הצגת המקור של הדף "פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ ה"

{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ ה|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|ה}}
== סעיף ה – העומד בשעת יציאת נשמה ==

=== החיוב לקרוע ===

==== שבת קה ע&quot;ב, מועד קטן כה ע&quot;א ====

דתניא ר&quot;ש בן אלעזר אומר: העומד על המת בשעת יציאת נשמה - <span class="underline">חייב</span> לקרוע. הא למה זה דומה? לספר תורה שנשרפה.



<ul>
<li><blockquote><p>וכ&quot;פ השו&quot;ע: &quot;העומד בשעת יציאת נשמה של איש, או אשה מישראל – <span class="underline">חייב</span> לקרוע&quot;.</p></blockquote></li></ul>

=== קריעה על אישה ===

<ul>
<li> מה הסיבה שקורעים על מת בשעת יציאת נשמה: (ב&quot;י, ב&quot;ח, ט&quot;ז ס&quot;ק ב) 
</li></ul>

<ul>
<li><p>רש&quot;י (על הרי&quot;ף מו&quot;ק טו. וכן כתב הרמב&quot;ן בשמו) – &quot;שעדיין היה זה יכול <span class="underline">ללמוד</span> והוה ליה ס&quot;ת&quot; (וממילא אין זה שייך באישה). והקשה הרמב&quot;ן על סברתו: &quot;וקשה הדבר לומר שיקרעו על העתיד {על מה שהיה יכול ללמוד בעתיד}&quot;.</p></li>
<li><p>רש&quot;י (שבת קה ע&quot;ב, וכן הביא הב&quot;י בשמו), מהר&quot;ם ורא&quot;ש – שאין לך ריק בישראל שאינו <span class="underline">מלא במצוות</span>.</p></li>
<li><p>רש&quot;י (מו&quot;ק כה ע&quot;א וכן כתב הב&quot;י בשמו) – &quot;דתורה קרויה נר, שנאמר &quot;כי נר מצוה ותורה אור&quot;, ונשמה נקראת נר דכתיב: &quot;נר ה' נשמת אדם&quot;&quot;. ודין זה שייך אף באישה.</p></li>
<li><p>רמב&quot;ן הסבר א' (תורת האדם שער הסוף אות י) – &quot;שהוא {יציאת נשמה של יהודי} <span class="underline">הפסד גדול</span> וחרדה רבה&quot;. ומה שאמרו שזה דומה לספר תורה, &quot;אינו אלא דמיון בעלמא&quot;.</p></li>
<li><p>רמב&quot;ן הסבר ב' (תורת האדם שער הסוף אות י) – &quot;כשם שקורעין עליה {על התורה} - כך קורעין על מקיימי מצותיה, שבשרפתה אובדין מצות של כתיבה, ובמיתת עושיה אובדין מצות של מעשה&quot;.</p>

</li></ul>

<ul>
<li> האם קורעים בשעת יציאת נשמה של אישה: (ב&quot;י, ב&quot;ח, ט&quot;ז ס&quot;ק ב) 
</li></ul>

<ul>
<li><p>(רש&quot;י (ע&quot;פ הרמב&quot;ן)) – לכאורה לא צריך לקרוע על אישה (שאינה מחויבת בלימוד תורה).</p></li>
<li><p>(רש&quot;י (ע&quot;פ הב&quot;י)), מהר&quot;ם, רמב&quot;ן ורא&quot;ש – <span class="underline">צריך</span> לקרוע אף על אישה.</p>

</li></ul>

<ul>
<li><blockquote><p>וכ&quot;פ השו&quot;ע שדין זה הוא אף באישה: &quot;העומד בשעת יציאת נשמה של איש, <span class="underline">או אשה</span> מישראל - <span class="underline">חייב</span> לקרוע&quot;.</p></blockquote></li></ul>

=== קריעה על קטן – בשעת יציאת נשמה ===

<ul>
<li> האם צריך לקרוע על קטן בשעת יציאת נשמה שלו: (ש&quot;ך ס&quot;ק ז, באר היטב ס&quot;ק ה, פני ברוך סי' א סע' ב הערה ה עמוד ג) 
</li></ul>

