס' הישר שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שנראה מדבריהם, שאף לדעה שאין מברכים על הדלקת נר שבת, אם ניכר הדבר שהנר מודלק לכבוד שבת, כגון שלפני זמן ההדלקה מדליקים נר לשם יום חול, ולאחר מכן מדליקים נר לכבוד שבת, מברכים על הדלקתו</span><ref><span dir="rtl">עי' ב&quot;י או&quot;ח סי' רסג בשם מהר&quot;י אבוהב.</span></ref><span dir="rtl">, ולדבריהם זהו הטעם למנהג שנהגו בכמה מקומות, להדליק נר לפני זמן הדלקת נרות, ולקרוא אותו נר של חול, ולאחר מכן להדליק נר שבת</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> 185 <span dir="rtl">ואילך, ועי&quot;ש טעמים נוספים.</span></ref><span dir="rtl">. להלכה, מברכים על הדלקת נר שבת</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ע שם ה.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">ברכת המצוות בהדלקת נר יום טוב</span> ===

<span dir="rtl">ברכת-המצוות* על הדלקת נר יום טוב, יש סוברים שאין צריך לברך</span><ref><span dir="rtl">מושב זקנים ויקרא כד ב בשם רבותינו שבצרפת; פירושים ופסקים לרבינו אביגדור פסק רלג; תוס' חכמי אנגליה פסחים נג ב; אבודרהם מעריב של שבת: לא נהגו לברך; המנהיג הל' שבת עמ' קמז בד' רב אחא; ארחות חיים ח&quot;א דין הדלקת הנר בע&quot;ש אות א והל' יו&quot;ט אות א, בשם י&quot;א; שו&quot;ת פעולת צדיק ח&quot;ג סי' רע, וסותר למש&quot;כ בתכלאל עץ חיים (תשע&quot;ב) עמ' 848, ועי&quot;ש בהגהות ענף חיים, ועי' הגהות והערות שם ובקובץ סיני גליון פה עמ' נח איזה מהמקורות מאוחר יותר.</span></ref><span dir="rtl">, שכל זמן שירצה הוא מדליק</span><ref><span dir="rtl">אורחות חיים שם ושם (ועי' ציון</span> <span dir="rtl">188), ועי' כוכבי יצחק ח&quot;א סי' ד אות ב שבאר דבריו, ועי' אורחות חיים שם טעם נוסף: לפי שאין בה הדין ביו&quot;ט, וכוונתו צ&quot;ב. ועי' מושב זקנים שם ותוס' חכמי אנגליה שם ופירושים ופסקים שם: דביו&quot;ט שיכולים להדליק אין לברך דאין צריך שלום בית.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שצריך לברך</span><ref><span dir="rtl">עי' ראבי&quot;ה סי' קצט וסי' תשיב ואו&quot;ז ח&quot;ב הל' ער&quot;ש סוס&quot;י יא ומרדכי שם והגה&quot;מ שבת פ&quot;ה אות א, בשם ירושלמי ברכות פ&quot;ט, ולפנינו אינו; מושב זקנים שם ופירושים ופסקים שם: נהגו האשכנזים; או&quot;ז ח&quot;ב סי' שסא; האגודה יומא פ&quot;ח ד&quot;ה בערב יוה&quot;כ; הרוקח סוס&quot;י שב; אבודרהם שם בשם בעל משמרת המועדות; ארחות חיים שם ושם; כלבו סי' נח ד&quot;ה כשם; הגהות אשרי ביצה פ&quot;ד סי' ז; לקט יושר ח&quot;א עמ' מט.</span></ref><span dir="rtl">, שכשם שמצוה לכבד את השבת ולענגה כך מצוה לכבד ולענג ימים טובים, והדלקת הנר היא מכלל הכבוד והעונג</span><ref><span dir="rtl">ארחות חיים הל' יו&quot;ט שם; כלבו שם; ערוה&quot;ש שם: עונג ושמחה.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שמצוה היא להאיר את הבית משום שלום בית לשמחת יום טוב</span><ref><span dir="rtl">לבוש או&quot;ח סי' תקיד סי&quot;א.</span></ref><span dir="rtl">. להלכה, יש לברך על הדלקת נר יום טוב</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ע או&quot;ח רסג ה ותקיד יא; לבוש שם; שו&quot;ע הרב או&quot;ח סי' תקיד סכ&quot;ד; תורת חיים (סופר) סי' רסג אות יח, ועי&quot;ש שאף לסוברים שבשבת אין צריך לברך (עי' ציון</span> <span dir="rtl">173), ביו&quot;ט צריך לברך; עי' ערוה&quot;ש שם סי' תקיד סי&quot;ז.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מבני תימן שנהגו שלא לברך</span><ref><span dir="rtl">עי' סיני שם עמ' נט.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">נוסח הברכה</span> ===

<span dir="rtl">נוסח הברכה, לסוברים שמברכים על הדלקת נר שבת ויום טוב</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> 171<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, יש סוברים שהוא: אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נר לכבוד שבת, וביום טוב: לכבוד יום טוב</span><ref><span dir="rtl">ראבי&quot;ה סי' תשיב ואו&quot;ז הל' ער&quot;ש שם והגה&quot;מ שבת פ&quot;ה אות א, בשם ירושלמי ברכות פ&quot;ט, ולפנינו אינו; עי' ספר המנהגים לר&quot;א טירנא תחילת מנהגי ליל הסדר, ועי&quot;ש מנהג של שבת: ומברכים להדליק נרות או לכבוד שבת (ועי' בשינויי נוסחאות שבמהדורת מכון י-ם עמ' יז); לקט יושר ח&quot;א עמ' מט.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שהנוסח הוא: להדליק נר של שבת, וביום טוב: נר של יום טוב</span><ref><span dir="rtl">עי' סדר רב עמרם גאון תחילת סדר שבתות; עי' בה&quot;ג מהד' הילדסהיימר הל' חנוכה עמ' 168 בשם רב נטרוניא גאון (ובבה&quot;ג מהד' מ&quot;י, אינו); עי' סידור רס&quot;ג עמ' קט: להדליק נר השבת; עי' סידור רש&quot;י סי' תעג; עי' מחז&quot;ו סי' קב; עי' רמב&quot;ם שבת פ&quot;ה ה&quot;א; עי' קטע מהלכות נידה המיוחס לרמב&quot;ן (נדפס בסוף חי' הרמב&quot;ן לנדה מהד' הרשלר עמ' ש); עי' ספר העתים הל' ערבי שבתות אות יג; ראבי&quot;ה סי' תשיב ואו&quot;ז ח&quot;ב הל' ער&quot;ש סוס&quot;י יא, בשם ירושלמי ביצה פ&quot;ד, ולפנינו אינו; עי' או&quot;ז שם הל' יו&quot;ט סי' שסא; עי' שבלי הלקט סי' נט; עי' הגהות אשרי ביצה פ&quot;ד סי' ז, ועי' לקט יושר שם שלא דק בנוסח הברכה. ועי' ראבי&quot;ה סי' קצט בשם ירושלמי ברכות פ&quot;ט, וסותר לראבי&quot;ה שבציון הבא, ואפשר שבסימן קצט לא דק בנוסח הברכה.</span></ref><span dir="rtl">, וכן הלכה</span><ref><span dir="rtl">עי' שו&quot;ע שם ה.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מוסיפים תיבת קודש, ואומרים נר של שבת קודש</span><ref><span dir="rtl">עי' סידור תורה אור עמ' 21; אגרות קודש (שניאורסון) ח&quot;ו עמ' אגרת א'תרמג עמ' קכד, ועי&quot;ש שאין זה מעיקר הנוסח ולכן במקום שיש חשש הפסק, כגון ביו&quot;ט שחל להיות בשבת, משמיטים תיבת קודש. ועי' שו&quot;ת רבבות אפרים ח&quot;ג סי' קמו שהאריך בזה.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">נוסח הברכה במדליק כמה נרות</span> ===

<span dir="rtl">המדליק כמה נרות</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון 345.</span></ref><span dir="rtl">, נחלקו אחרונים אם יברך בלשון יחיד או בלשון רבים: יש סוברים שיברך בלשון רבים: להדליק נרות של שבת</span><ref><span dir="rtl">עי' א&quot;ר או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ק י.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שיברך בלשון יחיד</span><ref><span dir="rtl">פמ&quot;ג שם א&quot;א ס&quot;ק יא; מאמר מרדכי שם ס&quot;ק א; מ&quot;ב שם ס&quot;ק כב.</span></ref><span dir="rtl">, כי עיקר החיוב הוא נר אחד</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> 292<span dir="rtl">. פמ&quot;ג שם; מ&quot;ב שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שיכול לברך בין בלשון יחיד בין בלשון רבים</span><ref><span dir="rtl">א&quot;ר שם בד' ספר המנהגים לר&quot;א טירנא מנהג של שבת, ועי' בשינויי נוסחאות שבספר המנהגים מהדורת מכון י-ם (עמ' יז), ועי&quot;ש תחילת מנהגי ליל הסדר: מדליקין ב' נרות ומברכין להדליק נרות לכבוד יום טוב.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">ברכה על הנר שבמקום האכילה</span> ===

<span dir="rtl">בית שיש בו כמה חדרים, שצריך להדליק בו נר בכל חדר וחדר לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> 139<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, כתבו אחרונים שאין לברך על כל נר שבכל חדר וחדר</span><ref><span dir="rtl">מג&quot;א סי' רסג ס&quot;ק יד בד' השו&quot;ע שם ס&quot;ו, וס&quot;ק כא; שו&quot;ע הרב שם ס&quot;ט; ערוה&quot;ש שם ס&quot;ה.</span></ref><span dir="rtl">, אלא מברך על הנר שבמקום האכילה</span><ref><span dir="rtl">לבוש שם ס&quot;י; שו&quot;ע הרב שם סי&quot;ד; מ&quot;ב שם ס&quot;ק מה בד' הרמ&quot;א שם (ומקורו באו&quot;ז הל' ער&quot;ש סי' יא); ערוה&quot;ש שם ס&quot;ד. ועי' א&quot;ר שם ס&quot;ק י בשם זקנו הרא&quot;ש, שכשאין האשה יכולה להדיק הנר שבמקום הסעודה, כגון שהולכת למקוה, תדליק ותברך על הנר שבמקוה. ועי' או&quot;ז הל' ער&quot;ש סי' יא: ומנהג כשר הוא להדליק תחילה כל נרות שבבית ואח&quot;כ נרות שעל גבי השולחן, כי אותו נר הוא הבא לכבוד שבת.</span></ref><span dir="rtl">, שהוא עיקר המצוה</span><ref><span dir="rtl">לבוש שם: שזהו עיקר שלום בית; שו&quot;ע הרב שם; מ&quot;ב שם. ועי' ציון</span> 122<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, ובברכה זו נכללים כל הנרות שבכל החדרים</span><ref><span dir="rtl">עי' שו&quot;ע הרב שם ס&quot;ט; ערוה&quot;ש שם ס&quot;ה. ועי' שו&quot;ת בית הלוי ח&quot;א סי' יא שאם ברך על נר שלא במקום האכילה, אין לשוב ולברך על הנר שבמקום האכילה, אף שיש בהדלקתו תוספת קיום של עונג שבת (עי' ציון</span> 54<span dir="rtl">).</span></ref><span dir="rtl">. ואפילו האשה היא זו שמדליקה את הנר שבמקום האכילה, והבעל מדליק את הנרות שבשאר החדרים, אין הבעל צריך לברך, שהאשה מברכת בשבילו</span><ref><span dir="rtl">עי' שו&quot;ע הרב שם. ועי' שו&quot;ת שם אריה סי' טו, שאם הבעל רוצה שלא לצאת בברכת אשתו רשאי להדליק ולברך, ואפילו שניהם מדליקים באותו חדר, ועי' שו&quot;ת רב פעלים ח&quot;ב או&quot;ח סי' נ שרשאי לעשות כן רק אם מדליק בחדר אחר ומקדים להדליק לפני האשה (וסותר לדבריו בשו&quot;ת תורה לשמה שבציון הבא), ועי' א&quot;א (בוטשאטש) שם, שהסתפק בזה, ועי' שו&quot;ת שבט הלוי ח&quot;ג סי' כד שמצדד לומר שאין לברך על הנרות שבשאר חדרים, שאין חייבים בהם מעיקר הדין (עי' ציון</span> <span dir="rtl">139). ועי' ציונים</span> <span dir="rtl">274,</span> <span dir="rtl">466.</span></ref><span dir="rtl">. ויש אחרונים חולקים וסוברים שאף אם האשה הדליקה את הנר שבמקום האכילה וברכה על הדלקתו, האיש שמדליק בשאר החדרים, צריך לברך</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ת תורה לשמה סי' עח. ועי' דברי חנוך ושאול בן הלוי סי' ח.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">זמן הברכה</span> ===

<span dir="rtl">ברכת-המצוות* על הנר אם מברכים אותה קודם ההדלקה, או לאחר מכן, נחלקו בדבר: יש ראשונים סוברים שמברכים קודם ההדלקה</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם שבת פ&quot;ה ה&quot;א; ראבי&quot;ה סי' קצט; מרדכי שבת סי' רצג; שבלי הלקט סי' נט בשם הגאונים ובשם אחיו ר' בנימין; עי' ס' הפרדס לר&quot;א ממונתשון שער תשיעי פי&quot;ג; לקט יושר או&quot;ח עמ' נ בשם הגאון מוהר&quot;י; עי' שו&quot;ת מהר&quot;י מברונא סי' פד; מאמר מרדכי סי' רס&quot;ג ס&quot;ק ד ושו&quot;ת מהר&quot;ם שיק או&quot;ח סי' קיט, בד' השו&quot;ע שם ס&quot;ה, ועי' ציון</span> 208<span dir="rtl">; סידור בית יעקב ליעב&quot;ץ דיני ער&quot;ש אות לא (דף קלו ב); שו&quot;ת יביע אומר ח&quot;ב או&quot;ח סי' טז וח&quot;ו או&quot;ח סי' מח אות יא ושו&quot;ת יחוה דעת ח&quot;ב סי' לג, ועי&quot;ש שהאריך בזה.</span></ref><span dir="rtl">, ככל המצוות שמברך עליהם עובר לעשייתן</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע ברכת המצוות: עובר לעשייתן. עי' ראבי&quot;ה שם; עי' מרדכי שם; שבלי הלקט שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שמברכים ברכת הנר לאחר ההדלקה</span><ref><span dir="rtl">ס' הנייר דיני הטמנה והדלקה עמ' כה בהגהה בשם ר&quot;י; חי' דינין והלכות למהר&quot;י ווייל אות כט (בתוך שו&quot;ת מהר&quot;י ווייל); רמ&quot;א בשו&quot;ע או&quot;ח רסג ה בשם יש מי שאומר; יוסף אומץ (האן) סי' תקפה; מחזיק ברכה שם ס&quot;ק ד; שו&quot;ע הרב שם; קצוש&quot;ע סי' עה ס&quot;ד; שו&quot;ת שואל ונשאל בד' השו&quot;ע שם, ועי' ציון</span> 206<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, שלדבריהם ברכת הנר היא כקבלת שבת</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע קבלת שבת, ועי&quot;ש שי&quot;ס שקבלת שבת תלויה בהדלקה ולא בברכה, ועי&quot;ש שי&quot;ס שקבלת שבת אינה תלויה לא בברכה ולא בהדלקה.</span></ref><span dir="rtl">, ואסור להדליק הנר לאחריה, וכדי שהברכה תהיה עובר לעשייתה, נוהגות הנשים לפרוש ידיהן נגד הנרות שלא להנות מן האור, ומברכות, ולאחר מכן מסלקות ידיהן, ונהנות מהאור, וזה נקרא עובר לעשייתן</span><ref><span dir="rtl">מהר&quot;י ווייל שם; רמ&quot;א בשו&quot;ע שם; יוסף אומץ שם; שו&quot;ע הרב שם; קצוש&quot;ע שם. ועי' שו&quot;ת פאר עץ חיים ח&quot;ב תשובה יד (דף טו ב ואילך), שכתב טעם אחר. ועי' יוסף אומץ שם וערוה&quot;ש שם סי&quot;ג, שאף לסוברים שאפשר לכוין שלא לקבל שבת בהדלקת נרות (ע&quot;ע קבלת שבת), הנשים אינן מורגלות בכך ודעתן קצרה מלהבין זאת. ועי' ערוה&quot;ש שם וקצוש&quot;ע סי' עה ס&quot;ד, שהנשים מכסות עיניהן, ועי' בהגהות מנוחה שלמה לס' מנוחה נכונה דף יט ס&quot;ק יח, שיש לכסות הנרות ולא העינים.</span></ref><span dir="rtl">, וכן מנהג אשכנז</span><ref><span dir="rtl">רמ&quot;א בשו&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאין זה נחשב עובר לעשייתן, שאין הנאת הראיה עיקר המצוה, אלא ההדלקה, ועוד שבשעת התחלת ההדלקה כבר ראתה הנר ונהנתה ממנו</span><ref><span dir="rtl">פאר עץ חיים שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מחלקים בין איש לאשה, שלדבריהם אשה המדליקה נרות מקבלת שבת בהדלקתה, לפיכך היא מברכת לאחר ההדלקה, שאם תברך קודם לכן לא תוכל כבר להדליק, אבל איש, שאינו מקבל שבת בהדלקה, מברך ואחר כך מדליק</span><ref><span dir="rtl">יוסף אומץ שם; אשל אברהם (בוטשאטש) שם ס&quot;ה, ועי&quot;ש שגם המג&quot;א שבציון</span> 224 <span dir="rtl">מודה לזה, שנשים וגברים כל אחד הוא כעם בפני עצמו; ערוה&quot;ש או&quot;ח סי' רסג סי&quot;ג.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאף איש המדליק נרות, מברך לאחר ההדלקה</span><ref><span dir="rtl">הקדמת בן הדרישה ליו&quot;ד ד&quot;ה הביטו; סידור דה&quot;ח זמן הדלקת נרות וער&quot;ש אות ז (עמ' 174); שו&quot;ת מהר&quot;ם שיק או&quot;ח סי' קיט בד' הרמ&quot;א בשו&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שלא חלקו חכמים בדבר</span><ref><span dir="rtl">דה&quot;ח שם; מהר&quot;ם שיק שם. ועי' ציון</span> 224<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שלדבריהם גם איש המדליק נרות, מקבל שבת בהדלקה</span><ref><span dir="rtl">עי' הקדמת בן הדרישה שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שהכריעו שהאיש ידליק נר אחד ויברך, ואחר כך ידליק שאר הנרות</span><ref><span dir="rtl">ישועות חכמה סי' עה חוסן ישועות ס&quot;ק א, ועי&quot;ש שזהו כדי לקיים קצת דברי דה&quot;ח שבציון</span> 215<span dir="rtl">, ועי' שש&quot;כ ח&quot;ב פמ&quot;ג הערה קנג שתמה מה הועיל בתקנתו, שהרי סוף סוף הוא מדליק חלק מהנרות לאחר הברכה.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">זמן הברכה כשאינה מקבלת שבת בהדלקה</span> ===

<span dir="rtl">אשה המתנה בשעת הדלקת נרות שאינה מקבלת עליה שבת, לסוברים שיש בידה לעשות כן</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע קבלת שבת.</span></ref><span dir="rtl">, יש סוברים שתברך ואחר כך תדליק</span><ref><span dir="rtl">חיי אדם ח&quot;ב כלל ה סי&quot;א וקצוש&quot;ע סי' עה ס&quot;ד: תוכל לברך קודם ההדלקה; שו&quot;ת תורת יקותיאל מהדו&quot;ק או&quot;ח סוס&quot;י סא; באה&quot;ל או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ה ד&quot;ה אחר בד' רע&quot;א.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאף באופן זה, תברך אחר ההדלקה, שלא חילקו בדבר</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ת מהר&quot;ם שיק סי' קיט; מנחת שבת (בורשטין) סי' עה ס&quot;ק כג בד' דה&quot;ח שבציון</span> 214<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">ביום טוב</span> ===

<span dir="rtl">ברכת הנר ביום טוב, יש שכתבו שאף לסוברים שבשבת מדליקים ואחר כך מברכים</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> 208<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, ביום טוב, מברכים ואחר כך מדליקים, שאף אם ברכת הנר היא כקבלת יום טוב, הדלקת הנר מותרת ביום טוב</span><ref><span dir="rtl">יוסף אומץ (האן) סי' תקפה; הקדמת בן הדרישה ליו&quot;ד ד&quot;ה הביטו, בשם אמו; עולת שבת או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ק ב; מחזיק ברכה או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ק ד; דגול מרבבה על מג&quot;א שם ס&quot;ק יב; אשל אברהם (בוטשאטש) שם ד&quot;ה כשידליק; נשמת אדם ח&quot;ב כלל ה ס&quot;א; מטה אפרים סי' תרכה סל&quot;ג, ועי&quot;ש שאין למחות בנוהגים כדעה שבציון</span> 223<span dir="rtl">, ועי&quot;ש סל&quot;ד שכשיו&quot;ט חל בליל שבת, תדליק ואח&quot;כ תברך; שו&quot;ת תורת יקותיאל מהדו&quot;ק או&quot;ח סוס&quot;י סא; ערוה&quot;ש או&quot;ח סי' רסג סי&quot;ג; שו&quot;ת שואל ונשאל ח&quot;ב או&quot;ח סי' נח.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאף ביום טוב מדליקים ואחר כך מברכים</span><ref><span dir="rtl">מג&quot;א שם; סידור דה&quot;ח זמן הדלקת נרות וער&quot;ש אות ז (עמ' 174); שו&quot;ת מהר&quot;ם שיק או&quot;ח סי' גיט בד' הרמ&quot;א בשו&quot;ע שם ס&quot;ה; קצוש&quot;ע סי' עה ס&quot;ד. ועי' מטה אפרים שם ואלף למטה שם ס&quot;ק נ, שמ' שאף לדעה זו, נשים הנוהגות להדליק הנר לאחר ביאתם מבית הכנסת, צריכות לברך קודם ההדלקה, שהדלקה זו שונה מהדלקת נר שבת בזמנה, ולא שייך לגביה הטעם שבציון</span> 224<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, שלא חלקו חכמים בין יום טוב לשבת</span><ref><span dir="rtl">מג&quot;א שם; דה&quot;ח שם; מהר&quot;ם שיק שם; קצוש&quot;ע שם. ועי' הגהות רע&quot;א לשו&quot;ע שם ס&quot;ה ודגול מרבבה שם והגהות חת&quot;ס שם וחי' חת&quot;ס שבת כד ב ד&quot;ה אין וישועות יעקב שם ס&quot;ק ב ואשל אברהם (בוטשאטש) שם ונשמת אדם שם, שדחו טעם זה. ועי' ציון</span> 215<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שכיון שהדלקת הנר מותרת ביום טוב, כל זמן שהנר דולק והמצוה מתקיימת, נחשב הדבר כעובר לעשייתן</span><ref><span dir="rtl">ישועות יעקב או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ק ב.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">ברכה על הדלקת גוי</span> ===

<span dir="rtl">אשה שלא הדליקה נר שבת קודם בין השמשות, יש סוברים שתאמר לגוי - בבין השמשות</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ע הרב או&quot;ח סי' רסג סי&quot;א, ע&quot;ע בין השמשות ציון 131 ואילך. ועי' הלכות ומנהגי מהר&quot;ש דלהלן שמ' שמתיר אף לאחר בין השמשות, וע&quot;ע אמירה לנכרי שבות ציון 38 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl">- שידליק נר עבורה והיא תברך</span><ref><span dir="rtl">הגהות מנהגים לספר המנהגים לר&quot;א טירנא מנהג של שבת אות כו והלכות ומנהגי מהר&quot;ש עמ' ריד סי&quot;ד, בשם מהר&quot;ם; מג&quot;א או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ק יא ומחצית השקל שם, ועי&quot;ש שלכתחילה אין לסמוך על זה; שו&quot;ע הרב שם, ועי&quot;ש שלכתחילה אין לסמוך על זה, ועי&quot;ש קו&quot;א ס&quot;ק ג למסקנה, שתברך על הדלקת הנר, ועי&quot;ש לעיל שיישב הנוסח: להדליק נר של שבת, ועי' שו&quot;ת דברי מלכיאל ח&quot;ד סי' ה ד&quot;ה ובשו&quot;ע, שאין לחדש נוסח ברכה שלא נזכר בש&quot;ס ובפוסקים, ועי' ציון</span> 248<span dir="rtl">; שו&quot;ת שואל ומשיב מהדו&quot;ת ח&quot;א סוס&quot;י פט.</span></ref><span dir="rtl">. בטעם הדבר כתבו אחרונים שההדלקה אינה עיקר המצוה, אלא ההנאה והתשמיש לאור הנר, והרי היא נהנת מן הנר</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ע הרב שם וקו&quot;א שם, ועי&quot;ש שהקשה על זה מנוסח הברכה: להדליק נר של שבת, שמשמע שהמצוה היא להדליק, ועי&quot;ש שיישב בב' אופנים.</span></ref><span dir="rtl">. ואף שגוי שעושה מצוה עבור ישראל, אין הישראל מברך עליה</span><ref><span dir="rtl">ט&quot;ז יו&quot;ד סי' קכ ס&quot;ק יז.</span></ref><span dir="rtl">, זהו במצוה שעשיית הגוי היא גמר המצוה, כגון במילה ובטבילת כלים, אבל בנר שבת שההדלקה אינה גמר המצוה, אלא ההנאה לאור הנר, יכול הישראל לברך על עשיית הגוי</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ע הרב שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שאין מעשה הדלקה עיקר המצוה, אלא שיהא נר דלוק בבית, לפיכך יכול הישראל לברך על מעשה הגוי</span><ref><span dir="rtl">עי' אמרי בינה (אוירבך) ח&quot;א דיני פסח סי' טו ד&quot;ה ובאמת; שו&quot;ת הר צבי או&quot;ח ח&quot;א סי' קמ, ועי&quot;ש שקיום המצוה הוא בהשתדלות שיהא נר דלוק ויהא אור מאיר בבית, ולכן אף שהגוי מדליק, מכל מקום כיון שהוא על פי דבורה והשתדלותה, מקיימת המצוה בזה ויכולה לברך על זה. ועי' ציון 254 שי&quot;ח.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאין לברך על הדלקת גוי</span><ref><span dir="rtl">רע&quot;א על מג&quot;א שם; סידור דה&quot;ח זמן הדלקת הנר וער&quot;ש אות ח (עמ' 174); שו&quot;ת דברי מלכיאל שם; חזון עובדיה שבת ח&quot;א עמ' קפט. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">351.</span></ref><span dir="rtl">, שאין שליחות לגוי</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע גוי: בשליחות.</span></ref><span dir="rtl">, נמצא שאין האשה מדליקה, ואינה יכולה לברך</span><ref><span dir="rtl">רע&quot;א שם, ועי' שו&quot;ת מנחת שלמה תניינא (ב - ג) סימן נח ד&quot;ה והנה ראיתי, שדברי רע&quot;א אמורים לענין הברכה, אך המצוה, אפשר שהיא מתקיימת אף בהדלקת גוי, ועי' שו&quot;ת הר צבי או&quot;ח ח&quot;א סי' קמ ד&quot;ה ובזה, שמ' שלדעת רע&quot;א אף המצוה אינה מתקיימת.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">ברכה על נר דלוק</span> ===

