פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סב ח: הבדלים בין גרסאות בדף
(סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף) |
(Added yair hashulchan's seif.) |
||
שורה 31: | שורה 31: | ||
⤶ ה[[פת"ש]] הביא את דברי ה[[רמ"ע מפאנו]] שסעודה שלישית מצד עצמה נחשבת פנים חדשות, על פי הסוד. | ⤶ ה[[פת"ש]] הביא את דברי ה[[רמ"ע מפאנו]] שסעודה שלישית מצד עצמה נחשבת פנים חדשות, על פי הסוד. | ||
==סעיף ח== | |||
י"א שאינם נקראים פנים חדשות אלא א"כ הם בני אדם שמרבים בשבילם'''<sup>א</sup>'''; וי"א דשבת וי"ט ראשון ושני הוי כפנים חדשות (תוס',רא"ש) בסעודת הלילה ושחרית, אבל לא בסעודה שלישית'''<sup>ב</sup>''' (טור), וכן פשט המנהג. הגה: ועכשיו נהגו במדינות אלו לברך ז' ברכות בסעודה ג', ואפשר משום דרגילים לבא פנים חדשות (רמ"א); וי"א מטעם דרגילין לדרוש, והדרשה הוי כפנים חדשות (ספר המנהגים). | |||
א. מרבים בשבילם: עיין בסיכום לסעיף הקודם, שלאו דוקא אם הרבו בפועל אלא מספיק שראוי להרבות בשבילם. לדעת '''הח"מ''' גם '''הר"ן''' מודה לכך שצריך בני אדם שמרבים בשבילם ואילו לדעת '''הב"ש''' הוא חולק. | |||
ב. סעודה שלישית: '''הטור והשו"ע''' אומרים שבסעודה שלישית אין נוהגים לברך ללא פנים חדשות ונימק הב"י שאינה עיקר כל כך שהרי יש אומרים שיוצא בה במיני תרגימה. '''הרמ"א''' כתב שנוהגים לברך, והטעם אולי משום שרגילים להיות פנים חדשות ובשם '''המנהגים''' כתב שהדרשה היא כפנים חדשות. וב'''פת"ש''' הביא בשם '''הרמ"ע מפאנו''' ע"פ הסוד שגם סעודה שלישית נקראת פנים חדשות. | |||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''' | |||
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] |
גרסה מ־18:24, 14 באפריל 2019
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
שולחן ערוך:אבן העזר סב ח סעיף ח - הגדרת פנים חדשות
תוס', רא"ש וטור: פנים חדשות הם דווקא אנשים שלכבודם מרבים שמחה ואוכל.
☜ כך פסק גם השו"ע.
⤶ ב"ח, ח"מ וב"ש: גם אם לא הוסיף מנות, אם ראוי להוסיף לכבוד האורח - נחשב פנים חדשות .
֎ אשה, עבד וקטן לא נחשבים פנים חדשות, כי רק מי שמצטרף למניין המברכים את ברכת החתנים נחשב (זכור לאברהם, בפת"ש).
⦿ שבת בתור פנים חדשות
המדרש אומר "מזמור שיר ליום השבת" - אמר הקב"ה, פנים חדשות באו לכאן.
תוס', רא"ש וטור: שבת נחשבת פנים חדשות, וגם ללא אורחים חדשים מברכים ברכת חתנים.
⤶ ברכת חתנים בסעודה שלישית:
◄ טור: בסעודה שלישית לא מברכים אם אין פנים חדשות (ב"י: כי היא לא חשובה כל כך, ויש דעה שמקיימים אותה גם ללא לחם).
◄ רי"א טירנא (בדרכי משה): נהגו לברך גם בסעודה שלישית, כי נוהגים לדרוש בה והדרשה היא כפנים חדשות.
⤶ הפת"ש הביא את דברי הרמ"ע מפאנו שסעודה שלישית מצד עצמה נחשבת פנים חדשות, על פי הסוד.
סעיף ח
י"א שאינם נקראים פנים חדשות אלא א"כ הם בני אדם שמרבים בשבילםא; וי"א דשבת וי"ט ראשון ושני הוי כפנים חדשות (תוס',רא"ש) בסעודת הלילה ושחרית, אבל לא בסעודה שלישיתב (טור), וכן פשט המנהג. הגה: ועכשיו נהגו במדינות אלו לברך ז' ברכות בסעודה ג', ואפשר משום דרגילים לבא פנים חדשות (רמ"א); וי"א מטעם דרגילין לדרוש, והדרשה הוי כפנים חדשות (ספר המנהגים).
א. מרבים בשבילם: עיין בסיכום לסעיף הקודם, שלאו דוקא אם הרבו בפועל אלא מספיק שראוי להרבות בשבילם. לדעת הח"מ גם הר"ן מודה לכך שצריך בני אדם שמרבים בשבילם ואילו לדעת הב"ש הוא חולק.
ב. סעודה שלישית: הטור והשו"ע אומרים שבסעודה שלישית אין נוהגים לברך ללא פנים חדשות ונימק הב"י שאינה עיקר כל כך שהרי יש אומרים שיוצא בה במיני תרגימה. הרמ"א כתב שנוהגים לברך, והטעם אולי משום שרגילים להיות פנים חדשות ובשם המנהגים כתב שהדרשה היא כפנים חדשות. ובפת"ש הביא בשם הרמ"ע מפאנו ע"פ הסוד שגם סעודה שלישית נקראת פנים חדשות.
מתוך הספר יאיר השולחן