פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שסג ב: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שסג ב

סעיף ב – העברת מת מעיר עם בית קברות לעיר אחרת[עריכה]

הולכת המת מעיר לעיר[עריכה]

• כתב השו"ע ע"פ האו"ז: "אין מוליכים מת מעיר שיש בה קברות לעיר (אחרת), אלא אם כן מחוצה לארץ, לארץ".

• וכתב הש"ך (ס"ק א) שהטעם הוא משום שהמתים הקבורים באותה העיר מתבזים בכך שלוקחים את המת מעיר זו.

• והזכרון יוסף (הובא בפת"ש ס"ק ד) דחה את טעמו של הש"ך, וכתב שהטעם הוא משום שהמת מצטער ומתבזה בטלטול.

• והביא הפת"ש (ס"ק א) את שו"ת תפארת צבי (חיו"ד סי' נט-ס) שכתב, שאדם הרוצה להיקבר בבית קברות חדש, אינו צריך לחשוש לכבודם של אלו הקבורים בביה"ק הישן, שאינו מחויב להתבזות אפילו ביזיון מועט בשביל חבירו.

מתי מותר להוליך את המת[עריכה]

• כתב הרמ"א ע"פ הרשב"א: "או שמוליכין אותו למקום קברות אבותיו. ואם ציוה להוליכו ממקום למקום, או שציוה לקברו בביתו ולא בביה"ק - שומעין לו. ומותר ליתן סיד עליו, כדי לעכל הבשר מהר, ולהוליכו למקום אשר ציוה".

• וביאר הט"ז (ס"ק ג) שנותנים עליו סיד, מפני שכל זמן שבשרו עליו, אינו נוח מן הדין, וכך יכולים להוליכו לקברו.

• וכתב בספר הר אבל (הובא בפת"ש ס"ק ה) שעדיף שלא לשפוך סיד על מת, משום שאין להתחכם נגד פעולותיו של ה'.

• וכתב השבו"י (הובא בפת"ש ס"ק ה) שכשיש מת מחמת דֶבֶר, והמלכות מחייבת לשפוך עליו סיד. עדיף לשפוך עליו סיד, מאשר לקוברו ביער לבדו.

ניתוח גופת המת[עריכה]

• האם מותר לחתוך את המת, כדי ללמוד כיצד להציל חולה אחר: (פת"ש ס"ק ה, יבי"א ח"ג יו"ד סי' כג אות כו)

• הנוב"י והחת"ס – אם החולה מוטל לפנינו - מותר. אך אם החולה אינו מוטל לפנינו - אסור.

• שו"ת בניין ציון – אסור אף אם החולה מוטל לפנינו. שיש בזה איסור הנאה בגוף המת, וכן איסור ניוול.

• שו"ת מחנה חיים – מותר אף אם אין החולה מוטל לפנינו.

  • הכרעה: הגרע"י פסק כבניין ציון, שהיום אין להתיר כלל לחתוך מהמת, אף לצורך לימוד לאחר. אא"כ המת בחיי חיותו הביע את הסכמתו לעשות כן, שיש אומרים שמוחל על ניוולו ובזיונו.

• כתב החת"ס (פת"ש ס"ק ה) שאסור לאדם לצוות בחייו שינתחוהו אחר מותו לצורך מחקר, שאין בזה פיקו"נ.

סיכום המקרים שבהם מותר לפנות את הקבר[עריכה]

1. אם רוצים להביאו לקבר אבותיו (שו"ע סע' א).

2. אם רוצים לקוברו בא"י (שו"ע סע' א).

3. אם נתנוהו שם על מנת לפנותו (שו"ע סע' א).

4. אם המת אינו משתמר בקבר (שיש חשש שיוציאו אותו משם או שיכנס לתוכו מים) (שו"ע סע' א).

5. אם מצא קבר בתוך שדהו (שו"ע סע' א, ושו"ע סי' שסד סע' ב).

6. אם נקבר בקבר המזיק את הרבים (שו"ע סי' שסד סע' ה).

7. אם נקבר בקבר שאינו שלו (אלא קבר הפקר), ורוצים להעבירו לקברו בקבר שלו (גשר החיים).

8. אם נקבר בטעות בקבר של מישהו אחר (גשר החיים).

8. אם נקבר סמוך לגוי (אפילו שלא בבית קברות של גויים) (חכם צבי).

9. אם נודע שרצה להיקבר במקום אחר (רמ"א סע' ב ויבי"א).

10. אם נקבר בבית קברות של גויים (אפילו שלא סמוך לקבריהם) (פת"ש ס"ק א).

11. אם נקבר צדיק אצל רשע (מהר"ש ענגיל).

12. אם קברו מת על גבי מת ללא מחיצה בינהם של ו' טפחים, מפנים את העליון (שו"ע סי' שסב סע' ד). מתוך הספר שירת הים - לפרטים