<span dir="rtl">אשה שצריכה לעשות מלאכה לאחר הדלקת הנר, ואינה יכולה לברך על הדלקתו, לסוברים שבברכה היא מקבלת שבת</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע קבלת שבת, ועי&quot;ש שי&quot;ח.</span></ref><span dir="rtl">, יש סוברים שתדליק הנר בלא ברכה, ולאחר מכן, בחשיכה, תפרוש ידה על הנר ותברך</span><ref><span dir="rtl">הגהות מנהגים לספר המנהגים לר&quot;א טירנא מנהג של שבת אות כו והלכות ומנהגי מהר&quot;ש עמ' ריד סי&quot;ד, בשם מהר&quot;ם ומהרי&quot;ו; מג&quot;א או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ק יא, ועי&quot;ש ושם שלכתחילה אין לנהוג כן, ורק אם שכחה לברך, תעשה כן, ועי' שש&quot;כ ח&quot;ב פמ&quot;ד ס&quot;ו הדין בזה ביו&quot;ט; שו&quot;ת התעוררות תשובה ח&quot;א סי' קיב; שו&quot;ת לבושי מרדכי מהד' רביעאי סי' יט. וכ&quot;מ מפנ&quot;י שבת כג א ד&quot;ה ועוד. ועי' שו&quot;ע הרב שם קו&quot;א ס&quot;ק ג שהביא ראיה לזה מתוס' שבת כה ב ד&quot;ה חובה ורא&quot;ש שם פ&quot;ב סי' יח ור&quot;ן שם (יא ב), ועי' שו&quot;ת דברי מלכיאל ח&quot;ד סי' ה ד&quot;ה ובשו&quot;ע, שדחה דבריו. ועי' אשל אברהם (בוטשאטש) שם ד&quot;ה כשידליק. ועי' שש&quot;כ שם הערה כד שאפילו אחרי הסעודה אפשר עוד לברך.</span></ref><span dir="rtl">, קודם שתהנה לאורו</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ע הרב שם סי&quot;א.</span></ref><span dir="rtl">, שכיון שאינה יכולה לברך בשעת ההדלקה, הרי זה כמצוה שאי אפשר לברך עליה בשעת עשייתה, שמותר לברך עליה לאחר מכן</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ע הרב קו&quot;א שם; שו&quot;ת דברי מלכיאל ח&quot;ד סי' ה ד&quot;ה ואף, ועי&quot;ש שלפי טעם זה אם הדליקה קודם זמן המצוה אינה יכולה לברך לאחר מכן, ועי' ציון</span> 241<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, או שכיון שאינה נהנת מן האור עד לאחר הברכה, נחשבת הברכה כנאמרת עובר לעשייתן</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ע הרב שם. ועי' ציון</span> 210<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שכל זמן שהנר דולק, הרי זה כאילו הנר דלוק מכוח ההדלקה הראשונה, שלהלכה דנים אשו משום חציו</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע אש ציון 7 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, נמצא שגם לאחר ההדלקה, ההדלקה היא מכוח</span><span dir="rtl">ה</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ת דברי מלכיאל שם, ועי&quot;ש שלפי טעם זה, אפילו הדליקה הנר לפני תחילת זמן המצוה, יכולה לברך לאחר מכן, ועי' ציון</span> 238<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שכל מצוה שנמשכת איזה זמן מברכים עליה כל זמן שנמשכת</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע ברכת המצוות ציון 175 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, וכיון שעיקר ההדלקה היא כדי שלא יהיה חושך בבית, כל שהנר מאיר הרי המצוה נמשכת</span><ref><span dir="rtl">מאמר מרדכי שם ס&quot;ק ג בבאור דעה זו, ועי&quot;ש שיש לגמגם בזה; התעוררות תשובה שם; דברי מלכיאל שם; עי' לבושי מרדכי שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאין לברך על הנר בחשיכה כשהוא דלוק ועומד</span><ref><span dir="rtl">הגהות מנהגים לספר המנהגים לר&quot;א טירנא מנהג של שבת אות כו (הובא במג&quot;א שם); שו&quot;ת מהר&quot;י מברונא סי' פד; בגדי ישע על שו&quot;ע שם, ועי&quot;ש שאם תרצה תדליק ותתנה שאינה מקבלת שבת (ע&quot;ע קבלת שבת).</span></ref><span dir="rtl">, שההדלקה היא מצוה, ואין לברך שלא בשעת ההדלקה</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ת משפטי עוזיאל ח&quot;א או&quot;ח סי' ז ד&quot;ה מכאן. ונ' שזו כוונת הגהות מנהגים שם: לא שייך ברכה בדלוקה ועומדת, ועי' מחצה&quot;ש בציון</span> 246 <span dir="rtl">שפי' בע&quot;א.</span></ref><span dir="rtl">, ועוד שכיון שבשעה שהודלק הנר, המדליק לא קיבל עליו שבת, אין זה נר שבת, ואין לברך עליו</span><ref><span dir="rtl">מחצה&quot;ש על מג&quot;א שם, בבאור הגהות מנהגים שהובא במג&quot;א שם, ועי' ציונים</span> 245<span dir="rtl">,</span> 248<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, ועוד שאין זה זמן הדלקה ושמא תראה חסרון בנרות ותטה ותתקן</span><ref><span dir="rtl">מהר&quot;י מברונא שם, וצ&quot;ב אם מש&quot;כ שאין זה זמן הדלקה זהו טעם בפני עצמו, או שלכן יש חשש שתטה, ומהאחרונים שבציון</span> 249 <span dir="rtl">משמע שזהו טעם בפני עצמו. ועי' ציון</span> 250<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, ועוד שנוסח הברכה: להדליק נר של שבת, משמעו להבא, והיא כבר הדליקה, ולברך בנוסח אחר אי אפשר</span><ref><span dir="rtl">מהר&quot;י מברונא שם; שו&quot;ת הר צבי שו&quot;ת הר צבי או&quot;ח ח&quot;א סי' יח בד' הגהות מנהגים שבמג&quot;א שם, ועי' ציונים</span> 245<span dir="rtl">-</span>246<span dir="rtl">. ועי' ציון</span> 227<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מחלקים בין זמן שמותר להדליק בו נרות, שיכולה לברך אף שלא בשעת ההדלקה, לזמן שכבר אסור להדליק בו נרות, שאינה יכולה לברך שלא בשעת ההדלקה</span><ref><span dir="rtl">עי' א&quot;ר שם ס&quot;ק י; עי' פמ&quot;ג שם א&quot;א ס&quot;ק יא, ועי' שו&quot;ת מגידות סי' י שהסתפק שמא תוכל לברך אף בזמן שאסור להדליק, ועי' הגהות מגד יהודה שם ס&quot;ק ד; עי' ישועות יעקב שם ס&quot;ק ב. ועי' מאמר מרדכי שם שתמה על חילוק זה.</span></ref><span dir="rtl">, שאיך תברך ועתה אסור להדליק</span><ref><span dir="rtl">פמ&quot;ג שם. ועי' ציון</span> 247<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">שמיעת הברכה</span> ===

<span dir="rtl">בני הבית שיוצאים בהדלקת בעלת הבית</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">271.</span></ref><span dir="rtl">, אינם צריכים להיות נוכחים בשעת ההדלקה ולשמוע הברכה</span><ref><span dir="rtl">עי' שו&quot;ע הרב או&quot;ח סי' רסג סוף ס&quot;ו; תורת שבת (ווייל) שם ס&quot;ק ז; עי' קצות השלחן סי' עד בדי השלחן ס&quot;ק כב; ציץ אליעזר חי&quot;א סוס&quot;י כא, ועי&quot;ש שיש מקומות שנהגו שהבעל עומד לצד אשתו בשעה שמדליקה נרות, ועונה אמן על ברכתה; שש&quot;כ ח&quot;ב פמ&quot;ה ס&quot;ב.</span></ref><span dir="rtl">. אבל כמה בעלי בתים שדרים בשבת בחדר אחד, ומדליקים על כל אחד בביתו, שיש סוברים שרק אחד מדליק ומברך</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">481.</span></ref><span dir="rtl">, כתבו אחרונים שיכוין להוציאם ידי חובתם בברכה, והם יכוונו לצאת ויענו אמן</span><ref><span dir="rtl">חיי אדם ח&quot;ב כלל ה ס&quot;י; קצוש&quot;ע סי' עה ס&quot;ט; מ&quot;ב שם ס&quot;ק ל. ועי' קצות השלחן סי' עד בדי השלחן ס&quot;ק כב שתמה על זה, ועי' שש&quot;כ פמ&quot;ה הערה לא שאין זה מן הדין אלא למצוה בעלמא.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

== <span dir="rtl">מקום ההדלקה</span> ==

=== <span dir="rtl">הדלקה במקום הסעודה</span> ===

<span dir="rtl">נר שבת, יש סוברים שיש להדליקו במקום הסעודה</span><ref><span dir="rtl">עי' רש&quot;י שבת כה ב ד&quot;ה חובה ותוס' שם ד&quot;ה חובה והמנהיג הל' שבת עמ' קמו, בפי' רב ורבא (וי&quot;ג: רבה) שם, ועי' ציון</span> 27<span dir="rtl">; ר&quot;י ממגדיבורג (בשיטת הקדמונים) שם; עי' שו&quot;ת מהר&quot;י ווייל סי' קצג; שו&quot;ע הרב או&quot;ח סי' רסג ס&quot;א וסי&quot;ד, ועי&quot;ש ס&quot;י וסי&quot;ד שבמקום שכמה בעלי בתים אוכלים יחד, ואחד מהם הדליק במקום הסעודה (עי' ציון</span> <span dir="rtl">148 ואילך), יכולים השאר להדליק שלא במקום הסעודה; עי' אחרונים שבציון</span> 128<span dir="rtl">. ועי' העיטור ש&quot;ג הל' מילה (מט א). ועי' שו&quot;ע או&quot;ח רעג ז ומ&quot;ב שם ס&quot;ק לב. ועי' כף החיים סי' רסג ס&quot;ק סח וקצות השלחן סי' עד בדי השלחן ס&quot;ק יד ומעשה רב ס&quot;ק קיג, אם צריך להניח הנר ממש על השלחן.</span></ref><span dir="rtl">, שעונג שבת - ושלום בית</span><ref><span dir="rtl">המנהיג שם. ועי' דברות משה שבת סימן כו הערה מב שחולק.</span></ref> <span dir="rtl">- הוא לסעוד במקום הנר</span><ref><span dir="rtl">תוס' שם; המנהיג שם, ועי&quot;ש ורש&quot;י דלהלן ומהר&quot;י ווייל שם, שהביאו ראיה מיומא עה ב. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">379.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שכבוד שבת הוא</span><ref><span dir="rtl">עי' רש&quot;י שבת כה ב ד&quot;ה חובה; עי' מהר&quot;י ווייל שם.</span></ref><span dir="rtl">, שאין סעודה חשובה אלא במקום אור</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">. ומהם שכתבו, שאם הדליק הנר שלא במקום הסעודה, לא יצא ידי חובתו, והברכה שברך על הנר היא ברכה לבטלה</span><ref><span dir="rtl">ב&quot;ח או&quot;ח סוס&quot;י רעג בד' רש&quot;י ותוס' שם; אחרונים שבציון</span> 128<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">. וכתבו אחרונים שאף אם מדליק נרות נוספים, נר זה שבמקום הסעודה הוא עיקר מצות הדלקת נרות</span><ref><span dir="rtl">מחצית השקל סי' רס&quot;ג ס&quot;ק יג; שו&quot;ע הרב שם ושם; קצוש&quot;ע סי' עה ס&quot;ד, ועי&quot;ש שלכן כשמדליקה נרות נוספים, תדליק באחרונה את הנרות שעל השולחן, כדי שהברכה תהיה סמוכה לנרות אלו (עי' ציון</span> 208<span dir="rtl">); העמק שאלה שאילתא קכב אות ג בד' השאילתות שם ורבנו משולם שבציון</span> 173<span dir="rtl">. ועי' ציונים</span> 128<span dir="rtl">,</span> 132<span dir="rtl">,</span> 145<span dir="rtl">,</span> 202<span dir="rtl">,</span> <span dir="rtl">382,</span> <span dir="rtl">397. ועי' שו&quot;ת בית הלוי ח&quot;א סי' יא שמ' שעיקר המצוה אינה ההדלקה שבמקום הסעודה.</span></ref><span dir="rtl">, שעיקרה בשביל האכילה</span><ref><span dir="rtl">העמק שאלה שם. ועי' מג&quot;א סי' רסג ס&quot;ק ה, שאכילה לאור הנר היא מעיקר סעודת שבת.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאין חובה להדליק נר שבת דוקא במקום הסעודה</span><ref><span dir="rtl">עי' תוס' שם בדעת אביי שם; עי' רא&quot;ש פסחים פ&quot;י סי' ה, ועי' תוס' הרא&quot;ש שבת שם; רי&quot;ו תא&quot;ו ני&quot;ב ח&quot;א; עי' טור או&quot;ח סוס&quot;י רעג; עי' פנ&quot;י שם; עי' שנות אליהו שבת פ&quot;ב מ&quot;ב בד' חכמים במשנה שם ושכן פסק הרוקח (הל' שבת סי' נב) וכ&quot;מ בראש יוסף שבת כה ב ד&quot;ה והלכתא, ועי' ר&quot;י מלוניל שבת כד ב ורש&quot;ש שם כא א, שפי' דעת חכמים בע&quot;א. ועי' הגהמ&quot;י שבת פ&quot;ה ה&quot;א בשם מהר&quot;ם וס' הרוקח הל' שבת סי' נב, שאפשר להדליק הנר בבית ולאכול בחצר, ועי' מרדכי שבת סי' רצד והגהות ר&quot;פ לתשב&quot;ץ קטן סי' ג והגהות בגדי ישע למרדכי פסחים סי' תריא אות כח, שהעמידו דבריהם כשאוכל מבעוד יום ויש אור בסעודה, ועי' ציון</span> 126<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, שלדבריהם עיקר הדלקת הנר היא משום שלום בית, ואין הבדל לענין זה בין מקום הסעודה, לשאר המקומות שבבית</span><ref><span dir="rtl">פנ&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">כשיש אור בסעודה</span> ===

<span dir="rtl">כשיש אור במקום הסעודה, כגון שאוכל מבעוד יום בחצר, כתבו ראשונים שאינו צריך להדליק נר במקום הסעודה, שהרי יש אור בסעודה</span><span dir="rtl">, אבל בבית צריך להדליק</span><ref><span dir="rtl">עי' מרדכי שבת סי' רצד בשם מהר&quot;ם; עי' הגהות רבינו פרץ לתשב&quot;ץ קטן סי' ג בד' המהר&quot;ם ור&quot;ש משפירא שם; כלבו תחילת סי' לא ד&quot;ה והר&quot;ם כתב.</span></ref><span dir="rtl">, שלא יכשל בעץ או באבן</span><ref><span dir="rtl">כלבו שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאם מדליק הנר בבית ואוכל בחצר, אפילו יש אור בחצר, לא יצא ידי חובת מצות הדלקת הנר, והברכה שברך על הנר היא ברכה לבטלה, שאין הנר אלא בשביל הסעודה</span><ref><span dir="rtl">ב&quot;ח או&quot;ח סי' רסג ד&quot;ה כתב באגודה ושכנה&quot;ג שם סי' רעג ס&quot;ק ה, בד' האגודה שבת פ&quot;ה אות מה, ועי' א&quot;ר שם סי' רסג ס&quot;ק יט שתמה שבאגודה מבואר להיפך, ואפשר שלפני הב&quot;ח ושכנה&quot;ג לא היו דברי האגודה, רק מה שהביא ממנו הב&quot;י או&quot;ח סוס&quot;י רסג; נחלת צבי או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ק ט בד' תוס' שבת כה ב ד&quot;ה חובה. ועי' ציון</span> 122<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מן האחרונים מי שכתב בדעת ראשונים, שכשאוכל מבעוד יום בחצר אינו חייב להדליק נר שבת כלל, שלדבריו החובה להדליק נר שבת היא רק משום הסעודה, וכשאוכל מבעוד יום אינו זקוק לנר</span><ref><span dir="rtl">הגהות בני בנימין לרמב&quot;ם שבת פ&quot;ה ה&quot;א בד' רש&quot;י שבציון</span> 119<span dir="rtl">. ועי' כלבו שם, בשם הר&quot;ד ב&quot;ר לוי, שאפילו אינו אוכל כלל צריך להדליק נר שבת. ועי' ציון</span> 130 <span dir="rtl">ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">על קידוש, אם חייבים לעשות אותו דווקא לאור הנר, ע&quot;ע קידוש.</span>

<span dir="rtl">על סעודת שבת, אם מצד דיני הסעודה, חובה לסעוד אותה דווקא באור, ע&quot;ע שבת.</span>

=== <span dir="rtl">בית שדר בו ואינו אוכל בו</span> ===

<span dir="rtl">בית שאדם דר בו, אבל אינו אוכל בו, יש סוברים שאין חובה להדליק בו נר שבת</span><ref><span dir="rtl">העמק שאלה שאילתא קכב אות ג בד' השאילתות שם. ועי' ציון</span> 129<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, ואין לברך על נר שמדליקים בו</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ת מהרי&quot;ל סי' קמד בד' הסמ&quot;ג; העמק שאלה שם.</span></ref><span dir="rtl">, שהדלקת נר שבת היא בשביל האכילה</span><ref><span dir="rtl">מהרי&quot;ל שם; העמק שאלה שם. ועי' ציון</span> 122<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שחובה להדליק בו, ואפשר לברך על הדלקה זו</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ת מהרי&quot;ל סי' קמד; עי' שו&quot;ע או&quot;ח רסג ו (ומקורו במרדכי שבת סי' רצד בשם מהר&quot;ם) ומג&quot;א שם ס&quot;ק יג וא&quot;ר שם ס&quot;ק טו ולבושי שרד על מג&quot;א שם, בד', וכ&quot;מ בבהגר&quot;א שם; עי' מג&quot;א שם ס&quot;ק כא; שו&quot;ע הרב שם ס&quot;ט; ערוה&quot;ש שם ס&quot;ג וס&quot;ה בד' רש&quot;י שבת כה ב ד&quot;ה הדלקת ור&quot;י במרדכי שם סי' רצד. ועי' ציון</span> 139<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, שעל ידי הדלקה זו יש שלום בית שלא יכשלו הדרים בו בעץ ובאבן</span><ref><span dir="rtl">מהרי&quot;ל שם; מג&quot;א שם; שו&quot;ע הרב שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שנחלקו בדבר תנאים, שלדעת חכמים, שאין מדליקים נר ביום הכיפורים שחל להיות בשבת</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע יום הכיפורים ציון 1573.</span></ref><span dir="rtl">, חובת ההדלקה היא משום האכילה, ואין חובה להדליק נר בבית שאין אוכלים בו, ולדעת רבי שמעון בן אלעזר שאף במקום שאין מדליקים נר ביום הכיפורים, ביום הכיפורים שחל בשבת מדליקים, מפני כבוד השבת</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע הנ&quot;ל ציון 1571.</span></ref><span dir="rtl">, חובה להדליק נר בבית שאין אוכלים בו, שהדלקת נר שבת אינה משום האכילה, אלא כדי שלא יכשל בעץ ובאבן</span><ref><span dir="rtl">העמק שאלה שם, וכ&quot;מ במהרי&quot;ל ובמג&quot;א שם, ועי' ציונים לתורה כלל לח (מז ב) ופרי צדיק קונ' שביתת שבת אות ה ד&quot;ה ומיהו, שפי' דעת חכמים בע&quot;א, וע&quot;ע הנ&quot;ל ציון 1578 ואילך, שי&quot;ס שאף לדעת ר' שמעון בן אלעזר, שמדליקים ביום הכיפורים שחל בשבת, זהו מצד המנהג, אבל מן הדין אין מדליקים, כי אין בהדלקה זו תועלת לאכילה.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">בית שיש בו כמה חדרים</span> ===

<span dir="rtl">בית שיש בו כמה חדרים, יש סוברים שבנוסף לנר שמדליקים בברכה במקום האכילה</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> 201<span dir="rtl">145.</span></ref><span dir="rtl">, צריך גם להדליק נר בכל חדר וחדר שהולך בו</span><ref><span dir="rtl">עי' ס' הפרדס לר&quot;א ממונתשון שער תשיעי פי&quot;ג; עי' מג&quot;א או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ק א, וס&quot;ק יד בד' השו&quot;ע שם (ומקורו במרדכי שבת סי' רצד בשם מהר&quot;ם, ועי' ציון</span> 144<span dir="rtl">); שו&quot;ע הרב שם ס&quot;א וס&quot;ט, ועי&quot;ש סט&quot;ו שמ' שחיוב זה מוטל על בעל הבית או על מי שהחדר מיוחד לו, ועי' דברי חנוך ושאול בן הלוי סי' ח שהחיוב הוא על כל המשתמשים בחדר, ועי&quot;ש בהשמטות סוף דף עב ב בד' המג&quot;א שם ס&quot;ק כא; ערוה&quot;ש שם ס&quot;ה; עי' באה&quot;ל שם ס&quot;ו. ועי' או&quot;ז הל' ער&quot;ש סי' יא ומטה משה דיני שבת סי' תיט. ועי' שו&quot;ת שבט הלוי ח&quot;ג סי' כד שדין זה אינו מעיקר התקנה אלא דרך דקדוק מצוה וחומרא, ועי' שו&quot;ת רב פעלים ח&quot;ב או&quot;ח סי' נ ד&quot;ה והנה ודאי ושו&quot;ת אז נדברו ח&quot;ה סי' ו שחיוב זה הוא מן הדין. ועי' קצות השלחן סי' עד בדי השלחן ס&quot;ק א שהסתפק אם יש להדליק בחדר אפל שמשתמש בו ביום, או שלא חייבו חז&quot;ל רק לצורך השימוש בליל שבת שזהו דבר השכיח, אבל לא לצורך יום השבת, שזהו דבר שלא שכיח שלא גזרו בו חכמים.</span></ref><span dir="rtl">, משום שלום בית, שלא יכשל בעץ או באבן</span><ref><span dir="rtl">עי' מג&quot;א ס&quot;ק יד; שו&quot;ע הרב שם ס&quot;א; ערוה&quot;ש שם ס&quot;ה; עי' באה&quot;ל שם ס&quot;ו.</span></ref><span dir="rtl">, ואין צריך לברך על הדלקה זו</span><ref><span dir="rtl">הפרדס שם, ועי&quot;ש שמי שיש לו כמה בתים, אם לא התכוון מתחילה לפטור את כולם בברכה, אין הברכה פוטרת כל הבתים; מג&quot;א שם בד' השו&quot;ע שם, וס&quot;ק כא; שו&quot;ע הרב שם ס&quot;ט; ערוה&quot;ש שם. ועי' א&quot;א (בוטשאטש) שם, שהסתפק אם אפשר לברך על הנרות שבשאר החדרים, כאשר מדליק אותם לפני הנר שבמקום האכילה, ואינו שומע הברכה שמברכים על הנר שבמקום האכילה.</span></ref><span dir="rtl">, שבברכה שמברכים במקום האכילה נכללים כל הנרות שבכל החדרים</span><ref><span dir="rtl">עי' שו&quot;ע הרב שם; ערוה&quot;ש שם. ועי' או&quot;ז שם שמנהג כשר הוא להדליק תחילה כל נרות שבבית ואח&quot;כ נרות שע&quot;ג השלחן כי אותו נר הוא הבא לכבוד שבת. ועי' באה&quot;ל שם, שגם אם האשה היא זו שברכה על הנר שבמקום האכילה, והבעל הוא זה שמדליק את הנרות בשאר חדרי הבית, הרי זה כאילו הוא ברך וממילא נפטרו כל החדרים שהוא מדליק בברכה.</span></ref><span dir="rtl">. אבל חדר שאין משתמשים בו כלל בשבת, אינו חייב להדליק בו נר</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ע הרב שם סי&quot;ד.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שדי בנר שהודלק במקום האכילה, ואין צריך להדליק נר בכל חדר וחדר שמשתמש בו, ואף אם ירצה להדליק, לא יברך</span> <span dir="rtl"> עליו</span><ref><span dir="rtl">א&quot;ר שם ס&quot;ק טו, בד' מרדכי שבת סי' רצד (וכ&quot;ה בשו&quot;ע שם, ועי' ציון</span> 139<span dir="rtl">) ותשב&quot;ץ קטן סי' ו וכלבו סי' לא, בשם מהר&quot;ם; העמק שאלה שאילתא קכב אות ג בד' השאילתות שם.</span></ref><span dir="rtl">, שעיקר הדלקת נר שבת הוא לצורך האכילה</span><ref><span dir="rtl">העמק שאלה שם. ועי' ציון</span> 122<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">הדלקה בכל חדר ביום טוב</span> ===

