פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כו ד: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר כו ד סעיף ד - המקדש בביאה

המשנה בתחילת מסכת קידושין קידושין ב א: "האשה נקנית בשלש דרכים... בכסף, בשטר ובביאה". בהמשך הגמרא (יב, ב): מובא שרב היה מלקה אדם המקדש אישה באחד מהאופנים הבאים: המקדש בשוק, המקדש בביאה, המקדש בלי שידוך, המבטל גט לאחר ששלח אותו, המוסר מודעה על גט. כמו"כ היה מלקה את המצער שליח חכמים, את העומד בנידוי שלושים יום וחתן שדר בבית חמיו. חכמי נהרדעא חולקים וסוברים שרב הלקה רק את המקדש בביאה.

◄ רמב"ם וטור: המקדש בביאה, בלי שידוך, או בשוק - אמנם קידושיו קידושין, אך הוא לוקה.

☜ כך פסק השו"ע.

◄ רא"ש: המקדש בביאה לוקה. במקרים האחרים אינו לוקה.

☜ כך פסק הרמ"א.

֎ רשב"ץ: אם קידש בביאה והקידושין לא תפסו מסיבה כלשהי, אינו לוקה.

֎ ישועות יעקב (בפת"ש): רק האיש לוקה, ולא האשה.

⦿ קידושין בלילה

המשנה במסכת יבמות יבמות קד א פוסקת שחליצה פסולה בלילה, משום שהיא כתחילת דין ואין עושים דין בלילה, (כי על ידה גובה כתובתה והיא כמו דיני ממונות - רש"י). האור זרוע, מהר"י מינץ ועוד כתבו שלפי זה גם גט אין לתת בלילה, כי על ידו גובה כתובתה.

◄ מהר"י מינץ, רא"ם ובאר היטב: אין לערוך קידושין בלילה, כי קידושין הוקשו לגירושין.

◄ ברכי יוסף, מעיין גנים, פתחי תשובה ועוד: ניתן לקדש בלילה. הוכחה לכך מהגמרא בקידושין (יא, א) שמביאה אוקימתא שאדם קידש בלילה.

◄ שער המלך: קידושי כסף ניתן לערוך בלילה וקידושי שטר לא. ששטר הוקש לגירושין, וכסף לא .

☜ ילקו"י ונטעי גבריאל: דעת רוב הפוסקים שמותר לקדש בלילה, וכך נהגו. אמנם יש מחמירים, גם בקידושי כסף.

סעיף ד[עריכה]

האשה מתקדשת בשלשה דרכים: בכסף^א או בשטר או בביאה, מן התורה (משנה קידושין ב,א), אבל חכמים אסרו לקדש בביאה משום פריצות, ואם עבר וקידש בביאה, מכין אותו מכת מרדות והיא מקודשת (קידושין יב,ב). ואפילו קדשה בכסף או בשטר, אם לא שידך תחלה, או שקידש בשוק, מכין אותו מכת מרדות והיא מקודשת (רמב"ם כל"ק). הגה: וי"א שאין מכין אם קידש בכסף או בשטר, אפילו בשוק ובלא שידוכין (טור בשם הרא"ש כל"ב), ולא ראיתי מימי שהכו מי שקדש בלא שדוכין.

א. קידושין בכסף: רמב"ם: קנין כסף הוא מדברי סופרים.

מ"מ,ב"ש: כוונתו שאינו מפורש בתורה אך הוי דאורייתא.

המקדש ללא שידוך והמקדש בשוק:

קידושין יב,ב: רב מנגיד על דמקדש בשוקא, ועל דמקדש בביאה, ועל דמקדש בלא שידוכי, ועל דמבטיל גיטא, ועל דמסר מודעא אגיטא, ועל דמצער שלוחא דרבנן, ועל דחלה שמתא עילויה תלתין יומין, ועל חתנא דדייר בי חמוה. דדייר אין, חליף לא? והא ההוא חתנא דחליף אבבא דבי חמוה, ונגדיה רב ששת! ההוא, מידם הות דיימא חמתיה מיניה. נהרדעי אמרי: בכולהו לא מנגיד רב, אלא על דמקדש בביאה בלא שידוכי. ואיכא דאמרי: ואפילו בשידוכי נמי, משום פריצותא.

רמב"ם: לוקה. פסקו כל"ק שרב היה מלקה בכל המקרים.

רא"ש: היום נוהגים שחתנים דרים בבית חמיהם משום שסומכים על נהרדעי שרב הלקה רק על המקדש בביאה.

טור ורמ"א ברא"ש: הרא"ש פוסק כנהרדעי ולכן אינו לוקה.

ב"י ברא"ש: יתכן שאין כוונתו לפסוק כנהרדעי אלא רק לימד זכות שסמכו עליהם.

שו"ע: פסק כרמב"ם שלוקה.

רמ"א: פסק כהבנת הטור ברא"ש שאינו לוקה.

קידושין בלילה: קידושין יא,א: ב"ש אומרים: בדינר וכו'. מאי טעמייהו דב"ש? אמר רבי זירא: שכן אשה מקפדת על עצמה ואין מתקדשת בפחות מדינר. אמר ליה אביי: אלא מעתה, כגון בנתיה דר' ינאי, דקפדן אנפשייהו ולא מקדשי בפחות מתרקבא דדינרי, הכי נמי דאי פשטה ידה וקבלה חד זוזא מאחר, הכי נמי דלא הוו קדושין! א"ל: פשטה ידה וקבלה לא קאמינא, כי קאמינא דקדשה בליליא.

ג"פ,ברכ"י,פת"ש: מקודשת, כמוכח מקידושין יא,א. הפת"ש הקשה על הבאר היטב שהביא דברי הרא"ם וכנה"ג שהרי כתבו כן לשיטתם שאין גירושין בלילה וא"כ יש מקום להסתפק אם להקיש, אך קי"ל בסי' קכג שיש גירושין בלילה.

רא"ם,כנה"ג,באר היטב: ספק קידושין. גט בלילה פסול ושמא יש ללמוד מכך לקידושין הואיל והוקשו "ויצאה והיתה". כנה"ג ביטל המנהג לקדש בלילה.

שעה"מ: הרא"ם עסק דוקא במקדש בשטר. בכך מיישבו מהגמ' בקידושין, שהרי שו"ת הרשב"א והר"ן כתבו בשם הירושלמי שההיקש הוא רק בקידושי שטר^[1].

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]