רבי מנחם מענדל טאוב: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ספריו) |
|||
| (6 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אדמו"ר | {{אדמו"ר | ||
| שם = הרב רבי מנחם | | שם = הרב רבי מנחם מענדל טאוב | ||
| תמונה = | | תמונה = | ||
[[קובץ:Rabbi Menachem Mendel Taub.jpg|ממוזער|רבי מנחם מענדל טאוב מעביר שיעור בישיבת בית אל. קרדיט: הראל כהן]] | [[קובץ:Rabbi Menachem Mendel Taub.jpg|ממוזער|רבי מנחם מענדל טאוב מעביר שיעור בישיבת בית אל. קרדיט: הראל כהן]] | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
| הקודם = אביו רבי [[יחיאל יהודה טאוב]] כיהן כאדמו"ר ברוזלא ומארגארטן | | הקודם = אביו רבי [[יחיאל יהודה טאוב]] כיהן כאדמו"ר ברוזלא ומארגארטן | ||
| הבא = נכדו החורג ישראל מרדכי הורוביץ | | הבא = נכדו החורג ישראל מרדכי הורוביץ | ||
| | | נושאים בהם עסק = מייסד תוכנית [[בר בי רב דחד יומא]] והנצחת השואה | ||
}} | }} | ||
'''רבי מנחם | '''רבי מנחם מענדל טאוב''' ((תרפ"ד - כ"ג בניסן ה'תשע"ט; 1923-2019) היה ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות קאליב|קאליב]], היה ניצול שואה ופעל רבות למען הנצחת זכר השואה. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת תרפ"ד בעיירה מרגיטה שבטרנסילבניה לאדמו"ר [[רבי יחיאל יהודה טאוב]], כבן לשושלת אדמו"רי קאליב, דור שישי ל[[רבי יצחק אייזיק מקאליב]], מייסד השושלת. לפי ה[[שואה]] נישא לחנה שרה שפרה, בתו של [[רבי פנחס שפירא מקעכניא]]. עם פרוץ הנאצים להונגריה, נשלח יחד עם כל אחיו ואחיותיו למחנה הריכוז אושוויץ. בהיותו במחנה, עבר ניסויים אצל ד"ר מנגלה אשר מנעו את צמיחת הזקן שלו ונטלו ממנו את כוח ההולדה. כל האחים לבית משפחת טאוב נספו בשואה, פרט לאדמו"ר עצמו ושתיים מאחיותיו. עם סיום המלחמה, פנה האדמו"ר לשוודיה, שם התאחד עם רעייתו, הרבנית שפרה, לאחר שנתיים של ניתוק בזמן השהייה במחנה. בני הזוג נסעו לארה"ב לכמה שנים, ובשנת תשכ"ג עלה לישראל, אז החל האדמו"ר בהקמת מוסדות החסידות בעיר ראשון לציון ולאחר מכן ב[[בני ברק]] וב[[ירושלים]]. את חייו מקדיש, לבד מכהונתו כאדמו"ר לחסידים רבים, להנצחת קדושי השואה (ראה להלן). בשנת תשע"ב נפטרה רעייתו, והוא נישא בשנית עם שיינדל לבית מלניק. לאדמו"ר אין ילדים, בעקבות הניסויים שעבר במחנה אושוויץ. | נולד בשנת תרפ"ד בעיירה מרגיטה שבטרנסילבניה לאדמו"ר [[רבי יחיאל יהודה טאוב]], כבן לשושלת אדמו"רי קאליב, דור שישי ל[[רבי יצחק אייזיק מקאליב]], מייסד השושלת. לפי ה[[שואה]] נישא לחנה שרה שפרה, בתו של [[רבי פנחס שפירא מקעכניא]]. עם פרוץ הנאצים להונגריה, נשלח יחד עם כל אחיו ואחיותיו למחנה הריכוז אושוויץ. בהיותו במחנה, עבר ניסויים אצל ד"ר מנגלה אשר מנעו את צמיחת הזקן שלו ונטלו ממנו את כוח ההולדה. כל האחים לבית משפחת טאוב נספו בשואה, פרט לאדמו"ר עצמו ושתיים מאחיותיו. עם סיום המלחמה, פנה האדמו"ר לשוודיה, שם התאחד עם רעייתו, הרבנית שפרה, לאחר שנתיים של ניתוק בזמן השהייה במחנה. בני הזוג נסעו לארה"ב לכמה שנים, ובשנת תשכ"ג עלה לישראל, אז החל האדמו"ר בהקמת מוסדות החסידות בעיר ראשון לציון ולאחר מכן ב[[בני ברק]] וב[[ירושלים]]. את חייו מקדיש, לבד מכהונתו כאדמו"ר לחסידים רבים, להנצחת קדושי השואה (ראה להלן). בשנת תשע"ב נפטרה רעייתו, והוא נישא בשנית עם שיינדל לבית מלניק. לאדמו"ר אין ילדים, בעקבות הניסויים שעבר במחנה אושוויץ. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