<span dir="rtl">נר יום טוב, אף לסוברים שבשבת צריך להדליק נר בכל חדר וחדר שהולך בו</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">276.</span></ref><span dir="rtl">, כתבו אחרונים שביום טוב אינו חייב, כיון שביום טוב הנר מותר בטלטול, ויכול להעבירו מחדר לחדר</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;ז אויערבך בשש&quot;כ פמ&quot;ד הערה א.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">הדלקת הנר בעודו בידו</span> ===

<span dir="rtl">לא ידליק נר שבת בעודו בידו, כי נראה הדבר שמדליק הנר לצרכו, ולא לכבוד שבת, אלא יניחנו תחילה ואחר כך ידליקנו</span><ref><span dir="rtl">הלכות ומנהגי מהר&quot;ש עמ' קי אות שסט (הובא במלבושי יו&quot;ט או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ק ב ובא&quot;ר שם ס&quot;ק יד) בשם תוספתא שבת (ועי&quot;ש בהערת המהדיר), ושכן הוא בנר חנוכה (ע&quot;ע חנכה ציון 602). ועי' מג&quot;א סי' רסג ס&quot;ק כג, ועי' ראבי&quot;ה סי' קצט שמ' שחולק, ועי&quot;ש בהערת המהדיר.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">הדלקה במקום שיש בו נר</span> ===

<span dir="rtl">להדליק נר שבת בברכה, במקום שכבר הדליקו בו נר שבת, יש מן הראשונים שהסתפקו אם אפשר לעשות כן, שהואיל והדלקת הנר היא משום שלום בית</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">57.</span></ref><span dir="rtl">, וכבר יש שלום בבית זה על ידי נר שהודלק, שוב אין להדליק באותו מקום</span><ref><span dir="rtl">פסקי הלכה של ר&quot;ח או&quot;ז (דרשות מהר&quot;ח) עניני שבת עמ' 71 (הובא בב&quot;י או&quot;ח סי' רסג בשם או&quot;ז). ועי' ערוה&quot;ש או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ו, שכשהם מדליקים בבת אחת, יכולים כולם להדליק ולברך, ורק כשאחד כבר הדליק ואח&quot;כ בא אחר להדליק, הסתפק ר&quot;ח או&quot;ז, אולי יש בזה ברכה לבטלה, שכבר אי אפשר לקיים המצוה במקום זה, ועי' של&quot;ה שבת נר מצוה אות כה וחובת הדר שבציונים</span> <span dir="rtl">478,</span> <span dir="rtl">480, שמ' שחולקים.</span></ref><span dir="rtl">. ונהגו להדליק בברכה אף במקום שכבר הדליקו בו נר שבת, שכל אחד מדליק על שלום ביתו ומברך</span><ref><span dir="rtl">פסקי הלכה של ר&quot;ח או&quot;ז שם.</span></ref><span dir="rtl">. וכתבו ראשונים בטעם המנהג, שאף שיש שם כבר אור מרובה, כל נר נוסף מוסיף אור בכל זוית וזוית, ותוספת האור מוסיפה הנאה ושמחה ומביאה לשלום בית</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ת מהרי&quot;ל סי' נג. ועי' מג&quot;א שם ס&quot;ק ט שאשה סומא, אף שרשאית להדליק ולברך (ע&quot;ע סומא), לא תדליק ותברך במקום שכבר הדליקו בו, שאין לה שמחה מתוספת האור.</span></ref><span dir="rtl">. להלכה, יש סוברים שאין להדליק נר שבת בברכה במקום שכבר הדליקו בו נר שבת, שיש ליזהר בספק ברכות</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ע או&quot;ח רסג ח, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">152; של&quot;ה שם, ועי&quot;ש שכדי שלא להכנס למחלוקת, רצוי שיעמדו כולם יחד, ואחד יברך והשאר יענו אמן, וכ&quot;ה בעו&quot;ש שם ס&quot;ק ד; ברכ&quot;י שם שיורי ברכה ס&quot;ק ג.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שאין נוהגים כן, אלא כמה מדליקים באותו מקום וכל אחד מברך על הנר שלו</span><ref><span dir="rtl">רמ&quot;א בשו&quot;ע שם ומ&quot;ב שם ס&quot;ק לז; לבוש שם ס&quot;ט; ערוה&quot;ש שם ס&quot;ו. ועי' ברכ&quot;י שם ושכ&quot;כ מהרי&quot;ל וואלי שזהו רק כשהמאוחרים גורמים לתוספת אורה, אך אם גם בלא המאוחרים היו הראשונים מדליקים את אותם נרות שכעת מדליקים המאוחרים, אין למאוחרים לברך, שאינם גורמים תוספת אורה. ועי' א&quot;א (בוטשאטש) שם ד&quot;ה במקום, שבמקום שנהגו כן, אף השו&quot;ע שבציון</span> <span dir="rtl">151 מודה שמותר לברך, ואין לחשוש לברכה לבטלה. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">481.</span></ref><span dir="rtl">. וכתבו אחרונים, שאף לדעה זו, לא ידליקו כמה אנשים במנורה אחת שיש לה הרבה פיות</span><ref><span dir="rtl">של&quot;ה שם (הובא במג&quot;א שם ס&quot;ק טו), ועי' ברכ&quot;י שם שדחק בדרך אפשר לפרש דברי השל&quot;ה באופן מסוים, ומסתימת השל&quot;ה וכל הפוסקים שהביאוהו ל&quot;מ כן; שו&quot;ע הרב שם ס&quot;י.</span></ref><span dir="rtl">, שבאופן זה רק מעט אור מתוסף</span><ref><span dir="rtl">ערוה&quot;ש שם.</span></ref><span dir="rtl">, אלא ידליקו כל אחד במנורה בפני עצמה בזוית אחת, כדי שיהיו מאירים כל הזויות</span><ref><span dir="rtl">של&quot;ה שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שיכולים כמה אנשים להדליק אפילו באותה מנורה, שאף באופן זה כל נר מוסיף אור בכל החדר</span><ref><span dir="rtl">א&quot;ר שם ס&quot;ק יח בשם זקנו הגאון מהר&quot;ש; ברכ&quot;י שם לד' מהרי&quot;ל שם; עי' א&quot;א (בוטשאטש) שם ד&quot;ה במקום. ועי' פמ&quot;ג שם א&quot;א ס&quot;ק טו (הובא במ&quot;ב שם ס&quot;ק לז), שיש להקל כדעה זו בנשים עניות שאין להם כי אם מנורה אחת.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">הדלקה שלא במקום האכילה כשיש במקום נר</span> ===

<span dir="rtl">הדלקת הנר, במקום שכבר הדליקו בו נר שבת, כתבו אחרונים שהיא מותרת - לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">149.</span></ref> <span dir="rtl">- דוקא במקום האכילה, שתוספת האור מוסיפה שמחה, אבל במקום שאין אוכלים בו, שההדלקה היא רק כדי שלא יכשל אדם בעץ או באבן, די לזה בנר אחד, ואי אפשר להדליק ולברך במקום שכבר הדליקו בו נר שבת</span><ref><span dir="rtl">קצות השלחן סי' עד בדי השלחן ס&quot;ק כב; שו&quot;ת דברי יציב או&quot;ח סי' קיט. ועי' שו&quot;ת פנים מאירות ח&quot;א סי' סט ודה&quot;ח זמן הדלקת נרות וער&quot;ש אות יג (עמ' 175).</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">הדלקה במקום שאור החשמל מאיר</span> ===

<span dir="rtl">במקום שאור החשמל מאיר, יש סוברים שאין להדליק ולברך על נר שבת</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;א יודלביץ קובץ נועם כרך כ עמ' קא.</span></ref><span dir="rtl">. ואפילו לסוברים שאפשר להדליק נר שבת במקום שכבר דולק בו נר שבת</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">149.</span></ref><span dir="rtl">, זהו משום שהנר השני מוסיף אורה ושמחה</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">150.</span></ref><span dir="rtl">, אבל במקום שאור החשמל מאיר, אין שום תוספת אורה מחמת הנר, וכאילו לא הדליק נר כלל, והמדליק ומברך במקום זה, ברכתו לבטלה</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;א יודלביץ שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאפשר להדליק ולברך על נר שבת, אף במקום שאור החשמל מאיר</span><ref><span dir="rtl">אגרות משה או&quot;ח ח&quot;ה סי' כ אות ל; שו&quot;ת דברי יציב או&quot;ח סי' קכ אות ה; תשובות והנהגות ח&quot;ב סי' קנז אות ו; שו&quot;ת תפלה למשה ח&quot;א סי' ז, ועי&quot;ש שהאריך בזה.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שלדבריהם יש בזה תוספת אורה</span><ref><span dir="rtl">דברי יציב שם; תפלה למשה שם. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">158 שעל תוספת אורה אפשר לברך רק כשמדליק הנר במקום האכילה, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">151 שיש סוברים שאין לברך על תוספת אורה.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שבהדלקת הנר יש משום כבוד שבת, מה שאין כן באור החשמל שדלוק ועומד מבעוד יום</span><ref><span dir="rtl">דברי יציב שם; תשובות והנהגות שם; תפלה למשה שם.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שכבר הונהג להדליק נרות לכבוד בהזדמנויות שונות, כגון בסעודת מצוה וכדומה, ויש בכך כבוד לשבת שמדליקים נרות לכבודה, כמו בשביל אדם חשוב שמגיע</span><ref><span dir="rtl">דברי יציב שם. ועי' שש&quot;כ פמ&quot;ג הערה קעא בשם רש&quot;ז אויערבך.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שיש לחוש שתארע הפסקת חשמל, ואף שאין זה מצוי כלל, כיון שעל כל פנים ישנה אפשרות כזו, חייבים להדליק נר</span><ref><span dir="rtl">אגרות משה שם, ועי&quot;ש שאף שמתחילה לא היו מתקנים להדליק נר מחמת חשש רחוק שתהיה הפסקת חשמל, אך לאחר שתקנו, החיוב עומד בעינו כל עוד יש טעם בתקנה אף שהוא רחוק.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שכיון שכל הנשים הנשואות מקפידות מאוד על מצוה זו, ומדליקות נרות אף במקום שאין בזה תוספת אורה, נעשה הדבר כמנהג חשוב להוסיף נרות לשם מצוה, ומברכים עליו, כמו שמברכים על הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע חנכה ציון 393 ואילך. רש&quot;ז אויערבך שם: אפשר.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">העברת נר דלוק למקום אחר</span> ===

<span dir="rtl">נר שבת, יש ראשונים סוברים שאין להדליקו במקום אחד, ולהניחו לאחר מכן במקום אחר</span><ref><span dir="rtl">רי&quot;י במרדכי שבת סי' רעג כדין נר חנוכה (ע&quot;ע חנכה ציון 620 ואילך), הובא בד&quot;מ או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ק ה; האגודה שבת פ&quot;ב אות לו; שו&quot;ת מהר&quot;י ווייל סי' קצג; ב&quot;ח או&quot;ח סי' תרעה אות א בד' הרמב&quot;ם חנוכה פ&quot;ד ה&quot;ט. ועי' הלכות ומנהגי מהר&quot;ש סי' שסט (הובא בא&quot;ר סי' רסג ס&quot;ק יד) ופמ&quot;ג שם סי' רסג א&quot;א ס&quot;ק יב, ולבושי שרד שם ס&quot;ק כא בד' המג&quot;א שם, ודה&quot;ח סי' נ אות טז, שה&quot;ה שאין להדליק הנר בעודו בידו, אלא יניחנו במקומו ואח&quot;כ ידליקנו, ועי' מסגרת השלחן סי' עה אות כה שיש מן האחרונים שנראה מדבריהם שאין קפידא בזה, ועי' א&quot;א (בוטשאטש) שם ס&quot;י שביו&quot;ט מותר, ועי' הלכות ומנהגי מהר&quot;ש שם שאף ביו&quot;ט אסור.</span></ref><span dir="rtl">. בטעם הדבר נחלקו אחרונים: יש סוברים שזהו משום שהדלקה עושה מצוה</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע חנכה ציון 560 ואילך וציון 629 ואילך. מג&quot;א שם ס&quot;ק כג בד' רי&quot;י במרדכי שם; עי' בהגר&quot;א שם. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">72, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">73 שי&quot;ח.</span></ref><span dir="rtl">, ולדבריהם לא אמרו כן אלא כשהדליקו במקום שאין משתמשים בו, ואין חייבים בו בהדלקת הנר, שנמצא שבשעת ההדלקה לא קיים המצוה, אבל אם הדליקו בבית במקום שמשתמשים בו, מותר לטלטלו אחר כך ולהניחו במקום אחר, שכל הבית הוא מקומו</span><ref><span dir="rtl">מג&quot;א שם בד' רי&quot;י במרדכי שם, הובא במ&quot;ב שם. ועי' שלחן הטהור שם ס&quot;י שפסק כדעה זו.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שזהו כדי שיהא ניכר ונראה שמדליק לכבוד שבת ולא לצורך אחר</span><ref><span dir="rtl">מהר&quot;י ווייל שם; לבוש שם.</span></ref><span dir="rtl">, וכתבו אחרונים שלדבריהם אפילו הדליקו במקום שמשתמשים בו, לא יטלטלו למקום אחר שמשתמשים בו</span><ref><span dir="rtl">עי' מג&quot;א שם; מ&quot;ב שם, ועי&quot;ש שלכתחילה יש להחמיר כדעה זו, ובמקום הצורך יש להקל כדעה שבציון</span> <span dir="rtl">472. ועי' מג&quot;א ולבושי שרד שם, שאם עמד הנר שעה מועטת על מקומו, רשאי אחר כך להניחו במקום אחר, שבזה יש כבר היכר שהודלק לכבוד שבת (ועי' שו&quot;ע הרב שם סי&quot;ד, ועי' רש&quot;ז אויערבך בשש&quot;כ פמ&quot;ג הערה קצז שבאר דבריו), וכן מותר ליטלו ממקומו ולהניחו במנורה העשויה לכבוד שבת, שבאופן זה ניכר שעושה כן לכבוד שבת. ועי' שו&quot;ת קנין תורה בהלכה ח&quot;ד סי' כו שבימינו שמשתמשים באור החשמל, ואין משתמשים בנרות כדי להאיר, ממילא ניכר שהנר מודלק לכבוד שבת, ואפשר להדליקו במקום שמשתמש בו ולהניחו במקום אחר.</span></ref><span dir="rtl">. הדליק הנר במקום שאין משתמשים בו, וטלטלו לאחר מכן למקום שמשתמשים בו, צריך לכבותו ולחזור ולהדליקו במקום שמשתמשים בו</span><ref><span dir="rtl">עי' שו&quot;ע הרב שם סי&quot;ד, ועי&quot;ש שברכתו הראשונה לבטלה, ומ' שחוזר ומברך, ועי' תורת חיים (סופר) או&quot;ח שם ס&quot;ק לח ושו&quot;ת ערוגת הבשם (גרינולד) או&quot;ח ח&quot;א סי' ס, שאין זה לעיכובא; מ&quot;ב שם ס&quot;ק מח, ועי' שעה&quot;צ שם ס&quot;ק נד שיש ללמוד כן מנר חנוכה (ע&quot;ע חנכה ציון 626 ואילך).</span></ref><span dir="rtl">. ולכתחילה ידליק ויברך על הנר כשהוא כבר על השולחן שאוכלים עליו, שהברכה תהא על הנר שמונח במקום שהוא עיקר המצוה</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">116. מהר&quot;י ווייל שם; שו&quot;ע הרב שם סי&quot;ד.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים על עיקר הדבר וסוברים שמותר להדליק נר שבת במקום אחד, ולהניחו אחר כך במקום אחר, שלא אמרו שאין לעשות כן אלא בנר חנוכה, שההדלקה היא לפרסם הנס, וכשמדליקו ומניחו במקום אחר יסברו שהנר הודלק לצרכו, אבל בנר שבת אף אם יסברו כן אין חשש</span><ref><span dir="rtl">ב&quot;ח שם לד' הטור שם; תורת חיים (סופר) שם סוס&quot;ק ח בד' שכנה&quot;ג שם הגה&quot;ט אות י.</span></ref><span dir="rtl">. להלכה, אין להדליק נר שבת במקום אחד ולהניחו במקום אחר</span><ref><span dir="rtl">רמ&quot;א בשו&quot;ע שם ס&quot;י; לבוש שם; חיי אדם ח&quot;ב כלל ה סי&quot;ד; שו&quot;ע הרב שם; קצו&quot;ע סי' עה ס&quot;ח.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">נר שבת, אמרו בזוהר שיהיה בדרום, דוגמת בית המקדש שהשולחן בצפון והמנורה בדרום</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע היכל ציון 242. תקו&quot;ז תקון כד ותקון מז (הובא בכה&quot;ח או&quot;ח סי' רסב ס&quot;ק א ורסג ס&quot;ק כ).</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">שבת שיום הכיפורים חל בה, שאין אוכלים בה, אם מדליקים בה נר שבת, ע&quot;ע יום הכפורים</span><ref><span dir="rtl">ציון 1571 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

== <span dir="rtl">זמן ההדלקה</span> ==

<span dir="rtl">לא יקדים להדליק נר שבת</span><ref><span dir="rtl">ברייתא שבת כג ב ורש&quot;י שם ד&quot;ה שלא; טוש&quot;ע רסג ד. ועי' שו&quot;ת ארץ צבי ח&quot;א סי' קיג ד&quot;ה ולפ&quot;ז, בד' הרמ&quot;א שם ס&quot;י והמג&quot;א שם ס&quot;ק כ, שבשעת הדחק מותר להקדים (וכ&quot;מ בשו&quot;ת מנחת שלמה ח&quot;ב סי' לה אות ח), ועי' שו&quot;ת נצח יוסף ח&quot;א סי' כה ד&quot;ה הנה בכאן, שברמ&quot;א שם מדובר בהדלקה הסמוכה לשקיעה, ולפי דבריו אין ראיה מהרמ&quot;א והמג&quot;א שם שבשעת הדחק מותר להקדים. ועי' ערך ש&quot;י או&quot;ח שם ס&quot;י ושו&quot;ת ארץ צבי ח&quot;א סי' ס ד&quot;ה וגם, בד' בה&quot;ג (הל' חנוכה), שכל שאינו מקבל שבת בסמוך להדלקה, הרי זה בכלל לא יקדים, וכעי&quot;ז בתהלה לדוד (אורטנברג) או&quot;ח שם אות ד בד' שו&quot;ע הרב שם ס&quot;ז, ועי' או&quot;ז שבציון הבא, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">427. ועי' קצות השלחן סי' עד בדי השלחן ס&quot;ק כח, שדין זה נאמר לגבי הנר שבמקום הסעודה שמברכים עליו (עי' ציונים</span> <span dir="rtl">122,</span> <span dir="rtl">201), אבל את שאר הנרות שבבית (עי' ציון</span> <span dir="rtl">139) אפשר להקדים ולהדליק.</span></ref><span dir="rtl">, כיון שלא ניכר שהוא של שבת</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם ד&quot;ה שלא; או&quot;ז ח&quot;ב הל' ער&quot;ש סי' יא: כדי שיהא נראה שנר זה לכבוד שבת ולקבלת שבת, ועי' ערך ש&quot;י שבציון הקודם; ר&quot;ן שם; טוש&quot;ע שם ס&quot;ד. ועי' של&quot;ה שבת נר מצוה אות כב שכשניכר שהוא של שבת, כגון לאחר שהתפללו הקהל מנחה, ואז הכל מוכנים לקבלת שבת, ונראה שמדליק לכבוד שבת, מותר להקדים, וכעי&quot;ז בשו&quot;ת מנחת יצחק ח&quot;ט סי' כ ובשו&quot;ת מנחת שלמה ח&quot;ב סי' לה אות ח, שבמקום שכל בני העיר מקדימים ומדליקים, מותר, שבאופן זה ניכר שההדלקה היא לכבוד שבת, ועי' שו&quot;ת ארץ צבי ח&quot;א סי' קיג ד&quot;ה ועי' בשל&quot;ה, בד' השל&quot;ה שם, שכשניכר שהוא של שבת, יכול להדליק אפילו קודם פלג המנחה, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">425.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שבהדלקה מוקדמת נראה הנר כנר שאין בו תועלת (&quot;שרגא בטיהרא&quot;)</span><ref><span dir="rtl">מאירי שם.</span></ref><span dir="rtl">. בשיעור ההקדמה, כתבו ראשונים שלא יקדים להדליק בעוד היום גדול</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם ד&quot;ה לאקדומי; ר&quot;ן שם (י ב); טוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, וכתבו אחרונים שהיינו הרבה קודם זמן תוספת-שבת*</span><ref><span dir="rtl">ערוה&quot;ש שם ס&quot;י; מ&quot;ב שם ס&quot;ק טו ובאה&quot;ל שם ד&quot;ה בעוד, ועי&quot;ש וע' תוספת שבת שנחלקו בזמנה של תוספת שבת, ועי' מ&quot;ב שם וערוה&quot;ש סי' רסא ס&quot;ח שחצי שעה לפני השקיעה, אינה בכלל ההקדמה האסורה. ועי' דה&quot;ח זמן הדלקת הנר וקבלת שבת אותיות ב-ג (עמ' 174) שכתב זמן אחר, ועי' תהלה לדוד או&quot;ח סי' רסג אות ד שדחה דבריו. ועי' חי' מהרי&quot;ט שבת שם ד&quot;ה דביתהו בפי' הב', שמ' שכל שאינו סמוך ממש לזמן תוספת שבת, הוא בכלל ההקדמה האסורה.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שנראה מדבריהם שזהו לפני פלג המנחה</span><ref><span dir="rtl">תהלה לדוד שם אות ד ושו&quot;ת ציץ אליעזר חי&quot;א סי' כא אות א, בד' הרמ&quot;א שם ס&quot;י, ועי' שו&quot;ת נצח יוסף ח&quot;א סי' כה ד&quot;ה הנה בכאן, שברמ&quot;א שם מדובר בהדלקה הסמוכה לשקיעה; ציץ אליעזר שם בד' שלחן עצי שטים דיני ער&quot;ש סי' ה ס&quot;ד. ועי' סידור בית יעקב ליעב&quot;ץ דיני ער&quot;ש אות כח (דף קלו ב), וכוונתו צ&quot;ב. ועי' פנ&quot;י ברכות כז א ד&quot;ה לולי וד&quot;ה בתוס'. ועי' באה&quot;ל שם ס&quot;ד ד&quot;ה לא יקדים, שחולק.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שנראה מדבריהם שכל שאינו סמוך ממש לזמן תוספת שבת, הוא בכלל ההקדמה האסורה</span><ref><span dir="rtl">עי' חי' מהרי&quot;ט שבת שם ד&quot;ה דביתהו בפי' הב'.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שלא יקדים להדליק יותר מדי לפני השקיעה, אלא ידליקנו קודם שקיעת החמה מעט</span><ref><span dir="rtl">ר&quot;ח שם; ראבי&quot;ה סי' קצט; מאירי שם, ועי&quot;ש שקודם לכן נדמה כשרגא בטיהרא (עי' ציון</span> <span dir="rtl">413).</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שלפני השקיעה הוא עדיין בכלל ההקדמה האסורה, אלא ידליקנו מיד לאחר השקיעה</span><ref><span dir="rtl">ריטב&quot;א שם, וע&quot;ע בין השמשות ציון 29 שלדעת הריטב&quot;א אחר השקיעה הוא עדיין יום גמור.</span></ref><span dir="rtl">. ויש ראשונים חולקים על עיקר הדבר וסוברים שמותר להקדים ולהדליק נר שבת</span><ref><span dir="rtl">י&quot;מ במאירי שם, והגמ' שם לענין נר חנוכה; פרי יצחק ח&quot;ב סי' ח ד&quot;ה ובזה ניחא ואבן האזל חנוכה פ&quot;ד ה&quot;ה, בד' הרמב&quot;ם שם, ועי' מ&quot;מ שם; פרי יצחק שם בד' בה&quot;ג הל' חנוכה.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">הקדים והדליק</span> ===

<span dir="rtl">הקדים והדליק נר שבת, יש אחרונים סוברים שלא יצא ידי חובה</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ע הרב או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ו; דה&quot;ח זמן הדלקת הנר וקבלת שבת אות ג (עמ' 174); סידור בית יעקב ליעב&quot;ץ דיני ער&quot;ש אות כח (דף קלו ב).</span></ref><span dir="rtl">, וצריך לכבותו ולחזור ולהדליקו בברכה</span><ref><span dir="rtl">דה&quot;ח שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שבדיעבד יצא ידי חובה, ואינו צריך לכבותו ולחזור להדליקו</span><ref><span dir="rtl">עי' עו&quot;ש סי' רסג ס&quot;ק ב; הגהות רע&quot;א על שו&quot;ע או&quot;ח רסג ד; מ&quot;ב שם ס&quot;ק כ ובאה&quot;ל שם ד&quot;ה מבעוד; פרי יצחק ח&quot;ב סי' ח ד&quot;ה ומכל הנ&quot;ל; שו&quot;ת ארץ צבי ח&quot;א סי' קיג בד' הרמ&quot;א בשו&quot;ע שם. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">78 שי&quot;ס שאף נר שמודלק ועומד יוצאים בו יד&quot;ח.</span></ref><span dir="rtl">. מהם שכתבו שאפילו הדליק קודם פלג המנחה</span><ref><span dir="rtl">ארץ צבי שם. ועי' ערוה&quot;ש שם סי&quot;ט.</span></ref><span dir="rtl">. ומהם שכתבו שדוקא לאחר פלג המנחה, אבל קודם פלג המנחה אף בדיעבד לא יצא</span><ref><span dir="rtl">עי' עו&quot;ש שם בד' הרמ&quot;א בשו&quot;ע שם; באה&quot;ל שם ד&quot;ה מבעוד.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">להקדים להדליק כשמקבל שבת</span> ===

