הר עיבל: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
רועה ישראל (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
| (30 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Eivaljeushuabook.jpg|left|thumb|250px|כתיבת ספר יהושע על מגית קלף בהר עיבל, למטה העיר שכם מול קבר יוסף, ממול הר גריזים : צילום: דניאל ונטורה]] | [[תמונה:Eivaljeushuabook.jpg|left|thumb|250px|כתיבת ספר יהושע על מגית קלף בהר עיבל, למטה העיר שכם מול קבר יוסף, ממול הר גריזים : צילום: דניאל ונטורה]] | ||
'''הר עיבל''' (המכונה גם '''הר הקללה''') הוא שמו הר מצפון לעיר [[שכם]], דרומית להר נמצא [[הר גריזים]]. פיסגת ההר היא בגובה של 940 מטר מעל פני הים. הר עיבל הוא הגבוה מ[[הר שומרון|הרי שומרון]]. מההר שליטה על העיר [[שכם]]. על פיסגת ההר מתקן צבאי באתר בו היה ממוקם אתר דומה בתקופת המנדט הבריטי. פיסגת ההר היא בשליטה ישראלית מלאה אך הדרך אליו עוברת באזור בו יש לישראל רק שליטה צבאית (אזור B). הדרך להר יוצאת מהיישוב [[שבי שומרון]] ועוברת בשיפולי העיר [[שכם]]. אתר [[המזבח בהר עיבל|מזבח יהושע]] נמצא בשליטה פלשתינאית מלאה (אזור A). עם זאת מתקיימים בהר וב"מזבח" ביקורים, המתואמים עם כוחות הבטחון. | |||
==מזבח יהושע== | ==מזבח יהושע== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[המזבח בהר עיבל]]}} | |||
האתר המשוער של מזבח יהושע בן-נון מצוי בשיפולים הצפונים של ההר: בגובה 790 מטר מעל פני הים לעומת פסגת ההר 950 מטר. האתר התגלה בשנת 1980 במסגרת סקר העתיקות ביהודה ושומרון, שנערך על ידי מחלקת העתיקות אז, היום [[רשות העתיקות]]. במקום האתר התגלה גל אבנים גבוה במיוחד. בחפירות שנערכו בו התגלו מימצאים המעידים לכאורה כי היה במקום אתר פולחני. | |||
ב[[ספר יהושע]] מובא תאור מעשיהו של [[יהושע בן נון]] בהר עיבל. כאשר יהושע נכנס לארץ ישראל, אחת המקומות הראשונים אליו הגיע היה "הר עיבל". כפי שנדרשו לעשות כן בני ישראל בהתאם לאמור בספר דברים, וכך נאמר בספר יהושע: | |||
"אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ, לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר, עֵיבָל. כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה "מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא-הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל"; וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַיהוָה, וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים. וַיִּכְתָּב-שָׁם עַל-הָאֲבָנִים--אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְכָל-יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן נֶגֶד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה כַּגֵּר כָּאֶזְרָח חֶצְיוֹ אֶל-מוּל הַר-גְּרִזִים וְהַחֶצְיוֹ אֶל-מוּל הַר-עֵיבָל: כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה, לְבָרֵךְ אֶת-הָעָם יִשְׂרָאֵלבָּרִאשֹׁנָה. וְאַחֲרֵי-כֵן, קָרָא אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָהכְּכָל-הַכָּתוּב, בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה. לֹאהָיָה דָבָר מִכֹּל אֲשֶׁר-צִוָּה מֹשֶׁהאֲשֶׁר לֹאקָרָא יְהוֹשֻׁעַ, נֶגֶד כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַגֵּר הַהֹלֵךְ בְּקִרְבָּם" {{מקור|יהושע,ח', ל'-ל"ח|כן}}. | |||
