הצגת המקור של הדף "מיקרופדיה תלמודית:אגודל"

{{מיקרופדיה תלמודית}}
'''הגדרה'''<ref>א, טור' קלג-קלד.</ref>
- בוהן היד, בתורת מידה בשיעורי הלכה.

==סיכום תמציתי==

<div class="talmudit-lex">

אגודל בתורת מידה נזכר בכמה הלכות:

בשיעורי טומאה; בספר תורה; באורך חוטי הציצית; בשיעור לולב והדס וערבה;	בנשבר הגף של עוף, וכיוצא.

האגודל הנזכר בהלכות אלה הוא בוהן היד, שהוא הרחב מכל האצבעות והעבה מכולן{{מקור|.}}

סתם אצבע הנזכרת בשיעורים היא כרוחב אגודל, והוא אחד מארבעה בטפח{{מקור|.}}

האגודל נמדד במקום הרחב שלו באמצעיתו{{מקור|.}}

רוחב האגודל האמור בכל שיעורי התורה הוא "אצבע הבינוני" שבכל דור ודור{{מקור|.}} יש הסוברים שהוא הבינוני מתוך מדידת אצבעות של אנשים רבים{{מקור|}}; {{מקור|}}ויש הסוברים שהוא אצבע של אדם בינוני{{מקור|.}}

יש אומרים שכאשר הגדילו לצורך עניני המסחר את מידות הנפח כשבאו לירושלים, ושוב הגדילו כשבאו אחר כך לציפורי, הגדילו גם את מידת האצבעות, ויש לדעתם "אצבע מדברית" - שמדדו בה קודם שבאו לארץ ישראל, "אצבע ירושלמית" - משבאו לירושלים, ו"אצבע צפורית" - האצבע שבתלמוד ירושלמי. היחס ביניהן: שש מדבריות הן חמש ירושלמיות, ושש ירושלמיות הן חמש ציפוריות{{מקור|.}}

לפי מידות זמננו נחלקו האחרונים בקביעת רוחב האגודל:

יש הסוברים שקביעת רוחב האגודל היא על פי מדידת האגודל הבינוני שבזמננו, ושיערו על פי ניסיונם במדידת האצבעות והעלו תוצאות שונות הנעות בין 2.25 ס"מ ועד 2.7 ס"מ{{מקור|}}; {{מקור|}}ויש הסוברים שקביעת השיעור היא לפי מה ששיערו הראשונים ונתנו מידות בדבר, ולפיכך עשו החשבון על פי המידות הערביות שבזמן הרמב"ם והעלו תוצאות הנעות בין 1.9 ס"מ ועד 2.33 ס"מ{{מקור|.}}

רוחב האגודל משמש יסוד למידות האורך האחרות שבהלכה, ובו תלוי גודל הטפח והאמה, וכן למידות הנפח, כגון הרביעית, ועל ידי כך גם מידת הביצה.

עוד בדורות הראשונים התגלה כי ההקבלה שהיתה בזמן חז"ל בין מידת האורך - האגודל - למידת הנפח - הביצה, אינה נכונה עוד, ומדידת הנפח על ידי מידות האורך עודפת בהרבה על המדידה במידות הנפח. ונאמרו בזה כמה דעות: יש שסברו שהתקטנו הביצים ולכן יש למדוד גם את הנפח לחומרא לפי מידת האצבעות; יש שסברו שלא התקטנו הביצים, וחוסר ההתאמה נובע מכך שאין בידינו למדוד באופן נכון את מידת האגודל הבינוני, ולכן יש לנו לתפוס במקומה את מידת האמה כמידת היסוד, ועל פיה מתיישב היחס בין מדות האורך למדות הנפח; ויש שסברו שכיון שאין בידינו את מידות הראשונים, ניתנה המידה להיקבע בידי חכמי הדור שמדדו את מידת האגודל והיא העיקר. אך גם לדעתם אין לנהוג כן להקל.

