הרב יחיא נחום: הבדלים בין גרסאות בדף
שלום בן משה (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{אין תמונה|גבר}} הרב '''יחיא נחום''' נולד בכפר שגאדרה שבתימן בסביבות שנת התרל"ה (1875),...") |
(←תולדות חייו: הגהה) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב יחיא נחום''' היה מחכמי תימן ששימש כשליח בית הדין הגדול בצנעא לשאר הערים בתימן, ולאחר עלייתו ל[[ארץ ישראל]] שימש כרב שכונת "כרם התימנים" ב[[תל אביב]] וממונה על מחלקת הכשרות בעיר. | |||
== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בכפר שגאדרה בסביבות שנת תרל"ה. למד והוסמך להוראה אצל הרב עואץ' מידעי. היה בעל זכרון מופלג, ובקיאותו בתורה היתה גדולה. לפרנסתו, עסק בסחר בבדים, ולשם כך נסע לערים רבות. בהגיעו לעיר צנעא, אהב ללמוד בחברת חכמי העיר, והיה מבאי בית מדרשו של ראש הרבנים בצנעא ובתימן [[הרב יחיא יצחק הלוי]]. לאחר שהרב יצחק-הלוי הבחין בגדלותו בתורה של הרב נחום, מינה אותו לשליח בית הדין של צנעא ליתר הערים במדינה, לפקח על ה[[רב]]נים וה[[שחיטה|שוחטים]]. במסגרת זו, בחן את הרבנים בהלכות [[קידושין]], שחיטה, [[טירפה|טריפות]] ועוד. כמו כן, היה בעל קול ערב, ושימש כחזן בבתי כנסת רבים בצנעא. | |||
בשנת תרע"ד, עם פרוץ המחלוקת אודות [[ספר הזוהר]], עמד לימין הרב יצחק-הלוי ו[[הרב סעיד עזיירי]] כנגד [[הרב יחיא קאפח]] והדרדעים. הוא נתן את הסכמתו לספר "אמונת ה'", שנכתב כנגד ספר "מלחמות ה'" של הרב קאפח. כמו כן, היה פעיל להצלת יתומים יהודים מהתאסלמות כפויה (שכן על פי החוק בתימן, יתום יהודי נשלח לגדול אצל משפחה מוסלמית ולקבל חינוך מוסלמי). על פעילות זו נאסר מספר פעמים, ועבר עינויים קשים. לאחר אחד ממעצריו, בשנת תרצ"ה, החליט לברוח מתימן. חרף הסכנה הכרוכה בכך, הוא יצא במסע רגלי ל[[ארץ ישראל]], כאשר משפחתו נותרה בתימן. בנו יוסף, מילא את מקומו כשליח בית הדין בצנעא. בהגיעו לא"י, התיישב בשכונת ,כרם בתימנים" בתל אביב, שם התפרסם כאיש חסד גדול, ואף שיכן בביתו מחוסרי דיור. [[הראשון לציון]] ו[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי לישראל]], [[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל]], מינה אותו לרב השכונה ולמפקח על הכשרות בעיר, על אף שלפי כן התכתב עמו בהלכה וחלק עליו בהלכות טריפות. כמו כן, העביר שיעורים בישיבת "אוהל תורה" בתל אביב. | |||
נפטר בת"א בי"ג ב[[אדר א']] תשכ"ב. | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* אהרן גימאני, [http://www.tau.ac.il/humanities/zionism/zionut23.pdf הרב יחיא נחום ועלייתו לארץ], '''הציונות''' כ"ג, עמ' 141-160 | * אהרן גימאני, [http://www.tau.ac.il/humanities/zionism/zionut23.pdf הרב יחיא נחום ועלייתו לארץ], '''הציונות''' כ"ג, עמ' 141-160 | ||
{{מיון רגיל:נחום | {{מיון רגיל:נחום יחיא}} | ||
[[קטגוריה:רבנים תימנים]] | [[קטגוריה:רבנים תימנים]] | ||
[[קטגוריה | [[קטגוריה:רבני שכונות בתל אביב]] | ||
גרסה אחרונה מ־03:18, 23 באוקטובר 2016
|
|
הרב יחיא נחום היה מחכמי תימן ששימש כשליח בית הדין הגדול בצנעא לשאר הערים בתימן, ולאחר עלייתו לארץ ישראל שימש כרב שכונת "כרם התימנים" בתל אביב וממונה על מחלקת הכשרות בעיר.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בכפר שגאדרה בסביבות שנת תרל"ה. למד והוסמך להוראה אצל הרב עואץ' מידעי. היה בעל זכרון מופלג, ובקיאותו בתורה היתה גדולה. לפרנסתו, עסק בסחר בבדים, ולשם כך נסע לערים רבות. בהגיעו לעיר צנעא, אהב ללמוד בחברת חכמי העיר, והיה מבאי בית מדרשו של ראש הרבנים בצנעא ובתימן הרב יחיא יצחק הלוי. לאחר שהרב יצחק-הלוי הבחין בגדלותו בתורה של הרב נחום, מינה אותו לשליח בית הדין של צנעא ליתר הערים במדינה, לפקח על הרבנים והשוחטים. במסגרת זו, בחן את הרבנים בהלכות קידושין, שחיטה, טריפות ועוד. כמו כן, היה בעל קול ערב, ושימש כחזן בבתי כנסת רבים בצנעא.
בשנת תרע"ד, עם פרוץ המחלוקת אודות ספר הזוהר, עמד לימין הרב יצחק-הלוי והרב סעיד עזיירי כנגד הרב יחיא קאפח והדרדעים. הוא נתן את הסכמתו לספר "אמונת ה'", שנכתב כנגד ספר "מלחמות ה'" של הרב קאפח. כמו כן, היה פעיל להצלת יתומים יהודים מהתאסלמות כפויה (שכן על פי החוק בתימן, יתום יהודי נשלח לגדול אצל משפחה מוסלמית ולקבל חינוך מוסלמי). על פעילות זו נאסר מספר פעמים, ועבר עינויים קשים. לאחר אחד ממעצריו, בשנת תרצ"ה, החליט לברוח מתימן. חרף הסכנה הכרוכה בכך, הוא יצא במסע רגלי לארץ ישראל, כאשר משפחתו נותרה בתימן. בנו יוסף, מילא את מקומו כשליח בית הדין בצנעא. בהגיעו לא"י, התיישב בשכונת ,כרם בתימנים" בתל אביב, שם התפרסם כאיש חסד גדול, ואף שיכן בביתו מחוסרי דיור. הראשון לציון והרב הראשי לישראל, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, מינה אותו לרב השכונה ולמפקח על הכשרות בעיר, על אף שלפי כן התכתב עמו בהלכה וחלק עליו בהלכות טריפות. כמו כן, העביר שיעורים בישיבת "אוהל תורה" בתל אביב.
נפטר בת"א בי"ג באדר א' תשכ"ב.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אהרן גימאני, הרב יחיא נחום ועלייתו לארץ, הציונות כ"ג, עמ' 141-160