====ניתוח המימצאים==== | |||
בקרב קהילת הארכיאולוגיים בישראל קיימים חילוקי דעות על משמעות המימצאים באתר. אדם זרטל, בעזרת חוקרי מקרא, מצא את התימוכין להשערתו במימצאים הבאים: | |||
* '''המזבח בנוי מאבנים לא מסותתות''', כפי שבני ישראל הצטוו. כאמור ב[[ספר דברים]] וקודם לכן כבר ב[[ספר שמות]]: | |||
"וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת-הָעָם לֵאמֹר: שָׁמֹר, אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם. וְהָיָה, בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת, וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד. וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת-בְּעָבְרֶךָ: לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה'אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֵי-אֲבֹתֶיךָ, לָךְ. '''וְהָיָה, בְּעָבְרְכֶם אֶת-הַיַּרְדֵּן, תָּקִימוּ אֶת-הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, בְּהַר עֵיבָל; וְשַׂדְתָּ אוֹתָם, בַּשִּׂיד. וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: מִזְבַּח אֲבָנִים, לֹא-תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל. אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה, אֶת-מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ; וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת, לַה' אֱלֹהֶיךָ'''. וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים, וְאָכַלְתָּ שָּׁם; וְשָׂמַחְתָּ, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ. וְכָתַבְתָּ עַל-הָאֲבָנִים, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת--בַּאֵר הֵיטֵב .{{מקור|דברים כז, א-ח|כן}}. | |||
וכן ב[[ספר שמות]]: | |||
" כא וְאִם-מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה-לִּי, לֹא-תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית: כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ, וַתְּחַלְלֶהָ. {{מקור|פרק כ', כ"א|כן}} | |||
* המבנה הסכמתי של המזבח דומה למבנה של מזבח העולה ב[[משכן]]. | * המבנה הסכמתי של המזבח דומה למבנה של מזבח העולה ב[[משכן]]. | ||
* אל מרומי המזבח עולים ב"כֵּבֶשׁ" ולא במדרגות. לפי הציווי המיקראי: " | * אל מרומי המזבח עולים ב"כֵּבֶשׁ" ולא במדרגות. לפי הציווי המיקראי: "וְלֹא-תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת, עַל-מִזְבְּחִי: אֲשֶׁר לֹא-תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ, עָלָיו. " {{מקור|שמות כ', כג|כן}}. | ||
* מסביב למזבח, בגובה שליש המזבח, יש סוללה המאפשרת מעבר מסביב למזבח. מדובר ב"סובב" המוזכר בהלכה. | * מסביב למזבח, בגובה שליש המזבח, יש סוללה המאפשרת מעבר מסביב למזבח. מדובר ב"סובב" המוזכר בהלכה. | ||
* ניתוח שרידי בעלי החיים העלה כי מדובר בבהמות טהרות, להוציא מקרה אחד. נמצאו בו גם עצמות יחמור (הכשרים לאכילה אך לא להקרבה). | * ניתוח שרידי בעלי החיים העלה כי מדובר בבהמות טהרות, להוציא מקרה אחד. נמצאו בו גם עצמות יחמור (הכשרים לאכילה אך לא להקרבה). | ||
| שורה 27: | שורה 29: | ||