</div>
==מהות האגודל כאמת מידה ושיעורו==

אגודל בתורת מידה נזכר בכמה הלכות:

*בשיעורי טומאה ({{מקור|אהלות יג א}});

*בספר תורה ({{מקור|מנחות ל א}});

*באורך חוטי הציצית ({{מקור|טוש"ע אורח חיים יא ד,יד}});

*בשיעור לולב והדס וערבה ({{מקור|טוש"ע או"ח תרנ א}});

*בנשבר הגף של עוף ({{מקור|רמ"א יורה דעה נג ב}}), וכיוצא.

האגודל הנזכר בהלכות אלה הוא בוהן היד ({{מקור|רמב"ם נשיאת כפים טו ד}})<ref>וראה רש"י כתובות ה ב ד"ה זה גודל, ובפירושו על התורה שמות כט כ, שפירש 'בהן' שנזכרה בתורה שהיא הגודל.</ref>, שהוא הרחב מכל האצבעות ({{מקור|ר"ש אהלות יג א}}) והעבה מכולן {{מקור|(רבנו בחיי על התורה ויקרא ח יג)<ref>ועיין שם שיש אומרים שהאגודל הוא האצבע הקטנה, אבל אין לדעה זו מקום בהלכה.</ref>.}}

==שיעור אצבע==

סתם אצבע הנזכרת בשיעורים היא כרוחב אגודל<ref>וראה בהוספה לספר שיעורין של תורה פרק א' 20 ראיות שהאגודל נמדד ברחבו ולא בעביו.</ref> ({{מקור|רמב"ם שבת יז לו. וראה ערך אצבע יוצאים מכלל זה}}), והוא אחד מארבעה בטפח {{מקור|(מנחות מא ב}}; {{מקור|רמב"ם ספר תורה ט ט. וראה ערך טפח).}}

==מקום המידה בבוהן==

האגודל נמדד במקום הרחב שלו באמצעיתו ({{מקור|שו"ת מהר"ם מרוטנבורג דפוס פראג רלט}}; {{מקור|מרדכי מנחות רמז תתקמח. וכן פסקו הט"ז אורח חיים יא סק"ח}}; {{מקור|שו"ע הרב שם יא ה}}; {{מקור|ערוך השלחן שם יא יא}}), שלא באו חכמים לסתום אלא לפרש, ובראשו האגודל צר מאד ושוב מתרחב והולך ואי אפשר לעמוד עליו מהיכן מודדים, אלא מרוחבו ({{מקור|שו"ת מהר"ם מרוטנבורג שם}}).

ויש מהראשונים שהסתפקו באיזה מקום באגודל מודדים את רוחבו, אם בראש האצבע או בקשר הראשון {{מקור|(תוספות מנחות מא ב ד"ה ארבעה, על פי חלופי גירסאות בזבחים סג א<ref>הבית יוסף בבדק הבית אורח חיים יא הביאם, וראה שו"ת שבסוף ספר ראש אפרים על טריפות הריאה סי' יז באור ספק התוספות.</ref>)<ref>וראה עוד בכתב העת מוריה תמוז תשמ"ב, ומרחשוון תשמ"ג.</ref>.}}

==אגודל של אדם בינוני==

רוחב האגודל האמור בכל שיעורי התורה הוא "אצבע הבינוני" ({{מקור|רמב"ם ספר תורה ט ט}}; {{מקור|שו"ת הרמב"ם קנא}}), שבכל דור ודור {{מקור|(שו"ת חתם סופר אורח חיים קכז,קפא)<ref>וראה דרכי הוראה בקנה המידה כח, שהוכיח נגד זה משתי אמות שהיו נשמרות בבית המקדש מדור דור.</ref>.}}

יש הסוברים שהוא הבינוני מתוך מדידת אצבעות של אנשים רבים {{מקור|(תשב"ץ ח"ג לג)}}; {{מקור|}}ויש הסוברים שהוא אצבע של אדם בינוני {{מקור|(שו"ת חוט השני צז}}; {{מקור|אפריון שלמה שעורין א. וראה ערך אצבע).}}

