פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמה ג: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רמה ג|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רמה|ג}} | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רמה ג|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רמה|ג}} | ||
== סעיף ג | אם לא התנו יכולים לתקן == | == סעיף ג | אם לא התנו יכולים לתקן == | ||
| שורה 26: | שורה 12: | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:00, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג | אם לא התנו יכולים לתקן[עריכה]
ר"ת ☜ ושו"ע: אם לא התנו בשעת הקנייה של החפץ, אפשר שיחזירו את המקח למוכר ויקנו מחדש ויתנו.
הרמ"א מוסיף: מותר ליהודי להשכיר לגוי (זה או אחר) את חלקו בשבת או שיעבוד הגוי בקבלנות כמו שהתירו בסימן רמד לעניין מכס[1]. (עיין שם).
⤶ האחרונים התקשו בדברי הרמ"א, כיוון ששם התירו רק בגלל פסידא. והט"ז מקשה שאין זה דומה למכס, כי שם זה עסק גדול ואדם בהול על ממונו, אבל כאן אין להתיר, אפילו אם אי אפשר לבטל את השותפות. והמג"א כתב שהרמ"א התיר רק אם משכיר לו בהבלעה (ואין כאן איסור של שכר שבת עוד), והחידוש שלא חוששים למראית עין (וכן בקבלנות, מדובר שלא קיבל עליו דווקא את שבת).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ הבית יוסף מביא מהמרדכי הכותב שאם יהודי וגוי קיבלו בית חרושת לייצור מטבעות ולא התנו, יכול היהודי להשכיר את בית החרושת לגוי בשבת ואז הגוי עושה בשביל עצמו. והגם ששכירות כזו מותרת רק בהבלעה, כיוון שיש כאן פסידא מותר. אין זה דומה לדברי הרמ"א, כי הרמ"א מתיר לשכור את הגוי, והמרדכי התיר להשכיר את בית החרושת לגוי.