הטענה העיקרית של הטוענים נגד זיהוי האתר היא שאין רואים ממנו את הר גריזים. לפי הכתוב בספר יהושע, עמדו בני ישראל במקום אשר ממנו צפו חלקם לעבר הר עיבל וחלקם - על הר גריזים. אדם זרטל סבור כי הר גריזים המקורי היה בהר כביר, שהיום מצוי בשיפוליו הדרומיים הישוב [[אלון מורה]]. מאתר המזבח רואים מצד אחד את פיסגת הר עיבל ומצד שני את הר כביר. | הטענה העיקרית של הטוענים נגד זיהוי האתר היא שאין רואים ממנו את הר גריזים. לפי הכתוב בספר יהושע, עמדו בני ישראל במקום אשר ממנו צפו חלקם לעבר הר עיבל וחלקם - על הר גריזים. אדם זרטל סבור כי הר גריזים המקורי היה בהר כביר, שהיום מצוי בשיפוליו הדרומיים הישוב [[אלון מורה]]. מאתר המזבח רואים מצד אחד את פיסגת הר עיבל ומצד שני את הר כביר. | ||
אדם זרטל בנה דגם של המזבח והוא מצוי במוזיאון בקיבוצו | אדם זרטל בנה דגם של המזבח והוא מצוי במוזיאון בקיבוצו עין שמר. הוא פירסם ספר ובו תאור המימצאים והמסקנות אליהם הגיע. ( ראו גם - למטה) | ||
====משמעותם של הממצאים==== | |||
הגם שהממצאים של אדם זורטל הם מהפכנים, כיון שמצביעים על ספר ה[[תנ"ך]] כספר היסטורי שאכן נכתב בזמן האירועים, עדיין לא היה פרסום שהתעמת עם טענותיו של זרטל. ב-1991 אמר פרופ' לארי סטייגר מאוניברסיטת הרווארד בהקשר לממצאים: "אם עמד מזבח עולה על הר עיבל, ההשפעה על מחקרינו היא מהפכנית. על כולנו (ארכאולוגים מקראיים) לשוב לגן הילדים"<ref>[http://www.hidabroot.org/ArPrint.asp?BlogID=7081 מתוך מאמר "אוניברסיטת חיפה – קיבוץ עין שמר"]</ref>. | |||
הרב זלמן מנחם קורן מציין, שגילוי המזבח מאשש לא רק את האוטנטיות ההיסטורית של ה[[תורה שבכתב]], כי אם גם מהימנותה של המסורת של ה[[תורה שבעל פה]], כיון שמידות המזבח וצורתו מתאימות בדקדוק למה שמבואר במשניות, ויתירה מזו, בתלמוד ירושלמי מסכת סוטה נאמר ש"גנזו" את מזבח יהושע אחרי שסיימו את הקרבת הקרבנות, ואכן בממצא הארכיאולוגי של המזבח, המזבח היה "קבור" מתחת לאבנים שניכר היטב שהונחו בכוונה כדי להטמין את המזבח<ref> מאמר '''על מזבח הר עיבל''', קובץ '''מעלין בקודש''', בהוצאת כולל בית הבחירה, כרך יט, עמוד 55.</ref>. | |||
==אירועים בהר== | ==אירועים בהר== | ||
בהר היו שני אירועים מיוחדים: | בהר היו שני אירועים מיוחדים: | ||
* בג' באדר תשנ"ח ( 1 במרץ 1998) התרסק מטוס חיל אויר מסוג [[בז]] בהר עיבל. היה זה ביום שבו כיסה ערפל כבד את פיסגת ההר. כתוצאה מכך, אחד מכנפי המטוס פגע באנטנה של הבסיס הצבאי בהר והתרסק. בתאונה | * בג' באדר תשנ"ח ( 1 במרץ 1998) התרסק מטוס חיל אויר מסוג [[בז]] בהר עיבל. היה זה ביום שבו כיסה ערפל כבד את פיסגת ההר. כתוצאה מכך, אחד מכנפי המטוס פגע באנטנה של הבסיס הצבאי בהר והתרסק. בתאונה ניספו שני טייסים: רס"ן אורי קולטון וסרן אורי מנור. היתה זו טיסתו האחרונה, בטרם שיחרור מצה"ל, של אורי קלטון, בן 27. עימו היה הנווט אורי מנור, בן 22. הטיסה הייתה טיסת אימון שגרתית במטוסם שנקרא בשם "קרן אור". בהר עיבל, מקום נפילתם של אורי קולטון ואורי מנור, מוצבת האנדרטה "דרך אור" שנבנתה לזכרם על ידי מתיישבי שבי שומרון , הראשונים שהגיעו למקום התאונה. | ||
* בכ' בתשרי תשס"א ( | * בכ' בתשרי ה'תשס"א (2000), שבוע אחרי נסיגת [[צה"ל]] מ[[קבר יוסף]] בתחילת "אינתיפאדת אל אקצה", יצאה קבוצת מטיילים לסיור בהר על מנת לצפות על שכם וקבר יוסף, לשם "שבועת אמונים ליוסף" כהגדרת הקבוצה. אחרי תפילה במקום הותקפו על ידי פלסטינים ממחנה הפליטים עסכר. המטיילים נאלצו לשהות בהר שעות, בקרב היריות שהתנהל נטל חלק [[הרב בנימין הרלינג]], למרות גילו המתקדם (64), שנפגע בלבו ונהרג במקום. | ||
