פרשני:משנה:ברכות ה ד: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

משנה:ברכות ה ד

דין שליח ציבור בברכת כהנים[עריכה]

המשנה עוסקת בדינו של שליח הציבור ביחס לברכת כהנים, ומלמדת:
· "העובר לפני התיבה לא יענה אחר הכהנים אמן מפני הטירוף" - כלומר, יש חשש שאם הש"ץ יענה 'אמן' אחר ברכת הכהנים הוא יגיע לידי בלבול, ומשום כך, אומרת המשנה שלא יענה אמן אחר ברכתם.
הרמב"ם ברכות ה ד והרע"ב ברכות ה ד בפירושם למשנה מבארים שכוונת הדברים היא כך: ברכת כהנים מחולקת לשלושה פסוקים, שאחרי כל אחד מהם עונים הציבור 'אמן'.
(שלושת הפסוקים הם: א. 'יברכך ה' וישמרך', ב. 'יאר ה' פניו אליך ויחנך', ג. 'ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום'.)
אם הש"ץ יענה 'אמן' אחר הפסוקים יש חשש שהוא יתבלבל וישכח מהיכן עליו להמשיך כעת ולהקריא את הכהנים.
· וממשיכה המשנה "ואם אין שם כהן אלא הוא - לא ישא את כפיו". כלומר: אף במקרה שאין כלל כהנים בביהכ"נ מלבד הש"ץ, אעפ"כ לא ישא את כפיו, מחשש שמא יטעה וישכח ולא יוכל להתחיל מיד בברכת 'שים שלום' כדבעי.
אמנם, המשנה מסיימת בסיוג קל לדברים, ואומרת:
"ואם הבטחתו שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפילתו -רשאי", כלומר:
אם שליח הציבור בטוח בעצמו שביכולתו לשאת את כפיו ולברך את העם בברכת כהנים, ולאחר מכן לחזור ולהמשיך את תפילתו כסדר בברכת 'שים שלום' - רשאי הוא לעשות כן.
♦ הרמב"ם פוסק את דברי המשנה הללו להלכה וכך הוא כותב הלכות תפילה ונשיאת כפים טו י: "ציבור שלא היה בהן כהן אלא שליח ציבור לבדו - לא ישא את כפיו,ואם היתה הבטחתו שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפילתו -רשאי".
אמנם, מעניין לציין את דברי ההגהות מימוניות (שם) שמבאר שטעם הדבר הוא בכדי שלא תתבטל ברכת כהנים, ולכן הוא מסייג וכותב שאם יש בביהכ"נ כהן אחר - לא ישא הש"ץ את כפיו אף אם הבטחתו שיש ביכולתו לחזור לתפילתו כסדר.