עריכת הדף "הרב אברהם צבי הירש אייזנשטאט"

'''הרב אברהם צבי הירש אייזנשטט''' ([[ה'תקע"ג]], [[1813]], [[ביאליסטוק]] – [[ה'תרכ"ח]], [[1868]], [[קניגסברג]]), בעל ה'''פתחי תשובה''' ו'''נחלת צבי''', היה מגדולי ה[[רב]]נים וה[[פוסק]]ים ב[[רוסיה]].

==ביוגרפיה==
נולד ל[[רב]] יעקב אייזנשטט ב[[ביאליסטוק]] שבאימפריה הרוסית בשנת [[1813]] ([[ה'תקע"ג]]), שהיה מצאצאי רבי [[מאיר איזנשטט|מאיר אייזנשטט]]. בשנת [[1836]] ([[ה'תקצ"ו]]) נבחר לשמש כרבה של [[בריסטוביץ]] שב[[גוברניית גרודנו|פלך]] [[גרודנו|גרודנה]], משם עבר לכהן כרב ב[[אוטיאן]] שבמחוז [[קובנו|קובנה]]. רבי [[יוסף שאול נתנזון]], רבה של [[לבוב]], כינה אותו "הגאון הגדול".

בניו הם רבי נפתלי מווילנא, ורבי [[בנימין אייזנשטט|בנימין]] המכונה "ר' בנימין הצדיק" אשר חידושיו ותשובותיו נאספו לספר "משאת בנימין"{{הערה|{{hebrewBooks|הרב בנימין אייזנשטט|משאת בנימין|6226|וילנא תרפ"ה}}}} בתו מושה היא אמו של [[לאון רבינוביץ]].

נפטר בשנת [[1868]] ([[ה'תרכ"ח]]) בעיר [[קניגסברג]].

==חיבוריו==
רבי אברהם צבי נטל עליו ללקט [[פסק הלכה|פסקי הלכה]] מתוך ספרות ה[[שו"ת]] ולערכם לפי סדר ה[[שולחן ערוך]]. בהקדמתו לחלק "[[יורה דעה]]" הוא מעיד כי עבר על 180 ספרי [[שו"ת]] ובספרו הוא מביא את מסקנותיהם בקיצור רב.

הספר שנקרא "פתחי תשובה" היה לאחד מספרי ההלכה היסודיים. הוא דן בחלקי השולחן ערוך: [[יורה דעה]], [[אבן העזר]] ו[[חושן משפט]], לאחר שעל חלק ה[[אורח חיים]] כבר נערך ספר דומה על ידי האחים רבי [[חיים מרדכי מרגליות]] ורבי [[אפרים זלמן מרגליות]], בשם "[[שערי תשובה (אורח חיים)|שערי תשובה]]".

בנוסף הוציא ספר '''נחלת צבי''' על שולחן ערוך יורה דעה וחושן משפט. ספרו על חושן משפט הודפס לצד השולחן ערוך במספר מהדורות.

==קישורים חיצוניים==
* {{HebrewBooks|[[שמואל יוסף פין]]|הערך "הר"ר אברהם צבי הירש בהר"ר יעקב אייזינשטאדט"|46998|בתוך: '''כנסת ישראל''', ורשה תרמ"ז, עמ' 10|עמוד=10}}
* {{אוצר ישראל|א|284|אייזינשטאט, אברהם צבי בן יעקב|עמוד=268}}
* 'אייזנשטאדט, ר' אברהם־צבי־הירש ב"ר יעקב', בתוך: [[דב ליפץ]] (מרכז המערכת), [[נתן גורן]] [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: [[עם הספר (הוצאת ספרים)|עם הספר]], תשכ"ז, עמ' 26 ({{ספרי יזכור||ליטא|2866}}, תמונה 1224).

== הערות שוליים ==