פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שעג ד: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שעג ד

סעיף ד – אלו קרובים כהן מטמא להם[עריכה]

הקדמה – רשימת הקרובים שהכהן נטמא להם[עריכה]

ויקרא כא א-ג[עריכה]

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו: כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו: וְלַאֲחֹתוֹ הַבְּתוּלָה הַקְּרוֹבָה אֵלָיו אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ לָהּ יִטַּמָּא: לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו לְהֵחַלּוֹ {לא יטמא כהן לאשתו כאשר נשא אישה הפסולה לו, שבכך שנשא אישה הפסולה לו הוא מחולל (רש"י)}:

• וכ"פ השו"ע: "אלו הם הקרובים שמיטמא להם: אשתו נשואה... ומיטמא לאמו {ואביו}^[1]... ולבנו ולבתו... ולאחיו ולאחותו מאביו...".

מתי כהן נטמא לאשתו[עריכה]

יבמות צ ע"ב[עריכה]

"כי אם לשארו הקרוב אליו" ואמר מר: שארו זו אשתו, וכתיב: "לא יטמא בעל בעמיו להחלו" - יש בעל שמיטמא, ויש בעל שאין מיטמא, הא כיצד? מיטמא הוא לאשתו כשרה, ואינו מיטמא לאשתו פסולה.

יבמות כט ע"ב[עריכה]

אשתו ארוסה: לא אונן, ולא מטמא לה. וכן היא לא אוננת ולא מטמאה לו.

• וכ"פ השו"ע: "אלו הם הקרובים שמיטמא להם: אשתו נשואה שהיא כשרה; אבל פסולה או גרושה {אפילו שיש לו בנים ממנה (ש"ך ס"ק ד ע"פ המרדכי)} או ארוסה - לא אונן ולא מיטמא לה; וכן היא - לא אוננת ולא מיטמאה לו".

• עוד כתב השו"ע ע"פ הרשב"א: "ומיטמא לשומרת יבם {מפני שיורש כתובתה (גר"א ס"ק יא)}. אפילו אם כתב {בעלה הראשון} בכתובתה: אי מיתת בלא בנים תהדר כתובתה לבי נשא (פירוש לבית אביה) {מפני שלא פלוג רבנן (גר"א ס"ק יב)}".

מתי כהן נטמא לאמו[עריכה]

ספרא פרשת אמור פרשה א אות ה[עריכה]

אמו שנתחללה מנין? תלמוד לומר "ולאמו".

• וכ"פ השו"ע: "ומיטמא לאמו, אפילו נתחללה".

מתי כהן נטמא לבנו ובתו[עריכה]

ספרא פרשת אמור, פרשה א, אות ו[עריכה]

יכול לבנו ולבתו הנפלים {יטמא}? תלמוד לומר "לאמו ולאביו" - מה אמו ואביו בני קיימא, אף בנו ובתו בני קיימא, יצאו בנו ובתו הנפלים שאינן בני קיימא.

יבמות כב ע"א[עריכה]

משנה: מי שיש לו בן מכל מקום - ... בנו לכל דבר, חוץ ממי שיש לו בן מן השפחה ומן הנוכרית.

• כ"פ השו"ע ע"פ הרמב"ן והרא"ש: "ומיטמא... לבנו ולבתו דקים ליה שכלו לו חדשיו, או שהם משלשים יום ואילך, אפילו הם פסולים; חוץ מבנו ובתו משפחה או נוכרית".

מתי כהן נטמא לאחיו ואחותו[עריכה]

יבמות כב ע"א[עריכה]

משנה: מי שיש לו אח מכל מקום - ... אחיו הוא לכל דבר חוץ, ממי שיש לו אח מן השפחה ומן הנוכרית.

יבמות ס ע"א[עריכה]

תנו רבנן: אחותו ארוסה - רבי מאיר ור' יהודה אומרים: מטמא לה. רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: אין מטמא לה.

אנוסה ומפותה - דברי הכל אין מטמא לה. ומוכת עץ - אין מטמא לה, דברי ר' שמעון... ובוגרת - מטמא לה דברי כל אדם... ורבי יוסי ורבי שמעון מאי טעמייהו? דרשי הכי: "ולאחותו הבתולה" - פרט לאנוסה ומפותה ומוכת עץ. "אשר לא היתה" - פרט לארוסה. "הקרובה" - לרבות ארוסה שנתגרשה, "אליו" - לרבות את הבוגרת. {והלכה כר' יוסי ור' שמעון בארוסה, ואין הלכה כר"ש במוכת עץ (ב"י)}.

ספרא פרשת אמור, פרשה א אות ח[עריכה]

יכול לאחיו ולאחותו מאמו? תלמוד לומר: "לבנו ולבתו" – מה בנו ובתו שהוא יורשו, אף אחיו ואחותו שהוא יורשו, יצאו אחיו ואחותו מאמו שאינו יורשו.

• וכ"פ השו"ע: "ומיטמא... לאחיו ולאחותו מאביו, אפילו הם פסולים, אלא אם כן הם בני שפחה או כותית; אבל לאחיו ולאחותו מאמו - אינו מיטמא. {וכן אינו מיטמא} לאחותו ארוסה, אפילו היא ארוסה לכהן; ולא לאנוסה ומפותה; אבל מיטמא לאחותו ארוסה שנתגרשה {מהאירוסין (ש"ך ס"ק ח)}, ובוגרת, ומוכת עץ".

• וכתב הש"ך (ס"ק ז) שספק נפלים אפילו שהוא אחיו או אחותו הקטנים – לא מיטמא להם.

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים[עריכה]