מפתח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
[[מנעול]], [[בית המנעול]], [[נגר]], [[בריח]], [[חפין]], [[שן שבמפתח]], [[פותחת]]
[[מנעול]], [[בית המנעול]], [[נגר]], [[בריח]], [[חפין]], [[שן שבמפתח]], [[פותחת]]


</br>
'''מפתח''' הוא כלי המשמש לאבטחה של חפצים ומבנים ומאפשר למחזיק בו לנעול ולפתוח מנעולים המתאימים רק לו. השימוש במפתחות ומנעולים מתועד כבר מתקופת ה[[תנ"ך]].<ref>   
'''מפתח''' הוא כלי המשמש לאבטחה של חפצים ומבנים ומאפשר למחזיק בו לנעול ולפתוח מנעולים המתאימים רק לו. השימוש במפתחות ומנעולים מתועד כבר מתקופת ה[[תנ"ך]].<ref>   
{{#makor-new:שופטים ג כה|תנ"ך-שופטים|ג|כה}} </ref>. סוגיות הלכתיות רבות נוגעות בענייני המפתח והנעילה. הן לעניין [[שבת]], [[חזקה (קניין)|חזקות]], הלכות שכנים ועוד. לשם הבנת [[הלכה|הלכות]] אלו בצורה מלאה יש להבין כיצד היו נראים ובנויים המפתחות בימי חז"ל, וגדולי הדורות לצד חוקרים רבים עסקו רבות בחקירת צורת ותכונות המפתח.
{{#makor-new:שופטים ג כה|תנ"ך-שופטים|ג|כה}} </ref>. סוגיות הלכתיות רבות נוגעות בענייני המפתח והנעילה. הן לעניין [[שבת]], [[חזקה (קניין)|חזקות]], הלכות שכנים ועוד. לשם הבנת [[הלכה|הלכות]] אלו בצורה מלאה יש להבין כיצד היו נראים ובנויים המפתחות בימי חז"ל, וגדולי הדורות לצד חוקרים רבים עסקו רבות בחקירת צורת ותכונות המפתח.
שורה 20: שורה 21:
*[[שמואל (אמורא)|שמואל]] חלץ על שהאיר עיניו במשנתו ומה האיר עיניו במשנתו א"ר יוסי בר' בון מפתח אחד יורד לאמת בית השחי אחד פותח כיון. ומהו אחד יורד לאמת בית השחי שהיה שוחה אמה עד שלא יפתח. ({{#makor-new:הוריות ג |ירושלמי-וילנא-הוריות|ג|}}
*[[שמואל (אמורא)|שמואל]] חלץ על שהאיר עיניו במשנתו ומה האיר עיניו במשנתו א"ר יוסי בר' בון מפתח אחד יורד לאמת בית השחי אחד פותח כיון. ומהו אחד יורד לאמת בית השחי שהיה שוחה אמה עד שלא יפתח. ({{#makor-new:הוריות ג |ירושלמי-וילנא-הוריות|ג|}}
==== [[בבלי]] ====
==== [[בבלי]] ====
*תנו רבנן חפי פותחת טהורים קבען בפותחת טהורים. ושל גל אף על פי שחברן לדלת וקבען במסמרים טהורים שכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע. ({{#makor-new:שבת פא א|בבלי-שבת|��א|א}})
*תנו רבנן חפי פותחת טהורים קבען בפותחת טהורים. ושל גל אף על פי שחברן לדלת וקבען במסמרים טהורים שכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע. ({{#makor-new:שבת פא א|בבלי-שבת|���א|א}})


==ספיקות עיקריות בהבנת דברי חז"ל==
==ספיקות עיקריות בהבנת דברי חז"ל==

גרסה מ־14:15, 4 בנובמבר 2015

מספר מערכתי

A1

ערכים נוספים המוזכרים בדרך אגב

מנעול, בית המנעול, נגר, בריח, חפין, שן שבמפתח, פותחת


מפתח הוא כלי המשמש לאבטחה של חפצים ומבנים ומאפשר למחזיק בו לנעול ולפתוח מנעולים המתאימים רק לו. השימוש במפתחות ומנעולים מתועד כבר מתקופת התנ"ך.[1]. סוגיות הלכתיות רבות נוגעות בענייני המפתח והנעילה. הן לעניין שבת, חזקות, הלכות שכנים ועוד. לשם הבנת הלכות אלו בצורה מלאה יש להבין כיצד היו נראים ובנויים המפתחות בימי חז"ל, וגדולי הדורות לצד חוקרים רבים עסקו רבות בחקירת צורת ותכונות המפתח.

מאמרי חז"ל הנדרשים להכרת המציאות להבנת הסוגיא

במקומות רבים בש"ס ניתן למצוא אזכורים למפתח.

תנאים

מפתחות עם חפין ונקבים
  • לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים ברשות הרבים ויפתח ברשות היחיד אלא אם כן עשה מחיצה גבוהה עשרה טפחים דברי רבי מאיר אמרו לו מעשה בשוק של פטמין שהיה בירושלים שהיו נועלין ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח רבי יוסי אומר שוק של צמרים היה. (עירובין י ט)
  • מסמר שהתקינו להיות פותח ונועל בו, טמא.(כלים יב ה)
  • מסמר שעקמו לו להיות פותח ונועל, טמא. (בבא מציעא ב יד)
  • פותחת של עץ והפין שלה של מתכת אפילו אחת טמאה. פותחת של מתכת והפין שלה של עץ טהורה... השן שבטס שבפותחת ושבמפתח טמאה. (כלים יג ו)
  • מפתח של ארכובה שנשבר מתוך ארכובתו טהור. רבי יהודה מטמא מפני שהוא פותח בו מבפנים ושל גם שנשבר מתוך גומו טהור. היו בו חפין ונקבין טמא נטלו חפין טמא מפני נקבין נסתתמו נקבין טמא מפני חפין נטלו חפין ונסתתמו נקבין או שפרצו זה לתוך זה, טהור. (כלים יד ח)