==בר בי רב דחד יומא== | ==בר בי רב דחד יומא== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[בר בי רב דחד יומא]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[בר בי רב דחד יומא]]}} | ||
[[קובץ:Rabbi Menachem Mendel Taub with Rabbi Zalman Melamed and Rav Aviner.jpg|ממוזער|האדמו"ר בביקורו בישיבת בית אל, יחד עם הרב זלמן ברוך מלמד ראש הישיבה והרב שלמה אבינר | [[קובץ:Rabbi Menachem Mendel Taub with Rabbi Zalman Melamed and Rav Aviner.jpg|ממוזער|האדמו"ר בביקורו בישיבת בית אל, יחד עם הרב זלמן ברוך מלמד ראש הישיבה והרב שלמה אבינר. | ||
קרדיט: הראל כהן]] | קרדיט: הראל כהן]] | ||
בשנת תשל"ב הקים האדמו"ר מיזם נוסף המכונה [[בר בי רב דחד יומא]]. במיזם, נערכים כינוסים גדולים ביום העצמאות תחת השם "יום שכולו תורה" בו מועברים שיעורים רבים ברחבי הארץ על מנת לנצל את יום השבתון הקיים ביום העצמאות ל[[לימוד תורה]], כאשר השיעורים מיועדים בעיקר לציבור הרחב שאין תורתו אומנותו. שם היום נגזר מהנאמר בגמרא (חגיגה דף ה,ב) על רב אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי שנהג שהיה הולך בניסן דרך של שלושה חודשים על מנת להגיע ללמוד בישיבה יום אחד ולאחריו היה הולך שוב דרך של שלושה חודשים על מנת לשמח את אשתו בחג הסוכות. | בשנת תשל"ב הקים האדמו"ר מיזם נוסף המכונה [[בר בי רב דחד יומא]]. במיזם, נערכים כינוסים גדולים ביום העצמאות תחת השם "יום שכולו תורה" בו מועברים שיעורים רבים ברחבי הארץ על מנת לנצל את יום השבתון הקיים ביום העצמאות ל[[לימוד תורה]], כאשר השיעורים מיועדים בעיקר לציבור הרחב שאין תורתו אומנותו. שם היום נגזר מהנאמר בגמרא (חגיגה דף ה,ב) על רב אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי שנהג שהיה הולך בניסן דרך של שלושה חודשים על מנת להגיע ללמוד בישיבה יום אחד ולאחריו היה הולך שוב דרך של שלושה חודשים על מנת לשמח את אשתו בחג הסוכות. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
* [[שו"ת]] '''קול מנחם''' | * [[שו"ת]] '''קול מנחם''' | ||
* '''קול מנחם- אהבת שלום'''- עיוני הלכה בחלק [[יורה דעה]]. | * '''קול מנחם- אהבת שלום'''- עיוני הלכה בחלק [[יורה דעה]]. | ||
* שמחה לנפש- פרקי הדרכה בעבודת ה' על סדר מועדי השנה. | |||
* חמישה חומשי תורה עם פירוש על רש''י- קול מנחם. | |||
* קןל מנחם על מסכת אבות | |||
* פירוש קול מנחם על תהילים | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 42: | שורה 46: | ||
* [https://pic.yeshiva.org.il/v/yeshiva/n/nigun_kalib.mp3 ניגון 'שמע ישראל' מפי האדמו"ר] | * [https://pic.yeshiva.org.il/v/yeshiva/n/nigun_kalib.mp3 ניגון 'שמע ישראל' מפי האדמו"ר] | ||
{{מיון רגיל:טאוב מנחם | {{מיון רגיל:טאוב מנחם מענדל}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי קאליב]] | [[קטגוריה:אדמו"רי קאליב]] | ||
[[קטגוריה:רבנים ניצולי שואה]] | [[קטגוריה:רבנים ניצולי שואה]] | ||
[[קטגוריה:רבני הונגריה]] | [[קטגוריה:רבני הונגריה]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:48, 27 במאי 2020
|
|
| הרב רבי מנחם מענדל טאוב | |
|---|---|
| מקום לידה | מרגיטה, טרנסילבניה |
| חסידות | חסידות קאליב |
| מקום מגורים | ירושלים |
| הקודם | אביו רבי יחיאל יהודה טאוב כיהן כאדמו"ר ברוזלא ומארגארטן |
| הבא | נכדו החורג ישראל מרדכי הורוביץ |
| נושאים בהם עסק | מייסד תוכנית בר בי רב דחד יומא והנצחת השואה |
