תבנית:הידעת?/ה' כסלו ה'תש"ף: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''סברא למה לי קרא''' | '''סברא למה לי קרא''' | ||
הגמרא {{#makor-new:ברכות לה א|בבלי-ברכות|לה|א}} לומדת את חיוב ברכות הנהנין מסברא, אך למרות שממקומות רבים בש"ס משמע שלסברא יש כוח של דין דאורייתא, כדברי הגמרא "סברא למה לי קרא", אז מדוע אין חיוב ברכות הנהנין מדאורייתא? | |||
ה[[צל"ח]] תירץ שעל אף שאנו אומרים "סברא למה לי קרא", אין הכוונה הסברא יכולה לחדש מצווה חדשה אלא רק לחדש דין מן הדינים. לדבריו, אם אכן היה ניתן לחדש מצווה מדאורייתא על ידי סברא, הרי שהרבה מצוות שהסברא אומרת לקיימן לא היו צריכות להיכתב בתורה, וכן מצוות דרבנן רבות שיש בהן הגיון. כראיה לדבריו, ניתן לראות שאנו מוצאים את הלימוד מסברא רק בדינים כלליים כמו "הפה שאסר הוא הפה שהתיר" או "המוציא מחבירו עליו הראיה", ולא במצוות פרטיות כמו כאן. | |||
גרסה מ־16:10, 3 בדצמבר 2019
|
|
סברא למה לי קרא
הגמרא ברכות לה א לומדת את חיוב ברכות הנהנין מסברא, אך למרות שממקומות רבים בש"ס משמע שלסברא יש כוח של דין דאורייתא, כדברי הגמרא "סברא למה לי קרא", אז מדוע אין חיוב ברכות הנהנין מדאורייתא?
הצל"ח תירץ שעל אף שאנו אומרים "סברא למה לי קרא", אין הכוונה הסברא יכולה לחדש מצווה חדשה אלא רק לחדש דין מן הדינים. לדבריו, אם אכן היה ניתן לחדש מצווה מדאורייתא על ידי סברא, הרי שהרבה מצוות שהסברא אומרת לקיימן לא היו צריכות להיכתב בתורה, וכן מצוות דרבנן רבות שיש בהן הגיון. כראיה לדבריו, ניתן לראות שאנו מוצאים את הלימוד מסברא רק בדינים כלליים כמו "הפה שאסר הוא הפה שהתיר" או "המוציא מחבירו עליו הראיה", ולא במצוות פרטיות כמו כאן.