<span dir="rtl">נר שבת, לסוברים שלא יקדים להדליקו</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">416.</span></ref><span dir="rtl">, כתבו ראשונים שזהו כשאינו מקבל שבת, אבל כשמקבל שבת באותה שעה יכול להקדים</span><ref><span dir="rtl">תוס' ברכות כז א ד&quot;ה דרב: שמקבל עליו שבת מיד, וכ&quot;ה בשו&quot;ע דלהלן, ועי' שו&quot;ע הרב או&quot;ח סי' רסג קו&quot;א ס&quot;ק ב שמיד לאו דווקא, והשיעור הוא כדי לצלות דג קטן וזהו פחות מרבע שעה, ועי' קצות השלחן סי' עד בדי השלחן ס&quot;ק יז ושו&quot;ת ארץ צבי ח&quot;א סי' קיג בהערה ושו&quot;ת ציץ אליעזר חי&quot;א סי' כא אות ד מהו שיעור הזמן המדויק, ועי' שו&quot;ע הרב שם שמשמע שהקבלה אינה צריכה להיות ע&quot;י ההדלקה, וכ&quot;מ בטוש&quot;ע שם רסז ב; תר&quot;י שם (יח ב); מרדכי שם סי' צ; רא&quot;ש ברכות פ&quot;ד סי' ו ותוספות הרא&quot;ש שם, ועי' רא&quot;ש שם שקודם פלג המנחה אי אפשר לקבל שבת, וע&quot;ע תוספת שבת שי&quot;ח; שו&quot;ע שם רסג ד. ועי' שו&quot;ע הרב שם סי&quot;א וקו&quot;א ס&quot;ק ב, שאפשר שהאשה תדליק והבעל יקבל שבת.</span></ref><span dir="rtl">, ובלבד שיהיה זה מפלג המנחה ואילך</span><ref><span dir="rtl">רא&quot;ש שם; שו&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, שקודם לכן אין קבלתו קבלה</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע תוספת שבת, ועי&quot;ש שי&quot;ח. מ&quot;ב שם ס&quot;ק יח. ועי' שו&quot;ת ארץ צבי ח&quot;א סי' קיג ד&quot;ה ועי' בשל&quot;ה, שכתב טעם אחר.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאם מקבל עליו שבת יכול להדליקו אפילו קודם פלג המנחה</span><ref><span dir="rtl">תורת שבת (ווייל) שם ס&quot;ק ו, ועי&quot;ש שהביא ראיה מתר&quot;י ברכות (יח ב), ועי' הגהות ד&quot;ת על תר&quot;י שם שהסתפק בד' תר&quot;י אם הכוונה גם קודם פלג המנחה; ארץ צבי שם בהערה בד' סידור אדמו&quot;ר הזקן סדר הכנסת שבת. ועי' פנ&quot;י ברכות כז א על תוד&quot;ה דרב. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">416.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">איחור ההדלקה</span> ===

<span dir="rtl">נר שבת, לא יאחר להדליקו</span><ref><span dir="rtl">ברייתא שבת כג ב ורש&quot;י שם ד&quot;ה שלא; טוש&quot;ע רסג ד; פרי יצחק ח&quot;א סי' ו ד&quot;ה מיהו ופי' הר אפרים למכילתא בשלח מס' דויהי סוף הפתיחתא, בפי' המכילתא שם. הרמב&quot;ם השמיט, ועי' פרי יצחק שם.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם</span><ref><span dir="rtl">שמות יג כב.</span></ref><span dir="rtl">, מלמד שעמוד הענן בא קודם שישקע עמוד האש, ועמוד האש בא קודם שישקע עמוד הענן, אף בנר שבת עד שלא תכבה שמשו של יום תזרח נרו של לילה</span><ref><span dir="rtl">רב יוסף שבת שם ומאירי שם.</span></ref><span dir="rtl">, ואין דרשה זו ראיה לדבר, אלא זכר לדבר</span><ref><span dir="rtl">מאירי שם.</span></ref><span dir="rtl">. בטעם הדבר כתבו ראשונים ואחרונים שלא יהא נראה כמדליק בשבת</span><ref><span dir="rtl">או&quot;ז ח&quot;ב הל' ער&quot;ש סי' יא.</span></ref><span dir="rtl">, או שלא יטעה להדליק בחשיכה ממש</span><ref><span dir="rtl">עטרת צבי שם; ערוה&quot;ש שם ס&quot;י. ועי' חי' מהרי&quot;ט שבת שם ד&quot;ה דביתהו.</span></ref><span dir="rtl">, או שמא בין כך ובין כך יאחר הזמן</span><ref><span dir="rtl">מ&quot;ב שם.</span></ref><span dir="rtl">, או שכשמאחר להדליק לא ניכר שהוא לכבוד שבת, שהרי לעולם יש להדליק נר לצורך הלילה, אבל כשמקדים קצת בשעה שאין צריך לנר, ניכר שמדליקו לכבוד שבת</span><ref><span dir="rtl">פרי יצחק שם ד&quot;ה ולפ&quot;ז, ועי&quot;ש ד&quot;ה ואחרי.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">שיעור האיחור</span> ===

<span dir="rtl">שיעור האיחור האסור כתבו ראשונים שהוא אחר שקיעת החמה</span><ref><span dir="rtl">עי' ראבי&quot;ה סי' קצט; מאירי שבת כג ב, וע&quot;ע בין השמשות ציון 29 שלדעת המאירי אחר שקיעת החמה זהו עדיין יום גמור; ר&quot;י מלוניל שם (י ב); חי' מהרי&quot;ט שבת שם ד&quot;ה דביתהו בפי' הא', ועי&quot;ש שאחר שקיעת החמה הוא יום גמור; פרי יצחק ח&quot;א סי' ו, ועי&quot;ש שזהו אפילו לסוברים שאחר שקיעת החמה הוא עדיין יום גמור (ע&quot;ע הנ&quot;ל שם).</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שמיד לאחר שקיעת החמה אין זה בכלל האיחור האסור, והאיסור הוא לאחר מאוד אחרי השקיעה</span><ref><span dir="rtl">ריטב&quot;א שם, וע&quot;ע הנ&quot;ל שם שלדעת הריטב&quot;א אחר שקיעת החמה זהו עדיין יום גמור.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שהאיחור האסור הוא להדליק בצמצום בסוף הזמן המותר</span><ref><span dir="rtl">עי' חי' מהרי&quot;ט שבת שם ד&quot;ה דביתהו בפי' הב', ועי&quot;ש ששאר מלאכות מותרות באותה שעה, אבל בהדלקת הנר החמירו יותר; עטרת צבי שם ס&quot;ק ה; מ&quot;ב שם ס&quot;ק טז; ערוה&quot;ש שם ס&quot;י (ועי' ערוה&quot;ש שם סי' רסא ס&quot;ח שכניסת השבת היא בשקיעת החמה).</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שהאיחור האסור הוא להדליק בזמן תוספת שבת</span><ref><span dir="rtl">ר&quot;ן שם (י ב), ועי&quot;ש שהחידוש בזה שאף הדלקת הנר שהיא מלאכה של קודש לצורך שבת והיא תחילת השביתה (ע&quot;ע תוספת שבת, ועי&quot;ש שי&quot;ח) אסורה בזמן תוספת שבת.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">זמן ההדלקה הראוי בזמן הזה</span> ===

<span dir="rtl">בשיעור זמן ההדלקה הראוי בזמן הזה נחלקו הדעות והמנהגים: יש שנהגו להדליק עשר דקות לפני השקיעה</span><ref><span dir="rtl">אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ב סי' ו; עי' שו&quot;ת יביע אומר ח&quot;ה סי' כא. ועי' שו&quot;ת מהרש&quot;ג או&quot;ח סי' לח שקבע בלוחותיו זמן הדלקת נרות שש שבע דקות לפני השקיעה. ועי' ס' בין השמשות (טוקצינסקי) ריש פ&quot;ו שבפחות מחמש עשרה דקות אין אף קהילה שמקילה.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שנהגו להדליק חמש עשרה דקות לפני השקיעה</span><ref><span dir="rtl">בין השמשות שם שכן נהגו בארצות הצפון. ועי' הזמנים בהלכה ח&quot;ב עמ' תרב מקורות נוספים למנהג זה.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שראוי להדליק כעשרים דקות לפני השקיעה</span><ref><span dir="rtl">מ&quot;ב סי' רסא ס&quot;ק כג, ועי&quot;ש הטעם שבזה יוצא ידי שיטת כל הראשונים, ועי&quot;ש שעדיף יותר להדליק חצי שעה קודם השקיעה; כף החיים שם ס&quot;ק כג; קצות השלחן סי' עד סי&quot;ב; אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;א סי' צו, וח&quot;ב סי' ו: שמונה עשרה דקות.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שנהגו עשרים וחמש דקות לפני השקיעה</span><ref><span dir="rtl">עיר הקודש והמקדש ח&quot;ג פכ&quot;ה אות ד סעיף א.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שנהגו שלושים דקות לפני השקיעה</span><ref><span dir="rtl">ערוה&quot;ש או&quot;ח סי' רסא ס&quot;ח וס&quot;ט; בין השמשות שם שכן הוא ברוב תפוצות ישראל. ועי' הזמנים בהלכה שם עמ' תקצח מקורות נוספים למנהג זה.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שנהגו ארבעים דקות לפני השקיעה</span><ref><span dir="rtl">קצות השלחן שם שכן המנהג בא&quot;י; עיר הקודש והמקדש שם שכ&quot;ה מנהג ירושלים והעיירות העתיקות, ועי&quot;ש הטעם למנהג זה. ועי' שו&quot;ת יביע אומר שם, שאין יסוד למנהג זה, ועי' שו&quot;ת אז נדברו ח&quot;ב סי' ג שחולק.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">זמן הדלקת נר יום טוב</span> ===

<span dir="rtl">נר יום טוב, יש סוברים שיש להדליקו מבעוד יום</span><ref><span dir="rtl">הקדמת בן הדרישה ליו&quot;ד ד&quot;ה הטעות השני בשם אמו; עי' של&quot;ה פסחים נר מצוה אות סה; פמ&quot;ג סי' רס משב&quot;ז ס&quot;ק ג; חת&quot;ס שבת כד ב; עי' מטה אפרים סי' תרכה סל&quot;ג; מנחת שמואל (ווייס) סי' ל אות ב בד' הרמב&quot;ם שבת פ&quot;ל ה&quot;ה ויו&quot;ט פ&quot;ו הט&quot;ז; פרי יצחק ח&quot;א סי' ו ד&quot;ה גרסינן וד&quot;ה ועכ&quot;פ לפי; נימוקי או&quot;ח ריש סי' תקכט, ועי&quot;ש שכן גם נהג אביו. וכ&quot;מ מספר המנהגים לר&quot;י טירנא ריש הל' ליל הסדר. ועי' באה&quot;ט או&quot;ח סוס&quot;י תקג. ועי' משנת יעבץ או&quot;ח סי' לד שהאריך בזה, ועי&quot;ש בסוף הסימן שמחלק בין א&quot;י שיש להדליק מבעוד יום, לחו&quot;ל שיש להדליק משחשיכה, ועי' שש&quot;כ ח&quot;ב פמ&quot;ד הערה ד שהקשה על דבריו.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שאין לאחר המצוה</span><ref><span dir="rtl">אלף למטה שם אות נא, ועי&quot;ש הדין בחג סוכות.</span></ref><span dir="rtl">, או כדי שיכנסו ליום טוב באורה ושמחה ויקבלוהו בכבוד ובעונג</span><ref><span dir="rtl">נימוקי או&quot;ח שם. ועי' אלף למטה שם.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שכל מלאכה שאפשר לעשותה מערב יום טוב, אסור לכתחילה לעשותה ביום טוב</span><ref><span dir="rtl">הקדמת בן הדרישה שם בשם אמו, ועי' אלף למטה שם ומנחת שמואל (ווייס) סי' ל אות ב, שדחו טעם זה.</span></ref><span dir="rtl">, או כדי שיהא הכל מוכן בחזרת האדם מבית הכנסת</span><ref><span dir="rtl">הקדמת בן הדרישה שם בשם אמו.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שכשמאחר להדליק לא ניכר שהוא לכבוד יום טוב, שהרי לעולם יש להדליק נר לצורך הלילה, אבל כשמקדים קצת בשעה שאין צריך לנר, ניכר שמדליקו לכבוד יום טוב</span><ref><span dir="rtl">פרי יצחק שם ד&quot;ה ולפ&quot;ז.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין צורך להדליק נר יום טוב מבעוד יום</span><ref><span dir="rtl">עי' יוסף אומץ (האן) סי' תתכה, ועי&quot;ש שאשתו נהגה להדליק מבעוד יום; מנחת שמואל סי' ל סוף אות ב, ועי&quot;ש שעדיף להדליק משחשיכה, כדי שאפשר יהיה לברך גם לדעה שבציון</span> <span dir="rtl">178. ועי' בעה&quot;מ שבת כג ב (י ב) ומאירי שם ד&quot;ה כבר ביארנו וחי' הר&quot;ן שם , שמ' שנר יו&quot;ט מדליקים לאחר חשכה, אך אפשר שסוברים כדעה שבציון</span> <span dir="rtl">110 שאין חובה להדליק נר ביו&quot;ט, וכוונתם לנר שדרך להדליקו ביו&quot;ט שלא לשהות בחושך.</span></ref><span dir="rtl">, וכן נהגו רבים שלא לדקדק בכך, ומדליקים בלילה ממש</span><ref><span dir="rtl">הגהת בן הדרישה שם; מטה אפרים שם; הגהות מוהרי&quot;ש נתנזון לשו&quot;ע או&quot;ח סי' רסג בילקוט מפרשים לשו&quot;ע מהד' מכון י-ם, ועי&quot;ש שנשתרבב המנהג מסוכות שמברכות בשעת ההדלקה גם לישב בסוכה; פרי יצחק שם ד&quot;ה גרסינן; מנחת שמואל שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

== <span dir="rtl">המצוה למי שאינו בביתו</span> ==

=== <span dir="rtl">אורח שמדליקים עליו בביתו</span> ===

<span dir="rtl">אורח שמדליקים עליו בביתו - ואין לו חדר מיוחד</span><ref><span dir="rtl">ב&quot;י ושו&quot;ע או&quot;ח רסג ז.</span></ref> <span dir="rtl">- אינו צריך להדליק נר שבת, וגם אינו צריך להשתתף עם בעל הבית בפרוטה</span><ref><span dir="rtl">עי' ראבי&quot;ה סי' קצט; עי' שו&quot;ע שם. ועי' ערוה&quot;ש שם ס&quot;ה שתמה שלא נהגו כן. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">453.</span></ref><span dir="rtl">, שידי חובת המצוה להדליק נר שבת יוצא בהדלקה שאשתו מדלקת עליו בביתו, ומשום שלום בית גם אינו צריך להדליק, שכיון שהחדר אינו מיוחד לו, הרי יש שם כבר אור מהדלקת בעל הבית</span><ref><span dir="rtl">עי' ערוה&quot;ש שם; עי' באה&quot;ל שם ס&quot;ו ד&quot;ה בחורים. ועי' שש&quot;כ פמ&quot;ה הערה יב, שאשתו לאו דוקא, וה&quot;ה לבן הסמוך על שולחן אביו ואמו שיוצא בהדלקת אמו, ועי' שו&quot;ת תשובות והנהגות ח&quot;ב סי' קנז ד&quot;ה ונתבונן, שחולק, ועי' ערוה&quot;ש שם ס&quot;ה שמחלק בין בן גדול לבן קטן. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">456.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">אורח שאין מדליקים עליו בביתו</span> ===

<span dir="rtl">אורח שאין מדליקים עליו בביתו - ואין לו חדר מיוחד</span><ref><span dir="rtl">ב&quot;י ושו&quot;ע או&quot;ח רסג ז.</span></ref> <span dir="rtl">- צריך להשתתף בפרוטה עם בעל הבית בנר שלו</span><ref><span dir="rtl">ראבי&quot;ה סי' קצט; ב&quot;י ושו&quot;ע שם. ועי' שו&quot;ע הרב שם שאם מדליקים על האורח בביתו, אבל אין מדליקים משלו, דינו כמי שאין מדליקים עליו, וצריך להשתתף עם בעל הבית.</span></ref><span dir="rtl">, או שבעל הבית יקנה לו חלק בנר</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ע הרב שם ס&quot;ט.</span></ref><span dir="rtl">, שעל ידי שיש לו חלק בנר מקיים המצוה המוטלת עליו להדליק נר שבת</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ע הרב שם ס&quot;ט; עי' ערוה&quot;ש שם ס&quot;ה; עי' באה&quot;ל שם ס&quot;ו ד&quot;ה בחורים.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאף בלא להשתתף יוצא הוא ידי חובת המצוה, שמצות נר שבת דומה למצות מזוזה, שבמזוזה אחת יוצאים כל הדרים בבית, וצריך להשתתף בפרוטה כדי לקיים את המצוה בממונו</span><ref><span dir="rtl">עי' שפ&quot;א שבת כא ב ד&quot;ה ת&quot;ר.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">אורח שסמוך על שלחן בעל הבית</span> ===

<span dir="rtl">אורח שאין מדליקים עליו בביתו, ואין לו חדר מיוחד, שהוא צריך להשתתף בפרוטה עם בעל הבית בנר שלו</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">453.</span></ref><span dir="rtl">, כתבו אחרונים שאם הוא סמוך על שלחן בעל הבית, נעשה כאחד מבני ביתו, ואינו צריך להשתתף עם בעל הבית, כדי לצאת בנר שלו</span><ref><span dir="rtl">תוספת שבת סי' רסג ס&quot;ק יט עפ&quot;י מג&quot;א סי' תרעז ס&quot;ק א; שו&quot;ע הרב או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ט; מ&quot;ב שם ס&quot;ק לג.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">אורח שאין לו חדר וסמוך על שלחן בעה&quot;ב</span> ===

<span dir="rtl">אורח שאין לו חדר מיוחד, והוא סמוך על שולחנו של בעל הבית, כתבו אחרונים שאף אם ירצה להדליק ולברך בעצמו באחד החדרים אינו רשאי, שהוא בכלל בני ביתו של בעל הבית ונפטר בנרו, וחיוב ההדלקה באותו מקום אינו מוטל עליו אלא על בעל הבית</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ע הרב או&quot;ח סי' רסג סט&quot;ו.</span></ref><span dir="rtl">. ואפילו אם בעל הבית יעשה אותו שליח להדליק, אין לו לברך, שכיון שבברכה שברך בעל הבית נפטרו כל החדרים, גם שלוחו אינו יכול לברך</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ע הרב שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאורח יכול להדליק ולברך באחד החדרים, שאף שעיקר חיוב ההדלקה מוטל על בעל הבית, אף האורח מצווה שיהיה שם נר דולק מדין ערבות, ואף שבעל הבית נפטר בברכה אחת לכל החדרים, האורח צריך לברך על מצוה שעושה, וכן פשט המנהג</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ע הרב שם וקו&quot;א ס&quot;ק ה. ועי' ברכת הבית שער מה שערי בינה סוס&quot;ק טז, שכן המנהג אצל נשים, אבל לא אצל אנשים, וכעי&quot;ז בנזר ישראל (אוירבך) סי' מה ח&quot;א ליקוטי רימ&quot;א ס&quot;ק לה[שם הוסיף שהמנהג כן רק אצל נשים נשואות].</span></ref><span dir="rtl">. וכתבו אחרונים שאף לדעה זו אין האורח יכול להדליק ולברך במקום שכבר הדליקו בו נר, שבמקום שיש בו כבר נר אין יותר חיוב על בעל הבית להדליק שם נר נוסף</span><ref><span dir="rtl">תהלה לדוד (אורטנברג) שם ס&quot;ק ז; קצות השלחן סי' עד בדי השלחן ס&quot;ק כד.</span></ref><span dir="rtl">, ולכן בת הסמוכה על שולחן אמה, לא תדליק ותברך במקום שכבר הדליקה אמה</span><ref><span dir="rtl">קצות השלחן שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאורח יכול להדליק ולברך באחד החדרים, ואפילו במקום שכבר הדליקו בו, לסוברים שמברכים אף על תוספת אורה</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">149 ואילך, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">151 שי&quot;ח. דברי חנוך ושאול בן הלוי סי' ח; עי' שו&quot;ת באר משה ח&quot;ח סי' סז אות ד.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שלדבריהם חובת ההדלקה אינה מוטלת דוקא על בעל הבית, אלא על כל המשתמשים בבית</span><ref><span dir="rtl">דברי חנוך ושאול בן הלוי סי' ח, וצ&quot;ב איך יוכל להדליק במקום שיש בו כבר נר, שאין חיוב בתוספת אורה.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שיכול האורח להתכוון שלא לצאת בהדלקת בעל הבית</span><ref><span dir="rtl">באר משה שם. ועי' שו&quot;ת שם אריה סי' טו, שיכול הבעל להתכוון שלא לצאת בהדלקת אשתו (ועי' ציונים</span> <span dir="rtl">204,</span> <span dir="rtl">274). ומשו&quot;ע הרב שם משמע שלא ניתן לכוון שלא לצאת בהדלקת בעל הבית.</span></ref><span dir="rtl">. וכן נהגו - נשים נשואות</span><ref><span dir="rtl">שש&quot;כ ח&quot;ב פמ&quot;ה ס&quot;ו והערה לב.</span></ref> <span dir="rtl">- להדליק ולברך - במקום האכילה</span><ref><span dir="rtl">שש&quot;כ שם.</span></ref> <span dir="rtl">- כשהן אורחות, אף כשיש נר באותו מקום</span><ref><span dir="rtl">תהלה לדוד וקצות השלחן שם, ועי&quot;ש ושם שהניחו המנהג בצ&quot;ע; מנחת שבת על קיצור שלחן ערוך סי' עה ס&quot;ק כט. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">151 שיש סוברים שאין להדליק ולברך במקום שיש כבר נר דולק.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">אורח שיש לו חדר מיוחד</span> ===

<span dir="rtl">אורח שיש לו חדר מיוחד, צריך להדליק נר שבת בחדרו ולברך עליו</span><ref><span dir="rtl">עי' מרדכי שבת סי' רצד; תשב&quot;ץ קטן סי' ו; עי' שו&quot;ת מהרי&quot;ל סי' קמד; שו&quot;ע או&quot;ח רסג ו.</span></ref> <span dir="rtl">- ואפילו החדר מיוחד רק ללון שם</span><ref><span dir="rtl">מרדכי שם; מהרי&quot;ל שם (הובא במג&quot;א שם ס&quot;ק יג).</span></ref> <span dir="rtl">- משום שלום בית שלא יכשל בעץ או באבן</span><ref><span dir="rtl">מרדכי שם; תשב&quot;ץ קטן שם; עי' מהרי&quot;ל שם.</span></ref><span dir="rtl">. ואפילו הוא נשוי, ואשתו מדלקת עליו בביתו, צריך להדליק משום שלום בית</span><ref><span dir="rtl">עי' תשב&quot;ץ קטן שם; עו&quot;ש שם אות ג; תוספת שבת שם ס&quot;ק טז; חיי אדם הל' שבת כלל ה ס&quot;י; עי' דה&quot;ח זמן הדלקת הנר וקבלת שבת אות יד (עמ' 175); ערוה&quot;ש שם ס&quot;ה; עי' באה&quot;ל שם ד&quot;ה בחורים.</span></ref><span dir="rtl">. וכתבו אחרונים שכשאשתו מדליקה עליו בביתו אינו צריך לברך, שאשתו מברכת בשבילו</span><ref><span dir="rtl">דה&quot;ח שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שצריך לברך</span><ref><span dir="rtl">עו&quot;ש שם; תוספת שבת שם; פמ&quot;ג שם א&quot;א ס&quot;ק יג; חיי אדם שם; שו&quot;ע הרב שם ס&quot;ט; באה&quot;ל שם.</span></ref><span dir="rtl">, ואינו נפטר בברכת אשתו כיון שנמצא במקום אחר</span><ref><span dir="rtl">עי' שו&quot;ע הרב שם; ערוה&quot;ש שם; באה&quot;ל שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">כמה בעלי בתים שאוכלים יחד</span> ===

<span dir="rtl">כמה בעלי בתים שאוכלים במקום אחד, שאי אפשר שכל אחד ידליק ויברך, לסוברים שאין להדליק נר שבת במקום שכבר הדליקו בו נר שבת</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">151.</span></ref><span dir="rtl">, ידליקו כולם, ואחד יברך</span><ref><span dir="rtl">חובת הדר (בלוי) מצות הדלקת נר שבת הערה מח בד' שו&quot;ע או&quot;ח רסג ח. ועי' חובת הדר שם, שבמקרה זה, אי אפשר שאחד ידליק והשאר ישתתפו בפרוטה (עי' ציון</span> <span dir="rtl">453), שלא אמרו כן אלא באורח שהוא נגרר אחר בעל הבית ונפטר בנרו, אבל לא בכמה בעלי בית, שחובת ההדלקה חלה על על כל אחד ואחד מהם.</span></ref><span dir="rtl">, ויתכוון להוציא את כולם בברכות, ויתכוונו הם לצאת בברכותיו</span><ref><span dir="rtl">חובת הדר שם בד' עולת שבת שם ס&quot;ק ד.</span></ref><span dir="rtl">. ואם הם נשואים ומדליקים עליהם בביתם, יש סוברים שאף באופן זה ידליקו כולם, ואחד מהם יברך ויוציא את כולם</span><ref><span dir="rtl">חובת הדר שם בד' א&quot;ר שם ס&quot;ק טז, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">481, ועי' חובת הדר שם, שאין זה דומה לדין המבואר להלן ציון</span> <span dir="rtl">450, שלא אמרו כן אלא באורח אצל בעל הבית, שהאורח נגרר אחר בעל הבית ונפטר בנרו, אבל כאן כולם חייבים במידה שווה, ואין אחד טפל לחברו.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים, שדי שאחד ידליק, והשאר ישתתפו עמו בפרוטה</span><ref><span dir="rtl">חיי אדם ח&quot;ב כלל ה ס&quot;ב; קצוש&quot;ע סי' עה ס&quot;ט; מ&quot;ב שם ס&quot;ק ל בד' א&quot;ר שם, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">480. ועי' חיי אדם וקצוש&quot;ע ומ&quot;ב שם, שהמדליק יכוון להוציאם בברכות, והם יתכוונו לצאת, ועי' קצות השלחן סי' עד בדי השלחן ס&quot;ק כב שתמה על זה, ועי' שש&quot;כ פמ&quot;ה הערה לא שאין זה מן הדין אלא למצוה בעלמא. ועי' קצות השלחן שם, שבמקרה זה אין להדליק ולברך אף לדעה שמותר לברך על תוספת אורה (עי' ציון</span> <span dir="rtl">149), שלא אמרו כן אלא במי שאשתו עמו, שאם לא יברכו באותו מקום, יבטלו מברכה לגמרי, מה שאין כן כאן שהאשה מדליקה ומברכת בבית.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