==גלריית תמונות== | ==גלריית תמונות== | ||
צילום: דניאל ונטורה | |||
<gallery> | <gallery widths="200px" heights="180px" perrow="3"> | ||
תמונה: | תמונה:Mount Ebal 456.jpg|מבט לעבר פיסגת הר עיבל | ||
תמונה: | תמונה:Mount_Ebal_789.jpg|מבט על הר עיבל ממקום המזבח | ||
תמונה: | תמונה:Mount_Ebal_111.jpg|מבט על המזבח | ||
</gallery> | </gallery> | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
* [[ | *[[ארכיאולוגיה מקראית]] | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* [[אדם זרטל]], '''עם נולד-מזבח הר עיבל וראשית ישראל ''', הוצאת משכל, 2000 | * [[אדם זרטל]], '''עם נולד-מזבח הר עיבל וראשית ישראל ''', הוצאת משכל, 2000 | ||
* הרב זלמן מנחם קורן, מאמר '''על מזבח הר עיבל''', קובץ '''מעלין בקודש''', בהוצאת כולל בית הבחירה, כרך יט, עמודים 26 עד 60. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=926 האתר הפולחני בהר עיבל] , [[אדם זרטל]], '''דרך ארץ : אבן חרס ואדם''', ההוצאה לאור של משרד הבטחון1996, באתר | * [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=926 האתר הפולחני בהר עיבל] , [[אדם זרטל]], '''דרך ארץ : אבן חרס ואדם''', ההוצאה לאור של משרד הבטחון1996, באתר מט"ח. | ||
* [http://www. | * מאמר מזאב ארליך, להורדה [http://www.herzog.ac.il/vtc/0082445.doc כאן] | ||
* [http://www.shechem.org/machon/shectan/mizb.jpg תצלום המזבח בעבל מתוך האתר] | * [http://www.shechem.org/machon/shectan/mizb.jpg תצלום המזבח בעבל מתוך האתר] שערי שכם. | ||
==הערות שוליים== | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:הרי ארץ ישראל|עיבל, הר]] | [[קטגוריה:הרי ארץ ישראל|עיבל, הר]] | ||
[[קטגוריה:אתרי המקרא|עיבל,הר]] | [[קטגוריה:אתרי המקרא|עיבל,הר]] | ||
[[קטגוריה:חבל ארץ | [[קטגוריה:חבל ארץ שומרון]] | ||
[[קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים בארץ ישראל]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:03, 5 בספטמבר 2020
|
|
הר עיבל (המכונה גם הר הקללה) הוא שמו הר מצפון לעיר שכם, דרומית להר נמצא הר גריזים. פיסגת ההר היא בגובה של 940 מטר מעל פני הים. הר עיבל הוא הגבוה מהרי שומרון. מההר שליטה על העיר שכם. על פיסגת ההר מתקן צבאי באתר בו היה ממוקם אתר דומה בתקופת המנדט הבריטי. פיסגת ההר היא בשליטה ישראלית מלאה אך הדרך אליו עוברת באזור בו יש לישראל רק שליטה צבאית (אזור B). הדרך להר יוצאת מהיישוב שבי שומרון ועוברת בשיפולי העיר שכם. אתר מזבח יהושע נמצא בשליטה פלשתינאית מלאה (אזור A). עם זאת מתקיימים בהר וב"מזבח" ביקורים, המתואמים עם כוחות הבטחון.
מזבח יהושע[עריכה]
- ערך מורחב - המזבח בהר עיבל
האתר המשוער של מזבח יהושע בן-נון מצוי בשיפולים הצפונים של ההר: בגובה 790 מטר מעל פני הים לעומת פסגת ההר 950 מטר. האתר התגלה בשנת 1980 במסגרת סקר העתיקות ביהודה ושומרון, שנערך על ידי מחלקת העתיקות אז, היום רשות העתיקות. במקום האתר התגלה גל אבנים גבוה במיוחד. בחפירות שנערכו בו התגלו מימצאים המעידים לכאורה כי היה במקום אתר פולחני.
