אהוד בן גרא: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''אהוד בן גרא''' ההי השני מבין השופטים. אהוד היה מבני שבט בנימין, והיה איטר. קיבל תורה מ[[עתניאל ב...) |
(שיניתי את המילה 'רגיל' למילה 'ימני', אדם שמאלי הוא לא לא רגיל...) |
||
| (8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אהוד בן גרא''' | '''אהוד בן גרא''' היה השני מבין ה[[שופטים]]. | ||
אהוד היה מבני [[שבט בנימין]], והיה [[איטר]]. קיבל תורה מ[[עתניאל בן קנז]]. בימיו | ==סיפור המלחמה במואב== | ||
===רקע=== | |||
אהוד היה מבני [[שבט בנימין]], והיה [[איטר]], כלומר: משתמש ביד שמאל, ולא ביד ימין. קיבל תורה מ[[עתניאל בן קנז]]. בימיו עשו בני ישראל את הרע בעיני ה', והותקפו בידי עגלון מלך [[מואב]], שעלה בראש עמו ובראש עמון ועמלק, וכבש את [[יריחו]]. | |||
===ההתנקשות בעגלון=== | |||
לאחר שמונה עשרה שנות שעבוד למואב, זעקו העם אל ה', והוא שלח את אהוד להושיע אותם. | |||
אהוד נשלח על ידי העם להביא מנחה לעגלון. הוא הכין חרב בעלת שתי פיות באורך גומד ([[אמה (מידת אורך)|אמה]]), וחגר אותה תחת בגדיו על ירכו הימנית. כשנכנס לעגלון, בדקו השומרים בכניסה שהוא לא נושא נשק - ומפני שלא ידעו שאהוד הוא איטר יד ימינו, חיפשו רק על רגל שמאל, שכן כאשר אדם רוצה להחביא כלי נשק, הוא מחביא אותו על הרגל שמול ידו החזקה, וכך נוח יותר לשלוף אותו, ואדם ימני יעשה זאת על רגל שמאל. | |||
כאשר ניגש לעגלון, שהיה איש שמן ("איש בריא מאד" {{מקור|שופטים ג יז|כן}}), אמר לו: "דבר סתר לי אליך המלך", ולכן כל שומרי המלך יצאו. כאשר נשארו שניהם לבדם, אמר לו אהוד: "דבר אלקים לי אליך", ועגלון נעמד לשמוע את דבר האלקים. כאשר עגלון נעמד, אהוד תקע את החרב בבטנו, עד שנבלעה בתוכה בעזרת הפה הכפול שלה. לאחר שהרגו, יצא אהוד מהחדר ונעל את הדלת. | |||
כשעבדי עגלון חזרו, הם ראו שהדלת נעולה, והניחו שהיא נעולה מבפנים, ושהמלך הוא שנעל אותה מפני שהוא עושה את צרכיו. הם לא פתחו את הדלת במשך זמן רב, ועד שהביאו מפתח, נכנסו וגילו את מלכם מת, הספיק אהוד להגיע להר אפרים. | |||
===המלחמה במואב=== | |||
כשהגיע אהוד להר אפרים, הוא תקע בשופר וכינס את ישראל, וקרא: '''רדפו אחרי, כי נתן ה' את אויבכם את מואב בידכם'''. ישראל חסמו את מעברות הירדן, והרגו למואב כעשרת אלפים איש - "כל איש שמן וכל איש חיל, לא נמלט איש". | |||
לאחר המלחמה שקטה הארץ שמונים שנה - התקופה הארוכה ביותר בספר שופטים. | |||
{{סדרה|הקודם=[[עתניאל בן קנז]]|הבא=[[שמגר בן ענת]]|רשימה=מעתיקי השמועה}} | |||
{{שופטים}} | {{שופטים}} | ||
[[קטגוריה:שופטים]] | [[קטגוריה:שופטים]] | ||
[[קטגוריה: אישים משבט בנימין]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:32, 24 בינואר 2017
|
|
אהוד בן גרא היה השני מבין השופטים.
