רבי דוד הלוי סגל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי דוד הלוי סג"ל''' מגדולי ה[[פוסק]]ים ה[[אחרונים]], מחבר '''[[טורי זהב]]''' ('''ט"ז''') על ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]]. | '''רבי דוד הלוי סג"ל''' מגדולי ה[[פוסק]]ים ה[[אחרונים]], מחבר '''[[טורי זהב]]''' ('''ט"ז''') על ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת שמ"ו בלודמיר שבוואהלין לר' שמואל הלוי, מפרנסי קהילת לודמיר. למד מפי אחיו הגדול, ר' יצחק הלוי, שכיהן כרב העיר (בעל [[שו"ת]] "מפרי הלוי"), וכבר אז נחשב לחריף-שכל ועילוי גדול, ומספרים כי בגיל 7 היה בקי ב'שלוש הבבות' ([[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]]). [[רבי יואל סירקיס]] ,בעל ה[[ב"ח]], שכיהן אז ברבנות בבריסק דליטא, שמע על גאונותו וגדלותו, ולקחו כחתן לבתו רבקה. הט"ז עבר לבית חותנו והחל ללמוד בישיבתו. בהמשך עבר לקראקא, שם ייסד בית מדרש. בשנת שע"ח התקבל לרבנות בפוטיליצ'ה שבגליציה, שם חי בעוני ובדוחק משום שהקהילה היתה קטנה ולא יכלה לספק לו את כמות הכסף הדרושה. חותנו, שראה את דחקו, פעל למען קבלתו לרב בפוזן. בשנת ת"א | נולד בשנת שמ"ו בלודמיר שבוואהלין לר' שמואל הלוי, מפרנסי קהילת לודמיר. למד מפי אחיו הגדול, ר' יצחק הלוי, שכיהן כרב העיר (בעל [[שו"ת]] "מפרי הלוי"), וכבר אז נחשב לחריף-שכל ועילוי גדול, ומספרים כי בגיל 7 היה בקי ב'שלוש הבבות' ([[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]]). [[רבי יואל סירקיס]], בעל ה[[ב"ח]], שכיהן אז ברבנות בבריסק דליטא, שמע על גאונותו וגדלותו, ולקחו כחתן לבתו רבקה. הט"ז עבר לבית חותנו והחל ללמוד בישיבתו. בהמשך עבר לקראקא, שם ייסד בית מדרש. בשנת שע"ח התקבל לרבנות בפוטיליצ'ה שבגליציה, שם חי בעוני ובדוחק משום שהקהילה היתה קטנה ולא יכלה לספק לו את כמות הכסף הדרושה. חותנו, שראה את דחקו, פעל למען קבלתו לרב בפוזן. בשנת ת"א בערך חזר לוואהלין, והתקבל לכהן כרב באוסטראה, שם ייסד ישיבה גדולה אליה נהרו תלמידים רבים מכל האיזור. בתקופת [[גזירות ת"ח ות"ט]] נאלץ לברוח למבצר אוליק במוראביה, שם ניצל מהפרעות בדרך נס. לאחר שוך הפרעות, נאלץ לחיות חיי נדודים, במהלכן הגיע אף לגרמניה. בכל מקום אליו הגיע בנדודיו הפנו אליו רבני המקום את שאלותיהם ונהגו בו כבוד גדול. במהלך נדודים אלו שהה מספר ימים בביתו של [[רבי שבתי כהן]] (ה[[ש"ך]]), שהיה ל"בר פלוגתא" שלו. | ||
בשנת תי"ד התקבל לכהן כרב באחד מפרברי לבוב. מפעם לפעם נסע להשתתף בישיבות [[ועד ארבע ארצות]]. | בשנת תי"ד התקבל לכהן כרב באחד מפרברי לבוב. מפעם לפעם נסע להשתתף בישיבות [[ועד ארבע ארצות]]. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
כשנפטרה אשתו רבקה (בת הב"ח), נשא את אלמנת אחיה ר' שמואל צבי הירץ סירקיס, רבה של פינטשוב. | כשנפטרה אשתו רבקה (בת הב"ח), נשא את אלמנת אחיה ר' שמואל צבי הירץ סירקיס, רבה של פינטשוב. | ||