==מידות שונות באגודל==

יש אומרים שכאשר הגדילו לצורך עניני המסחר את מידות הנפח כשבאו לירושלים, ושוב הגדילו כשבאו אחר כך לציפורי ({{מקור|ראה עירובין פג א}}), הגדילו גם את מידת האצבעות, ויש לדעתם "אצבע מדברית" - שמדדו בה קודם שבאו לארץ ישראל, "אצבע ירושלמית" - משבאו לירושלים, ו"אצבע צפורית" - האצבע שבתלמוד ירושלמי. היחס ביניהן: שש מדבריות הן חמש ירושלמיות, ושש ירושלמיות הן חמש ציפוריות {{מקור|(תוספות פסחים קט א ד"ה רביעית).}}

==השיעור המדויק==

שיעור האגודל הוא רחב שבע שעורות בינוניות זו בצד זו בדוחק, והן כאורך שתי שעורות בריוח {{מקור|(רמב"ם ספר תורה ט ט: "דקדקנו בשיעורו ומצאנוהו").}}

מהאחרונים יש שהוכיחו על פי הניסיון שרוחב שבע שעורות שוה לאורך שתי שעורות רק כששוכבות על צדיהן, אבל כשהן שוכבות על רחבן לא יהיו אלא שש שעורות ({{מקור|שארית יהודה יורה דעה יא, בשם אחיו הרב בעל התניא<ref>ראה בשעורי תורה לרא"ח נאה סי' א שהביא ראיות לדבר.</ref>}}); ויש שביארו שאורך שתי שעורות בריוח הכוונה בריוח ניכר {{מקור|(חזון איש או"ח לט ז,יב).}}

==האגודל במידות זמננו==

לפי מידות זמננו נחלקו האחרונים בקביעת רוחב האגודל<ref>ראה ספר שיעורי מקוה להרא"ח נאה עמ' קמו שציין 36 שיטות בשיעור אגודל של זמננו. וכן הוא בדעת תורה לה ס"ק קטז.</ref>:

*יש הסוברים שקביעת רוחב האגודל היא על פי מדידת האגודל הבינוני שבזמננו, ושיערו על פי ניסיונם במדידת האצבעות והעלו תוצאות שונות:

2.7 ס"מ {{מקור|("שיעור צאל" - מידה פריזאית. חתם סופר אורח חיים קפא. ובשיעורי מקוה עמ' צד העתיק את הסרגל שעשה החתם סופר).}}

2.5 ס"מ {{מקור|(שו"ת משיב דבר או"ח כד. והחזון איש או"ח לט, ובמכתבו הנדפס בהקדמה לשיעורי מקוה, כתב שהוא 2.5 ס"מ בערך, ולפי מה שחישב אורך אמה קרוב ל-58 ס"מ שיעור האגודל 2.4 ס"מ).

}}2.43 ס"מ {{מקור|(קיצור שלחן ערוך בכללים, לפי חשבון אורך האמה שכתב שם, וראה החשבון בשיעורי מקוה עמ' קלו).}}

2.375 ס"מ ({{מקור|שו"ת משיב דבר או"ח כד, למנהג פפד"מ}}).

2.25 ס"מ {{מקור|(ערוך השלחן יורה דעה רא ג: הטפח "שני וערסקעס" - מידה רוסית).}}

*ויש הסוברים שקביעת השיעור היא לפי מה ששיערו הראשונים ונתנו מידות בדבר, ולפיכך עשו החשבון על פי המידות הערביות שבזמן הרמב"ם<ref>אך ראה דרכי תשובה יורה דעה יט ס"ק כז שהביא הוכחה לשיעורו של החתם סופר מדברי הרמב"ם לגבי רוחב הסיט.</ref> והעלו:

2.33 ס"מ {{מקור|(ערך מילין ערך אצבע, על פי מידת השעורות של רוחב האגודל שמדד הרמב"ם, ועל פי גודל מידת השעורה הערבית).}}

2 ס"מ {{מקור|(שעורי תורה א).}}

1.9 ס"מ {{מקור|(מדות ושעורי תורה ה י, לאור ממצאים על משקל הדרהם ששימש בזמן הרמב"ם).}}

==אגודל כמידת יסוד==

רוחב האגודל משמש יסוד למידות האורך האחרות שבהלכה, ובו תלוי גודל הטפח והאמה ({{מקור|רמב"ם ספר תורה ט ט}}), וכן למידות הנפח, כגון הרביעית ({{מקור|פסחים קט א}}; {{מקור|רמב"ם בכורים ו טו}}), ועל ידי כך גם מידת הביצה ({{מקור|ראה ערכים: טפח, אמה, רביעית, ביצה}}), שמידות הנפח נמדדות בשני אופנים, או על ידי מדידה ביחס לביצה ({{מקור|ראה ערכה}}), או על ידי מדידת גודל הכלי במידות אורך ({{מקור|פסחים שם}}; {{מקור|רמב"ם שם}}).

