פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כט ט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף)
 
(סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף)
שורה 3: שורה 3:
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
סעיף ט - נתינה שלה ואמירה שלו, ואדם חשוב
סעיף ט - קידשה בכוס עם משקה


בדף ז א, הגמרא מסיקה שאם אשה נותנת מנה לאיש והוא אומר - אינה מקודשת. אך באדם חשוב היא מתקדשת בהנאה שהוא הסכים לקבל ממנה את הכסף. רש"י, רא"ש ורמב"ם כתבו שמקודשת דווקא אם הוא אמר 'התקדשי לי בכך'.
הגמרא בדף מח, ב אומרת שהאומר לאשה 'התקדשי לי בכוס זה', לפעמים הכוונה לכוס עצמה, לפעמים למשקה בלבד ולפעמים לכוס יחד עם המשקה. הגמרא אומרת שאפשרות אחת היא במים, אחת בשמן ואחת ביין. נחלקו הראשונים מה הדין בכל משקה:


[[טור]] ו[[שו"ע]]: אשה הנותנת לאדם חשוב והוא אומר לה שהיא תתקדש בהנאה שיש לה מקבלתו, מקודשת .
[[רש"י]] ו[[ר"ח]]: בכוס מים מתקדשת בכוס ולא במים, בכוס יין מתקדשת ביין ולא בכוס, ובשמן מתקדשת בכוס יחד עם השמן. הסברא בכך היא שלמים אין חשיבות ולכן כוונתם לכוס, יין הוא משקה חשוב והכוונה היא אליו ולא לכוס, והשמן צריך את הכוס כי שומרים אותו לאורך זמן, ולכן הכוונה לשניהם.


◄ [[ר"ת]] ו[[רמב"ם]]: בכוס מים מתקדשת בכוס יחד עם המים, בכוס יין מתקדשת בכוס ולא ביין, ובשמן מתקדשת בשמן ולא בכוס. סברתם היא שלמים אין חשיבות עצמית והם בטלים כלפי הכוס ונקנים עימה ביחד. יין הוא משקה חשוב ולא בטל כלפי הכוס, אך עדיין הכוס חשובה ממנו ודעתה עליה. שמן חשוב יותר מהכוס ולכן דעתה על השמן, אך הכוס לא בטלה כלפי השמן.


⦿ האם יש צורך גם באמירה של האשה
☜ ה[[שו"ע]] פסק כסברת ר"ת והרמב"ם.


[[תוס']], [[רא"ש]], [[מגיד משנה]], [[ר"ן]], [[טור]] ו[[ב"י]] בדעת הרמב"ם: גם אם שתיקה מקודשת.
[[ב"ח]] ו[[ח"מ]]: כשמשמעות כוונתו רק על הכוס או רק על המשקה, ואינו שווה פרוטה - ספק מקודשת, שמא במקום אחר יש בו שווה פרוטה.


☜ כך פסק ה[[רמ"א]].
[[ח"מ]]: כשאומר 'התקדשי לי בכוס יין', 'התקדשי לי בכוס מים', ודאי כוונתו על המשקה ולא על הכוס.
 
◄ [[סמ"ג]] ו[[ב"ח]] בדעת הרמב"ם: רק אם בהתחלה אמרה שמתקדשת לו (לפני שהוא אמר לה).
 
 
⦿ הגדרת אדם חשוב
 
◄ [[רשב"א]]: סתם בני אדם אינם מוגדרים אדם חשוב.
 
◄ [[רא"ש]]: צריך חקירת חכם כדי לקבוע מי אינו נחשב אדם חשוב ומותרת בלי גט.
 
☜ כך פסק ה[[שו"ע]].

גרסה מ־22:44, 3 באפריל 2018


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר כט ט סעיף ט - קידשה בכוס עם משקה

הגמרא בדף מח, ב אומרת שהאומר לאשה 'התקדשי לי בכוס זה', לפעמים הכוונה לכוס עצמה, לפעמים למשקה בלבד ולפעמים לכוס יחד עם המשקה. הגמרא אומרת שאפשרות אחת היא במים, אחת בשמן ואחת ביין. נחלקו הראשונים מה הדין בכל משקה:

רש"י ור"ח: בכוס מים מתקדשת בכוס ולא במים, בכוס יין מתקדשת ביין ולא בכוס, ובשמן מתקדשת בכוס יחד עם השמן. הסברא בכך היא שלמים אין חשיבות ולכן כוונתם לכוס, יין הוא משקה חשוב והכוונה היא אליו ולא לכוס, והשמן צריך את הכוס כי שומרים אותו לאורך זמן, ולכן הכוונה לשניהם.

ר"ת ורמב"ם: בכוס מים מתקדשת בכוס יחד עם המים, בכוס יין מתקדשת בכוס ולא ביין, ובשמן מתקדשת בשמן ולא בכוס. סברתם היא שלמים אין חשיבות עצמית והם בטלים כלפי הכוס ונקנים עימה ביחד. יין הוא משקה חשוב ולא בטל כלפי הכוס, אך עדיין הכוס חשובה ממנו ודעתה עליה. שמן חשוב יותר מהכוס ולכן דעתה על השמן, אך הכוס לא בטלה כלפי השמן.

☜ השו"ע פסק כסברת ר"ת והרמב"ם.

ב"ח וח"מ: כשמשמעות כוונתו רק על הכוס או רק על המשקה, ואינו שווה פרוטה - ספק מקודשת, שמא במקום אחר יש בו שווה פרוטה.

ח"מ: כשאומר 'התקדשי לי בכוס יין', 'התקדשי לי בכוס מים', ודאי כוונתו על המשקה ולא על הכוס.