נפטר בכ"ו ב[[שבט] תכ"ז. | נפטר בכ"ו ב[[שבט]] תכ"ז. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''[[טורי זהב]]''' (ט"ז) - פירוש על ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]]. | *'''[[טורי זהב]]''' (ט"ז) - פירוש על ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]]. | ||
**הפירוש על חלק [[אורח חיים]] נדפס בצמוד לשולחן ערוך על יד פירוש [[מגן אברהם]] (של [[רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר]]) וכינויו בפולין היה "'''מגן דוד'''" (כמו מגן אברהם), ויחד הם נקראו "'''מגיני ארץ'''", ונחשבו לשני נושאי הכלים החשובים על חלק זה (עד להופעת ה[[משנה ברורה]]). על הט"ז לאו"ח כתב [[רבי יוסף תאומים]] את פירושו "פרי מגדים" (משבצות זהב). | **הפירוש על חלק [[אורח חיים]] נדפס בצמוד לשולחן ערוך על יד פירוש [[מגן אברהם]] (של [[רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר]]) וכינויו בפולין היה "'''מגן דוד'''" (כמו מגן אברהם), ויחד הם נקראו "'''מגיני ארץ'''", ונחשבו לשני נושאי הכלים החשובים על חלק זה (עד להופעת ה[[משנה ברורה]]). על הט"ז לאו"ח כתב [[רבי יוסף תאומים]] את פירושו "פרי מגדים" (משבצות זהב). | ||
**פירושו לחלק [[יורה דעה]] התקבל אף הוא כאחד משני נושאי הכלים המרכזיים, יחד עם [[שפתי כהן]] (ש"ך) של [[רבי שבתי כהן]]. פירוש זה הודפס עוד בחייו, ומיד עם צאתו התקבל בחביבות בקרב הלוחמדים והרבנים. דרכו היא להביא את האחרונים ולהשוות את דבריהם לשולחן ערוך, ומתוך כך להגיע לפסק ההלכה. בסוף חלק זה מובא "דף אחרון"- השגות על הש"ך שיצא באותה שנה. הש"ך השיב על השגות אלו בספר "נקודות הכסף", וכן משג השגות משלו על הט"ז. ספר זה יצא לאחר | **פירושו לחלק [[יורה דעה]] התקבל אף הוא כאחד משני נושאי הכלים המרכזיים, יחד עם [[שפתי כהן]] (ש"ך) של [[רבי שבתי כהן]]. פירוש זה הודפס עוד בחייו, ומיד עם צאתו התקבל בחביבות בקרב הלוחמדים והרבנים. דרכו היא להביא את האחרונים ולהשוות את דבריהם לשולחן ערוך, ומתוך כך להגיע לפסק ההלכה. בסוף חלק זה מובא "דף אחרון"- השגות על הש"ך שיצא באותה שנה. הש"ך השיב על השגות אלו בספר "נקודות הכסף", וכן משג השגות משלו על הט"ז. ספר זה יצא לאחר פטירתו של הט"ז, ולכן הט"ז לא השיב עליו, ובכך, התערער מעמדו ההלכתי לעומת הש"ך. אמנם, נכדו של הט"ז, ר' יואל משברשין כתב את ספר "מגיני זהב" להגן על סבו מהשגות הש"ך. ספר זה לא קיבל את תגובתו של הש"ך, ולאור זאת קבע [[ועד ארבע ארצות]] בשנת תמ"ג, כי הט"ז הוא הפוסק המכריע בחלק זה של השולחן ערוך. | ||
**פירשו על חלק [[אבן העזר]] ו[[חושן משפט]] לא תפסו מקום מרכזי כל כך כמו שני החלקים הראשונים, גם מפני שלא הודפסו עם השולחן ערוך מתחילה (ונוספו לו רק במהדורה מאוחרת יותר), וגם מפני שעוסקים יותר בפלפולים צדדיים ואינו פירוש מסודר כמו הפירוש לאו"ח ויו"ד. פירושו לחו"מ נדפס בתוספת הערתו מה[[חכם צבי]], ומעוד גדולים. | **פירשו על חלק [[אבן העזר]] ו[[חושן משפט]] לא תפסו מקום מרכזי כל כך כמו שני החלקים הראשונים, גם מפני שלא הודפסו עם השולחן ערוך מתחילה (ונוספו לו רק במהדורה מאוחרת יותר), וגם מפני שעוסקים יותר בפלפולים צדדיים ואינו פירוש מסודר כמו הפירוש לאו"ח ויו"ד. פירושו לחו"מ נדפס בתוספת הערתו מה[[חכם צבי]], ומעוד גדולים. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
* שבח קנביל, '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2713&st=&pgnum=75 תולדות הטו"ז]''', בתוך: "תולדות גדולי הוראה", ניו יורק תשט"ו | * שבח קנביל, '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2713&st=&pgnum=75 תולדות הטו"ז]''', בתוך: "תולדות גדולי הוראה", ניו יורק תשט"ו | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5346|מספר שנים=81}} | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=5346|מספר שנים=81}} | ||
{{מיון רגיל:סג"ל דוד הלוי}} | {{מיון רגיל:סג"ל דוד הלוי}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
[[קטגוריה:מפרשי השולחן ערוך]] | [[קטגוריה:מפרשי השולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה"תלמידי הט"ז]] | |||
[[קטגוריה:רבנים פולנים]] | [[קטגוריה:רבנים פולנים]] | ||
[[קטגוריה:לויים]] | [[קטגוריה:לויים]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:21, 12 בפברואר 2020
|
|
רבי דוד הלוי סג"ל מגדולי הפוסקים האחרונים, מחבר טורי זהב (ט"ז) על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בשנת שמ"ו בלודמיר שבוואהלין לר' שמואל הלוי, מפרנסי קהילת לודמיר. למד מפי אחיו הגדול, ר' יצחק הלוי, שכיהן כרב העיר (בעל שו"ת "מפרי הלוי"), וכבר אז נחשב לחריף-שכל ועילוי גדול, ומספרים כי בגיל 7 היה בקי ב'שלוש הבבות' (בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא). רבי יואל סירקיס, בעל הב"ח, שכיהן אז ברבנות בבריסק דליטא, שמע על גאונותו וגדלותו, ולקחו כחתן לבתו רבקה. הט"ז עבר לבית חותנו והחל ללמוד בישיבתו. בהמשך עבר לקראקא, שם ייסד בית מדרש. בשנת שע"ח התקבל לרבנות בפוטיליצ'ה שבגליציה, שם חי בעוני ובדוחק משום שהקהילה היתה קטנה ולא יכלה לספק לו את כמות הכסף הדרושה. חותנו, שראה את דחקו, פעל למען קבלתו לרב בפוזן. בשנת ת"א בערך חזר לוואהלין, והתקבל לכהן כרב באוסטראה, שם ייסד ישיבה גדולה אליה נהרו תלמידים רבים מכל האיזור. בתקופת גזירות ת"ח ות"ט נאלץ לברוח למבצר אוליק במוראביה, שם ניצל מהפרעות בדרך נס. לאחר שוך הפרעות, נאלץ לחיות חיי נדודים, במהלכן הגיע אף לגרמניה. בכל מקום אליו הגיע בנדודיו הפנו אליו רבני המקום את שאלותיהם ונהגו בו כבוד גדול. במהלך נדודים אלו שהה מספר ימים בביתו של רבי שבתי כהן (הש"ך), שהיה ל"בר פלוגתא" שלו.
בשנת תי"ד התקבל לכהן כרב באחד מפרברי לבוב. מפעם לפעם נסע להשתתף בישיבות ועד ארבע ארצות.