בספר יהושע מובא תאור מעשיהו של יהושע בן נון בהר עיבל. כאשר יהושע נכנס לארץ ישראל, אחת המקומות הראשונים אליו הגיע היה "הר עיבל". כפי שנדרשו לעשות כן בני ישראל בהתאם לאמור בספר דברים, וכך נאמר בספר יהושע:
"אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ, לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר, עֵיבָל. כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה "מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא-הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל"; וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַיהוָה, וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים. וַיִּכְתָּב-שָׁם עַל-הָאֲבָנִים--אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְכָל-יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן נֶגֶד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה כַּגֵּר כָּאֶזְרָח חֶצְיוֹ אֶל-מוּל הַר-גְּרִזִים וְהַחֶצְיוֹ אֶל-מוּל הַר-עֵיבָל: כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה, לְבָרֵךְ אֶת-הָעָם יִשְׂרָאֵלבָּרִאשֹׁנָה. וְאַחֲרֵי-כֵן, קָרָא אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָהכְּכָל-הַכָּתוּב, בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה. לֹאהָיָה דָבָר מִכֹּל אֲשֶׁר-צִוָּה מֹשֶׁהאֲשֶׁר לֹאקָרָא יְהוֹשֻׁעַ, נֶגֶד כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַגֵּר הַהֹלֵךְ בְּקִרְבָּם" (יהושע,ח', ל'-ל"ח).
ניתוח המימצאים[עריכה]
בקרב קהילת הארכיאולוגיים בישראל קיימים חילוקי דעות על משמעות המימצאים באתר. אדם זרטל, בעזרת חוקרי מקרא, מצא את התימוכין להשערתו במימצאים הבאים:
"וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת-הָעָם לֵאמֹר: שָׁמֹר, אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם. וְהָיָה, בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת, וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד. וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת-בְּעָבְרֶךָ: לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה'אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֵי-אֲבֹתֶיךָ, לָךְ. וְהָיָה, בְּעָבְרְכֶם אֶת-הַיַּרְדֵּן, תָּקִימוּ אֶת-הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, בְּהַר עֵיבָל; וְשַׂדְתָּ אוֹתָם, בַּשִּׂיד. וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: מִזְבַּח אֲבָנִים, לֹא-תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל. אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה, אֶת-מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ; וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת, לַה' אֱלֹהֶיךָ. וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים, וְאָכַלְתָּ שָּׁם; וְשָׂמַחְתָּ, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ. וְכָתַבְתָּ עַל-הָאֲבָנִים, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת--בַּאֵר הֵיטֵב .(דברים כז, א-ח).
וכן בספר שמות: " כא וְאִם-מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה-לִּי, לֹא-תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית: כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ, וַתְּחַלְלֶהָ. (פרק כ', כ"א)
- המבנה הסכמתי של המזבח דומה למבנה של מזבח העולה במשכן.
- אל מרומי המזבח עולים ב"כֵּבֶשׁ" ולא במדרגות. לפי הציווי המיקראי: "וְלֹא-תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת, עַל-מִזְבְּחִי: אֲשֶׁר לֹא-תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ, עָלָיו. " (שמות כ', כג).
- מסביב למזבח, בגובה שליש המזבח, יש סוללה המאפשרת מעבר מסביב למזבח. מדובר ב"סובב" המוזכר בהלכה.
- ניתוח שרידי בעלי החיים העלה כי מדובר בבהמות טהרות, להוציא מקרה אחד. נמצאו בו גם עצמות יחמור (הכשרים לאכילה אך לא להקרבה).
- נמצאו באתר שתי חרפויות (חותמות מצריות) המתארכות את המבנה למאה ה-13 לפנה"ס, כמאתיים שנה לאחר ימי הכניסה לארץ, ע"פ התיארוך המקראי ומכאן טוענים שוללי קיום המזבח כי אין זה "מזבח יהושע".
הטענה העיקרית של הטוענים נגד זיהוי האתר היא שאין רואים ממנו את הר גריזים. לפי הכתוב בספר יהושע, עמדו בני ישראל במקום אשר ממנו צפו חלקם לעבר הר עיבל וחלקם - על הר גריזים. אדם זרטל סבור כי הר גריזים המקורי היה בהר כביר, שהיום מצוי בשיפוליו הדרומיים הישוב אלון מורה. מאתר המזבח רואים מצד אחד את פיסגת הר עיבל ומצד שני את הר כביר.