== <span dir="rtl">הנר</span> ==

=== <span dir="rtl">נר יפה</span> ===

<span dir="rtl">יהיה זהיר לעשות נר יפה</span><ref><span dir="rtl">טוש&quot;ע או&quot;ח רסג א.</span></ref><span dir="rtl">, משום הידור מצוה</span><ref><span dir="rtl">מ&quot;ב שם ס&quot;ק א.</span></ref><span dir="rtl">, שכן אמר רב הונא הרגיל בנר - שבת</span><ref><span dir="rtl">ר' פרחיה (בשיטת הקדמונים) שבת כג ב; טור שם; לבוש שם. ועי' רש&quot;י שם ד&quot;ה בנים: על ידי נר מצוה דשבת וחנוכה, ועי' ר&quot;ח שם ורא&quot;ש שם פ&quot;ב סי' יג ומאירי שם ושפ&quot;א שם, שפי' לענין נר חנוכה (ועי' הגהות הגר&quot;א לרא&quot;ש שם, שהוסיף: ושבת), וכ&quot;ה בעין יעקב שם, ועי&quot;ש להלן בגמ': חזא דהוה רגיל בשרגי טובא וכו', ועי' ר&quot;ח ור' פרחיה ומאירי שם, שפי' לענין נר חנוכה ונר שבת.</span></ref><span dir="rtl">, יפה</span><ref><span dir="rtl">סמ&quot;ג עשין ל, ואפשר שגרס כן בגמ'; טור שם, ועי' ב&quot;ח שם שהכריח כן. ועי' ר' פרחיה שם: שמדליקו בשעתו, ונותן בו שמן הרבה כדי הראוי לו, ועי' פתח עינים שם שמדליק הרבה יותר מהחיוב.</span></ref> <span dir="rtl">- שכרו שיהיו לו בנים תלמידי חכמים</span><ref><span dir="rtl">שבת כג ב ורש&quot;י שם ד&quot;ה בנים.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: כי נר מצוה ותורה אור</span><ref><span dir="rtl">משלי ו כג.</span></ref><span dir="rtl">, על ידי נר מצוה, בא אור תורה</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">פתילות שהאור מסכסכת בהן</span> ===

<span dir="rtl">פתילות שהאור מסכסכת בהן - היינו, שהלהבה אינה זקופה ונחה במקום אחד אלא דועכת וקופצת</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שבת כא א ד&quot;ה מסכסכת בפי' הא'; פסקי רי&quot;ד שם; עי' ריבב&quot;ן (בשיטת הקדמונים) שם; מאירי שם כ ב.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מפרשים שהלהבה אינה נכנסת לתוך הפתילה אלא סביב מבחוץ</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם כא א ד&quot;ה מסכסכת בפי' הב'; רע&quot;ב שבת פ&quot;ב מ&quot;א.</span></ref> <span dir="rtl"> - כגון: פתילת האידן ופתילת המדבר, אין מדליקים בהן נר לשבת</span><ref><span dir="rtl">משנה שבת כ ב ורבה שם כא א; רמב&quot;ם שבת פ&quot;ה ה&quot;ה וה&quot;ח.</span></ref><span dir="rtl">. בטעם הדבר כתבו ראשונים שחוששים שמא יטה את הנר</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שבת כא א ד&quot;ה ומותר; רמב&quot;ם שם; ראבי&quot;ה סוס&quot;י תתקעא; הרוקח סימן צ; רע&quot;ב שבת פ&quot;ב מ&quot;א בפי' הא'; תפא&quot;י שם יכין אות ח בפי' הא'. ועי' ר&quot;י מלוניל כ ב (ח ב): צריך שיתקנם משעה לשעה, וכעי&quot;ז במאירי שם, וצ&quot;ב אם כוונתם כדעה שבציון זה, או כדעה שבציון</span> <span dir="rtl">472. ועי' מחצה&quot;ש סי' רסד ס&quot;ק א, שאפילו יש אחר עמו שאומר לו תן דעתך שלא אטה (עי' שו&quot;ע או&quot;ח רעה ג), אסור.</span></ref><span dir="rtl">, כדי שיתקרב השמן שבתוכו אל הפתילה וידלק יפה, ונמצא מבעיר בשבת</span><ref><span dir="rtl">רע&quot;ב שבת פ&quot;ב מ&quot;א; שו&quot;ע הרב או&quot;ח סי' רסד ס&quot;א; מ&quot;ב שם ס&quot;ק א.</span></ref><span dir="rtl">, ויש אומרים שנמצא מבשל בשבת</span><ref><span dir="rtl">עי' תוס' הרא&quot;ש יבמות ו ב ד&quot;ה לא, בשם ר&quot;מ.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים על טעם זה וסוברים שאין חוששים שמא יטה נר שהאור שלו מסכסכת בפתילה, שאף אם יטהו לא ידלק הנר יפה</span><ref><span dir="rtl">מהר&quot;ם שיק שם כ ב בד' הירו' שם פ&quot;ב ה&quot;א. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">482.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שכיון שהאור מסכסכת בפתילה אור הנר הוא חלוש וחשוך, ויש לחוש שמא יניחנו ויצא, והדלקת נר בשבת היא חובה</span><ref><span dir="rtl">פיהמ&quot;ש לרמב&quot;ם שבת פ&quot;ב מ&quot;א: מצוה (ועי' תוי&quot;ט שבת פ&quot;ב מ&quot;א שצ&quot;ל: חובה, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">27); רע&quot;ב שם בפי' הב'; תפא&quot;י שם בפי' הב'. ועי' רש&quot;ש שם שתמה למה יצא ממקום שהאור בו חלש למקום חשוך לגמרי. ועי' ראש יוסף שם, כמה נפק&quot;מ לדינא בין הטעם שבציון זה לטעם שבציון</span> <span dir="rtl">464.</span></ref><span dir="rtl">, או שיש לחוש שיכבה הנר או שיחלש ולא יהיה שלום בית</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;ש שם; עי' פני שלמה שם ד&quot;ה דהנה; עי' הערות הרי&quot;ש אלישיב שם בד' רש&quot;י שם ד&quot;ה שאין: שכיון שהאור מסכסכת בהם אורן מפריע לראיה, ואין בזה כבוד שבת ושלום בית. ועי' רשב&quot;א שם. ועי' מהר&quot;ם שיק שבת כ ב שלטעם זה, כשאין פתילות אחרות, ידליק בפתילות שאין מדליקים בהם, שאין החשש שמא יכבה, מוציא מידי הודאי, ועי&quot;ש שמל' המשנה שם כ ב ומהמג&quot;א סי' רסד ס&quot;ק א, ל&quot;מ כן.</span></ref><span dir="rtl">, או שמתוך שהנר יכבה יש לחשוש שיחזור וידליקנו</span><ref><span dir="rtl">שפ&quot;א שם, ועי&quot;ש שאף קודם שיכבה יש לחוש שידליקנו כדי שיבער יפה.</span></ref><span dir="rtl">. בירושלמי אמר ר' יוחנן שאין מדליקים בפתילות שאין האור נאחז בהם יפה, משום שיש לחוש שיוציא את הפתילה</span><ref><span dir="rtl">שבת פ&quot;ב ה&quot;א. ועי' קה&quot;ע ופ&quot;מ שם שלמסקנת הירו' נדחה טעם זה.</span></ref> <span dir="rtl"> לתקן אותה</span><ref><span dir="rtl">פ&quot;מ שם; פי' תולדות יצחק לירו' שם.</span></ref><span dir="rtl">, ונמצא שהוא מתקן כלי</span><ref><span dir="rtl">פי' אור יעקב לירו' שם, ועי&quot;ש שעובר גם על כיבוי והבערה.</span></ref><span dir="rtl">, וכן משום שבפתילות אלו לא הוצת האור ברוב הדלק</span><ref><span dir="rtl">ירושלמי שם. ועי' מרה&quot;פ לירו' שם נפק&quot;מ לדינא בין טעם זה לטעם שבציון</span> <span dir="rtl">464.</span></ref> <span dir="rtl">- היינו שאין האש נאחזת ברוב הפתילה היוצאת מן השמן</span><ref><span dir="rtl">פי' ר&quot;ח קנייבסקי לירו' שם.</span></ref> <span dir="rtl">- וכיון שמברך 'להדליק'</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">190 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, צריך להדליקה היטב</span><ref><span dir="rtl">פי' מתא דירושלים לירו' שם, ועי' ר&quot;ח קנייבסקי שם שפי' בע&quot;א. ועי' ר&quot;ש קלוגר בקובץ נר מערבי חי&quot;א עמ' יא, שלמסקנת הירו' כשלא הוצת האור בראש הדלק אין זו הדלקה כלל, ולא קיים המצוה.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">שמנים שאינם נמשכים אחר הפתילה</span> ===

<span dir="rtl">שמנים שאין נמשכים אחר הפתילה, כגון זפת ושעוה, אין מדליקים בהם נר לשבת</span><ref><span dir="rtl">משנה שבת כ ב ורבה שם כא א; רמב&quot;ם שבת פ&quot;ה ה&quot;ח; טוש&quot;ע או&quot;ח רסד ג. ועי' בגדי ישע על מג&quot;א שם ס&quot;ק ב שאפילו אין לו שמן אחר, לא ידליק בשמן שאינו נמשך אחר הפתילה שמא יטה, ועי' פמ&quot;ג שם משב&quot;ז ס&quot;ק א שלטעם שבציון</span> <span dir="rtl">486, כשאין לו שמן אחר ידליק בשמן שאינו נמשך אחר הפתילה, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">557. ועי' ט&quot;ז או&quot;ח סי' תרעג ס&quot;ק ד, שאפילו יש אחר עמו שאומר לו תן דעתך שלא אטה (עי' שו&quot;ע או&quot;ח רעה ג), אסור.</span></ref><span dir="rtl">. בטעם הדבר כתבו ראשונים שחוששים שמא יטה את הנר</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם כ א ד&quot;ה שאין וד&quot;ה ומותר; רמב&quot;ם שם; עי' תוס' שם ד&quot;ה מפני ושם כג ב ד&quot;ה גזרה, ועי&quot;ש ורא&quot;ש פ&quot;ב סי' ב שאין זה רק חשש, אלא אם ידליק בשמן שאינו נמשך אחר הפתילה ודאי יטה; ראבי&quot;ה סוס&quot;י תתקעא; ר' פרחיה (בשיטת הקדמונים) שם כא א: או יוסיף עליו שמן מותר; רשב&quot;א שם כג ב ושו&quot;ת הרשב&quot;א ח&quot;א סי' קעא; פסקי רי&quot;ד שם כא א; הרוקח סי' צ, ועי&quot;ש סי' מה, וצ&quot;ב; כלבו סי' לו; רי&quot;ו תא&quot;ו ני&quot;ב ח&quot;א; מאירי שם כ ב; רע&quot;ב שבת פ&quot;ב מ&quot;א בפי' הא'; תפא&quot;י שם יכין אות ח בפי' הא'.</span></ref><span dir="rtl">, ונמצא מבעיר בשבת</span><ref><span dir="rtl">ר' פרחיה שם; רע&quot;ב שבת פ&quot;ב מ&quot;א; עי' שו&quot;ע הרב או&quot;ח סי' רסד ס&quot;א.</span></ref><span dir="rtl">, ויש אומרים שנמצא מבשל בשבת</span><ref><span dir="rtl">עי' תוס' הרא&quot;ש יבמות ו ב ד&quot;ה לא, בשם ר&quot;מ.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאין טעם האיסור מחשש שמא יטה</span><ref><span dir="rtl">תוספות ישנים שבת כא א בשם ריב&quot;ן. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">467.</span></ref><span dir="rtl">, אלא שיש לחוש שיכבה הנר - או שיחלש</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;ש שם.</span></ref> <span dir="rtl">- ולא יהיה שלום בית</span><ref><span dir="rtl">תוספות ישנים שם בשם ריב&quot;ן, ועי' מהר&quot;ם בנעט שם ושפ&quot;א שם, שהריב&quot;ן מודה לטעם שבציון</span> <span dir="rtl">479; רש&quot;ש שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מן הראשונים שכתבו שכיון שאין השמן נמשך אחר הפתילה אור הנר יהיה חלוש וחשוך, ויש לחוש שמא יניחנו ויצא, והדלקת נר בשבת היא חובה</span><ref><span dir="rtl">פיהמ&quot;ש לרמב&quot;ם שבת פ&quot;ב מ&quot;א: מצוה (ועי' תוי&quot;ט שבת פ&quot;ב מ&quot;א שצ&quot;ל: חובה, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">27), ועי' תוס' רע&quot;א ובית הלוי עה&quot;ת חנוכה ד&quot;ה ועוד יותר נראה, שתמהו על טעם זה, ועי' בית הלוי שאפשר שט&quot;ס נפל בדברי הרמב&quot;ם; רע&quot;ב שם בפי' הב'; תפא&quot;י שם בפי' הב'. ועי' רש&quot;ש שם כא א שתמה למה יצא ממקום שהאור בו חלש למקום חשוך לגמרי.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">שמנים ופתילות שאמרו חכמים שאין מדליקים בהם</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציונים</span> <span dir="rtl">417,</span> <span dir="rtl">432.</span></ref><span dir="rtl">, יש מן הראשונים סוברים שלא אמרו כן אלא בנר שבודקים לאורו כוסות וקערות, שלשם כך צריך אורה יתירה, ויש לחוש שמא יטה, אבל נר שעושים לאורו שמושים אחרים, מדליקים אותו אף בשמנים ופתילות שאמרו חכמים שאין מדליקים בהם, שאין לחוש בו שמא יטה</span><ref><span dir="rtl">ראבי&quot;ה סי' תתקעא.</span></ref><span dir="rtl">. ומהם שכתבו שהוא הדין לנר שאוכלים לאורו, שאף אכילה צריכה אורה יתירה</span><ref><span dir="rtl">ראבי&quot;ה שם בבאור מנהג אבותיו, ועי&quot;ש: לא ברירא לי לאיסור, ומיהו המנהג כשר ותורה הוא.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאין מדליקים שום נר בשמנים שאמרו חכמים שאין מדליקים בהם, בין נר שאוכלים לאורו בין נר שעושים לאורו שמושים אחרים</span><ref><span dir="rtl">עי' סה&quot;ת סי' רכח; עי' סמ&quot;ג לאוין סי' סה ד&quot;ה פסקו; עי' מרדכי שבת סי' רסג; עי' הגמ&quot;י שבת פ&quot;ה אות ט בשם כל רבותינו בצרפת; עי' רי&quot;ו תא&quot;ו ני&quot;ב ח&quot;ב; עי' פסקי ר' מנדל קלויזנר (בשיטת הקדמונים) שבת כ ב.</span></ref><span dir="rtl">, שאף בשימושים אחרים יש חשש שמא יטה</span><ref><span dir="rtl">רי&quot;ו שם.</span></ref><span dir="rtl">, וכן הלכה</span><ref><span dir="rtl">עי' טוש&quot;ע או&quot;ח רסד א לענין פתילות.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">שמן שאינו נמשך שנתן בו שמן שנמשך</span> ===

<span dir="rtl">שמן שאינו נמשך אחר הפתילה, שנתן בו שמן - שנמשך אחר הפתילה ומדליקים בו</span><ref><span dir="rtl">עי' רש&quot;י שבת כא א ד&quot;ה שמן. ועי' ריטב&quot;א שם, שנתן בו שמן כשר בשיעור שיגרום לשמן הפסול להמשך אחר הפתילה, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">489.</span></ref> <span dir="rtl">- אין מדליקים בו</span><ref><span dir="rtl">רבה שבת שם; רמב&quot;ם שבת פ&quot;ה ה&quot;ט; טוש&quot;ע או&quot;ח רסד ד.</span></ref><span dir="rtl">. ונחלקו ראשונים בטעם הדבר: יש סוברים שאף על ידי התערובת, אין השמן הפסול נמשך אחר הפתילה</span><ref><span dir="rtl">ר&quot;ח שם, ועי&quot;ש שלאחר שהשמן הכשר נגמר, השמן הפסול שנשאר אינו נמשך, ועי' חפץ ה' שם שהקשה על פי' זה, ועי' שפ&quot;א שם ד&quot;ה לפי שאין, שאפשר שלפי ר&quot;ח למסקנת הגמ' רבה חוזר בו מטעם זה, ועי' ר' פרחיה וספר העתים ומ&quot;מ דלהלן של&quot;מ כן; רמב&quot;ם שבת, ועי' מ&quot;מ שם; ר' פרחיה (בשיטת הקדמונים) שם; ספר העתים סי' י; מאירי שם בשם גדולי המחברים, ועי&quot;ש שטעם זה, והטעם שבציון</span> <span dir="rtl">489 תלויים בשתי גרסאות בגמ'; ר&quot;ן שם (ט א) בפי' הב'; חידושי הלכות על מסכת שבת לגר&quot;א שם בד' הרי&quot;ף שם ח ב. ועי' ריטב&quot;א קדושין ו ב ד&quot;ה ה&quot;ג ובהערת המהדיר שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שעל ידי התערובת נמשך השמן אחר הפתילה, אלא שגוזרים שמא ידליק בשמן הפסול שלא על ידי תערובת</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שבת שם ד&quot;ה לפי; עי' תוס' שם ד&quot;ה שמחת; ר&quot;י מלוניל שם (ח ב), ועי&quot;ש וראב&quot;ן שו&quot;ת שבסוף הספר ד&quot;ה והא דאיירינן ופסקי רי&quot;ד שם ותוספות רי&quot;ד שם וריטב&quot;א שם ורא&quot;ש שם פ&quot;ב סי' ב ותוספות הרא&quot;ש שם וט&quot;ז או&quot;ח סי' רסד ס&quot;ק ד וחידושי הרי&quot;ם שבת שם, מדוע אין זו גזרה לגזרה; ראב&quot;ן שם; רשב&quot;א שם; ריטב&quot;א שם; רא&quot;ש שם ותוספות הרא&quot;ש שם; פסקי רי&quot;ד שם; טור שם; ריבב&quot;ן (בשיטת הקדמונים) שם; מאירי שם בפי' הא'; ר&quot;ן שם (ח ב) בפי' הא'; חי' הר&quot;ן (מיוחס לו) שם; מג&quot;א סי' רסד ס&quot;ק י; ט&quot;ז שם ס&quot;ק ג.</span></ref><span dir="rtl">, או שמא לא יערב מספיק שמן כשר שימשוך השמן הפסול</span><ref><span dir="rtl">מהר&quot;ם בנעט שם.</span></ref><span dir="rtl">. היה השמן הכשר רוב, יש סוברים שמדליקים בו</span><ref><span dir="rtl">ראבי&quot;ה סי' קצט; ריטב&quot;א שם; פמ&quot;ג שם משב&quot;ז ס&quot;ק ג, בד' הסוברים שהפסול בתערובת הוא מהטעם שבציון</span> <span dir="rtl">489; ראש יוסף שם בד' הטוש&quot;ע או&quot;ח רסד ד; עי' חידושי הלכות שם בד' הרי&quot;ף שם (ח ב): הרבה שמן. ועי' שפ&quot;א שם.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שהולכים אחר הרוב</span><ref><span dir="rtl">פמ&quot;ג שם.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שלדבריהם טעם האיסור בתערובת הוא משום שאינו נמשך, וכשנותן הרבה שמן, השמן נמשך אחר הפתילה</span><ref><span dir="rtl">חידושי הלכות שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין מדליקים בו</span><ref><span dir="rtl">פמ&quot;ג שם וראש יוסף שבת שם, בד' הרמב&quot;ם שם, ועי' שעה&quot;צ שם ס&quot;ק יג שפקפק בזה; חידושי הלכות שם בד' רש&quot;י שם: הרבה שמן; מהר&quot;ם בנעט שם בד' רש&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שלדבריהם כל שיש אפילו מעט משמן פסול, אינו נמשך אחר הפתילה</span><ref><span dir="rtl">פמ&quot;ג שם.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שלדבריהם אף באופן זה יש לגזור שמא ידליק בשמן זה שלא על ידי תערובת</span><ref><span dir="rtl">חידושי הלכות שם.</span></ref><span dir="rtl">. היתה כוונתו להגביה השמן הכשר במה שמערב בו מן השמן הפסול, כמו שמגביהים השמן במים, כתבו ראשונים שמותר לערב ולהדליק, שאין דעתו להדליק אלא בשמן המותר בלבד</span><ref><span dir="rtl">ר' פרחיה שם ע&quot;פ פי' בגמ' שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">הדליק נר שבת בשמן שאינו נמשך</span> ===

<span dir="rtl">המדליק נר שבת בשמן שאינו נמשך אחר הפתילה, כתבו אחרונים שאינו מקיים המצוה, שכיון שנר שבת עשוי להשתמש לאורו</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">57 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, ונר זה אסור להשתמש לאורו</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון .</span></ref><span dir="rtl">, אין כאן נר שבת, ועוד שכיון שעבר על דברי חכמים שגזרו שלא להדליק בשמן זה שמא יטה ויעבור על איסור חמור, הרי זו מצוה-הבאה-בעברה*</span><ref><span dir="rtl">חידושי הרי&quot;ם שבת כא א, ועי&quot;ש שפקפק בטעם הראשון, כיון שאסור השמוש הוא רק להתקרב לנר להשתמש לאורו, אך אינו מחוייב לצאת מביתו, נמצא שנהנה בנר זה, שאינו יושב בחושך.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">כרך פתילה שמדליקים בה על פתילה שאין מדליקים בה</span> ===