כשנפטרה אשתו רבקה (בת הב"ח), נשא את אלמנת אחיה ר' שמואל צבי הירץ סירקיס, רבה של פינטשוב.
נפטר בכ"ו בשבט תכ"ז.
ספריו[עריכה]
- טורי זהב (ט"ז) - פירוש על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
- הפירוש על חלק אורח חיים נדפס בצמוד לשולחן ערוך על יד פירוש מגן אברהם (של רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר) וכינויו בפולין היה "מגן דוד" (כמו מגן אברהם), ויחד הם נקראו "מגיני ארץ", ונחשבו לשני נושאי הכלים החשובים על חלק זה (עד להופעת המשנה ברורה). על הט"ז לאו"ח כתב רבי יוסף תאומים את פירושו "פרי מגדים" (משבצות זהב).
- פירושו לחלק יורה דעה התקבל אף הוא כאחד משני נושאי הכלים המרכזיים, יחד עם שפתי כהן (ש"ך) של רבי שבתי כהן. פירוש זה הודפס עוד בחייו, ומיד עם צאתו התקבל בחביבות בקרב הלוחמדים והרבנים. דרכו היא להביא את האחרונים ולהשוות את דבריהם לשולחן ערוך, ומתוך כך להגיע לפסק ההלכה. בסוף חלק זה מובא "דף אחרון"- השגות על הש"ך שיצא באותה שנה. הש"ך השיב על השגות אלו בספר "נקודות הכסף", וכן משג השגות משלו על הט"ז. ספר זה יצא לאחר פטירתו של הט"ז, ולכן הט"ז לא השיב עליו, ובכך, התערער מעמדו ההלכתי לעומת הש"ך. אמנם, נכדו של הט"ז, ר' יואל משברשין כתב את ספר "מגיני זהב" להגן על סבו מהשגות הש"ך. ספר זה לא קיבל את תגובתו של הש"ך, ולאור זאת קבע ועד ארבע ארצות בשנת תמ"ג, כי הט"ז הוא הפוסק המכריע בחלק זה של השולחן ערוך.
- פירשו על חלק אבן העזר וחושן משפט לא תפסו מקום מרכזי כל כך כמו שני החלקים הראשונים, גם מפני שלא הודפסו עם השולחן ערוך מתחילה (ונוספו לו רק במהדורה מאוחרת יותר), וגם מפני שעוסקים יותר בפלפולים צדדיים ואינו פירוש מסודר כמו הפירוש לאו"ח ויו"ד. פירושו לחו"מ נדפס בתוספת הערתו מהחכם צבי, ומעוד גדולים.
על פירושיו לאו"ח ויו"ד נכתבו הגהות, הערות, תיקונים,מילואים וחידושים מאת המחבר בשם זהב מזוקק.
- דברי דוד- טורי זהב- על פירוש רש"י לתורה.
נאמר עליו[עריכה]
- "דוד הוא הקטן בעיניו, ודגול הוא בכל ענייניו, חסיד ועניו... אב בחכמה ורך בשניו..." (אחיו ר' יצחק).
- "ויצא שם דוד בכל הארצות וה' עמו שהלכה כמותו בכל מקום" (אחיו ר' יצחק).
- "עוקר הרים וטוחנן זה בזה בפלפוליו... קדוש יאמר לו" (חותנו הב"ח).
- "הלכה כמותו ברוב המקומות ולאורו אנו הולכים שהוא גדול שבאחרונים, אין למעלה ממנו" (רבי יעקב יהושע פלק בעל הפני יהושע).
- "הגאון הגדול מאור הגולה... באור תורתו איר לדור דורים... הוראתו שלמה, זכה וערוכה" (מתוך נוסח מצבתו)
לקריאה נוספת[עריכה]
- שבח קנביל, תולדות הטו"ז, בתוך: "תולדות גדולי הוראה", ניו יורק תשט"ו
| תקופת חייו של רבי דוד הלוי סגל על ציר הזמן |
|---|
 |