רבי מנחם מענדל טאוב ((תרפ"ד - כ"ג בניסן ה'תשע"ט; 1923-2019) היה האדמו"ר מקאליב, היה ניצול שואה ופעל רבות למען הנצחת זכר השואה.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בשנת תרפ"ד בעיירה מרגיטה שבטרנסילבניה לאדמו"ר רבי יחיאל יהודה טאוב, כבן לשושלת אדמו"רי קאליב, דור שישי לרבי יצחק אייזיק מקאליב, מייסד השושלת. לפי השואה נישא לחנה שרה שפרה, בתו של רבי פנחס שפירא מקעכניא. עם פרוץ הנאצים להונגריה, נשלח יחד עם כל אחיו ואחיותיו למחנה הריכוז אושוויץ. בהיותו במחנה, עבר ניסויים אצל ד"ר מנגלה אשר מנעו את צמיחת הזקן שלו ונטלו ממנו את כוח ההולדה. כל האחים לבית משפחת טאוב נספו בשואה, פרט לאדמו"ר עצמו ושתיים מאחיותיו. עם סיום המלחמה, פנה האדמו"ר לשוודיה, שם התאחד עם רעייתו, הרבנית שפרה, לאחר שנתיים של ניתוק בזמן השהייה במחנה. בני הזוג נסעו לארה"ב לכמה שנים, ובשנת תשכ"ג עלה לישראל, אז החל האדמו"ר בהקמת מוסדות החסידות בעיר ראשון לציון ולאחר מכן בבני ברק ובירושלים. את חייו מקדיש, לבד מכהונתו כאדמו"ר לחסידים רבים, להנצחת קדושי השואה (ראה להלן). בשנת תשע"ב נפטרה רעייתו, והוא נישא בשנית עם שיינדל לבית מלניק. לאדמו"ר אין ילדים, בעקבות הניסויים שעבר במחנה אושוויץ.
הנצחת השואה[עריכה]
האדמו"ר מקאליב תיקן את אמירת "שמע ישראל" בסיום כל תפילה לזכר נספי השואה, וכמו כן מעודד אמירת "שמע ישראל" כזכר לקדושי השואה בסיום עצרות המוניות בציבור הדתי והחרדי (ואף הלחין ניגון למילים אלו על מנת להחדירן היטב בציבור).
בשנותיו האחרונות הכריז האדמו"ר על כוונתו להקים מוזיאון חרדי להנחלת זכר השואה שייקרא "שמע ישראל- אני מאמין". לדבריו, מוזיאון "יד ושם" אינו מדגיש מספיק את סוגיית אמונתם של הנספים והניצולים, והוא מתכוון למלא חלל זה באמצעות הקמת מוזיאון חרדי. כבר לפני כמה שנים הוכנו תוכניות לבניית המוזיאון באולם של חסידות קאליב בירושלים, אך בשל קשיי מימון שהתעוררו עקב המשבר הכלכלי שפקד את ארה"ב , הן הוקפאו. כמו כן, ביוזמתו ובניהולו יצאה אנציקלופדיה לשואה בשם "שמע ישראל" הנותנת דגש גם לאמונתם של הקרבנות והניצולים.
בר בי רב דחד יומא[עריכה]
- ערך מורחב - בר בי רב דחד יומא
בשנת תשל"ב הקים האדמו"ר מיזם נוסף המכונה בר בי רב דחד יומא. במיזם, נערכים כינוסים גדולים ביום העצמאות תחת השם "יום שכולו תורה" בו מועברים שיעורים רבים ברחבי הארץ על מנת לנצל את יום השבתון הקיים ביום העצמאות ללימוד תורה, כאשר השיעורים מיועדים בעיקר לציבור הרחב שאין תורתו אומנותו. שם היום נגזר מהנאמר בגמרא (חגיגה דף ה,ב) על רב אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי שנהג שהיה הולך בניסן דרך של שלושה חודשים על מנת להגיע ללמוד בישיבה יום אחד ולאחריו היה הולך שוב דרך של שלושה חודשים על מנת לשמח את אשתו בחג הסוכות.
פטירתו[עריכה]
בניסן התשע"ט מעד האדמו"ר מקאליב בביתו ומאז מצבו הרפואי החמיר. הוא נפטר בכ"ג בניסן ה'תשע"ט. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא המדינה ראובן ריבלין פירסמו הודעות אבל על מותו. בהלוויתו הוכתר נכדו החורג הרב ישראל מרדכי הורוביץ, חתנו של הרב רפאל רוזנברג, לממשיך דרכו.
ספריו[עריכה]
- קול מנחם- על התורה והמועדים (שישה כרכים)
- קול מנחם- על חנוכה
- קול מנחם- אמרות חסידות
- קול מנחם- הקדמות
- פניני קול מנחם- על הש"ס
- שו"ת קול מנחם
- קול מנחם- אהבת שלום- עיוני הלכה בחלק יורה דעה.
- שמחה לנפש- פרקי הדרכה בעבודת ה' על סדר מועדי השנה.
- חמישה חומשי תורה עם פירוש על רשי- קול מנחם.
- קןל מנחם על מסכת אבות
- פירוש קול מנחם על תהילים