<span dir="rtl">פתילה שמדליקים בה, אם כרכה על גבי דבר שאין מדליקים בו</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">463.</span></ref><span dir="rtl">, אין מדליקין בה</span><ref><span dir="rtl">ברייתא שבת כא א; עי' רמב&quot;ם שבת פ&quot;ה ה&quot;ו; עי' טוש&quot;ע או&quot;ח רסד ב. ועי' תוספות הרא&quot;ש כ ב וכלבו סימן לו שה&quot;ה אם כרך דבר שאין מדליקים בו על גבי דבר שמדליקים בו, ועי' רא&quot;ש שם פ&quot;ב סי' א שה&quot;ה אם כרך דבר שאין מדליקים בו בין שני דברים שמדליקים בהם.</span></ref><span dir="rtl">, גזרה שמא ידליק באותו דבר לבד</span><ref><span dir="rtl">ר&quot;י בתוס' שם כא א ד&quot;ה שמחת, ועי&quot;ש ורשב&quot;א שם ותוס' הרא&quot;ש שם, שפתילה שרביע ממנה עשוי מחומר שמדליקים בו ושלשה רבעים מחומר שאין מדליקים בו, דינה כפתילה שאין מדליקים בה מעיקר הדין, ועי' באה&quot;ל רסד ב ד&quot;ה ואם, שרביע לאו דווקא, והכוונה למיעוט, ושבאופן זה אסור אפילו כדי להקפות (עי' ציון</span> <span dir="rtl">509); רשב&quot;א שם; ריטב&quot;א שם; רא&quot;ש שם פ&quot;ב סי' ב ותוספות הרא&quot;ש שם; טור שם; לבוש שם; עי' חי' מהרי&quot;ט שם; ט&quot;ז שם ס&quot;ק ב.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שאין הנר דולק יפה מחמת הדבר שאין מדליקים בו, ויש לחוש שמא יטה את הנר</span><ref><span dir="rtl">לח&quot;מ ומרכה&quot;מ וקרית מלך רב שבת שם ומהר&quot;ם שיק שבת כא א ותוספת שבת סי' רסד ס&quot;ק ז, בד' הרמב&quot;ם שם; ברכת דוד על ט&quot;ז שם ס&quot;ק ב בילקוט מפרשים לשו&quot;ע (מהד' פרידמן).</span></ref><span dir="rtl">. במה דברים אמורים, כשכרכה כדי להדליק, אבל כרכה כדי להקפות - היינו לסמוך הפתילה</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם ד&quot;ה לא; רמב&quot;ם שם: להקשות הפתילה; סמ&quot;ג לאוין סי' סה ד&quot;ה בפרק במה; פסקי רי&quot;ד שם בפי' הב'; ריבב&quot;ן שם בפי' הב'; י&quot;מ במאירי שם; מ&quot;מ שם בד' הרי&quot;ף שם (ט א) לפי גירסתו ברי&quot;ף, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">514; שו&quot;ע שם; לבוש שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מפרשים לעבות ראש הפתילה להרבות אורה</span><ref><span dir="rtl">ר&quot;ח שם; רי&quot;ף שם (ט א) לפי הגי' שלפנינו, ועי' שו&quot;ת מהר&quot;ם אלשקר סי' קז וקרבן אשה שבת פ&quot;ה ה&quot;ו שתמהו מה בין זה לכוונה להדליק שהיא אסורה, ועי' שו&quot;ת מהר&quot;ם אלשקר שדחה גי' זו, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">513, ועי' שבה&quot;ל ענין שבת סי' סב בשם סה&quot;ת, שמ' שמשתמש בדבר שאין מדליקים בו כדי לעבות הפתילה הכשרה, שהיא תוסיף בשלהבתה, ועי' קרבן אשה שם שפי' בע&quot;א; הערוך ערך קף; פסקי רי&quot;ד שם בפי' הא'; ריבב&quot;ן שם בפי' הא', ועי&quot;ש שמ' שזהו דוקא כשיש בפתילה הכשרה שיעור כדי להדליק, וכ&quot;מ בפסקי רי&quot;ד דלהלן ובתוספת שבת שם ס&quot;ק ז; כלבו שם; מאירי שם, ועי&quot;ש שאם נתנו על פני כלו ניכר הדבר שנתנו כדי להדליק, ואם נתנו בראשו בלבד, אינו אלא להקפות. ועי' פמ&quot;ג שם משב&quot;ז ס&quot;ק ב, שלדעה זו קפא משמעותו רוב אורה כפי שהוא בפסחים נ א.</span></ref><span dir="rtl">, ויש חולקים שלהרבות אורה אינו להקפות</span><ref><span dir="rtl">עי' רמב&quot;ם שם; עי' סמ&quot;ג שם; שו&quot;ת מהר&quot;ם אלשקר סי' קז; ט&quot;ז שם בד' רש&quot;י שם; ב&quot;י וט&quot;ז שם בד' הרי&quot;ף שם לפי גי' המ&quot;מ שם ברי&quot;ף; עי' שו&quot;ע שם; עי' לבוש שם.</span></ref> <span dir="rtl">- מותר, שכן נהגו בבית רבן גמליאל שהיו כורכים פתילה על גבי אגוז</span><ref><span dir="rtl">ברייתא שם למסקנה. ועי' דרישה שם ס&quot;ק ג אפשר: שלדעת רש&quot;י שם האיסור הוא רק כשמדליק הדבר הפסול בפני עצמו והכשר בפני עצמו, אבל אם היו כרוכים יחד, מותר, ועי' מאמר מרדכי שם ס&quot;ק ב ד&quot;ה אך מצאתי שתמה עליו.</span></ref><span dir="rtl">. ונחלקו בדבר ראשונים: יש סוברים שההתר בכריכה כדי להקפות הוא רק באופן שאינו מדליק את הדבר שאין מדליקים בו</span><ref><span dir="rtl">עי' רי&quot;ו תא&quot;ו ני&quot;ב ח&quot;ב, וריטב&quot;א שם, וב&quot;י שם בד' הרא&quot;ש שם, וב&quot;ח שם, וברכ&quot;י שם ס&quot;ק א, ומאמר מרדכי שם ס&quot;ק ב ד&quot;ה ואשר בד' המ&quot;מ שם, בד' רש&quot;י שם, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">520, ועי' מאמר מרדכי שם שזהו בשעת ההדלקה, אך אם לאחר מכן נדלק הדבר שאין מדליקים בו, לית לן בה.</span></ref><span dir="rtl">, כגון שמניחו תחת ראש הפתילה כדי שתצוף ולא תטבע בשמן</span><ref><span dir="rtl">רי&quot;ו שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאפילו מדליק את הדבר שאין מדליקים בו, כל שכוונתו להקפות מותר</span><ref><span dir="rtl">ריטב&quot;א שם בשם רבו ותלמידיו; עי' שבה&quot;ל שם בשם סה&quot;ת; עי' הגהות ר&quot;פ לסמ&quot;ק מ' רעט; רא&quot;ש שם פ&quot;ב סי' ב ותוספות הרא&quot;ש שם וטור שם ורי&quot;ו שם, בד' הרי&quot;ף שם, ועי' ב&quot;י שם בד' הרי&quot;ף שם שלפ&quot;ז אין לאסור אלא כשכוונתו להדליק בדבר הפסול בפני עצמו, ועי' קרבן אשה שבת פ&quot;ה ה&quot;ו שתמה עליו, ועי' בית ארזים שם ס&quot;ק כב שבאר כוונתו; מרדכי שם סי' רסד; נמוק&quot;י שם; עי' טור שם וט&quot;ז שם ס&quot;ק ב ופמ&quot;ג שם ומרה&quot;מ (חעלמא), בד' הרמב&quot;ם שם; ב&quot;י שם ופרישה שם ס&quot;ק ד ונחלת צבי שם ס&quot;ק ב, בד' המ&quot;מ שם שכ&quot;ד רש&quot;י שם, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">517, ועי' א&quot;ר שם ס&quot;ק ד ופמ&quot;ג שם משב&quot;ז ס&quot;ק ב, שפי' המ&quot;מ בע&quot;א, ועי' ב&quot;י שם שמש&quot;כ רש&quot;י: לא היו מדליקים, כוונתו שלא היתה כוונתם להדליק.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שכיון שכל כוונתו להקפות, אין לגזור בזה שמא ידליק בדבר שאין מדליקים בו לבד</span><ref><span dir="rtl">עי' ריטב&quot;א שם; רא&quot;ש שם ותוספות הרא&quot;ש שם; טור שם; נמוק&quot;י שם; לבוש שם. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">514.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שכיון שדי לו באור הפתילה הכשרה לבדה, אין חוששים שמא יטה</span><ref><span dir="rtl">מרה&quot;מ שם; עי' תוספת שבת שם ס&quot;ק ז. וכ&quot;מ במג&quot;א שם ס&quot;ק ה, ועי' מחצה&quot;ש שם וברכ&quot;י שם ס&quot;ק ב ובאה&quot;ל שם ד&quot;ה ואם, שהטו כוונתו לדעה שבציון</span> <span dir="rtl">513.</span></ref><span dir="rtl">, וכן הלכה</span><ref><span dir="rtl">עי' שו&quot;ע שם ומג&quot;א שם.</span></ref><span dir="rtl">. ומהם שכתבו שלא די שאין כוונתו להדליק, אלא צריך גם הוכחה ניכרת שאין כוונתו להדליק</span><ref><span dir="rtl">ט&quot;ז שם, ופמ&quot;ג שם משב&quot;ז ס&quot;ק ב בד' הב&quot;י שם, וקרבן אשה שם, בד' רש&quot;י שם, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">525. ועי' עטרת צבי שם ס&quot;ק ב בד' רש&quot;י שם, שלא יכרכהו באופן שנראה שכוונתו להדליק.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שדי בכוונתו ואין צריך הוכחה שאין כוונתו להדליק</span><ref><span dir="rtl">ט&quot;ז שם וקרבן אשה שם, בד' הרי&quot;ף שם; ברכת דוד שם בד' רש&quot;י שם, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">524.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">פתילה שמדליקים בה, אם כרכה על גבי דבר שאינו דולק בפני עצמו, מותר להדליק בה, שכיון שאין אותו דבר דולק בפני עצמו, אין לגזור שמא ידליק באותו דבר לבד</span><ref><span dir="rtl">רשב&quot;א שבת כא א; רי&quot;ו תא&quot;ו ני&quot;ב ח&quot;ב; שו&quot;ע הרב או&quot;ח רסד ס&quot;ד; חיי אדם ח&quot;ב כלל ה סט&quot;ז.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאין מדליקים בה</span><ref><span dir="rtl">נמוק&quot;י שם; תוספת שבת שם ס&quot;ק ח בד' הרמב&quot;ם שבת פ&quot;ה ה&quot;ו. ואם כרכה להקפות מותר כדלעיל ציון</span> <span dir="rtl">509.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שלדבריהם חכמים לא חלקו בגזרתם בין פתילה הראויה להדלקה לפתילה שאינה ראויה</span><ref><span dir="rtl">נמוק&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שאף באופן זה יש לחוש שהנר לא ידלוק יפה ויטה את הנר כדי שידלוק יפה</span><ref><span dir="rtl">תוספת שבת שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">פתילות ושמנים שאין מדליקים בהם, יש מן הראשונים מי שכתב שאינם אסורים אלא כל אחד לבדו, אבל אם כרך שמן פסול עם פתילה פסולה, מדליקים בהם, שהשמן נמשך אחר הפתילה, מאחר שהוא דבוק בה, וגם הפתילה אינה מסכסכת כיון שהשמן דבוק בה</span><ref><span dir="rtl">רי&quot;ו תא&quot;ו ני&quot;ב ח&quot;א ד&quot;ה החלק הב'.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאין מדליקים בשמן פסול ובפתילה פסולה אף שכרכם זה בזה</span><ref><span dir="rtl">רי&quot;ו שם בשם רוב הפוסקים.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">להדליק נר בשמן שאינו נמשך אחר הפתילה, או בפתילה שהאור מסכסכת בה, כשיש עמו נר שדולק משמנים ופתילות שמדליקים בהם, יש סוברים שמותר</span><ref><span dir="rtl">ראבי&quot;ה סי' תתקעא בשם אביו ובשם רשב&quot;ט (מובא בהגמ&quot;י שבת פ&quot;ה אות י); תוספת שבת או&quot;ח סי' רסד ס&quot;ק ו ובגדי ישע שם על מג&quot;א שם ס&quot;ק ב, בד' המג&quot;א שם ס&quot;ק ד, ועי' פמ&quot;ג שם א&quot;א ס&quot;ק ד וציון</span> <span dir="rtl">531; פמ&quot;ג או&quot;ח סי' רסד א&quot;א ס&quot;ק ב ובית ארזים שם ס&quot;ק טז, בד' מהר&quot;א (ובבית ארזים: מהר&quot;ם) בתוס' ישנים שבת כא א ד&quot;ה מפני ומהר&quot;ם במרדכי שם סי' רסג ובהגהות מרדכי שם סי' תנב (וכ&quot;ה ברמ&quot;א או&quot;ח רסד א).</span></ref><span dir="rtl">, או משום שהנר שאין מדליקים בו הוא כמסייע בלבד, שאין בו ממש, ואין חשש שיטהו</span><ref><span dir="rtl">ראבי&quot;ה שם. ועי' מחצה&quot;ש שם ס&quot;ק ד.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שיש סוברים שהטעם שאין מדליקים באותם שמנים ופתילות, משום שחוששים שמא אור הנר יהיה חלוש וחשוך ויניחנו ויצא</span><ref><span dir="rtl">עי' ציונים</span> <span dir="rtl">469,</span> <span dir="rtl">486.</span></ref><span dir="rtl">, וכשיש נר אחר שדולק יפה אין חשש שיצא</span><ref><span dir="rtl">פמ&quot;ג שם משב&quot;ז ס&quot;ק א.</span></ref><span dir="rtl">. ומהם סוברים שאפילו יש נר אחד כשר בבית, יכול להדליק בשאר חדרים נר משמנים ופתילות פסולים, שעל ידי הנר הכשר יזכור ולא יטה שאר הנרות</span><ref><span dir="rtl">מהר&quot;א בתוס' ישנים שם ומהר&quot;ם במרדכי ובהגהות מרדכי שם (וכ&quot;ה ברמ&quot;א שם, ועי' בגדי ישע שם על מג&quot;א שם ס&quot;ק ב), ע&quot;פ בתי ארזים שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים</span> <span dir="rtl"> על עיקר הדבר וסוברים שאין מדליקים נר בשמנים או בפתילות פסולים, אפילו כשיש עמו נר כשר</span><ref><span dir="rtl">עי' פמ&quot;ג שם א&quot;א ס&quot;ק ד בד' הלבוש שם א; מחצה&quot;ש שם ס&quot;ק ד ולבושי שרד שם ס&quot;ק ה, בד' המג&quot;א שם ס&quot;ק ד, ועי' פמ&quot;ג שם א&quot;א ס&quot;ק ד, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">529.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">שמן שאין אורו צלול</span> ===

<span dir="rtl">שמן שנמשך אחר הפתילה, אך אין אורו צלול, יש מן האחרונים סוברים שנחלקו בו תנאים: לדעת ר' יוחנן בן נורי שאמר שמדליקים בכל השמנים מלבד בשמנים שמנו חכמים</span><ref><span dir="rtl">עי' משנה שבת כ ב. ברייתא שבת כו א.</span></ref><span dir="rtl">, מדליקים בו, ולדעת ר' טרפון שאמר שאין מדליקים אלא בשמן זית בלבד</span><ref><span dir="rtl">משנה שבת כד ב וברייתא שם כו א.</span></ref><span dir="rtl">, אין מדליקים בו, שכיון שאין אורו צלול יש לחוש שמא יטה הנר</span><ref><span dir="rtl">חי' מהר&quot;ל שבת שם. ועי' תפארת ישראל שם פ&quot;ב מ&quot;ב יכין אות כה. ועי' פני שלמה שבציון</span> <span dir="rtl">493 וברכת אברהם (ארלנגר) שבת שם, שפי' דברי ר&quot;ט בע&quot;א. ועי' תנחומא ריש פרשת בהעלותך שלדעת ר&quot;ט מדליקים רק בשמן זית משום שחבב הקב&quot;ה שמן זית יותר מכל השמנים בנר ובהדלקה.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">פתילות ושמנים שאין מדליקים בהם במקדש</span> ===

<span dir="rtl">פתילות ושמנים שנמשכים אחר הפתילה אבל אין מדליקים בהם במנורת המקדש</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע מנרה.</span></ref><span dir="rtl">, יש מן האחרונים סוברים שנחלקו בהם תנאים: לדעת ר' טרפון שאמר שאין מדליקים אלא בשמן זית בלבד</span><ref><span dir="rtl">משנה שבת כד ב וברייתא שם כו א.</span></ref><span dir="rtl">, אין מדליקים בהם נר שבת, ולדבריהם אותה שאמרו במשנה שכל היוצא מן העץ אין מדליקים בו אלא פשתן</span><ref><span dir="rtl">משנה שבת כז ב.</span></ref><span dir="rtl">, דעת ר' טרפון היא, וחומרה יתירה היא משום כבוד שבת, ולדעת חכמים שמדליקים בשמנים ופתילות נוספים ולא רק בשמן זית ובפשתן</span><ref><span dir="rtl">עי' משנה שבת כ ב.</span></ref><span dir="rtl">, מדליקים נר שבת אף בפתילות ושמנים שאין מדליקים בהם במנורת המקדש</span><ref><span dir="rtl">פני שלמה שם כז ב בד' רש&quot;י שם ד&quot;ה אין. ועי' מהר&quot;ל שבציון</span> <span dir="rtl">488 וברכת אברהם (ארלנגר) שבת כו א, שפי' דעת ר&quot;ט בע&quot;א. ועי' תנחומא ריש פרשת בהעלותך שלדעת ר&quot;ט מדליקים רק בשמן זית משום שחבב הקב&quot;ה שמן זית יותר מכל השמנים בנר ובהדלקה.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">שמן שריפה</span> ===

<span dir="rtl">שמן של תרומה שנטמאה (&quot;שמן-שריפה&quot;*), יש סוברים שאין מדליקים בו נר לשבת</span><ref><span dir="rtl">רבה שבת כג ב בפי' המשנה שם כ ב; רב חסדא בירו' שם פ&quot;ב ה&quot;א בפי' המשנה שם; תוספות רי&quot;ד שם ופסקי הרי&quot;ד שם כד א ופסקי ריא&quot;ז שם פ&quot;ב הלכה א אות ז, בד' רב חסדא שם כג ב, בפי' המשנה שם כ ב, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">561.</span></ref><span dir="rtl">. בטעם הדבר אמר רבה שהואיל ומצוה עליו לבערו</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע שמן שריפה.</span></ref><span dir="rtl">, גזרו שלא להדליק בו שמא יטה את הנר</span><ref><span dir="rtl">גמ' שם.</span></ref><span dir="rtl">, כדי שיבער מהר</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם כג ב ד&quot;ה שמא.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים על טעם זה וסוברים שאין חוששים שמא יטה</span><ref><span dir="rtl">רב חסדא שם.</span></ref><span dir="rtl">, שכיון שמותר לו להנות מהנר, דבר רחוק הוא שיטהו כדי למהר שריפתו</span><ref><span dir="rtl">רשב&quot;א שם ד&quot;ה הא.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שאדם בודל מנר זה בשבת</span><ref><span dir="rtl">ר&quot;י מלוניל שם (י ב); חי' הר&quot;ן (מיוחס לו) שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שהטעם הוא משום שאסור לשרוף קדשים ביום טוב</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע הנ&quot;ל.</span></ref><span dir="rtl">, וגזרו בכל שבת משום יום טוב שחל להיות בערב שבת</span><ref><span dir="rtl">פסקי רי&quot;ד ופסקי ריא&quot;ז שם, בד' רב חסדא שם; רידב&quot;ז בירו' שבת שם בד' רב אחא בשם רב חסדא: ולכאורה, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">553.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שהטעם הוא משום שלדבריהם אסור לשרוף תרומה טמאה בשבת, אף שההדלקה נעשית ביום חול</span><ref><span dir="rtl">רב חסדא בירו' שם, ועי' צל&quot;ח שם ד&quot;ה אמנם שהבבלי חולק על זה; רשב&quot;א שם ד&quot;ה הא בתי' הב' בד' אביי, ועי' רמב&quot;ן שם שחולק. ועי' פנ&quot;י שם ד&quot;ה מיהו לענ&quot;ד.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים על עיקר הדבר וסוברים ששמן של תרומה שנטמאה, מדליקים בו נר לשבת</span><ref><span dir="rtl">ר&quot;ח שם ופהמ&quot;ש לרמב&quot;ם פ&quot;ב מ&quot;א ותוס' שם כד א ד&quot;ה תניא ורשב&quot;א שם כג ב ור&quot;י מלוניל שם (י ב) וריטב&quot;א שם ועי' רא&quot;ש שם פ&quot;ב סוס&quot;י יג ומאירי שם כ ב וכג ב ועי' ר&quot;ן שם (י ב) וחי' הר&quot;ן (מיוחס לו) שם ופנ&quot;י שם ד&quot;ה רב חסדא, ומרכה&quot;מ (חעלמא) שבת פ&quot;ה ה&quot;ח ואו&quot;ש שם הי&quot;א בד' הרמב&quot;ם שם, בד' רב חסדא שם; קה&quot;ע ופ&quot;מ בירו' שם, בד' רב אחא בשם רב חסדא שם, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">551.</span></ref><span dir="rtl">, שאין חוששים שמא יטה</span><ref><span dir="rtl">רב חסדא שם לפי' הראשונים שבציון הקודם.</span></ref><span dir="rtl">, ולאיסור שריפת קדשים בשבת אין חוששים, כיון שההדלקה נעשית בערב שבת</span><ref><span dir="rtl">רשב&quot;א שם; ר&quot;י מלוניל שם; עי' ריטב&quot;א שם; מאירי שם; חי' הר&quot;ן (מיוחס לו) שם; פ&quot;מ שם ד&quot;ה רב אחא.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">שמן שריפה בנר יום טוב</span> ===

<span dir="rtl">שמן של תרומה שנטמאה (&quot;שמן-שריפה&quot;*), יש סוברים שאין מדליקים בו נר ליום טוב</span><ref><span dir="rtl">רבה שבת כג ב; עי' ר&quot;י מלוניל שם (י ב) וחי' הר&quot;ן שם (מיוחס לו), בשיטת רב חסדא שם, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">560.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שגוזרים ביום טוב משום שבת</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">545. רבה שבת כג ב, ועי' רש&quot;י שם ד&quot;ה ביו&quot;ט, שביו&quot;ט אין חשש הטיה; חי' הר&quot;ן שם בד' אביי שם.</span></ref><span dir="rtl">, או משום גזרה שמא יטה או יוסיף עליו מאותו שמן עצמו</span><ref><span dir="rtl">ר&quot;י מלוניל שם וחי' הר&quot;ן שם (מיוחס לו), בשיטת רב חסדא שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויכשל באיסור שריפת קדשים ביום טוב</span><ref><span dir="rtl">חי' הר&quot;ן שם (מיוחס לו).</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שמדליקים בו נר ליום טוב</span><ref><span dir="rtl">ריטב&quot;א שם וצל&quot;ח שם ד&quot;ה אלא מעתה, בד' רב חסדא, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">556; קה&quot;ע שם ד&quot;ה ומשנה.</span></ref><span dir="rtl">, ולאיסור שריפת קדשים ביום טוב אין חוששים, כיון שההדלקה נעשית בערב יום טוב</span><ref><span dir="rtl">צל&quot;ח שם; ריטב&quot;א שם, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">555.</span></ref><span dir="rtl">. על הדלקת שמן שריפה ביום טוב עצמו, ע&quot;ע שמן שריפה.</span>

<span dir="rtl">פתילות ושמנים שאין מדליקים בהם נר לשבת - מחשש שמא יטה</span><ref><span dir="rtl">מנחת בכורים לתוספתא שבת פ&quot;ב ד&quot;ה כל אלו.</span></ref> <span dir="rtl">- מדליקים בהם נר יום טוב</span><ref><span dir="rtl">ברייתא שבת כד א לפי' הפמ&quot;ג או&quot;ח סי' רסד א&quot;א ס&quot;ק ט וסי' תקיד משב&quot;ז ס&quot;ק יב ובאה&quot;ל שם ס&quot;א ד&quot;ה לנר, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">541; תוס' שבת כג ב ד&quot;ה גזרה ותוס' הרא&quot;ש שם ד&quot;ה גזירה, ועי&quot;ש ושם שדייקו כן מהמשנה שם כ ב; רמב&quot;ן שם כג ב ד&quot;ה והא; מאירי שם ד&quot;ה כבר. ועי' ירו' שבת פ&quot;ב ה&quot;ב ותוס' רי&quot;ד שם ד&quot;ה גזירה.</span></ref><span dir="rtl">, שאין לחשוש שמא יטה באיסור, שהטיה מותרת ביום טוב</span><ref><span dir="rtl">מנחת בכורים שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מן האחרונים מי שחולק וסובר שאין מדליקים בהם נר יום טוב, שיש לחוש שמא יכבה הנר, ויפשע ולא ידליקנו שוב</span><ref><span dir="rtl">שפת אמת שם כד א ד&quot;ה ולכאורה, ועי&quot;ש שמפרש הברייתא שבציון</span> <span dir="rtl">539 לענין נר שאין מקיימים בו מצות נר יו&quot;ט, ועי&quot;ש שלדעת רבה שם כג ב יש לאסור אף בנר שאין מקיימים בו מצות נר יו&quot;ט, שגוזרים ביו&quot;ט משום שבת, ועי&quot;ש שרב חסדא שם חולק.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">נר שבת, יש סוברים שהוא צריך להיות שייך למי שהודלק עבורו</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ת שמן ראש או&quot;ח סי' כט, והביא ראיה מהדין שבציון</span> <span dir="rtl">453, ועי' שבט הלוי ח&quot;ג סי' פ שדחה, שזהו רק כשאינו יכול לקיים המצוה בעצמו. ועי' שמן ראש שם, שבנר של הפקר יוצאים ידי חובה, שאם ירצה יוכל לזכות בו. ועי' שו&quot;ע הרב או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ט וס&quot;י שצריך שהנר יהיה שלו, וצ&quot;ב אם זה גם כשמדליק בעצמו, או דווקא באופנים המבוארים שם, שמי שיוצא ידי חובה בהדלקת הנר, אינו מדליק את הנר בעצמו. ועי' שבות יצחק נר שבת פ&quot;ח שהאריך בזה.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאין צריך שהנר יהיה בבעלות מי שהודלק עבורו, ויוצאים ידי חובה אף בנר של אדם אחר, שעיקרו של נר שבת להאיר את הבית שלא יכשלו בעץ או באבן, ואין הבדל לענין זה אם הנר הוא שלו או של אחר</span><ref><span dir="rtl">שבט הלוי שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">שמן זית</span> ===

<span dir="rtl">נר שבת מצוה מן המובחר להדליקו בשמן זית</span><ref><span dir="rtl">ריב&quot;ל שבת כג א עפ&quot;י קצת מפרשים במאירי, ועי&quot;ש שהתוס' (עי' תוס' דלהלן) מפרשים דבריו לענין נר חנוכה, וע&quot;ע חנכה ציון 246; עי' תוס' שם ד&quot;ה מריש; עי' תוס' הרא&quot;ש שם ד&quot;ה מריש; ספר חסידים סי' רעב (מובא בשלחן הטהור סי' רס&quot;ג ס&quot;א); שו&quot;ע או&quot;ח רסד ו; סידור האר&quot;י (ר' שבתי מראשקוב) דף מט ב כוונת הכנת הנר, ועי' אור צדיקים (פופרוש) סי' כח אות יז שעל דרך הסוד יש להדליק בשמן, ולא הזכיר דוקא שמן זית; שו&quot;ע הרב שם סי&quot;ב.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שנמשך אחר הפתילה יותר משאר שמנים</span><ref><span dir="rtl">תוס' שם.</span></ref><span dir="rtl">, והנזהר בזה מאריך ימים</span><ref><span dir="rtl">ספר חסידים שם.</span></ref><span dir="rtl">, ובמקום שמצוי שמן זית צריך ליזהר בו שעל ידי זה יזכה לבנים המאירים בתורה שנמשלה לשמן זית, ונוחים בהלכה כתלמידי חכמים שבארץ ישראל שנמשלו לזית</span><ref><span dir="rtl">מחזיק ברכה שם אות ב.</span></ref><span dir="rtl">, וכן המנהג בארץ ישראל משנים קדמוניות להדליק בשמן זית</span><ref><span dir="rtl">קצות השלחן סי' עד בדי השלחן ס&quot;ק ד.</span></ref><span dir="rtl">. וכתבו אחרונים שבזמננו שישנם נרות שדולקים יפה יותר משמן זית, עדיף להדליק בהם</span><ref><span dir="rtl">עי' מ&quot;ב שם ס&quot;ק כג: ואולי, ועי' דברות משה דלהלן בדעתו; בית ארזים שם ס&quot;ק ל; דברות משה שבת ח&quot;א סי' כו הערה כג עמ' תסט; שו&quot;ת אז נדברו ח&quot;ג סי' ד.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">שמנים שריחם רע</span> ===

