פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שנג ו: הבדלים בין גרסאות בדף
Shirayhayam (שיחה | תרומות) (Added shirat haram's seif.) |
מ (Try fix category tree) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:שירת הים]] | [[קטגוריה:שירת הים]] | ||
[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:08, 20 בינואר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו – מילה לתינוק שמת[עריכה]
כתב השו"ע ע"פ רב נחשון גאון: "תינוק שמת קודם שנימול – מוהלין אותו על קברו, בלא ברכה, וקוראין לו שם[1]".
וכתב באר הגולה (סי' רסג סע' ח) בשם הכל-בו, שמלים את התינוק ע"מ להסיר חרפתו.
וכתב הנשמת אברהם (ח"ב עמ' שמ, יו"ד סי' רסג אות יד) בשם הגרש"ז אויערבאך (שו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' צו אות ב) שנהגו ליתן לתינוק "שם לא מצוי כמו מתושלח או מהללאל, כי יש שמקפידים לא לקרוא לאח על שם אחר שנפטר, והדבר טעון בירור".
וכתב בשו"ת כנסת יחזקאל (סימן מד) שאם שכחו למולו יש לפתוח את הקבר וימולוהו, ויחזרו לקוברו. אולם אם עברו כמה ימים מהקבורה ויש חשש לניוול המת אם יפתחו הקבר, אין לפתוח הקבר.
וכ"כ הילקוט יוסף (שובע שמחות פט"ז סע' יז) ע"פ גשר החיים (ח"א פט"ז סע' ג אות ב עמ' קמו): "תינוק שמת קודם שיגיע להיות בן שמונה ימים - מלין אותו קודם הקבורה בצור או בקנה, וכמובן אין מברכים על מילה זו, אבל נותנין לו שם כדי שירחמוהו מן השמים ויחיה בתחיית המתים. אולם אין צריך לעשות פריעה".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
והטור כתב את הטעם בשביל שידע בתחיית המתים מי הוא אביו.