ירושלמי

  • שמואל חלץ על שהאיר עיניו במשנתו ומה האיר עיניו במשנתו א"ר יוסי בר' בון מפתח אחד יורד לאמת בית השחי אחד פותח כיון. ומהו אחד יורד לאמת בית השחי שהיה שוחה אמה עד שלא יפתח. (הוריות ג

בבלי

  • תנו רבנן חפי פותחת טהורים קבען בפותחת טהורים. ושל גל אף על פי שחברן לדלת וקבען במסמרים טהורים שכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע. (No result)

ספיקות עיקריות בהבנת דברי חז"ל

מה זה פותחת? רב האי גאון בפירושו על מסכת שבת פא ע"א (מובא ברבנו חננאל) כותב:" חף דתני הכא וח�ים דתניא הכא - שינים. שעשו שינים מחתיכה של עץ וקורין בלש' פרסי. דנר אגנאת - מן נודעים בבבל. יש חפים בנגר שהן תלויין ועומדין כקבורים בתוך העין (נ"א: העץ) שהוא בית הנגר". אנו רואים שרב האי גאון מתייחס לפותחת כאל מפתח. השאלה היא איך יפרנס את המשנה בכלים "השן שבפותחת ושבמפתח"? וכך הוא בכל נוסחאות המשנה.

מה זה "מפתח של ארכובה"? כי המשנה אומרת שכאשר הוא נשבר יש בו שימוש "מבפנים".

מפתח ארכובה

ההסבר של פרופ' שפרבר [2] שמדובר שהשיינים נשארו ואפשר לפתוח את המנעול למי שעומד בפנים, נסתרת מלשון המשנה. שכן הרישא של המשנה עוסקת במפתח ללא חפין ונקבים. יותר סביר שמדובר במפתח מתקפל, כלשון התוספתא "רכובה" וכפי שציין שפרבר במאמרו הע' מספר 3. וראה גם במאמר של ד"ר עמית [3] שמביא פירוש זה מספרו של ר' יעקב ספיר. ועל השאלה שלו "שלא מצינו מפתח מתקפל מאותם ימים", התשובה היא שכנראה שכן נמצא (ראה תמונת הארכובה ומפתח החפין בערך זה). אולם עדיין לא מובן הניסוח "מבפנים".

השאלה הגדולה היא מה ההבדל בין "חפין" לבין "שן"? באותה משנה מדברים על חפין של מתחת שלא מקבלים טומאה בפני עצמן, והשן כן מקבל טומאה. יש הגיון בדברי ספראי ששן הוא חפין מפותח ובעל צורה ייחודית מושקעת והוא מתברג לתוך המפתח, ולכן נחשב לכלי שמקבל טומאה. אבל צריך איזה אסמכתא לזה.

המשנה במסכת שבת "לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים וכו' " וכל הסוגיא שם של פתחי חנויות. חשוב להבין במה מדובר? האם מדובר כדברי שפרבר, שהיה חור בדלת ובעל הבית הכניס את ידו לרשות אחרת כדי לפתוח ולסגור, או שרק הכניסו מפתח? גם האם הנעילה הייתה מפני גנבים, איך זה שהשאירו את המפתח על האיסקופה? ראה מאמר מצורף תלמוד האיגוד - "לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים" על פירוש הסוגיא מתוך תלמוד האיגוד, ועדיין הדברים אינם מתיישבים על הלב.

ציטוט מדברי המפרשים הקלאסיים

חף דתני הכא וחפים דתניא הכא - שינים. שעשו שינים מחתיכה של עץ וקורין בלש' פרסי. דנר אגנאת - מן נודעים בבבל. יש חפים בנגר שהן תלויין ועומדין כקבורים בתוך העין (נ"א: העץ) שהוא בית הנגר. ונקרא אל קפי'. ובעץ שהוא הנגד נקבים מוכנים להן. כשמתכוונין נגדן נופלין ונכנסין להן. ואלה הן של גל ובהן נסגר. והמפתח יש בו חפים בולטין מכוונין כנגדן. מכניסין אותו בחלל שבנגר וחפין מעלין את החפין של גל והוא נפתח. שבדלת טהורין לעולם שהן מחוברין לקרקע. ושבמפתח טהורין עד שיקבעו בפותחת, ואז הוויין מכלל הכלי.

הסברים ודיונים על דבר המפרשים

פירוש רב האי גאון למסכת שבת פא, א: (מועתק אצל רבנו חננאל בן חושיאל והעתקתי על פי העתקת האקדמיה ללשון העברית עם תיקונים קלים, ונמצא גם בערוך עך חף א) שתי הוכחות שזה שמפירוש רה"ג, 1 שמופיע המשלון "מין נודע בבבל" והר"ח לא היה בבבל. 2 בערוך יש תוספת של כמה מילים בהתחלה שקשורים בפירוש הגמ' וזה לא נמצא בר"ח, זה סימן שהערוך העתיק ישר מפרה"ג.


תמונות/שיחזורים/איורים הקשורות לערך

סרטונים

שחזור של מנעול רומי פשוט עם מפתח הדגמה של מנעול רומי (מצרי) מורכב עם מפתח עם חפין

מאמרים מסורקים

מקורות

ספר תבנית כלים על מסכת כלים חלק ב - משה אליעזר פאזען תשנ"ד לונדון.

הערות על המקורות

הציורים שלו מבוססים על סוג אחד של המנועלים הרומיים

מידע נוסף

הערות שוליים