עוד בדורות הראשונים התגלה כי ההקבלה שהיתה בזמן חז"ל בין מידת האורך - האגודל - למידת הנפח - הביצה ({{מקור|ראה פסחים שם}}), אינה נכונה עוד, ומדידת הנפח על ידי מידות האורך עודפת בהרבה על המדידה במידות הנפח ({{מקור|תשב"ץ ח"ג לג}}). ונאמרו בזה כמה דעות:

*יש שסברו שהתקטנו הביצים ולכן יש למדוד גם את הנפח לחומרא לפי מידת האצבעות ({{מקור|בית יוסף בשו"ת אבקת רוכל נב-נג}}; {{מקור|מבי"ט ח"א קמז<ref>וכן סברו גדולי אשכנז: צל"ח פסחים קטז ב; הגר"א במעשה רב קה; שו"ת רע"א החדשות לט, ועוד. ועל פי סברא זו ערכו את המדידות השונות המובאות לעיל. ובביאור הלכה רעא ד"ה והוא כתב להחמיר בדאורייתא.</ref>}}).

*יש שסברו שלא התקטנו הביצים, וחוסר ההתאמה נובע מכך שאין בידינו למדוד באופן נכון את מידת האגודל הבינוני, ולכן יש לנו לתפוס במקומה את מידת האמה כמידת היסוד, ועל פיה מתיישב היחס בין מדות האורך למדות הנפח ({{מקור|שיעורי תורה עמ' נא-נג<ref>וכתב עוד שכיון שהרמב"ם כתב את שיעורי הנפח במשקל, הרי בידינו לדעת את המידה הנכונה אף שאין זה מתאים עם מידת האגודל שלנו, ועל פי זה ערך את חשבון מידת האגודל המובאת לעיל. אמנם בשל תורה יש להחמיר. ובשיטה זו הלכו גם הפתח הדביר קצ והדרכי תשובה ל נז, ונג לד.</ref>}}). {{מקור|

}}*ויש שסברו שכיון שאין בידינו את מידות הראשונים, ניתנה המידה להיקבע בידי חכמי הדור שמדדו את מידת האגודל והיא העיקר ({{מקור|חזון איש או"ח לט ט}}). אך גם לדעתם אין לנהוג כן להקל ({{מקור|שם טו}})<ref>ראה בענין זה גם ערך ביצה.</ref>.{{מקור|

}}==קשר אגודל==

ארכו של קשר אגודל נזכר כמידה לענין ציצית ({{מקור|מנחות מב א}}).

יש הסוברים ששיעורו כשיעור הצפורן עם הבשר עד הפרק הראשון ({{מקור|רש"י שם ד"ה שירחיק}}; {{מקור|שו"ע אורח חיים יא ט}}), היינו שמודדים באורך האגודל מראשו עד הקשר ({{מקור|ערך מילין עמ' 124}}).

ויש סוברים שקשר אגודל מובנו הקשר השני, והוא שווה לרוחב שלש אצבעות {{מקור|(רבינו גרשם מנחות מב א}}; {{מקור|פסקי רי"ד להלכות קטנות הלכות ציצית).}}

לדעה הראשונה נאמרו מספר שיטות מה שיעורו:

*יש אומרים שהוא שווה לרוחב שתי אצבעות ({{מקור|פרדס לז}}; {{מקור|ש"ך יורה דעה מו ס"ק יג, בשם ראב"ן}}).

*ויש אומרים שהוא יותר משתים ופחות משלש אצבעות {{מקור|(הר"י בן חביב, הובא בבית יוסף אורח חיים יא).}}

*ויש אומרים שהוא קצת יותר מאצבע וחצי ({{מקור|שו"ת מבי"ט קמג}}).

==הערות שוליים==

<references/>