פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שסח א: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שסח א

סעיף א – מה אסור לעשות בבית הקברות[עריכה]

מגילה כט ע"א[עריכה]

ת"ר: בית הקברות אין נוהגין בהן קלות ראש, אין מרעין בהן בהמה, ואין מוליכין בהן אמת המים, ואין מלקטין בהן עשבים, ואם ליקט - שורפן במקומן, מפני כבוד מתים.

אהייא {על מה נאמר "מפני כבוד המתים"}? אילימא אסיפא {"ואם ליקט שורפן במקומן"} כיון ששורפן במקומן מאי כבוד מתים איכא? אלא ארישא {על כך שאין נוהגים קלות ראש ואין מרעין בהן בהמה וכו' בבית הקברות}.

מסכת שמחות פרק יד הלכה א[עריכה]

אין מוציאין אמת המים בין הקברות, ולא יעשה שם שביל, ולא ירעה שם בהמתו, ולא יטייל שם, ולא ילקט משם עצים ועשבים, ואם ליקטן - אסורין בהנאה, ואם בשביל הנאת בית הקברות עצמו ליקטן - שורפן במקומם.

• כתב השו"ע ע"פ רי"ו וסמ"ג: "בית הקברות^[1] אין נוהגין בהן קלות ראש (כגון לפנות שם או לאכול ולשתות שם, ואין קורין, ואין שונין שם, ואין מחשבין שם חשבונות {אפילו של רבים (ש"ך ס"ק ב)}), ואין מרעין בהם בהמות, ואין מוליכין בהם אמת המים, ולא יטייל בהם לקפנדריא (פי' למעבר מצד זה לצד זה), ולא ילקט מהם עשבים, ואם ליקט, שצריך ללקטן לצורך ביה"ק, שורפן במקומם" {הדינים הללו הם משום כבודם של המתים (ש"ך ס"ק א)}.

• וביאר הש"ך (ס"ק ג) ע"פ המרדכי, ששורף את העשבים במקומם, אף שאין זה כבוד המתים, זהו קנס על שליקט את העשבים, או כדי שלא יחשדוהו שמוליכם לבהמתו.

• אלו עשבים אסור ללקט בבית הקברות: (ב"י, דר"מ ס"ק א, רע"א על הסעיף)

• ר"ן – אסור דווקא עשבים שאסורים בהנאה (עשבים שנמצאים בקבר בניין). אך עשבים שבקרקע - מותרים.

• סמ"ג – אסור דווקא עשבים שהם על הקברים עצמם. אך עשבים שבשאר בית הקברות - מותרים.

• תוספות, מרדכי ורא"ש – כל העשבים שבבית הקברות אסור ללקטם משום קלות ראש. אך עצים שאינם על הקברים עצמם מותרים.

  • הכרעה: השו"ע כתב: "ביה"ק... לא ילקט בהם עשבים...". וכתב רע"א שדעת השו"ע והרמ"א כסמ"ג, שנאסרו דווקא עשבים שעל הקבר עצמו.
  • וכ"כ החזו"ע (אבלות ח"א "הלכות בית הקברות" סע' ב, עמ' תלג): "עשבים שצמחו על הקברות עצמם אסור ללקטם, אבל עשבים שאינם על הקברות עצמם - מותר".
  • אך הב"ח פסק כדעת התוספות ואסר ללקט את כל העשבים שבבית הקברות.

מתי מותר ללקט עשבים מביה"ק[עריכה]

• כתב רמ"א ע"פ הרא"ש והמרדכי: "וכן אין ליקח מקרקע עולם של קבר, אף על גב דמותר בהנאה. וכל זה אינו אלא משום כבוד המתים, ולכן אם צריך אותו לרפואה - שרי^[2]".

• עוד כתב הרמ"א ע"פ תרוה"ד ומהר"י וייל: "וכן מותר ליהנות מהעשבים שעל הקברות או פירות אילנות שעליהם לצורך הקברות, כגון שהמושל עובד כוכבים מרעה בהמות על הקברים ואי אפשר למחות בידו, כי אם בהוצאה מרובה, ואין יד הקהל משגת, מוכרים דברים אלו כדי להציל הקברות מיד עובדי כוכבים, שזהו כבוד המתים. ואם אין דברים על הקברות למכור לצורך ההוצאה, אם יד הקהל משגת ושבידם למחות בהוצאה מועטת, צריכין למחות, אם אין חשש בדבר שהמושל יתגרה בהם ע"י זה; אבל בלאו הכי - אין צריכין למחות".

• וכתב החת"ס (הובא בפת"ש ס"ק ב) שבמקום שכולם יודעים שתולשים את העשבים, והאנשים שם לא מקפידים על כך - מותר לעשות זאת, משום שאין בזה פגם בכבוד המתים, שמוחלים על כבודם עוד בחייהם.

• ועוד כתב החת"ס (הובא בפת"ש ס"ק ב), שהיום (בזמנו) נהגו החברה קדישא למכור את העשבים, ומשתמשים בכסף לצורכי המתים, וצורכי צדקה. ומנהג ישראל תורה, ואין לערער.

פינוי קברות בדרישת המושל[עריכה]

• כתב שו"ת שיבת ציון (סי' סב, הובא בפת"ש ס"ק ד), מעשה במושל העיר שרצה לעשות דרך לרבים בביה"ק היהודי בעיר:

  • וכתב התרוה"ד (סי' רפד) שאין צריך להכביד על הקהל שיוציאו הוצאות רבות בכדי לבטל הגזרה.

  • אך בעל שיבת ציון כתב: "צריכים להשתדל בזה ולהוציא הוצאות כדי יכלתם אף שיכבד העול על הצבור. ואם יעלה הוצאות יותר מכדי יכלתם טוב לפנות אותן קברות למקום המשתמר", וטעמו משום שזו פגיעה קבועה בכבוד המתים, ועוד שעלול להיגרם בזיון שיזרקו את עצמות המתים בעקבות כך.

• עוד כתב שו"ת שיבת ציון (סי' סב, הובא בפת"ש ס"ק ד) לגבי בית קברות ישן שהפסיקו לקבור שם מתים, לפני מאה שנה, ואדון העיר רוצה לבנות את ארמונו שם. ופסק להתאמץ לבטל רצון האדון בכסף רב, אך היכן שנראה שייתכן שיצא מזה צרות ליהודים, יש להעדיף להעביר את המתים לבית קברות אחר, ובלבד שלא יקברו שני מתים באותו קבר.

אכילה בבית הקברות[עריכה]

• כתב החזו"ע (אבלות ח"א "הלכות בית הקברות" סע' ב, עמ' תלג): "בית הקברות אסור לנהוג בהם קלות ראש, הילכך אין אוכלים ושותים בהם, בכל שטח בית הקברות".

• ובהערה שם (עמ' תלה) כתב: "לענין רחבת בית הקברות, שאם נזהרים לברך שם על הפירות והאוכלים כראוי - יש נחת רוח לנשמת הנפטר".

עישון בית הקברות[עריכה]

• כתב החזו"ע (אבלות ח"א "הלכות בית הקברות" סע' ג, עמ' תלה): "אין לעשן סיגריות בבית הקברות. וממדת חסידות טוב שלא להריח טבק הרחה בבית הקברות", שאין זה כבוד המתים.

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים[עריכה]