פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רב א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(Added yair hashulchan's seif.)
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 6: שורה 6:
=קנין אגב=
=קנין אגב=


אדם יכול להקנות חפצים המיטלטלין אגב שמקנה קרקע, בשעה שהקונה קונה את הקרקע בדרכי קנייתה באותו מעשה קונה את המטלטלין.
בגמרא במסכת קידושין{{#makor-new:קידושין כו א|בבלי-קידושין|כו|א}} {{#makor-new:קידושין כו ב|בבלי-קידושין|כו|ב}} ושם מובאת סוגיית הגמרא הדנה בקנין אגב.<br />קנין אגב פירושו שאדם יכול להקנות חפצים המיטלטלין אגב שמקנה קרקע, ובשעה שהקונה קונה את הקרקע בדרכי קנייתה - באותו מעשה הרי הוא קונה '''גם''' את המטלטלין.
ומועיל במכר ובמתנה (וכן קרקע במכר ומטלט' במתנה, ולהיפך) וכן קרקע בשכירות, וי"א גם בשאלה. וקצוה"ח הוכיח שלא מועיל (שהרי לא מועיל 'חליפין' בשאלה).{{הערה|ש"ך, ודלא כרירו"ח, וע' רע"א ופת"ש, וקצה"ח חילק שלתוס' מועיל בשאלה ואין ראיה מה דעת הרא"ש.}}
ומועיל במכר ובמתנה (וכן קרקע במכר ומטלט' במתנה, ולהיפך) וכן קרקע בשכירות, וי"א גם בשאלה. וקצוה"ח הוכיח שלא מועיל (שהרי לא מועיל 'חליפין' בשאלה).{{הערה|ש"ך, ודלא כרירו"ח, וע' רע"א ופת"ש, וקצה"ח חילק שלתוס' מועיל בשאלה ואין ראיה מה דעת הרא"ש.}}


שורה 47: שורה 47:


בהמה כחפץ לכל דבר.  ולא קונה בהמה וכלים שעליה אא"כ משכם/ הגביהם. או כפותה שכ'חצירו'.{{הערה|ועי' בקצוה"ח שחילק בין מציאה שתפיסה מהני מספק לבין קונה שנשאר ברשות מרא קמא מאותו ספק, אמנם בתפיסה אי"צ עומד בצד שדהו אפי' באינה משתמרת דתפיסתה מספיקה שהרי סברא היא (תפיסה) משא"כ בקניין שאין לך בו אלא חידושו. ותופס במו"מ שלא כדינו לא קנה כי מוכר רוצה במקח ולא בתפיסה סתם, וכלא היתה.}}  
בהמה כחפץ לכל דבר.  ולא קונה בהמה וכלים שעליה אא"כ משכם/ הגביהם. או כפותה שכ'חצירו'.{{הערה|ועי' בקצוה"ח שחילק בין מציאה שתפיסה מהני מספק לבין קונה שנשאר ברשות מרא קמא מאותו ספק, אמנם בתפיסה אי"צ עומד בצד שדהו אפי' באינה משתמרת דתפיסתה מספיקה שהרי סברא היא (תפיסה) משא"כ בקניין שאין לך בו אלא חידושו. ותופס במו"מ שלא כדינו לא קנה כי מוכר רוצה במקח ולא בתפיסה סתם, וכלא היתה.}}  
הקנה לו כלים שעליה לבדם ל"ק כלום.{{הערה|ואם א"ל 'קנה ע"י משיכת הבהמה נח' תוס' ונ"י אם מועיל. רע"א. }}
הקנה לו כלים שעליה לבדם ל"ק כלום. וביאר הסמ"ע כי בהמה אין דרכה להיות כפותה ולא מועילה משיכתה לקנין הכלים.{{הערה|ואם א"ל 'קנה ע"י משיכת הבהמה נח' תוס' ונ"י אם מועיל. רע"א. ומהסמ"ע משמע שאף לנ"י לא קנה. }}
 


