סלה: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "סלה היא מילה המופיעה פעמים רבות במקרא, ובעיקר בספר תהילים, לרוב כחלק משירה ובסיום הפסו...") |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ה[[גמרא]] מפרשת את המילה בתור כ"לנצח" או "לעד" {{ציטוטון|תנא דבי רבי אליעזר בן יעקב כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק עולמית}} {{#makor-new:עירובין נד א|בבלי-עירובין|נד|א}}. גם [[תרגום יונתן]] על תהילים מפרש בדומה לפירוש הגמרא. כדוגמא לכך ניתן להביא את פירושו לפסוק מתהילים "עד עולם סלה" {{#makor-new:תהלים מח ט|תנ"ך-תהלים|מח|ט}} אותו הוא מפרש "עד עלמי עלמין". ככל הנראה, פירוש זה גם מתאים לשימוש המילה בתפילה, כגון בתפילת שמונה עשרה, "וכל החיים יודוך סלה". | ה[[גמרא]] מפרשת את המילה בתור כ"לנצח" או "לעד" {{ציטוטון|תנא דבי רבי אליעזר בן יעקב כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק עולמית}} {{#makor-new:עירובין נד א|בבלי-עירובין|נד|א}}. גם [[תרגום יונתן]] על תהילים מפרש בדומה לפירוש הגמרא. כדוגמא לכך ניתן להביא את פירושו לפסוק מתהילים "עד עולם סלה" {{#makor-new:תהלים מח ט|תנ"ך-תהלים|מח|ט}} אותו הוא מפרש "עד עלמי עלמין". ככל הנראה, פירוש זה גם מתאים לשימוש המילה בתפילה, כגון בתפילת שמונה עשרה, "וכל החיים יודוך סלה". | ||
פירוש אחר מובא בדברי ה[[רד"ק]] המתייחס למילה סלה לא בתור חלק מהמשפט, אלא כעין סימן לבעל הקורא. הרד"ק {{הערה|ספר השורשים שורש סל}} מפרש כי מדובר ב{{ציטוטון| מלת ניגון כך שהיו המנגנים משלימים במקומות הניגון כן}} והסימן מרמז על {{ציטוטון|הגבהת הקול בניגון}} {{הערה|יש האומרים על פי פירוש זה כי המילה סלה היא ראשי תיבות של "סימן להגבהת הקול"}}. כחיזוק לשיטתו, מוכיח הרד"ק כי בכל מקום שמופיעה המילה סלה היא נמצאת כחלק משיר. | פירוש אחר מובא בדברי ה[[רד"ק]] המתייחס למילה סלה לא בתור חלק מהמשפט, אלא כעין סימן לבעל הקורא. הרד"ק {{הערה|ספר השורשים שורש סל}} מפרש כי מדובר ב{{ציטוטון| מלת ניגון כך שהיו המנגנים משלימים במקומות הניגון כן}} והסימן מרמז על {{ציטוטון|הגבהת הקול בניגון}} {{הערה|יש האומרים על פי פירוש זה כי המילה סלה היא ראשי תיבות של "סימן להגבהת הקול"}}. כחיזוק לשיטתו, מוכיח הרד"ק כי בכל מקום שמופיעה המילה סלה היא נמצאת כחלק משיר. כשיטת הרד"ק הלך גם ה[[מלבי"ם]] בפירושו על התנ"ך שהסביר בכל מקום {{ציטוטון|סלה- סיום הענין}}. | ||
[[רבי אברהם אבן עזרא]] דחה את פירוש הרד"ק, והסביר כי משמעות המילה היא אישור וחיזוק המשפט, כעין אמירת "אמן" על המשפט וכדבריו {{ציטוטון|אמת הדבר ונכון הוא}} {{מקור|אבן עזרא, תהילים ג,ג}}. | [[רבי אברהם אבן עזרא]] דחה את פירוש הרד"ק, והסביר כי משמעות המילה היא אישור וחיזוק המשפט, כעין אמירת "אמן" על המשפט וכדבריו {{ציטוטון|אמת הדבר ונכון הוא}} {{מקור|אבן עזרא, תהילים ג,ג}}. | ||
==הקשיים בכל אחת מהפרשנויות== | |||
[[רש"י]] ו[[מצודות דוד]] שפירשו את המילה סלה בהתאם לפירוש הגמרא כ"עולם ועד", נדרשו להתאים פירוש זה גם בפסוקים בהם אין התייחסות לעולם. כך לדוגמא, בפסוק "אלוהים בצאתך לפני עמך בצעדך בישימון סלה" מדובר על הליכת בני ישראל במדבר, שלא נערכה לעולם. רש"י פירש את הסיומת כשייכת למידתו הכללית של הקב"ה {{ציטוטון|זה דרכך לעולם, לכל צרה גאולה}}. בעוד המצודות ציון הסביר את המילה סלה כחלק מהמילה שלפניה בתור {{ציטוטון|מקום שממון ואין שם דרך סלולה}}. | |||
בפירוש הרד"ק ניתן להצביע על קשיים בפסוקים שונים בהם המילה סלה מופיעה כחלק מהפסוק ולא בסופו, וכן בפסוק {{ציטוטון|כל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה}} בו קשה לפרש את המילים "יזמרו שמך" כעומדות בפני עצמן ומוסיפות על המילים "ויזמרו לך" המופיעות לפניהן. בנוסף, ניקוד המילה {{ציטוטון|שִׁמְךָ}} ולא {{ציטוטון|שְׁמֶךָ}} מתאים לניקוד המופיע באמצע פסוק ולא בסופו. | |||
גרסה מ־10:29, 29 באוגוסט 2019
|
|
סלה היא מילה המופיעה פעמים רבות במקרא, ובעיקר בספר תהילים, לרוב כחלק משירה ובסיום הפסוק. פירוש המילה איננו ברור, ורוב המפרשים מסבירים שהוראתה כעין "לנצח" ו"לעד" או שהיא מגיע לאישור וחיזוק המשפט כמו בעניית אמן.
