פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפה ז: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
שורה 4: | שורה 4: | ||
== סעיף ז | דין קריאת יו"ט והפטרה == | == סעיף ז | דין קריאת יו"ט והפטרה == | ||
תרומת הדשן ☜ ושו"ע: אין צורך לקרוא את פרשיית יו"ט. (אמנם לפירוש ר"ח אפשר שצריך). | |||
<blockquote>⤶ שהרי קרא כבר בשבת של אותה פרשה | <blockquote>⤶ שהרי קרא כבר בשבת של אותה פרשה (משנ"ב). | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
<ol> | <ol> | ||
<li><blockquote><p>ביום הושענא רבה יקרא פרשת וזאת הברכה. ואם קרא ביום שמיני עצרת לא הפסיד | <li><blockquote><p>ביום הושענא רבה יקרא פרשת וזאת הברכה. ואם קרא ביום שמיני עצרת לא הפסיד (משנ"ב).</p></blockquote></li></ol> | ||
=== ❖ הפטרה === | === ❖ הפטרה === | ||
◄ '''מרדכי: | '''''◄''''' מרדכי: אין צורך לקרוא הפטרה ולא את הפרשה של מנחה. | ||
◄ '''תרומת הדשן: | '''''◄''''' תרומת הדשן: נהגו לקרוא גם את ההפטרה. | ||
<blockquote>☜ | <blockquote>☜ רמ"א: לא צריך לקרוא, ונהגו לקרוא. | ||
⤶ כדי שאם יקראו לו למחר להפטיר יהיה בקי בקריאה<ref>מטעם זה כתב בקצות השולחן (עב' בדה"ש יב) שאם כבר קראו את ההפטרה, אין צורך לקרוא את | ⤶ כדי שאם יקראו לו למחר להפטיר יהיה בקי בקריאה<ref>מטעם זה כתב '''בקצות השולחן''' (עב' בדה"ש יב) שאם כבר קראו את ההפטרה, אין צורך לקרוא את ההפטרה בעצמו.</ref>. (משא"כ בקריאת היו"ט, החזן הוא הקורא (מג"א)). | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
רמ"א: בשבת שיש בה חתן (ונהגו לקרוא לו הפטרת שוש אשיש) יקראו את הפטרת השבת המקורית. | |||
<blockquote>⤶ בשבת של ארבע פרשיות יקרא ההפטרה של ארבע פרשיות | <blockquote>⤶ בשבת של ארבע פרשיות יקרא ההפטרה של ארבע פרשיות (משנ"ב). | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:18, 22 בדצמבר 2020
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז | דין קריאת יו"ט והפטרה[עריכה]
תרומת הדשן ☜ ושו"ע: אין צורך לקרוא את פרשיית יו"ט. (אמנם לפירוש ר"ח אפשר שצריך).
⤶ שהרי קרא כבר בשבת של אותה פרשה (משנ"ב).
ביום הושענא רבה יקרא פרשת וזאת הברכה. ואם קרא ביום שמיני עצרת לא הפסיד (משנ"ב).
❖ הפטרה[עריכה]
◄ מרדכי: אין צורך לקרוא הפטרה ולא את הפרשה של מנחה.
◄ תרומת הדשן: נהגו לקרוא גם את ההפטרה.
☜ רמ"א: לא צריך לקרוא, ונהגו לקרוא.
⤶ כדי שאם יקראו לו למחר להפטיר יהיה בקי בקריאה[1]. (משא"כ בקריאת היו"ט, החזן הוא הקורא (מג"א)).
רמ"א: בשבת שיש בה חתן (ונהגו לקרוא לו הפטרת שוש אשיש) יקראו את הפטרת השבת המקורית.
⤶ בשבת של ארבע פרשיות יקרא ההפטרה של ארבע פרשיות (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ מטעם זה כתב בקצות השולחן (עב' בדה"ש יב) שאם כבר קראו את ההפטרה, אין צורך לקרוא את ההפטרה בעצמו.