==בכלי של מוכר==
==בכלי של מוכר==
משיכת הכלי מועילה לקנות מה שבתוכו.
משיכת הכלי מועילה לקנות מה שבתוכו.
==סעיף א==
המקנה קרקע ומטלטלין כאחד, כיון שקנה הקרקע באחד מדרכי הקנייה נקנו המטלטלין עמהם, בין שהיו שניהם במכר או במתנה, בין שמכר מטלטלין ונתן קרקע, בין שמכר קרקע ונתן מטלטלים, כיון שקנה קרקע קנה המטלטלין. וי&quot;א דאפילו הקרקע בשכירות ומטלטלין במתנה'''<sup>א</sup>''' (ר' ירוחם נ&quot;י ח&quot;ב).
'''משנה''' בקידושין כו,א: נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות - בכסף, ובשטר, ובחזקה
'''גמרא''': מנהני מילי? אמר חזקיה, דאמר קרא: (דברי הימים ב' כא) ויתן להם אביהם מתנות וגו' עם ערי מצורות ביהודה.
מדאורייתא או מדרבנן? '''תוס',רא&quot;ש''' ב&quot;ק יב,א: מדרבנן, והפסוק הוא אסמכתא. הם מסבירים שעבדי כמקרקעי רק במילי דאורייתא ולא במילי דרבנן, ולכן לא קונים אגב עבדים, כיוון שזהו קנין מדרבנן.
'''רש&quot;י''': כתב בר&quot;פ הזורק שגט נקנה אגב קרקע. '''הקצות''' כתב שמשמע מכך שאגב קונה מדאורייתא, כי כאן לא שייך לומר שאפי' דרבנן מועיל לדאורייתא מטעם הפקר בי&quot;ד הפקר. אמנם הקצות מוסיף שאפשר שמועיל מצד שכל המקדש אדעתא דרבנן מקדש והפקיעו קידושיו מעיקרא.
'''רמב&quot;ן''': מדאורייתא. כתב שמהתורה קונים הפקר ומתנה בחצר, אגב או חליפין.
א. כשהקרקע בשכירות: '''ר' ירוחם''' מוכיח זאת מכך שר&quot;ג הקנה מעשר לר' יהושע אגב שכירות קרקע. והטעם הוא ששכירות ממכר ליומיה הוא. ולהקנות מטלטלין אגב קרקע מושאל, כתב ר' ירוחם ש'''יש מי''' שכתב שלא קנה, '''ומהתוס'''' ב&quot;מ יא,ב מוכח שקנה<ref>הם שאלו למה ר&quot;ג השכיר ולא השאיל את הקרקע, וענו שאי אפשר להשאיל קרקע בחליפין. מ&quot;מ משמע שהיה מועיל למטלטלין אם היה משאיל הקרקע.</ref>, וכן פסק '''הש&quot;ך''' וכתב שלא ידע למה יגרע שאלה משכירות.
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_חושן_משפט]]

גרסה אחרונה מ־11:33, 29 באפריל 2019


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רב א

קנין אגב[עריכה]

בגמרא במסכת קידושיןקידושין כו א קידושין כו ב ושם מובאת סוגיית הגמרא הדנה בקנין אגב.
קנין אגב פירושו שאדם יכול להקנות חפצים המיטלטלין אגב שמקנה קרקע, ובשעה שהקונה קונה את הקרקע בדרכי קנייתה - באותו מעשה הרי הוא קונה גם את המטלטלין. ומועיל במכר ובמתנה (וכן קרקע במכר ומטלט' במתנה, ולהיפך) וכן קרקע בשכירות, וי"א גם בשאלה. וקצוה"ח הוכיח שלא מועיל (שהרי לא מועיל 'חליפין' בשאלה).‏[1]

צבורים[עריכה]

דעת השו"ע שכאשר המטלטלין צבורים בתוכה אי"צ לומר 'קני אגב' אלא נקנים ממילא אגבה, ולרמ"א י"א שגם בצבורים צ"ל 'אגב' ונח' ש"ך וסמ"ע אם גם בחצר משתמרת כן, אם 'באים כאחד'. ‏[2]

י"א שלומר קנה 'עם' הקרקע מועיל כמו 'אגב' וי"ח.