<ul>
<li><p>מהרש&quot;ל – <span class="underline">לא נהגו</span> לקרוע על קטן.</p></li>
<li><p>ב&quot;ח – בקטן <span class="underline">שלומד מקרא</span> צריך לקרוע לכו&quot;ע.</p></li>
<li><p>רדב&quot;ז (סי' תקנח) – <span class="underline">קורעים</span> על קטן, אבל לא על קטנה.</p>
<ul>
<li> '''הכרעה''': הפני ברוך פסק <span class"underline">שקורעים</span> אף על קטן שלמד מקרא. 
</li></ul>
</li></ul>

=== קריעה במוצ&quot;ש על מת שנפטר בשבת ===

<ul>
<li> הנמצא בשעת יציאת נשמה בשבת, האם צריך לקרוע במוצ&quot;ש: (פת&quot;ש ס&quot;ק ג) 
</li></ul>

<ul>
<li><p>רדב&quot;ז (ח&quot;ב סי' תתלח) – <span class="underline">לא צריך</span> לקרוע, שהואיל ונדחה אין זה שעת חימום.</p></li>
<li><p>תפארת למשה<ref><p>הספר &quot;תפארת למשה&quot; כתבו רבי משה בן ר' אברהם למשפחת צבי. נולד בשנת ה'ת&quot;מ (1679). היה נכדו ותלמידו של הרבי ר' השיל מקרקא, ונחשב בין גדולי דורו. שימש כרב בהוראדנא שבליטא ואח&quot;כ בקרקא. נדפסו ממנו הגהות לתלמוד ולרא&quot;ש. ספרו 'תפארת למשה' הוא ביאור על שו&quot;ע יו&quot;ד, והוא נדפס לראשונה כמעט מאה שנה אחרי פטירתו בשנת ה'תקל&quot;ו (1776).</p></ref> – <span class="underline">צריך</span> לקרוע במוצ&quot;ש.</p>
<ul>
<li> '''הכרעה''': הילקו&quot;י (הלכות אבלות עמ' סב) פסק כדעת הרדב&quot;ז: &quot;אם היה עומד על המת בשבת, בשעת יציאת הנשמה - <span class"underline">אינו קורע</span> במוצ&quot;ש, שהואילו ונדחה אצלו - ידחה&quot;. 
</li></ul>
</li></ul>

=== המנהג היום בשעת יציאת נשמה ===

<ul>
<li><blockquote><p>כתב החזו&quot;ע (ח&quot;א &quot;דיני קריעה&quot; סע' ג עמ' רכה) ע&quot;פ השולחן גבוה (סי' שמ אות טו): &quot;העומד בחדר אחד עם המת בשעת יציאת נשמה, אע&quot;פ שמן הדין היה צריך לקרוע - <span class="underline">לא נהגו כן</span>, ויש להם על מה שיסמוכו&quot; וטעמו משום שאנשים לא ירצו לבוא לעמוד ליד המת, וזוהי זכות גדולה למת, שעומדים לידו. וכ&quot;פ גשה&quot;ח (פ&quot;ד אות ט) והילקו&quot;י (עמ' סב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אך האגרות משה (חו&quot;מ ח&quot;ב סי' עג ד&quot;ה אם נמצא) חולק על גשה&quot;ח וסיעתו, <span class="underline">ומצריך</span> קריעה בשעת יציאת נשמה.</p></blockquote></li></ul>

=== רשע שלא קורעים עליו ===

<ul>
<li> על איזה אדם מישראל לא קורעים בשעת יציאת נשמתו: (ב&quot;י, ש&quot;ך ס&quot;ק ט, ש&quot;ך סי' שמה ס&quot;ק ה) 
</li></ul>

