פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר א יג: הבדלים בין גרסאות בדף
(סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף) |
מ (Try fix category tree) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר א יג|שולחן-ערוך-אבן-העזר|א|יג}} | {{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר א יג|שולחן-ערוך-אבן-העזר|א|יג}} | ||
סעיף יג - אשה במצוות פו"ר | סעיף יג - אשה במצוות פו"ר<br /> | ||
בגמרא במסכת יבמות {{#makor-new:יבמות סה ב|בבלי-יבמות|סה|ב}} מובאת משנה ובה נחלקו התנאים האם האשה מצווה גם היא על פו"ר, או שהאיש לבדו מחוייב במצווה. | |||
'''דעת ת"ק''' שם היא שרק האיש מצווה על פריה ורביה, ואילו '''דעת רבי יוחנן בן ברוקה''' היא ששניהם - גם האיש וגם האישה מצווים על קיום פריה ורביה.<br /> | |||
==== '''המקור לשיטות התנאים בשאלת חיובה של האישה בקיום פו"ר:''' ==== | |||
← '''המקור לשיטת ת"ק''': דעת רבי אילעא בשם רבי אלעזר ברבי שמעון היא ששיטת ת"ק מרוה מהפסוק המופיע בפרשת בראשית {{#makor-new:בראשית א כח|תנ"ך-בראשית|א|כח}} "ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומילאו את הארץ וכבשה". ומאחר ורק האיש דרכו לכבוש,ואישה אין דרכה לכבוש - יש ללמוד מכאן שרק האיש - ולא האישה - מצווה על פריה ורביה. '''הגמרא מקשה''' על כך שמלשון הפסוק 'וכבשוה' שכתוב בלשון רבים, משמע שהציווי נאמר לרבים - וממילא נלמד מכך שגם האישה חייבת בפו"ר? ומתרצץ רב נחמן ב"י שמאחר ונכתב בתורה'וכבשה' בכתיב חסר יש ללמוד מכך שהציווי נאמר רק לאחד, וזה לאיש, וכפי שנלמד מכח הסברה.<br /> | |||
מקור נוסף לדעת ת"ק מביא רב יוסף, שסובר ששיטת ת"ק נלמדת מהפסוק שנאמר ליעקב כאשר התגלה אליו רבש"ע, כנזכר בתורה{{#makor-new:בראשית לה יא|תנ"ך-בראשית|לה|יא}}: "אני אל שדי '''פרה ורבה'''". ומכך שנאמר בלשון יחיד, ולא נאמר 'פרו ורבו' ניתן ללמוד שרק האיש שייך בציווי זה.<br /> | |||
← '''המקור לשיטת רבי יוחנן בן ברוקה''': מופיע במשנה (שם) ולדעתו הדבר נלמד מהפסוק שנאמר ע"י רבש"ע לאדם וחוה בבריאת העולם, וכפי שנזכר בפרשת בראשית{{#makor-new:בראשית א כח|תנ"ך-בראשית|א|כח}}:"ויברך אותם אלוהים ויאמר '''להם''' אלהים '''פרו ורבו'''". מכך שפסוק נאמר בלשון רבים ונאמר 'להם' משמע שהוא נאמר כלפי שניהם, וממילא ניתן ללמוד מכך ש'''גם האישה''' מצווה על פריה ורביה. | |||
ההלכה נפסקה כדעת ת"ק, ורק האיש מצווה על פו"ר. | |||
[[רי"ף]], [[רמב"ם]], [[רא"ש]] ו[[שו"ע]]: אישה לא מחוייבת במצוות פרייה ורביה (ולכן לא יכולה לדרוש גט כשאינו ראוי להוליד). | [[רי"ף]], [[רמב"ם]], [[רא"ש]] ו[[שו"ע]]: אישה לא מחוייבת במצוות פרייה ורביה (ולכן לא יכולה לדרוש גט כשאינו ראוי להוליד). | ||
⤶ [[רמ"א]]: אך בכל זאת לא תעמוד בלא איש, משום חשד. | ⤶ [[רמ"א]]: אך בכל זאת לא תעמוד בלא איש, משום חשד. | ||
==סעיף יג== | |||
אשה אינה מצווה על פריה ורביה (כת"ק יבמות סה,ב). (ועיין בסימן קנ"ד. ומ"מ יש אומרים דלא תעמוד בלא איש משום חשדא) (הגהות אלפסי פרק הבא על יבמתו בשם א"ז). | |||
עיין בסיכום לסעיף ב לגבי חיוב אשה בשבת. | |||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה]. | |||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | |||
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | |||
[[קטגוריה:אבן העזר]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:57, 5 בפברואר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יג - אשה במצוות פו"ר
בגמרא במסכת יבמות יבמות סה ב מובאת משנה ובה נחלקו התנאים האם האשה מצווה גם היא על פו"ר, או שהאיש לבדו מחוייב במצווה.
