חסידות ניעז'ין: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "חסידות חב"ד ניעז'ין נוסדה ע"י רבי ישראל נח שניאורסון לאחר פטירת אביו רבי מנחם מנדל שני...") |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
חסידות חב"ד | '''חסידות ניעז'ין''' היא ענף של [[חסידות חב"ד]] שהוקמה ע"י [[ישראל נח שניאורסון]] (ה'תקע"ה - י"ז ניסן ה'תרמ"ג) בן הצמח צדק. | ||
הענף הוקם בעקבות הסתלקות [[רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק]]. | |||
==תולדות החסידות== | |||
בי"ג ב[[ניסן]] ה'תרכ"ו הסתלק [[רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק]]. | |||
הצמח צדק כתב בצוואתו שכל בניו ישמשו כאדמו"רים ויאמרו מאמרי חסידות בליובאוויטש, וכך היה בהתחלה, אך מספר שבועות לאחר התסלקותו של הצ"צ החלה תעמולה מצד מעריציו של בנו השני של הצ"צ, [[המהרי"ל מקאפוסט]] שיכתירו אותו כממשיך דרכו של אביו הצ"צ. ולאחר שעשו [[בית דין]] מיוחד שדן את מי להכתיר כממשיך דרכו החליט הבית דין ש[[רבי שמואל שניאורסון]] שהיה הצעיר מבני הצ"צ, ישמש כממשיך דרכו של [[רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק]]. הך לא כולם קיבלו את ההחלטה והוקמו שלושה ענפים של [[חסידות חב"ד]]: קאפוסט, לאדי וניעז'ין. | |||
חסידות קאפוסט הוקמה בשנת ה'תרכ"ו ע"י המהרי"ל אבל המהרי"ד מלאדי (חיים שניאור זלמן) והמהרי"ן מניעז'ין (ישראל נח) נשארו בליובאוויטש עוד שנתיים ובשנת תרכ"ח כל אחד מהם הקים ענף חסידית של [[חסידות חב"ד]]. | |||
החסידות התקיימה 15 שנה, עד שנת ה'תרמ"ג שאז נפטר המהרי"ן והרבה מחסידי ניעז'ין עברו ל[[שלמה זלמן שניאורסון|רש"ז]] שהנהיג את [[חסידות קאפוסט]] אז וכך התפרקה החסידות. | |||
==אדמו"רי החסידות== | |||
*'''[[ישראל נח שניאורסון]]'''- הקים את חסידות ניעז'ין, בשנת ה'תרמ"ג נפטר ואז רבים מחסידו עברו ל[[חסידות קאפוסט]] והתפרקה החסידות. | |||
{{חצרות חסידיות}} | {{חצרות חסידיות}} | ||
גרסה אחרונה מ־06:02, 15 בפברואר 2021
|
|
חסידות ניעז'ין היא ענף של חסידות חב"ד שהוקמה ע"י ישראל נח שניאורסון (ה'תקע"ה - י"ז ניסן ה'תרמ"ג) בן הצמח צדק.
הענף הוקם בעקבות הסתלקות רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק.
תולדות החסידות[עריכה]
בי"ג בניסן ה'תרכ"ו הסתלק רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק.
הצמח צדק כתב בצוואתו שכל בניו ישמשו כאדמו"רים ויאמרו מאמרי חסידות בליובאוויטש, וכך היה בהתחלה, אך מספר שבועות לאחר התסלקותו של הצ"צ החלה תעמולה מצד מעריציו של בנו השני של הצ"צ, המהרי"ל מקאפוסט שיכתירו אותו כממשיך דרכו של אביו הצ"צ. ולאחר שעשו בית דין מיוחד שדן את מי להכתיר כממשיך דרכו החליט הבית דין שרבי שמואל שניאורסון שהיה הצעיר מבני הצ"צ, ישמש כממשיך דרכו של רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק. הך לא כולם קיבלו את ההחלטה והוקמו שלושה ענפים של חסידות חב"ד: קאפוסט, לאדי וניעז'ין.
חסידות קאפוסט הוקמה בשנת ה'תרכ"ו ע"י המהרי"ל אבל המהרי"ד מלאדי (חיים שניאור זלמן) והמהרי"ן מניעז'ין (ישראל נח) נשארו בליובאוויטש עוד שנתיים ובשנת תרכ"ח כל אחד מהם הקים ענף חסידית של חסידות חב"ד.
החסידות התקיימה 15 שנה, עד שנת ה'תרמ"ג שאז נפטר המהרי"ן והרבה מחסידי ניעז'ין עברו לרש"ז שהנהיג את חסידות קאפוסט אז וכך התפרקה החסידות.
אדמו"רי החסידות[עריכה]
- ישראל נח שניאורסון- הקים את חסידות ניעז'ין, בשנת ה'תרמ"ג נפטר ואז רבים מחסידו עברו לחסידות קאפוסט והתפרקה החסידות.