אדם זרטל בנה דגם של המזבח והוא מצוי במוזיאון בקיבוצו עין שמר. הוא פירסם ספר ובו תאור המימצאים והמסקנות אליהם הגיע. ( ראו גם - למטה)
משמעותם של הממצאים[עריכה]
הגם שהממצאים של אדם זורטל הם מהפכנים, כיון שמצביעים על ספר התנ"ך כספר היסטורי שאכן נכתב בזמן האירועים, עדיין לא היה פרסום שהתעמת עם טענותיו של זרטל. ב-1991 אמר פרופ' לארי סטייגר מאוניברסיטת הרווארד בהקשר לממצאים: "אם עמד מזבח עולה על הר עיבל, ההשפעה על מחקרינו היא מהפכנית. על כולנו (ארכאולוגים מקראיים) לשוב לגן הילדים"[1].
הרב זלמן מנחם קורן מציין, שגילוי המזבח מאשש לא רק את האוטנטיות ההיסטורית של התורה שבכתב, כי אם גם מהימנותה של המסורת של התורה שבעל פה, כיון שמידות המזבח וצורתו מתאימות בדקדוק למה שמבואר במשניות, ויתירה מזו, בתלמוד ירושלמי מסכת סוטה נאמר ש"גנזו" את מזבח יהושע אחרי שסיימו את הקרבת הקרבנות, ואכן בממצא הארכיאולוגי של המזבח, המזבח היה "קבור" מתחת לאבנים שניכר היטב שהונחו בכוונה כדי להטמין את המזבח[2].
אירועים בהר[עריכה]
בהר היו שני אירועים מיוחדים:
- בג' באדר תשנ"ח ( 1 במרץ 1998) התרסק מטוס חיל אויר מסוג בז בהר עיבל. היה זה ביום שבו כיסה ערפל כבד את פיסגת ההר. כתוצאה מכך, אחד מכנפי המטוס פגע באנטנה של הבסיס הצבאי בהר והתרסק. בתאונה ניספו שני טייסים: רס"ן אורי קולטון וסרן אורי מנור. היתה זו טיסתו האחרונה, בטרם שיחרור מצה"ל, של אורי קלטון, בן 27. עימו היה הנווט אורי מנור, בן 22. הטיסה הייתה טיסת אימון שגרתית במטוסם שנקרא בשם "קרן אור". בהר עיבל, מקום נפילתם של אורי קולטון ואורי מנור, מוצבת האנדרטה "דרך אור" שנבנתה לזכרם על ידי מתיישבי שבי שומרון , הראשונים שהגיעו למקום התאונה.
- בכ' בתשרי ה'תשס"א (2000), שבוע אחרי נסיגת צה"ל מקבר יוסף בתחילת "אינתיפאדת אל אקצה", יצאה קבוצת מטיילים לסיור בהר על מנת לצפות על שכם וקבר יוסף, לשם "שבועת אמונים ליוסף" כהגדרת הקבוצה. אחרי תפילה במקום הותקפו על ידי פלסטינים ממחנה הפליטים עסכר. המטיילים נאלצו לשהות בהר שעות, בקרב היריות שהתנהל נטל חלק הרב בנימין הרלינג, למרות גילו המתקדם (64), שנפגע בלבו ונהרג במקום.
גלריית תמונות[עריכה]
צילום: דניאל ונטורה
מבט לעבר פיסגת הר עיבל
מבט על הר עיבל ממקום המזבח
מבט על המזבח
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- אדם זרטל, עם נולד-מזבח הר עיבל וראשית ישראל , הוצאת משכל, 2000
- הרב זלמן מנחם קורן, מאמר על מזבח הר עיבל, קובץ מעלין בקודש, בהוצאת כולל בית הבחירה, כרך יט, עמודים 26 עד 60.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- האתר הפולחני בהר עיבל , אדם זרטל, דרך ארץ : אבן חרס ואדם, ההוצאה לאור של משרד הבטחון1996, באתר מט"ח.
- מאמר מזאב ארליך, להורדה כאן
- תצלום המזבח בעבל מתוך האתר שערי שכם.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ מתוך מאמר "אוניברסיטת חיפה – קיבוץ עין שמר"
- ↑ מאמר על מזבח הר עיבל, קובץ מעלין בקודש, בהוצאת כולל בית הבחירה, כרך יט, עמוד 55.