שדה לזה וחפץ לאחר[עריכה]

הקנה שדה ל1 ומטלט' לאחר ל"ק מטל', ואם תפסן הוא ספיקא דדינא לשו"ע א"א להוציא מידו ולרמ"א מוציאין. ‏[3] שדה לאפוטרופוס ומטלט' ליתום קנה שהוא כידו וכן בגבאי צדקה ‏[4] וכן אפוטר' שמכר וכן שליח. ‏[5]

קרקע לא נקנה ב'אגב', אבל בכסף (ששילם תמורת כולן) קנה בחזקת אחת כולן אפי' במקו"א. ‏[6]

ודי בקרקע כ"ש, ואי"צ לדעת שיש לו אלא נאמן. ומהני שותפותו בשל הקהל.


בעבדים[עריכה]

הקונה עבד וקרקע יחד מחזיק בקרקע וקונה שניהם כשהעבד בתוכה ולא להיפך. ואם נתן דמיהם קנה אע"פ שלא בתוכה ול"א 'אגב' שהם כקרקע. סמ"ע. עבד וחפץ ל"ק שאין משיכה מועילה בעבדים ולא חזקה בחפץ,‏[7] אא"כ העבד כפות (וי"א גם ישן) והחפץ על גבו שקונה מדין חצירו.‏[8]



עציץ נקוב[עריכה]

עציץ נקוב נחשב מטלטל, אולם זרעים שבו משהשרישו נחשבים מחובר וכקרקע. ולכן החזיק בזרעים (עדר, ניכש) קנה גם את העציץ ב'אגב', אבל החזיק בעציץ ('גדר'/ חיזקו, או נמי עדר באופן שניכר שלא מועיל לזרע, ועי' באה"ג) ל"ק כלום שאין חזקה במטלטלין. משך את העציץ לב"ח קנאו (ואת הזרעים) ולש"ך ל"ק.

עציץ שאינו נקוב גם זרעים שבו מטלטלין. י"א חרס לעולם כנקוב וי"א עץ.


בבהמה[עריכה]

בהמה כחפץ לכל דבר. ולא קונה בהמה וכלים שעליה אא"כ משכם/ הגביהם. או כפותה שכ'חצירו'.‏[9] הקנה לו כלים שעליה לבדם ל"ק כלום. וביאר הסמ"ע כי בהמה אין דרכה להיות כפותה ולא מועילה משיכתה לקנין הכלים.‏[10]

בכלי של מוכר[עריכה]

משיכת הכלי מועילה לקנות מה שבתוכו.

סעיף א[עריכה]

המקנה קרקע ומטלטלין כאחד, כיון שקנה הקרקע באחד מדרכי הקנייה נקנו המטלטלין עמהם, בין שהיו שניהם במכר או במתנה, בין שמכר מטלטלין ונתן קרקע, בין שמכר קרקע ונתן מטלטלים, כיון שקנה קרקע קנה המטלטלין. וי"א דאפילו הקרקע בשכירות ומטלטלין במתנהא (ר' ירוחם נ"י ח"ב).

משנה בקידושין כו,א: נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות - בכסף, ובשטר, ובחזקה

גמרא: מנהני מילי? אמר חזקיה, דאמר קרא: (דברי הימים ב' כא) ויתן להם אביהם מתנות וגו' עם ערי מצורות ביהודה.

מדאורייתא או מדרבנן? תוס',רא"ש ב"ק יב,א: מדרבנן, והפסוק הוא אסמכתא. הם מסבירים שעבדי כמקרקעי רק במילי דאורייתא ולא במילי דרבנן, ולכן לא קונים אגב עבדים, כיוון שזהו קנין מדרבנן.