<span dir="rtl">שמנים שריחם רע, נחלקו בהם תנאים, וראשונים ואחרונים בדעתם: א) בדעת ר' ישמעאל, שאמר שאין מדליקים נר שבת בעטרן - פסולת של זפת</span><ref><span dir="rtl">שבת כ ב ורש&quot;י ד&quot;ה פסולתא.</span></ref> <span dir="rtl">- מפני כבוד השבת</span><ref><span dir="rtl">משנה שבת כד ב.</span></ref><span dir="rtl">, אמר רבא ששמנים שריחם רע, אין להדליק בהם נר שבת, שיש לחוש בהם שמא מחמת ריחם הרע יניחום בני הבית ויצאו, והדלקת נר בשבת - במקום הסעודה</span><ref><span dir="rtl">תוס' שם כו ב ד&quot;ה הדלקת. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">116. ועי' ראש יוסף שבת כא א שבחדר שאין אוכלים בו מותר להדליק בעטרן, וצ&quot;ב ממש&quot;כ שם כ ב שאפילו כשמדליק במקום שאינו אוכל, אין מדליקים בעטרן.</span></ref><span dir="rtl"> - היא חובה</span><ref><span dir="rtl">שבת כה ב. ועי' רמב&quot;ם שבת פ&quot;ה ה&quot;י: שמא יניחנו ויצא וחובה עליו לישב לאור הנר. ועי' ר&quot;י מלוניל שם (יא ב), שהחשש הוא שיאכל בחושך או יתענה. ועי' ערוה&quot;ש או&quot;ח סי' רסד ס&quot;ד. ועי' תוספת שבת שם סוס&quot;ק ו, שלדעה שבציון</span> <span dir="rtl">529, ה&quot;ה בנר שריחו רע, שאם יש שם נר נוסף כשר, יכול להדליק בו, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">531 שי&quot;ח על עיקר הדבר.</span></ref><span dir="rtl">. ואף בדעת חכמים, הסוברים שמדליקים נר שבת בעטרן</span><ref><span dir="rtl">משנה שם כד ב.</span></ref><span dir="rtl">, יש מן הראשונים שנראה מדבריהם ששמנים שריחם רע ויש לחוש בהם שמא יניחום בני הבית ויצאו, אין להדליק בהם נר שבת, ולא אמרו שמדליקים נר שבת בעטרן אלא משום שמדליקים בו כל השנה, לפיכך אין חוששים בו שמא יניחוהו בני הבית ויצאו</span><ref><span dir="rtl">עי' ר&quot;י מלוניל שם (יא ב).</span></ref><span dir="rtl">. ב) ויש מן האחרונים סוברים בדעת חכמים שאמרו שמדליקים נר שבת בעטרן</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">482.</span></ref><span dir="rtl">, שמדליקים בשמנים שריחם רע</span><ref><span dir="rtl">שנות אליהו משנה שבת פ&quot;ב מ&quot;ב; עי' ראש יוסף שבת כה א ד&quot;ה והלכתא; עי' רש&quot;ש שם כא א.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שאין חוששים שיצא אדם מביתו מחמת ריח רע</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;ש שם.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שאפילו יצא, אין בדבר חשש, שאין חובה לשבת אצל הנרות</span><ref><span dir="rtl">שנות אליהו שם; עי' ראש יוסף שם.</span></ref><span dir="rtl">. אין לו שמן כי אם שמן שריחו רע, ידליק בו אף לדעת הסוברים שאין להדליק בשמן שריחו רע, שאין ספק שמא יניחנו ויצא, מוציא מידי ודאי</span><ref><span dir="rtl">פמ&quot;ג שם סי' רסד א&quot;א ס&quot;ק ט וראש יוסף שבת כה א ד&quot;ה והוי.</span></ref><span dir="rtl">. להלכה, אין מדליקים בשמן שריחו רע, שיש לחוש שמא מחמת ריחו הרע יניחוהו ויצאו</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם שם; פסקי ריא&quot;ז שבת פ&quot;ב אות ו; מאירי שבת כד ב; אורחות חיים ח&quot;א פי' משנת במה מדליקין; עי' אהל מועד שער השבת דרך ב נתיב ג; טוש&quot;ע או&quot;ח רסד ג; מ&quot;מ שם בד' הרי&quot;ף שבת כה ב (יא ב), ועי' שפ&quot;א שם שתמה עליו; תפא&quot;י שבת פ&quot;ב מ&quot;ב יכין אות כה. ועי' פהמ&quot;ש לרמב&quot;ם שבת פ&quot;ב מ&quot;ב ואו&quot;ז הל' ער&quot;ש סי' יב בשם ר&quot;ח ורי&quot;ו תא&quot;ו ני&quot;ב ח&quot;ב ורע&quot;ב שם, שלהלכה מדליקים בעטרן, וצ&quot;ב אם דוקא בעטרן מהטעם שבציון</span> <span dir="rtl">483, או בכל שמן שריחו רע, מהטעמים שבציונים</span> <span dir="rtl">486,</span> <span dir="rtl">487. ועי' באה&quot;ל שם ס&quot;א ד&quot;ה לנר, שאף נר של יו&quot;ט אין מדליקים בשמן שריחו רע, ועי' פמ&quot;ג או&quot;ח סי' תקיד משב&quot;ז ס&quot;ק יב שהסתפק בזה.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">שמן שריחו רע במקצת</span> ===

<span dir="rtl">שמן שריחו רע במקצת, כתבו ראשונים שאף לדעת ר' ישמעאל שאין מדליקים בשמן שריחו רע</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">481.</span></ref><span dir="rtl">, בשמן שריחו רע במקצת - כגון נפט</span><ref><span dir="rtl">תוס' וריטב&quot;א ותוס' הרא&quot;ש ובאה&quot;ל דלהלן. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">494 שי&quot;ח.</span></ref> <span dir="rtl">- מדליקים</span><ref><span dir="rtl">עי' תוס' שבת כה ב ד&quot;ה מתוך; עי' ריטב&quot;א שם; עי' תוס' הרא&quot;ש שם; עי' שו&quot;ת שואל ומשיב תניינא ח&quot;ג סי' קיח בד' הרמב&quot;ם שבת פ&quot;ה הט&quot;ז; באה&quot;ל או&quot;ח סי' רסד ס&quot;ג ד&quot;ה בעטרן.</span></ref><span dir="rtl">, שאין חשש שיניחנו ויצא</span><ref><span dir="rtl">ריטב&quot;א שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שלדעת ר' ישמעאל אין מדליקים בנפט, כיון שריחו רע</span><ref><span dir="rtl">עי' תפא&quot;י שבת פ&quot;ב מ&quot;ב יכין אות כה ובועז אות ד; מהר&quot;ם בנעט שם כד ב, ועי&quot;ש ושפ&quot;א דלהלן שריחו רע יותר מעטרן, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">491; שפ&quot;א שם כה ב.</span></ref><span dir="rtl">. להלכה, מדליקים בנפט</span><ref><span dir="rtl">טוש&quot;ע או&quot;ח רעה יב, ועי' תפא&quot;י בועז שם בד' הטור שם סי' רסד שאין מדליקים בנפט, ועי' באה&quot;ל שם ס&quot;ג ד&quot;ה בעטרן, שתמה עליו.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">שמן שריחו טוב</span> ===

<span dir="rtl">שמן שריחו טוב, לדעת רבה אין מדליקים בו, שמא מתוך שריחו נודף יסתפק ממנו - לסוך בו ידיו</span><ref><span dir="rtl">ר&quot;י מלוניל וחי' הר&quot;ן (מיוחס לו) ונמוק&quot;י דלהלן.</span></ref><span dir="rtl">, ויעבור על איסור מכבה</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שבת כה ב ד&quot;ה שמא; עי' פהמ&quot;ש לרמב&quot;ם שבת פ&quot;ב מ&quot;ב; ר&quot;י מלוניל שם כה ב; ריטב&quot;א שם כו א; נמוק&quot;י שם; שו&quot;ע או&quot;ח רסד ג; רע&quot;ב שם.</span></ref> <span dir="rtl"> - ומטעם זה אין מדליקים בצרי</span><ref><span dir="rtl">שבת כה ב; רמב&quot;ם שבת פ&quot;ה ה&quot;י; טוש&quot;ע שם. ועי' ר&quot;י מלוניל שם כו א (יב א) וחי' הר&quot;ן (מיוחס לו) שם כה ב: ריחו טוב והולך למרחוק. ועי' שבת של מי שם וחי' המהר&quot;ל שם כו א, שרבה מפרש טעמו של רשב&quot;א בבריתא שם כה ב, ועי' רשב&quot;א שם כו א שחולק. ועי' פמ&quot;ג שם א&quot;א ס&quot;ק ט וחי' חת&quot;ס שבת שם, שמטעם זה אפילו יש נר כשר אצלו, אין מדליקים בו. ועי' פמ&quot;ג שם, שאף ביו&quot;ט אסור, כיון שיש סוברים שכיבוי אסור אף לצורך אוכל נפש (ע&quot;ע מלאכת יו&quot;ט). ועי' פמ&quot;ג שם, שכשהנר גבוה ב' קומות, אין חוששים שמא יסתפק ממנו (וט&quot;ס שם: משא&quot;כ יטה, וצ&quot;ל: יסתפק. ועי' ציון ). ועי' שפ&quot;א שבת שם שהסתפק אם לדעת המשנה שם כ ב מדליקים בצרי.</span></ref><span dir="rtl">. עבר והדליק בשמן שריחו טוב, אין משתמשים בו, שלא יסתפק ממנו</span><ref><span dir="rtl">שפ&quot;א שם כו א.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">שמן שהוא עף</span> ===

<span dir="rtl">שמן שהוא עף - שהשלהבת שלו קופצת למרחוק</span><ref><span dir="rtl">עי' פסקי רי&quot;ד שבת כו א; ר&quot;י מלוניל שם (יב א); מאירי שם כד ב. ועי' נמוק&quot;י שם כו א: ניתז למרחוק מן הפתילה ונדבק בכותלי הבית ומדליק את הבית, וכעי&quot;ז בפי' קדמון ממצרים שברמב&quot;ם פרנקל שבת פ&quot;ה ה&quot;י.</span></ref> <span dir="rtl">- אין מדליקים בו</span><ref><span dir="rtl">רבה ואביי שבת שם, ועי' גמ' שם לגבי נפט לבן; רמב&quot;ם שבת פ&quot;ה ה&quot;י.</span></ref><span dir="rtl">, שהוא נדבק בכותלי הבית ומדליק את הבית</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם ד&quot;ה שהוא; ר&quot;י מלוניל שם.</span></ref><span dir="rtl">, ובאין לידי סכנה</span><ref><span dir="rtl">מאירי שם כד ב; ר&quot;י מלוניל שם כו א, ועי&quot;ש ורשב&quot;א שם שאפילו בחול אסור, ועי' פי' קדמון שם, שדוקא בשבת אסור כיון שאינו יכול לכבות, ועי' נמוק&quot;י שם שמסתפק בזה, ועי' תוס' הרא&quot;ש שם ושבת של מי שם כה ב בד' הרמב&quot;ם שם, שמחלקים בין צורי שאסור רק בשבת, לנפט שאסור גם בחול; נמוק&quot;י שם כו א בד' רש&quot;י שם; פי' קדמון ממצרים שם.</span></ref><span dir="rtl">, או שיש לחשוש שמא יהיה בהול על ממונו ויבא לכבות</span><ref><span dir="rtl">תוס' שם ד&quot;ה ולימא; פסקי רי&quot;ד שם; תוס' הרא&quot;ש שם; נמוק&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">, או שיש לחוש שמא יברח ויצא</span><ref><span dir="rtl">פיהמ&quot;ש לרמב&quot;ם שם פ&quot;ב מ&quot;ב. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">481.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">כריכת שני נרות יחד</span> ===

<span dir="rtl">לכרוך שני נרות ולהדליקם, יש סוברים שמותר</span><ref><span dir="rtl">מעשה רקח שבת פ&quot;ג הי&quot;ט; עי' מג&quot;א סי' תרעא ס&quot;ק ד ובאה&quot;ל שם ס&quot;ד, בד' הרמ&quot;א שם והאו&quot;ז הל' חנוכה סי' שכו, ועי' מג&quot;א ובאה&quot;ל שם שאם ע&quot;י שמדבקים אותם יחד הם מתחממים ונופלים, אין להדליק בהם, ועי' ציון</span> 338<span dir="rtl">; אחרונים דלהלן; פמ&quot;ג שם א&quot;א ס&quot;ק ד וסי' רסג א&quot;א ס&quot;ק א, ועי&quot;ש ושם שדוקא כשהם קלועים זה בזה מותר, אבל כשהם סמוכים זה לזה אסור, שזהו כמדורה, ועי' ציון</span> 343 <span dir="rtl">שי&quot;ס שאף בהדלקת מדורה יוצאים ידי חובת הדלקת נר שבת.</span></ref><span dir="rtl">, ואף שהם כמדורה, מכל מקום יש בזה עונג שבת</span><ref><span dir="rtl">מעשה רקח שם.</span></ref><span dir="rtl">. ומהם שכתבו שכך ראוי לעשות</span><ref><span dir="rtl">מטה משה עמוד העבודה סי' תיד; של&quot;ה מסכת שבת נר מצוה אות לה; מג&quot;א סי' רסג ס&quot;ק א וסי' תרעא ס&quot;ק ד. ועי' ב&quot;ח או&quot;ח סי' רסג, שכ&quot;כ לגבי נרות של בית הכנסת, ועי' שכנה&quot;ג שם הגה&quot;ט אות ג ועו&quot;ש שם ס&quot;ק א, שאפשר שכוונתו דוקא בנרות של בית כנסת, אבל לא בנרות שמדליקים בבית.</span></ref><span dir="rtl">, שלדבריהם שני נרות של שבת הם כנגד זכור ושמור</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> 294<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, וזכור ושמור נאמרו בדבור אחד</span><ref><span dir="rtl">מטה משה שם (מובא במ&quot;ב שם ס&quot;ק ה).</span></ref><span dir="rtl">, או משום ששני נרות של שבת הם כנגד איש ואשה</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> 298<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, וכריכתם יחד מרמזת על חבור איש ואשה, שעונת תלמידי חכמים בליל שבת</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע עונה. מטה משה שם; של&quot;ה שם.</span></ref><span dir="rtl">, או משום ששני נרות של שבת הם כנגד שתי נשמות שיש לאדם בשבת</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> 302<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, וכריכתם יחד רומזת ששתי הנשמות כרוכות יחד בגוף האדם</span><ref><span dir="rtl">מטה משה שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאין לקלוע שני נרות יחד</span><ref><span dir="rtl">שכנה&quot;ג שם ועו&quot;ש שם ובני חיי או&quot;ח סי' רנה אות א ושפ&quot;א שבת כא א, בד' הרמ&quot;א בשו&quot;ע או&quot;ח סי' תרעא ד, ועי' ציון 163; בני חיי שם ושפ&quot;א שם, בד' האו&quot;ז הל' חנוכה סי' שכו; מטה יהודה או&quot;ח סי' רנה ס&quot;ק א; מלאכת שלמה (קמחי) או&quot;ח סי' ג; עי' ברית כהונה מערכת שי&quot;ן אות ב. ועי' מג&quot;א סי' תרעא ס&quot;ק ד בשם שו&quot;ת מהרש&quot;ל סי' פה.</span></ref><span dir="rtl">, שכששני הנרות כרוכים יחד, לא ניכר שהם שני נרות ושהם מכוונים כנגד שני עניינים</span><ref><span dir="rtl">מטה יהודה שם.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שהרי זה כמדורה</span><ref><span dir="rtl">שכנה&quot;ג שם; עו&quot;ש שם. ועי' ציון 162 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">מדורה</span> ===

<span dir="rtl">מדורה, יש סוברים שיוצאים בה ידי חובת נר שבת</span><ref><span dir="rtl">בני חיי או&quot;ח סי' רנה אות א; עי' יצחק ירנן (גאטיניו) שבת פ&quot;ג הי&quot;ט; עי' בית ארזים או&quot;ח סי' רסד סוס&quot;ק טז; החשמל לאור ההלכה סי' ג פ&quot;ו: אפשר.</span></ref><span dir="rtl">, שלענין שלום בית - ועונג שבת</span><ref><span dir="rtl">יצחק ירנן שם.</span></ref> <span dir="rtl">- מדורה מועילה כנר</span><ref><span dir="rtl">בני חיי שם; עי' החשמל לאור ההלכה שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאין יוצאים במדורה ידי חובת נר שבת</span><ref><span dir="rtl">נר מצוה למהר&quot;ל ח&quot;ב ד&quot;ה ונראה דהגאונים, בד' הגאונים שהובאו ברא&quot;ש שבת פ&quot;ב סי' א; עי' פמ&quot;ג או&quot;ח סי' תרעא א&quot;א ס&quot;ק ד; בני חיי שם ושפ&quot;א שבת כא א וציץ אליעזר ח&quot;כ סי' יט אות ה, בד' הרמ&quot;א בשו&quot;ע או&quot;ח שם ד, ועי' באה&quot;ל שם שפי' הרמ&quot;א בע&quot;א; מעשה רקח שבת פ&quot;ג הי&quot;ט; עי' מלאכת שלמה (קמחי) או&quot;ח סי' ג; שפ&quot;א שם בד' האו&quot;ז הל' חנוכה סי' שכו; אבנ&quot;ז או&quot;ח סי' תקא אות ו.</span></ref><span dir="rtl">, שאי אפשר להתקרב אל המדורה להנות מאורה, כפי שאפשר בנר</span><ref><span dir="rtl">נר מצוה שם, ועי&quot;ש טעם נוסף. ועי' החשמל לאור ההלכה שם: שאין דרך העולם להשתמש במדורה במקום נר.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שבמדורה אינו ניכר שהדליקה לצורך שבת</span><ref><span dir="rtl">שפ&quot;א שם.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שצריך דוקא נר</span><ref><span dir="rtl">אבנ&quot;ז שם.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שהדלקת נר שבת היא גם משום עונג שבת, ואין עונג לאכול ולשתות לאור מדורה</span><ref><span dir="rtl">משה רקח שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שהסתפקו בדבר</span><ref><span dir="rtl">שולחן שלמה (אויערבך) סי' רנה אות ב.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">נר שעוה</span> ===

<span dir="rtl">נר של שעוה, יש מן האחרונים מי שכתב שאינו נקרא נר, ואין להדליק בו, שנר הוא כלי שיש בו שמן ופתילה, מה שאין כן בנר של שעוה, שכורכים השעוה סביב הפתילה</span><ref><span dir="rtl">נר מצוה ד&quot;ה האחד, ואילך.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאפשר להדליק אף בנר של שעוה</span><ref><span dir="rtl">עי' שו&quot;ע הרב או&quot;ח סי' רסג ס&quot;א מ&quot;ב שם ס&quot;ק ה, ועוד. ועי' שו&quot;ת אז נדברו ח&quot;ג סי' א שכל הפוסקים לא הזכירו דבר זה אפילו לא בתור חומרא והידור, מלבד העטרת זקנים בסי' תרעג ס&quot;ק א לענין נר חנוכה.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">נר שבת, יש מהאחרונים שכתבו שצריך שיהיה בו שמן ופתילה</span><ref><span dir="rtl">דבר הלכה (קלצקין) סי' לו, ועי' דבר אליהו (קלצקין) סוס&quot;י סג, ועי&quot;ש ושם שכל דבר גוש נחשב כשמן.</span>

<span dir="rtl">ועי' שו&quot;ת בית יצחק יו&quot;ד ח&quot;א סוס&quot;י קכ שנר הוא הדבוק בשמן או בפתילה. ועי' לבושי מרדכי מהדו&quot;ג או&quot;ח סי' נט: צריך להיות דומה לשמן שיש בו שמנונית, ועי&quot;ש מהדו' תרצ&quot;ז סוס&quot;י יט שנסתפק. וע&quot;ע חשמל ציון 293 ואילך, שי&quot;ח וסוברים שאפשר לקיים מצות נר שבת בנר חשמל.</span></ref><span dir="rtl">, ומהם שכתבו שמטעם זה אין להדליק בנר חשמל שאין בו שמן ופתילה</span><ref><span dir="rtl">עי' דבר הלכה ודבר אליהו שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">נר חשמל, אם אפשר לקיים בו מצות הדלקת נר שבת, ע&quot;ע חשמל</span><ref><span dir="rtl">ציון 293 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">מספר הנרות</span> ===

<span dir="rtl">הדלקת נר שבת, מן הדין די בנר אחד</span><ref><span dir="rtl">עי' טוש&quot;ע או&quot;ח רסג א; עי' האגור סי' שנח; שו&quot;ע הרב שם קו&quot;א ס&quot;ק ה; סידור דה&quot;ח זמן הדלקת הנר וער&quot;ש אות ה (עמ' 174); בא&quot;ח שנה ב' פרשת נח ס&quot;א. וכ&quot;מ מגמ' שבת כה ב ומשנה שם לא ב שנקטו לשון יחיד, וכ&quot;ה בראשונים, עי' רי&quot;ף שם (י א) ורמב&quot;ם שבת פ&quot;ה ה&quot;א ועוד.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שנהגו להדליק שני נרות</span><ref><span dir="rtl">עי' ראבי&quot;ה סי' קצט; עי' תשב&quot;ץ קטן סי' ז שכן נהג מהר&quot;ם. ועי' שבה&quot;ל סי' נט בשם הראבי&quot;ה: שאין להדליק פחות משני נרות, וכעי&quot;ז באר&quot;ח הל' הדלקת הנר אות ט ובכלבו סי' לא, וצ&quot;ב אם כוונתם מעיקר הדין, וחולקים על הדעה שבציון</span> 292<span dir="rtl">, או שכוונתם מצד המנהג, ועי' האגור שם שדחה דברי שבה&quot;ל. ועי' האגור שם, שאין העולם מדקדק בזה מלבד המקובלים מארץ אשכנז, ועי' שש&quot;כ ח&quot;ב פמ&quot;ג ס&quot;ב, שהמנהג בזמן הזה שלא לפחות משני נרות. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">272. ועי' פמ&quot;ג סי' תקיד משב&quot;ז ס&quot;ק יב, שאף ביו&quot;ט יש להדליק שני נרות, מחמת הטעם שבציון</span> <span dir="rtl">613, אף שהטעם שבציון</span> <span dir="rtl">609 אינו שייך, ועי' כף החיים סי' רסג ס&quot;ק ט שיש נוהגים להדליק ביו&quot;ט ה' נרות כמספר העולים, ועי' שו&quot;ת רבבות אפרים ח&quot;א סי' קפד ד&quot;ה והנה עצם, שיש להדליק ביו&quot;ט כפי שמדליקים בשבת.</span></ref><span dir="rtl">. בטעם הדבר כתבו ראשונים שנר אחד הוא כנגד זכור, ונר שני כנגד שמור</span><ref><span dir="rtl">ראבי&quot;ה שם, ע&quot;פ שבת לג ב; שבה&quot;ל שם; תשב&quot;ץ קטן שם; האגור שם; ארחות חיים שם; כלבו שם; ספר המנהגים לר&quot;א טירנא מנהג של שבת; טוש&quot;ע או&quot;ח רסג א. ועי' קובץ מוריה שנה יט גליון ג-ד (ריט-רכ) עמ' קד, מכת&quot;י של ס' התשב&quot;ץ, שכן אמר אליהו הנביא לרבינו נתן ב&quot;ר יצחק. ועי' משיבת נפש לר&quot;י לוריא פרשת בראשית עמ' ב שהאריך בבאור טעם זה, ועי&quot;ש טעם נוסף. ועי' האגור שם שזכור ושמור שנאמרו בדבר אחד, רומזים ליחוד כנסת ישראל בקב&quot;ה, ולכן מדליקים שני נרות. ועי' בא&quot;ח שנה ב' פרשת נח ס&quot;א שכתב טעם ע&quot;פ הסוד.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שנר אחד הוא כדי לאכול לאורו, ולא ניכר שהודלק לכבוד שבת, ובהדלקת הנר השני, ניכר שהדלקת הנר היא לכבוד שבת</span><ref><span dir="rtl">ראבי&quot;ה שם.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שכל ענייני שבת כפולים, שני כבשים, לחם משנה ועוד, לפיכך גם מדליקים שני נרות</span><ref><span dir="rtl">כלבו שם בשם ספר המנהגות.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שנר אחד הוא כנגד זכור ושמור, ונר אחד כנגד שלום בית</span><ref><span dir="rtl">ערוגת הבושם לר' אברהם ב&quot;ר עזריאל (מק&quot;נ) ח&quot;ג עמ' 121.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שנר אחד כנגד האיש ונר אחד כנגד האשה</span><ref><span dir="rtl">עי' פירושי סידור התפילה לרוקח אות פז (עמ' תצב), ועי&quot;ש בהמשך טעם נוסף קרוב לזה; הגהות מנהגים לספר המנהגים לר&quot;א טירנא מנהג של שבת אות כו; עי' ערוגת הבושם שם.</span></ref><span dir="rtl">, שמנין האיברים שבאיש ובאשה יחד עולה בגימטריה לפעמיים נר</span><ref><span dir="rtl">הגהות מנהגים שם, וכעי&quot;ז בערוגת הבושם שם. ועי' טעם נוסף בפי' סידור התפילה לרוקח שם ובמנהגים ישנים מדורא עמ' 157.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שפעמיים נר עולה בגמטריה ת&quot;ק, ואמרו חכמים שפסיעה גסה נוטלת אחד מת&quot;ק מאור עיניו של אדם</span><ref><span dir="rtl">ברכות מג ב.</span></ref><span dir="rtl">, ונתינת העיניים בנרות בשעת הקידוש מחזירה אותו</span><ref><span dir="rtl">מהר&quot;ם בשם אביו, מובא מכת&quot;י בהערת המהדיר לערוגת הבושם שם; הגהות מנהגים שם. ועי' מנהגי מהרי&quot;ל הל' שבת אות ב.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שיש לאדם בשבת שתי נשמות, והנשמה נקראת נר שנאמר: נר ה' נשמת אדם</span><ref><span dir="rtl">משלי כ כז. מטה משה שם. ועי' כף החיים או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ק ד טעם נוסף קרוב לזה.</span></ref><span dir="rtl">. ויש נוהגים להדליק שלוש נרות, שבהדלקת שני נרות, יש לדעתם חשש משום זוגות*</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע זוגות. ספר הקנה (קראקא תרנ&quot;ד) דיני שבת וקבלת שבת (עמ' 130); שושן סודות דף עח ב.</span></ref><span dir="rtl">. ויש נוהגים שלא לפחות מארבע נרות</span><ref><span dir="rtl">ליקוטי מהרי&quot;ח סדר התנהגות ער&quot;ש ד&quot;ה ועי' בש&quot;ע (יג ב) בשם ס' כנפי יונה.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מדליקים שבעה נרות</span><ref><span dir="rtl">של&quot;ה שם תורה אור אות צג (מובא במ&quot;ב או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ק ו), ועי&quot;ש שהנרות מצטרפים למנין זה אף כשהם מפוזרים בבית, ואין צורך להניח את כולם על השולחן (מובא במ&quot;ב שם); שכנה&quot;ג הגה&quot;ט או&quot;ח סי' רסג אות ו; חמדת ימים שבת קודש פ&quot;ד אות נג; עי' ברית כהונה מערכת שי&quot;ן אות ב. ועי' באה&quot;ט שם ס&quot;ק ב שכ&quot;כ בשם האר&quot;י.</span>