דעת ת"ק שם היא שרק האיש מצווה על פריה ורביה, ואילו דעת רבי יוחנן בן ברוקה היא ששניהם - גם האיש וגם האישה מצווים על קיום פריה ורביה.
המקור לשיטות התנאים בשאלת חיובה של האישה בקיום פו"ר:[עריכה]
← המקור לשיטת ת"ק: דעת רבי אילעא בשם רבי אלעזר ברבי שמעון היא ששיטת ת"ק מרוה מהפסוק המופיע בפרשת בראשית בראשית א כח "ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומילאו את הארץ וכבשה". ומאחר ורק האיש דרכו לכבוש,ואישה אין דרכה לכבוש - יש ללמוד מכאן שרק האיש - ולא האישה - מצווה על פריה ורביה. הגמרא מקשה על כך שמלשון הפסוק 'וכבשוה' שכתוב בלשון רבים, משמע שהציווי נאמר לרבים - וממילא נלמד מכך שגם האישה חייבת בפו"ר? ומתרצץ רב נחמן ב"י שמאחר ונכתב בתורה'וכבשה' בכתיב חסר יש ללמוד מכך שהציווי נאמר רק לאחד, וזה לאיש, וכפי שנלמד מכח הסברה.
מקור נוסף לדעת ת"ק מביא רב יוסף, שסובר ששיטת ת"ק נלמדת מהפסוק שנאמר ליעקב כאשר התגלה אליו רבש"ע, כנזכר בתורהבראשית לה יא: "אני אל שדי פרה ורבה". ומכך שנאמר בלשון יחיד, ולא נאמר 'פרו ורבו' ניתן ללמוד שרק האיש שייך בציווי זה.
← המקור לשיטת רבי יוחנן בן ברוקה: מופיע במשנה (שם) ולדעתו הדבר נלמד מהפסוק שנאמר ע"י רבש"ע לאדם וחוה בבריאת העולם, וכפי שנזכר בפרשת בראשיתבראשית א כח:"ויברך אותם אלוהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו". מכך שפסוק נאמר בלשון רבים ונאמר 'להם' משמע שהוא נאמר כלפי שניהם, וממילא ניתן ללמוד מכך שגם האישה מצווה על פריה ורביה.
ההלכה נפסקה כדעת ת"ק, ורק האיש מצווה על פו"ר.
רי"ף, רמב"ם, רא"ש ושו"ע: אישה לא מחוייבת במצוות פרייה ורביה (ולכן לא יכולה לדרוש גט כשאינו ראוי להוליד).
⤶ רמ"א: אך בכל זאת לא תעמוד בלא איש, משום חשד.
סעיף יג[עריכה]
אשה אינה מצווה על פריה ורביה (כת"ק יבמות סה,ב). (ועיין בסימן קנ"ד. ומ"מ יש אומרים דלא תעמוד בלא איש משום חשדא) (הגהות אלפסי פרק הבא על יבמתו בשם א"ז).
עיין בסיכום לסעיף ב לגבי חיוב אשה בשבת.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.