רש"י: כתב בר"פ הזורק שגט נקנה אגב קרקע. הקצות כתב שמשמע מכך שאגב קונה מדאורייתא, כי כאן לא שייך לומר שאפי' דרבנן מועיל לדאורייתא מטעם הפקר בי"ד הפקר. אמנם הקצות מוסיף שאפשר שמועיל מצד שכל המקדש אדעתא דרבנן מקדש והפקיעו קידושיו מעיקרא.

רמב"ן: מדאורייתא. כתב שמהתורה קונים הפקר ומתנה בחצר, אגב או חליפין.

א. כשהקרקע בשכירות: ר' ירוחם מוכיח זאת מכך שר"ג הקנה מעשר לר' יהושע אגב שכירות קרקע. והטעם הוא ששכירות ממכר ליומיה הוא. ולהקנות מטלטלין אגב קרקע מושאל, כתב ר' ירוחם שיש מי שכתב שלא קנה, ומהתוס' ב"מ יא,ב מוכח שקנה[11], וכן פסק הש"ך וכתב שלא ידע למה יגרע שאלה משכירות.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ש"ך, ודלא כרירו"ח, וע' רע"א ופת"ש, וקצה"ח חילק שלתוס' מועיל בשאלה ואין ראיה מה דעת הרא"ש.
  2. קצוה"ח הק' לסמ"ע שהרי בדעת אחרת מקנה אי"צ משתמרת, והק' לש"ך אי נימא שבאין כאחד לא מהני, איך קונה בבהמה כפותה כלים שעליה. ונתיה"מ ביאר בדעת הש"ך שכל שלא אמר 'אגב' והחזיק שלא בפני המוכר ל"מ חזקתו למטלטלין שהרי לא נקנים בחזקה. ונח' קצו' ונתי' בהפקר אם יקנה אגב קרקע, לנתי' ל"מ ולקצו' קנה. ונוב"י חילק אם קונה הקרקע וגם את המטלטלין של"מ, או שקונה את הקרקע בשביל המטלטלין (כמעשה דר"ג) שמועיל, פת"ש.
  3. כספק מכח ספד"ד שתפס, ש"ך, ועי' רע"א
  4. או עדיף מיניה, סמ"ע.
  5. וא"י מה הדין בהיפך: קרקע דיתום/שליח ומטלט' דאפוטר'.
  6. וכן בסודר, קונה את שתיהן כאחת, רע"א.
  7. ולדידן שעבד כמטלטלי אי"צ לזה אלא אין נקנה חפץ אגב חפץ, רע"א נתיה"מ.
  8. ואי"צ עומד על גביו כמו בתוכה ד'חצר' כי במו"מ מועיל משום שליחותו. (משא"כ ב'גט' ומציאה), נתיה"מ. וכשניעור יש לו דעת בפנ"ע ואינו משתמר לדעת בעליו, וכן כשלא כפות.
  9. ועי' בקצוה"ח שחילק בין מציאה שתפיסה מהני מספק לבין קונה שנשאר ברשות מרא קמא מאותו ספק, אמנם בתפיסה אי"צ עומד בצד שדהו אפי' באינה משתמרת דתפיסתה מספיקה שהרי סברא היא (תפיסה) משא"כ בקניין שאין לך בו אלא חידושו. ותופס במו"מ שלא כדינו לא קנה כי מוכר רוצה במקח ולא בתפיסה סתם, וכלא היתה.
  10. ואם א"ל 'קנה ע"י משיכת הבהמה נח' תוס' ונ"י אם מועיל. רע"א. ומהסמ"ע משמע שאף לנ"י לא קנה.
  11. הם שאלו למה ר"ג השכיר ולא השאיל את הקרקע, וענו שאי אפשר להשאיל קרקע בחליפין. מ"מ משמע שהיה מועיל למטלטלין אם היה משאיל הקרקע.