חומות יריחו

חומות העיר יריחו הן בעלות משמעות היסטורית והלכתית.

משמעות היסטורית-נס נפילת חומות יריחו[עריכה]

בספר יהושע פרק ו מסופר שכאשר ניגש יהושע בן נון לכבוש את העיר יריחו, הכהנים תקעו בשופרות שבעה ימים, ואירע נס שנפלו החומות (חז"ל מבארים שהחומות "נבלעו" בתוך האדמה בהיותם שלמות), וכך נכנסו ישראל לתוך העיר ושרפוה באש.

סימנים ארכאולוגיים לנפילת החומות[עריכה]

בחפירות ארכאולוגיות בעיר יריחו, בין 1952 ל-1955, נחשפה חומה גדולה שנפלה בשלמות לתוך האדמה, וכך כותבת החוקרת קתלין קניון: "החופרים גילו מקרים רבים של התמוטטות, שניכרים בהם סימני רעידת אדמה, החומה התמוטטה החוצה כשלבניה שלימות‏^[1]". בנוסף, גילו החוקרים‏^[2] שאכן אחרי נפילת החומה, נכבשה העיר ע"י תרבות זרה, והכובשים שרפו חלק נכבד מהעיר (בדיוק כפי המסופר בתנ"ך).
החוקר דניאל משה לוי, במאמר ארוך בנושא תיארוך יציאת מצרים וכיבוש הארץ ע"י יהושע‏^[3], מבאר שהממצאים על חומות יריחו שנפלו אכן תואמים בדיוק לזמן כיבוש יהושע בין נון המסופר במקרא‏^[4].

חורבן העי[עריכה]

מתואר במקרא, שלאחר כיבוש יריחו נכבשה העיר "העי". ואכן נערכו חפירות בעי ונמצא שנחרבה, וכך כותבים החוקרים: "זהותם המדויקת של מחריביה אינה ידועה... היא לא נבנתה מחדש הואיל ו"תקופת החושך" ירדה על הארץ עם הופעת פולשים נוודים מהמדבר"‏^[5]. העובדה שהעי לא נבנתה מחדש מסופרת במקרא: "וישרוף יהושע את העי וישימה תל עולם שממה" (יהושע ח, כח)‏^[6].

משמעות הלכתית[עריכה]

לחומות העיר ישנה גם משמעות הלכתית. יריחו היתה עיר מוקפת חומה בימי יהושע בן נון, וכיון שכך, הרי פורים חל בה בשושן פורים

ראו גם[עריכה]

• ארכיאולוגיה מקראית

לקריאת נוספת[עריכה]

• הרב אליהו דסלר, ספר מכתב מאליהו חלק שני עמ' 262 - ניתוח השקפתי אודות נפילת חומות יריחו.

קישורים חיצוניים[עריכה]

• הרב אלי עמר, הרצאה בענין כיבוש יריחו על ידי יהושע, באתר הידברות.

הערות שוליים