סיפור המלחמה במואב[עריכה]
רקע[עריכה]
אהוד היה מבני שבט בנימין, והיה איטר, כלומר: משתמש ביד שמאל, ולא ביד ימין. קיבל תורה מעתניאל בן קנז. בימיו עשו בני ישראל את הרע בעיני ה', והותקפו בידי עגלון מלך מואב, שעלה בראש עמו ובראש עמון ועמלק, וכבש את יריחו.
ההתנקשות בעגלון[עריכה]
לאחר שמונה עשרה שנות שעבוד למואב, זעקו העם אל ה', והוא שלח את אהוד להושיע אותם.
אהוד נשלח על ידי העם להביא מנחה לעגלון. הוא הכין חרב בעלת שתי פיות באורך גומד (אמה), וחגר אותה תחת בגדיו על ירכו הימנית. כשנכנס לעגלון, בדקו השומרים בכניסה שהוא לא נושא נשק - ומפני שלא ידעו שאהוד הוא איטר יד ימינו, חיפשו רק על רגל שמאל, שכן כאשר אדם רוצה להחביא כלי נשק, הוא מחביא אותו על הרגל שמול ידו החזקה, וכך נוח יותר לשלוף אותו, ואדם ימני יעשה זאת על רגל שמאל.
כאשר ניגש לעגלון, שהיה איש שמן ("איש בריא מאד" (שופטים ג יז)), אמר לו: "דבר סתר לי אליך המלך", ולכן כל שומרי המלך יצאו. כאשר נשארו שניהם לבדם, אמר לו אהוד: "דבר אלקים לי אליך", ועגלון נעמד לשמוע את דבר האלקים. כאשר עגלון נעמד, אהוד תקע את החרב בבטנו, עד שנבלעה בתוכה בעזרת הפה הכפול שלה. לאחר שהרגו, יצא אהוד מהחדר ונעל את הדלת.
כשעבדי עגלון חזרו, הם ראו שהדלת נעולה, והניחו שהיא נעולה מבפנים, ושהמלך הוא שנעל אותה מפני שהוא עושה את צרכיו. הם לא פתחו את הדלת במשך זמן רב, ועד שהביאו מפתח, נכנסו וגילו את מלכם מת, הספיק אהוד להגיע להר אפרים.
המלחמה במואב[עריכה]
כשהגיע אהוד להר אפרים, הוא תקע בשופר וכינס את ישראל, וקרא: רדפו אחרי, כי נתן ה' את אויבכם את מואב בידכם. ישראל חסמו את מעברות הירדן, והרגו למואב כעשרת אלפים איש - "כל איש שמן וכל איש חיל, לא נמלט איש".
לאחר המלחמה שקטה הארץ שמונים שנה - התקופה הארוכה ביותר בספר שופטים.
| הקודם: עתניאל בן קנז |
מעתיקי השמועה | הבא: שמגר בן ענת |
| תקופת השופטים | ||
|---|---|---|
| השופטים | עתניאל בן קנז • אהוד בן גרא • שמגר בן ענת • דבורה הנביאה • גדעון בן יואש • אבימלך בן גדעון • תולע בן פואה • יאיר הגלעדי • יפתח הגלעדי • אבצן מבית לחם • אילון הזבולוני • עבדון בן הלל • שמשון בן מנוח • עלי הכהן | |
| דמויות נוספות | ברק בן אבינועם • יעל • סיסרא • יותם בן גדעון • בת יפתח • עגלון מלך מואב • רות המואביה • נעמי • בועז • אלקנה בן ירוחם • חנה • פנינה • שמואל • חפני ופינחס | |
| אירועים | מגילת רות • שירת דבורה • פילגש בגבעה • פסל מיכה • משל יותם | |