<ul>
<li><p>רבנו יונה – לא קורעים על <span class="underline">רשע וחשוד</span>, דהיינו מי שאינו מקיים את מצוות התורה.</p></li>
<li><p>מהר&quot;ם – לא קורעים על <span class="underline">משומד</span> או על העובר על אחת ממצות התורה <span class="underline">להכעיס</span>.</p></li>
<li><p>מרדכי (כך דייק מהמהר&quot;ם) – לא קורעים אף על אחד <span class="underline">הרגיל</span> בעבירה (אף כשלא עושה להכעיס), שהוא בכלל הפורש מדרכי ציבור.</p>
<ul>
<li> '''הכרעה''': השו&quot;ע פסק להבנת התפל&quot;מ<ref><p>עיין הערה קודמת.</p></ref> (הובא בפת&quot;ש ס&quot;ק ד) כדעת המהר&quot;ם: &quot;חייב לקרוע, ואפילו אם <span class"underline">לפעמים</span> עשה עבירה לתיאבון {ואפילו עבירה חמורה שחייבים עליה מיתת בית דין (תפל&quot;מ שם)}, או שמניח לעשות מצוה בשביל טורח&quot;. אך העובר עבירה להכעיס - <span class"underline">לא</span> קורעים עליו. 
</li>
<li> והוסיף הרמ&quot;א ע&quot;פ המרדכי: &quot;אבל <span class"underline">רגיל</span> לעשות עבירה - <span class"underline">אין</span> מתאבלין עליו. וכל שכן על מומר לעבודה זרה&quot;. וכ&quot;פ הפני ברוך (סי' א סע' ב הערה ז, עמ' ג). 
</li>
<li> וכתב הש&quot;ך שדין זה שלא מתאבלים על הרגיל לעשות עבירה, הוא דווקא <span class"underline">כשלא התוודה</span> לפני מותו. 
</li></ul>
</li></ul>



=== מומר שנהרג בידי גויים ===

<ul>
<li><blockquote><p>כתב הרמ&quot;א ע&quot;פ הגהות אשרי (הובא בדר&quot;מ אות ב): &quot;וי&quot;א שמומר שנהרג בידי נוכרים - <span class="underline">מתאבלין</span> עליו&quot;.<ref><p>נחלקו האחרונים מה הטעם שמתאבלים על מומר שנהרג: (ש&quot;ך ס&quot;ק י)</p>
<p>'''לדעת הלבוש''' - מפני שודאי הרהר בתשובה קודם מיתתו. (והקשה הש&quot;ך: א&quot;כ, כ&quot;ש במת ע&quot;י בי&quot;ד וכדומה, שמהרהר בתשובה?)</p>
<p>'''לדעת הש&quot;ך ע&quot;פ הגהות אשרי ואו&quot;ז''' - מפני שהוא נהרג על ידי נוכרים - מיתתו היא כפרתו.</p></ref></p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>והלבוש (הובא בש&quot;ך ס&quot;ק ט) כתב שלמעשה <span class="underline">אין</span> להתאבל עליו, אך הש&quot;ך (ס&quot;ק ט) דחה את דבריו ופסק <span class="underline">שמתאבלים</span>. <ref><p>שורש מחלוקתם של הלבוש והש&quot;ך, תלוי בשאלה על מה מוסבים דברי הרמ&quot;א (יובא לקמן): &quot;וי&quot;א שאין מתאבלים וכן עיקר&quot;: (ש&quot;ך ס&quot;ק ט)</p>
<p>'''לדעת הלבוש''' – על <span class="underline">שני</span> הדינים שהרמ&quot;א הביא: שאין מתאבלים על מומר שנהרג ע&quot;י נוכרים, וכן אין מתאבלים על קטן מומר.</p>
<p>'''לדעת הש&quot;ך''' – רק על המקרה <span class="underline">האחרון</span> שהביא הרמ&quot;א, שאין מתאבלים על קטן מומר.</p></ref></p></blockquote></li></ul>



=== קטן שנשתמד '''– עיין לקמן סי' שמה סע' ו''' ===

<ul>
<li><blockquote><p>כתב הרמ&quot;א: &quot;וכן מומר <span class="underline">קטן</span> שהמיר עם אביו או אמו, דהוי כאנוס. וי&quot;א <span class="underline">דאין מתאבלין</span>, וכן עיקר&quot;. וכ&quot;פ השו&quot;ע לקמן סי' שמה סע' ו.</p></blockquote></li></ul>

=== ילדים של הפורשים מדרכי ציבור ===

<ul>
<li><blockquote><p>כתב הרמ&quot;א ע&quot;פ האו&quot;ז: &quot;הפורשים מדרכי צבור, אע&quot;פ שאין מתאבלין עליהם - <span class="underline">מתאבלין</span> על בניהם&quot;.</p></blockquote></li></ul>

=== עוד בעניין אנינות, אבלות, וברכת דיין האמת על מומר '''– עיין לקמן סימן שמה סע' ה.''' ===
'''מתוך הספר שירת הים''' - [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים]

==הערות שוליים==

[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שירת הים]]
[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]]