<span dir="rtl">ד שב</span></ref><span dir="rtl">, כנגד מנורת המקדש</span><ref><span dir="rtl">של&quot;ה שם.</span></ref><span dir="rtl">, או כנגד שבעת ימי השבוע</span><ref><span dir="rtl">שכנה&quot;ג שם (מובא במ&quot;ב שם).</span></ref><span dir="rtl">, או כנגד שבע הספירות</span><ref><span dir="rtl">בא&quot;ח שנה ב' פרשת נח ס&quot;א.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שנהגו להדליק כמנין העולים לספר תורה באותו יום</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע קריאת התורה.</span></ref><span dir="rtl">, בשבת שבעה נרות, ביום טוב חמשה נרות, וביום כיפור ששה נרות, וסמך לזה ממה שנאמר: כי נר מצוה ותורה אור</span><ref><span dir="rtl">משלי ו כג.</span></ref><span dir="rtl">, תלה הכתוב הנר בתורה</span><ref><span dir="rtl">פתח הדביר או&quot;ח שם סוף אות א.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מדליקים עשר נרות</span><ref><span dir="rtl">של&quot;ה שם (מובא במ&quot;ב שם); מאמר מרדכי שם ס&quot;ק ב; יפה ללב ח&quot;ב סי' רסג אות ג.</span></ref><span dir="rtl">, כנגד עשרת הדברות</span><ref><span dir="rtl">מ&quot;ב שם.</span></ref><span dir="rtl">, או כנגד עשר הספירות</span><ref><span dir="rtl">ברכת הבית (איינהורן) שער מה שערי בינה ס&quot;ק ד. עי' מאמר מרדכי שם. ועי' סידור הגאונים והמקובלים ח&quot;ד שער שני ספר שני עמ' כב, שיש שמסדרים עשר הנרות כתבנית עשר הספירות.</span></ref><span dir="rtl">, או כנגד עשר מנורות שעשה שלמה</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע כלי המקדש ציון 703. יפה ללב שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש נוהגים להדליק שלושים ושש נרות, כנגד שלושים ושש שעות ששימש אור שנברא ביום הראשון קודם שנגנז</span><ref><span dir="rtl">אמרי פנחס שער פרשיות ומועדים אות רנט ושער השבת אותיות טז ויז; בני יששכר מאמרי השבתות מאמר ג אות ח ומאמר ו אות כא.</span></ref><span dir="rtl">. ויש נוהגים שבכל לידת ילד, מוסיפים נר אחד</span><ref><span dir="rtl">ליקוטי מהרי&quot;ח סדר התנהגות ער&quot;ש ד&quot;ה ועי' בש&quot;ע (יג ב).</span></ref><span dir="rtl">, שכן אמרו שהזהיר במצות נר שבת, יהיו לו בנים וחתנים תלמידי חכמים</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> 13<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, לכן כשנולד ילד, מרבים בנרות שעל ידי זה יזכו לבנים וחתנים תלמידי חכמים</span><ref><span dir="rtl">ליקוטי מהרי&quot;ח שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שמצוה להרבות בנרות</span><ref><span dir="rtl">סדר היום סדר קידוש ליל שבת; מעשה רב אות קיב ואות קמ, ועי' ביאורי הרנ&quot;ה למעשה רב שם (נדפס בסידור הגר&quot;א בנגלה ובנסתר דף לו ב) ועמודי שמים דלהלן, שהביאו לזה ראיה משבת כג ב: חזא דהוה רגיל בשרגי טובא; עי' מאמר מרדכי שם ס&quot;ק ב; נוהג כצאן יוסף שבת אות יג (עמ' קנד); סידור עמודי שמים מוסך השבת (שלו ב); חמדת ימים שבת קודש פ&quot;ד אות נד; תורת חיים (סופר) שם סוס&quot;ק ג; קצוש&quot;ע סי' עה ס&quot;ב. ועי' פתח הדביר שם, שיש להרבות בנרות עד שהבית יהיה מואר יפה.</span></ref><span dir="rtl">, כדי להרבות בכבוד שבת</span><ref><span dir="rtl">עי' מאמר מרדכי שם; נוהג כצאן יוסף שם; תורת חיים שם. ועי' ביאורי הגרנ&quot;ה שם שיש בזה תוספת שלום בית (עי' ציון</span> 57<span dir="rtl">).</span></ref><span dir="rtl">, ולהוציא מלבם של צדוקים שאומרים שאסור להשהות נר דולק בשבת</span><ref><span dir="rtl">הגהות דברי שלמה למעשה רב שם (נדפס במעשה רב מהד' וילנה תרמ&quot;ז) בשם ר&quot;י באריט.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין להוסיף על ב' נרות</span><ref><span dir="rtl">ראבי&quot;ה שם.</span></ref><span dir="rtl">, שמפסיד הכוונה של זכור ושמור</span><ref><span dir="rtl">ד&quot;מ או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ק א.</span></ref><span dir="rtl">, ואם מדליק נר נוסף, ירחיקנו כדי ששני הנרות יהיו ניכרים</span><ref><span dir="rtl">ראבי&quot;ה שם; מאמר מרדכי שם ס&quot;ק ב; פתח הדביר שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאפשר להוסיף ולהדליק יותר משני נרות</span><ref><span dir="rtl">עי' מנהגי מהרי&quot;ל הל' שבת ס&quot;א; עי' רמ&quot;א בשו&quot;ע או&quot;ח שם. וכ&quot;מ מלשון שבה&quot;ל ואר&quot;ח וכלבו שם.</span></ref><span dir="rtl">, שיכולים להוסיף על דבר המכוון</span><ref><span dir="rtl">ד&quot;מ שם, בבאור ד' מהרי&quot;ל שם.</span></ref><span dir="rtl">, וכן נהגו</span><ref><span dir="rtl">רמ&quot;א שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">המדליק - נר של שבת</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שבת כ ב ד&quot;ה אמר.</span></ref> <span dir="rtl"> - צריך שידליק רוב היוצא</span><ref><span dir="rtl">עולא שבת שם.</span></ref> <span dir="rtl"> מראש הפתילה חוץ לנר</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם; רמב&quot;ם שבת פ&quot;ה ה&quot;ה; טוש&quot;ע או&quot;ח רסד ח.</span></ref><span dir="rtl">, שלא יכבה הנר ולא יוכל להדליקו</span><ref><span dir="rtl">עי' תורת שבת (ווייל) שם ס&quot;ק יג, ועי&quot;ש אופנים שונים שאף אם הנר יכבה יהיה מותר לשוב ולהדליקו, ובאותם אופנים דין זה לא נאמר, ועי&quot;ש שאם אין חשש שיכבה הנר, כגון שהבהב את הפתילה קודם לכן שתהא דולקת יפה, אין צריך לזה; ערוה&quot;ש שם סי&quot;ב.</span></ref><span dir="rtl">, או כדי שלא יכבה ויבוא להטות בשבת</span><ref><span dir="rtl">פסקי רי&quot;ד שם. ועי' א&quot;ר שם ס&quot;ק יד שדין זה הוא גם בנר של שעוה, ומשמע שאין הטעם משום חשש הטיה.</span></ref><span dir="rtl">, או כדי שיהא הלהב עולה יפה מיד כשיסלק ידו, כמו שהיה הענין בהדלקת המנורה</span><ref><span dir="rtl">לבוש שם ס&quot;ח.</span></ref><span dir="rtl">, או משום שאם ידליק רק ראש הפתילה ויסלק ידו ממנה, חשוב כאלו דלקה מאליה ואינו מקיים מצוה בהדלקה</span><ref><span dir="rtl">בן איש חי שנה שניה פרשת נח אות טו.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

== <span dir="rtl">נר שבת ומצוות אחרות</span> ==

=== <span dir="rtl">קדימות נר שבת לנר חנוכה</span> ===

<span dir="rtl">מי שאין ידו משגת לקנות נר שבת ונר חנוכה, נר שבת קודם, משום שלום בית</span><ref><span dir="rtl">שבת כג ב ורש&quot;י שם ד&quot;ה נר; טוש&quot;ע או&quot;ח רסג ג; מעשה רקח חנוכה פ&quot;ד הי&quot;ד בד' הרמב&quot;ם שם, ועי' שו&quot;ת משנה שכיר או&quot;ח סי' רטז ושו&quot;ת להורות נתן ח&quot;א סי' יד אות ח, שפי' הרמב&quot;ם בע&quot;א. ועי' מג&quot;א שם ס&quot;ק ט, שנר שבת קודם, היינו נר אחד (עי' ציון</span> <span dir="rtl">292). ועי' ציון</span> <span dir="rtl">57.</span></ref><span dir="rtl">, שאין שלום בבית בלא נר</span><ref><span dir="rtl">טוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, שהרי השם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו, גדול השלום שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם שנאמר: דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום</span><ref><span dir="rtl">משלי ג יז. רמב&quot;ם שם לפי' המעשה רקח שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">נר שבת וקידוש היום</span> ===

<span dir="rtl">מי שאין ידו משגת לנר שבת ולקידוש היום, נר שבת קודם, משום שלום בית</span><ref><span dir="rtl">שבת כג ב; טוש&quot;ע או&quot;ח רסג ג. ועי' מאירי שם בשם י&quot;מ: מצד אשתו שהמצוה מסורה לה, ואפשר שכוונתו כרש&quot;ש שם שאם האשה לא תדליק נר שבת, יש חשש שתתקוטט עמו, וזהו שלום ביתו.</span></ref><span dir="rtl">, שבני הבית מצטערים לשבת בחושך</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם ד&quot;ה שלום; עי' מאירי שם.</span></ref><span dir="rtl">, ואין שלום בבית בלא נר</span><ref><span dir="rtl">טוש&quot;ע שם.</span></ref><span dir="rtl">. ואף שחובת קידוש היום היא מהתורה, קידוש על היין הוא מדרבנן</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע קדוש, ועי&quot;ש שי&quot;ח. מג&quot;א שם ס&quot;ק ח; שו&quot;ע הרב שם ס&quot;ד.</span></ref><span dir="rtl">, וגם אפשר לקדש על הפת</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע הנ&quot;ל. חי' הר&quot;ן שבת שם; שו&quot;ע הרב שם. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">400 ואילך, הדין כשאין לו גם פת.</span></ref><span dir="rtl">. בזמן הזה, שאף בלא נר, הבית מואר מאור החשמל, כתבו אחרונים שקידוש היום קודם</span><ref><span dir="rtl">אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ה סי' כ אות ל.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">נר שמדליקים אותו שלא במקום הסעודה, לסוברים שחובה להדליקו</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">133.</span></ref><span dir="rtl">, יש סוברים שאין הוא קודם לקידוש היום</span><ref><span dir="rtl">עי' רשב&quot;א שבת כג ב; מחצה&quot;ש סי' רסג ס&quot;ק ד; עי' שו&quot;ע הרב שם ס&quot;ד; תהלה לדוד (אורטנברג) שם אות ג; קצות השלחן סי' עד ס&quot;ג. ועי' שאלתות שאילתא קכב. ועי' ציונים</span> <span dir="rtl">122,</span> <span dir="rtl">382.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאף הוא קודם לקידוש היום</span><ref><span dir="rtl">עי' הל' חנוכה לרבינו המהרז&quot;ך קובץ מוריה שבט תשמ&quot;ו עמ' ז; פמ&quot;ג או&quot;ח סי' רסג א&quot;א ס&quot;ק ד וס&quot;ק ט וראש יוסף שבת כג ב; עי' חי' מהר&quot;ם בנעט שם בד' רש&quot;י שם ד&quot;ה שלום.</span></ref><span dir="rtl">, שאף לגבי נר זה שייך הטעם של שלום בית, שלא יתקע באבן</span><ref><span dir="rtl">פמ&quot;ג שם ס&quot;ק ט וראש יוסף שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">מי שאין לו כדי צורכו, יש סוברים שפת לסעודת שבת קודמת לנר שבת</span><ref><span dir="rtl">מג&quot;א סי' רסג ס&quot;ק ד; דה&quot;ח זמן הדלקת הנר וקבלת שבת אות יז (עמ' 175), ועי&quot;ש שאף פת לסעודה שלישית קודמת לנר, ועי' תהלה לדוד שם אות א שחולק, ועי' באה&quot;ל שם ס&quot;ב ד&quot;ה אין לו, שדן בזה. ועי' פמ&quot;ג שם א&quot;א ס&quot;ק ד ודה&quot;ח שם שקדימות הפת היא בשיעור של כדי שביעה, ועי' קצות השלחן סי' עט בדי השלחן ס&quot;ק לב שדברי הפמ&quot;ג סותרים לדבריו בסי' רעא א&quot;א ס&quot;ק ג ובסי' רעד משב&quot;ז ס&quot;ק א, ועי' באה&quot;ל שם.</span></ref><span dir="rtl">, שעל ידי הפת יוכל לקיים את עיקר סעודת שבת</span><ref><span dir="rtl">ק&quot;נ לרא&quot;ש פסחים פ&quot;י סי' יז אות כ; שו&quot;ע הרב או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ג; מ&quot;ב שם ס&quot;ק ט.</span></ref><span dir="rtl">, וגם את מצות קידוש</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע קידוש. ק&quot;נ שם; מ&quot;ב שם.</span></ref><span dir="rtl">, אבל שאר מאכלים אינם קודמים לנר שבת</span><ref><span dir="rtl">מג&quot;א סי' רסג ס&quot;ק ד; שו&quot;ע הרב שם ס&quot;ג. ועי' פמ&quot;ג שם א&quot;א ס&quot;ק ד ותורת חיים (סופר) שם ס&quot;ק ו ד&quot;ה והמג&quot;א ותהלה לדוד שם אות א, שה&quot;ה לנר שבת שאינו במקום הסעודה (עי' ציון</span> <span dir="rtl">133), ועי' ציונים</span> <span dir="rtl">382,</span> <span dir="rtl">397. ועי' תהלה לדוד שם: ואפשר, שאף הדלקת שתי נרות (עי' ציון</span> <span dir="rtl">293) קודמת לשאר מאכלים.</span></ref><span dir="rtl">, ששאר מאכלים יש בהם רק משום עונג שבת, ובנר יש גם משום כבוד שבת וגם משום עונג שבת</span><ref><span dir="rtl">פמ&quot;ג שם א&quot;א ס&quot;ק ד. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">32 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, וגם משום שלום בית</span><ref><span dir="rtl">עי' פמ&quot;ג שם; מ&quot;ב שם ס&quot;ק ט.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שנר שבת קודם אף לפת לסעודת שבת</span><ref><span dir="rtl">עי' מאירי שבת כג ב; עי' מעשה רקח שבת פ&quot;ה ה&quot;א בפי' הא' ומרכה&quot;מ (חעלמא) שם, בד' הרמב&quot;ם שם; ראש יוסף שבת כג ב ד&quot;ה אמר בד' רש&quot;י שם ד&quot;ה שלום.</span></ref><span dir="rtl">, כיון שבהדלקת הנר יש גם משום עונג שבת וגם משום שלום בית</span><ref><span dir="rtl">מרכה&quot;מ שם. ועי' ראש יוסף שם שדי בטעם של שלום בית להקדים נר שבת לפת.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

<span dir="rtl">נר שבת ולחם משנה, יש סוברים שלחם משנה קודם</span><ref><span dir="rtl">דה&quot;ח זמן הדלקת הנר וקבלת שבת אות יז (עמ' 175).</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שנר שבת קודם</span><ref><span dir="rtl">תהלה לדוד (אורטנברג) סי' רסג אות ב.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שהסתפקו איזה מהם קודם</span><ref><span dir="rtl">מחצה&quot;ש סי' רסג ס&quot;ק ד.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

== <span dir="rtl">קנס לשוכח להדליק</span> ==

=== <span dir="rtl">שכחה להדליק נר שבת</span> ===

<span dir="rtl">אשה ששכחה ולא הדליקה נר שבת, כתבו ראשונים שתהא זהירה כל ימיה להוסיף ולהדליק יותר ממה שהיתה רגילה</span><ref><span dir="rtl">מהרי&quot;ל (מנהגים) הל' שבת אות א. ועי' א&quot;ר או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ק ט שאם רגילה להדליק יותר מב' נרות, תוסיף על מה שהיא רגילה. ועי' תורת שבת שם ס&quot;ק ב, שאם אחר הדליק בשבילה, אינה צריכה להוסיף. ועי' שש&quot;כ ח&quot;ב פמ&quot;ג הערה לו, שחוזרת בתשובה, אינה צריכה להוסיף מחמת השבתות שלא הדליקה, שלא שייך הטעם שתהא זהירה בכבוד שבת. ועי' פמ&quot;ג שם א&quot;א ס&quot;ק ז, שמ' שדוקא אשה ששכחה, אבל איש ששכח אינו צריך להוסיף, ועי' שש&quot;כ ח&quot;ב פמ&quot;ג הערה לה שהסתפק בזה, ועי' שו&quot;ת שבט הקהתי ח&quot;ה סי' רסו, שאף איש צריך להוסיף. ועי' מקור חיים על שו&quot;ע או&quot;ח שאם שכחה להדליק, אפילו אמרה לגוי להדליק בשבילה (עי' ציון</span> <span dir="rtl">227 ואילך), צריכה להוסיף (ונראה שסבר כדעה שבציון</span> <span dir="rtl">232). ועי' פרטי הלכה נוספים בדין זה בספר הליכות השבת (גורדון) עמ' קמה ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, וכן הלכה</span><ref><span dir="rtl">רמ&quot;א בשו&quot;ע שם א; לבוש שם ס&quot;ג: ונהגו הנשים.</span></ref><span dir="rtl">. בטעם הדבר כתבו אחרונים שזהו קנס</span><ref><span dir="rtl">ערוה&quot;ש שם סי&quot;א; מ&quot;ב שם ס&quot;ק ז. ועי' שו&quot;ת מהר&quot;ם בריסק ח&quot;ב סי' מז שחולק.</span></ref><span dir="rtl">, שתהא זהירה ולא תשכח עוד, שאם תשכח עוד תצטרך להוסיף נר נוסף</span><ref><span dir="rtl">ב&quot;ח שם; עי' מג&quot;א שם ס&quot;ק ג; א&quot;ז שם ס&quot;ק ג. ועי' תוספת שבת ס&quot;ק ג ושו&quot;ע הרב שם ס&quot;א: כדי שיהיה לה היכר וזכרון שתהא זהירה מכאן ולהבא.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שזהו משום כפרה</span><ref><span dir="rtl">עי' לבוש שם ומנהגות וורמייזא עמ' מט בהגהות אות ב: לתקן עוותה; תורת חיים (סופר) שם ס&quot;ק ד בד' מהרי&quot;ל שם. ועי' מחצה&quot;ש שם ס&quot;ק ג, שאין הטעם לא משום כפרה ולא משום תשלומין, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">364.</span></ref><span dir="rtl">. ונחלקו אחרונים בדבר: יש סוברים שדי שתוסיף משהו בהדלקה, כגון שתדליק נר גדול יותר או תתן מעט יותר שמן בנר, ואינה צריכה להדליק נר נוסף</span><ref><span dir="rtl">א&quot;ר שם ס&quot;ק ט (מובא במ&quot;ב ס&quot;ק ז), ועי&quot;ש שלענין הלכה יש להקל כן באשה עניה.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שצריכה להדליק נר נוסף</span><ref><span dir="rtl">רמ&quot;א שם ועי' ד&quot;מ שם ס&quot;ק א; לבוש שם.</span></ref><span dir="rtl">. וכתבו אחרונים שדבר זה הוא חומרה רחוקה, ואדרבה, כל המוסיף על הנרות גורע, ומפסיד הכוונה של זכור ושמור</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">294.</span></ref><span dir="rtl">, אבל הנשים נוהגות כן, וסומכות על הסוברים שיכולים להוסיף על דבר המכוון</span><ref><span dir="rtl">עי' מרדכי ר&quot;ה סי' תשכ ורא&quot;ש שם פ&quot;ד סי' ג. ד&quot;מ או&quot;ח סי' רסג ס&quot;ק א.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מהאחרונים שכתבו, שטוב יותר משתוסיף בהדלקתה, שתספיק לאשה עניה שמן כדי הדלקת הנר</span><ref><span dir="rtl">ברכ&quot;י שם ס&quot;ק א בשם ר&quot;ש בעל הגהות שער אריה.</span></ref><span dir="rtl">, ואין המנהג כן</span><ref><span dir="rtl">שע&quot;ת שם ס&quot;ק ג.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">לא הדליקה מחמת אונס</span> ===

<span dir="rtl">לא הדליקה מחמת אונס, יש סוברים שאינה צריכה להוסיף</span><ref><span dir="rtl">מג&quot;א סי' רסג ס&quot;ק ג; שו&quot;ע הרב שם ס&quot;א; מ&quot;ב שם ס&quot;ק ז.</span></ref><span dir="rtl">, שלא אמרו שצריכה להוסיף אלא כדי שתהיה זהירה מכאן ואילך, ובנאנסה, הרי היא זהירה ורק האונס גרם לה שלא תדליק</span><ref><span dir="rtl">מחצה&quot;ש שם ס&quot;ק ג.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאף כשלא הדליקה באונס צריכה להוסיף</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ת משנה הלכות ח&quot;ז סי' לה בד' מהרי&quot;ל (מנהגים) הל' שבת אות א לגי' שם: חלתה. ועי' מחצה&quot;ש שם, שלטעם שבציון355, יש להוסיף נר אף כשלא הדליקה מחמת אונס.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">חיסרה נר ממה שרגילה</span> ===

<span dir="rtl">חיסרה נר אחד ממספר הנרות שהיתה רגילה להדליק, יש אחרונים סוברים שאינה צריכה להוסיף</span><ref><span dir="rtl">באה&quot;ל שם ד&quot;ה ששכחה; שו&quot;ת מהר&quot;ם בריסק ח&quot;ב סי' מז; חזון עובדיה שבת ח&quot;א הלכות הדלקת נרות הערה ג. ועי' תורת חיים (סופר) שם ס&quot;ק ד, שכ&quot;מ מכל הפוסקים.</span></ref><span dir="rtl">, שאין ההוספה אלא מצד המנהג</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">359.</span></ref><span dir="rtl">, ונהגו כן רק כשלא הדליקה כלל, ואין להוסיף על מה שנהגו</span><ref><span dir="rtl">באה&quot;ל שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש אחרונים חולקים וסוברים שאף בזה צריכה להוסיף, כדי שתהא זהירה ולא תשכח</span><ref><span dir="rtl">פמ&quot;ג שם א&quot;א ס&quot;ק ג; דה&quot;ח זמן הדלקת הנר וקבלת שבת אות ה (עמ' 174).</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו בדעתם, שלא אמרו כן אלא בשכחה אחד משני הנרות המכוונים כנגד זכור ושמור</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">293 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, אבל אם דרכה להוסיף ולהדליק יותר משני נרות, ושכחה אחד הנוספים, אינה צריכה להוסיף ולהדליק יותר ממה שהיתה רגילה</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ת מור ואהלות (פוסק) אוהל ארץ נוד סי' קפג סוף אות ז (דף פב ב).</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאין הבדל בין שכחה להדליק אחד משני הנרות, לשכחה להדליק אחד מהנרות הנוספים</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ת קנין תורה בהלכה ח&quot;ו סוס&quot;י ט.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">שכחה להדליק והיה אור חשמל</span>  ===

<span dir="rtl">היה אור החשמל דולק, ושכחה להדליק נר שבת, יש סוברים שאינה צריכה להוסיף ולהדליק יותר ממה שהיתה רגילה, שכיון שיש אור ויש שלום בית, אין לקונסה, אף שלא קיימה מצות הדלקת הנר</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ת אור לציון ח&quot;ב פי&quot;ח הערה יב; חזון עובדיה שבת ח&quot;א הלכות הדלקת נרות סוף הערה ג. ועי' שו&quot;ת מלמד להועיל ח&quot;א סי' מו וקנין תורה בהלכה ח&quot;ו סי' ט אות ג, שלדעה שבציון</span> <span dir="rtl">368, בודאי שצריכה להוסיף.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שצריכה להוסיף, כיון שלא קיימה מצות הדלקת הנר</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ת שבט הלוי ח&quot;ה סי' לג; קנין תורה בהלכה שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

=== <span dir="rtl">שכחה להדליק נר יום טוב</span> ===

<span dir="rtl">שכחה להדליק נר יום טוב, יש מהאחרונים סוברים שאין חילוק בין שבת ליום טוב, וצריכה להוסיף ולהדליק יותר ממה שהיתה רגילה</span><ref><span dir="rtl">שו&quot;ת משנה הלכות ח&quot;ז סי' לה וח&quot;י סי' נג. ועי' שש&quot;כ ח&quot;ב פמ&quot;ג הערה כח, שהסתפק לדעה זו, אם צריכה להוסיף רק בימים טובים או גם בשבתות.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שדוקא בשבת קנסוה, שאם לא תדליק בזמן, שוב אינה יכולה להדליק, אבל ביום טוב, שגם אם לא תדליק בזמן, ישנה שהות להדליק כל זמן משך הסעודה, לא שכיח שתשכח היא וכל בני ביתה כל הזמן מלהדליק, ובדבר שאינו שכיח לא גזרו בו חכמים</span><ref><span dir="rtl">קנין תורה בהלכה ח&quot;א סי' פז.</span></ref><span dir="rtl">.</span>

== <span dir="rtl">הערות שוליים</span> ==

<references />