במקרא
המילה סלה נזכרת בתנ"ך 74 פעמים כאשר רובן המוחלט (71 פעמים) בספר תהילים, ועוד שלוש פעמים בפרק ג' של ספר חבקוק. המילה אף מופיעה פעמים אחדות בתפילת שמונה עשרה כגון "וכל החיים יודוך סלה" ובקדושה "אתה קדוש, ושמך קדוש, וקדושים בכל יום יהללוך סלה". המילה סלה מופיעה בכל מקום בתור סיומת המשפט, מלבד בפסוקים בודדים בספר תהילים ובספר חבקוק.
פרשנות המילה
הגמרא מפרשת את המילה בתור כ"לנצח" או "לעד" "תנא דבי רבי אליעזר בן יעקב כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק עולמית" עירובין נד א. גם תרגום יונתן על תהילים מפרש בדומה לפירוש הגמרא. כדוגמא לכך ניתן להביא את פירושו לפסוק מתהילים "עד עולם סלה" תהלים מח ט אותו הוא מפרש "עד עלמי עלמין". ככל הנראה, פירוש זה גם מתאים לשימוש המילה בתפילה, כגון בתפילת שמונה עשרה, "וכל החיים יודוך סלה".
פירוש אחר מובא בדברי הרד"ק המתייחס למילה סלה לא בתור חלק מהמשפט, אלא כעין סימן לבעל הקורא. הרד"ק [1] מפרש כי מדובר ב" מלת ניגון כך שהיו המנגנים משלימים במקומות הניגון כן" והסימן מרמז על "הגבהת הקול בניגון" [2]. כחיזוק לשיטתו, מוכיח הרד"ק כי בכל מקום שמופיעה המילה סלה היא נמצאת כחלק משיר. כשיטת הרד"ק הלך גם המלבי"ם בפירושו על התנ"ך שהסביר בכל מקום "סלה- סיום הענין".
רבי אברהם אבן עזרא דחה את פירוש הרד"ק, והסביר כי משמעות המילה היא אישור וחיזוק המשפט, כעין אמירת "אמן" על המשפט וכדבריו "אמת הדבר ונכון הוא" אבן עזרא, תהילים ג,ג.
הקשיים בכל אחת מהפרשנויות
רש"י ומצודות דוד שפירשו את המילה סלה בהתאם לפירוש הגמרא כ"עולם ועד", נדרשו להתאים פירוש זה גם בפסוקים בהם אין התייחסות לעולם. כך לדוגמא, בפסוק "אלוהים בצאתך לפני עמך בצעדך בישימון סלה" מדובר על הליכת בני ישראל במדבר, שלא נערכה לעולם. רש"י פירש את הסיומת כשייכת למידתו הכללית של הקב"ה "זה דרכך לעולם, לכל צרה גאולה". בעוד המצודות ציון הסביר את המילה סלה כחלק מהמילה שלפניה בתור "מקום שממון ואין שם דרך סלולה".
בפירוש הרד"ק ניתן להצביע על קשיים בפסוקים שונים בהם המילה סלה מופיעה כחלק מהפסוק ולא בסופו, וכן בפסוק "כל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה" בו קשה לפרש את המילים "יזמרו שמך" כעומדות בפני עצמן ומוסיפות על המילים "ויזמרו לך" המופיעות לפניהן. בנוסף, ניקוד המילה "שִׁמְךָ" ולא "שְׁמֶךָ" מתאים לניקוד המופיע באמצע פסוק ולא בסופו.