פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר מב ג: הבדלים בין גרסאות בדף
(סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף) |
מ (סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף) |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
[[רשב"א]] ו[[ריב"ש]]: אם הטמין לה עדים, וקידש אותה מבלי שידעה בנוכחות העדים - אינה צריכה ממנו גט, אפילו אם אמרה שמקבלת לשם קידושין. טעם הדבר הוא שיודעת שבלי עדים אין קידושין, וממילא יכול להיות שהסכימה לו כי ידעה שאין בדבר ממש. | [[רשב"א]] ו[[ריב"ש]]: אם הטמין לה עדים, וקידש אותה מבלי שידעה בנוכחות העדים - אינה צריכה ממנו גט, אפילו אם אמרה שמקבלת לשם קידושין. טעם הדבר הוא שיודעת שבלי עדים אין קידושין, וממילא יכול להיות שהסכימה לו כי ידעה שאין בדבר ממש. | ||
⤶ [[מהר"ם פדאוה]] (ב[[דרכי משה]]): רק בטענת 'משטה הייתי בך' אינה מקודשת. אם טוענת שלא היו דברים מעולם, אינה נאמנת ומקודשת. כך פסק ה[[רמ"א]]. | ⤶ [[מהר"ם פדאוה]] (ב[[דרכי משה]]): רק בטענת 'משטה הייתי בך' אינה מקודשת. אם טוענת שלא היו דברים מעולם, אינה נאמנת ומקודשת. כך פסק ה[[רמ"א]]. | ||
גרסה מ־23:00, 3 באפריל 2018
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
שולחן ערוך:אבן העזר מב ג סעיף ג - כשבני הזוג לא הכירו בעדים
רשב"א וריב"ש: אם הטמין לה עדים, וקידש אותה מבלי שידעה בנוכחות העדים - אינה צריכה ממנו גט, אפילו אם אמרה שמקבלת לשם קידושין. טעם הדבר הוא שיודעת שבלי עדים אין קידושין, וממילא יכול להיות שהסכימה לו כי ידעה שאין בדבר ממש.
⤶ מהר"ם פדאוה (בדרכי משה): רק בטענת 'משטה הייתי בך' אינה מקודשת. אם טוענת שלא היו דברים מעולם, אינה נאמנת ומקודשת. כך פסק הרמ"א.
☜ שו"ע: אם הבעל או האשה לא הכירו בנוכחות העדים, אין קידושין .
⦿ מדוע יש צורך בידיעה על נוכחות העדים
◄ ב"ש בשיטת מהר"ם פדאוה, ורמ"א: ללא ידיעה מהעדים אין כוונה אמיתית לקידושין. ממילא, (1) אם שניהם מודים שהתכוונו לקידושין, מקודשת. (2) אם אחד מהם מכחיש שהיו קידושין - אינו נאמן ומקודשת, רק בטענת 'משטה הייתי בך' יש נאמנות. (3) אם התקדשה בפני עדים שהתבררו כפסולים, והיו עדים כשרים מוסתרים - מקודשת כי התכוונו לקידושין.
◄ מהרי"ט (בב"ש): צריך כוונה של האיש והאשה לעדים מסוימים. (1) גם כששניהם מודים אינה מקודשת, כי התורה הפקיעה קידושין כאלה. (2) כשאחד מכחיש את הקידושין - אינה מקודשת, כי שניהם לא התכוונו לעדים מסוימים. (3) כשהעדים התבררו כפסולים והיו כשרים נסתרים - אינה מקודשת כי לא התכוונו לעדים הכשרים.
◄ ח"מ: העדים צריכים לדעת שהאשה קיבלה לשם קידושין. (1) גם כששניהם מודים אינה מקודשת. (2) כשאחד מהצדדים מכחיש אינה מקודשת, כי בשעת הקידושין העדים לא ידעו שכוונתם לקידושין באמת. (3) כשהעדים התבררו כפסולים והיו כשרים נסתרים - מקודשת, כי העדים הכשרים יודעים שכוונת הזוג לקידושין.
֎ רשב"א: אם שני עדים שמעו שמקדש אותה ואחר כך ראו כסף שלו בידיים שלה - אינה מקודשת למרות ששני בני הזוג מודים, כי צריך עדות על ראייה.