רבי יהודה אסאד: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Asad.jpg|שמאל|ממזוער|200px| רבי יהודה אסאד]] | |||
'''רבי יהודה אסאד''' ('''מהרי"א אסאד''') היה רבה של סרדהלי (סערדהאלי) ומגדולי רבני הונגריה. נודע במלחמתו החריפה ב[[תנועת ההשכלה]] וב[[רפורמים]]. | '''רבי יהודה אסאד''' ('''מהרי"א אסאד''') היה רבה של סרדהלי (סערדהאלי) ומגדולי רבני הונגריה. נודע במלחמתו החריפה ב[[תנועת ההשכלה]] וב[[רפורמים]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת תקנ"ז בעיירה אסאד הסמוכה לבודפסט לרבי ישראל, חייט העיירה. אביו נפטר בהיותו בן עשר, ואמו שלחה אותו ללמוד בישיבתו של רבי פאלק ביכלר מסודיעץ, על מנת שילמד הלכות [[שחיטה]] שיוכל להתפרנס מהן. אולם הרב ביכלר שזיהה את כשרונותיו ואת הפוטנציאל הטמון בו גידלו בביתו ולימדו. בהמשך שלח אותו רבו ללמוד בישיבתו אחיו ר' אהרן ביכלר שהיה אב"ד בסרדהלי. ר' יהודה למד שם תקופה קצרה, ועבר ללמוד בישיבתו של [[רבי מרדכי בנעט]] בניקלשבורג. תוך זמן לא רב מינה הרב בנעט את רבי יהודה למגיד שיעור בישיבה, וחיזקו אל מול תלמידים שקינאו בו בשל כך. בניקלשבורג החל לנהוג במנהגי קדשוה ופרישות, ומיעט בשינה ובאכילה. הוא נשא את אסתר, בו של ר' מאיר אבאנני, וחזר לסרדהלי, שם ישב ולמד בשקידה רבה. בדרכו מניקלשבורג לסרדהלי עבר בפרשבורג ונפגש עם ה[[חתם סופר]], שהתפעל מאד מידיעותיו וחריפותו. רב העיר ר' אהרן ביכלר רצה למנותו למשרת מורה צדק בעיר, אולם המינוי התבצע בפועל רק לאחר שהחתם סופר שלח מכתב תמיכה בר' יהודה, מפני שהיו בעיר עוד שני תלמידי חכמים שחלק מאנשי הקהילה תמכו בהם. לאחר 5 שנים התבקש לכהן כרב קהילת רעטה, והוא נאות בתנאי שהקהילה תממן אחזקת שישה בחורים שיוכל ללמדם. הוא התאונן בפני החתם סופר על כך שישיבתו כוללת תשעה תלמידים (שלושה באו איתו מסרדהלי), והחתם סופר ברכו שהישיבה תגדל. ואכן. תוך זמן קצר באו תלמידים רבים לרעטה ללמוד עמו. לאחר ארבע שנים פנו אליו מקהילת ניישטאט שיכהן כרבם תחת [[הרב דוד דייטש]] שנפטר והוא נאות לבקשתם, אולם רבו ר' מרדכי בנעט נגלה אליו החלום והזהירו שלא יקבל אל עצמו את המינוי. לאחר תקופה קצרה עבר לכהן כרבה של סעמניץ. בדרכו עבר שוב אצל החתם סופר, וסיפר לו כי בסמניץ יושב תלמיד חכם בשם ר' הירש פופר שנוהג להתנצח עם רבני העיר ולגרם להם להכלם, ובקש ממנו ברכה שלא יבוש בהתנצחות עם ר' הירש. החתם סופר אמר לו כי " | נולד בשנת תקנ"ז בעיירה אסאד הסמוכה לבודפסט לרבי ישראל, חייט העיירה. אביו נפטר בהיותו בן עשר, ואמו שלחה אותו ללמוד בישיבתו של רבי פאלק ביכלר מסודיעץ, על מנת שילמד הלכות [[שחיטה]] שיוכל להתפרנס מהן. אולם הרב ביכלר שזיהה את כשרונותיו ואת הפוטנציאל הטמון בו גידלו בביתו ולימדו. בהמשך שלח אותו רבו ללמוד בישיבתו אחיו ר' אהרן ביכלר שהיה אב"ד בסרדהלי. ר' יהודה למד שם תקופה קצרה, ועבר ללמוד בישיבתו של [[רבי מרדכי בנעט]] בניקלשבורג. תוך זמן לא רב מינה הרב בנעט את רבי יהודה למגיד שיעור בישיבה, וחיזקו אל מול תלמידים שקינאו בו בשל כך. בניקלשבורג החל לנהוג במנהגי קדשוה ופרישות, ומיעט בשינה ובאכילה. הוא נשא את אסתר, בו של ר' מאיר אבאנני, וחזר לסרדהלי, שם ישב ולמד בשקידה רבה. בדרכו מניקלשבורג לסרדהלי עבר בפרשבורג ונפגש עם ה[[חתם סופר]], שהתפעל מאד מידיעותיו וחריפותו. רב העיר ר' אהרן ביכלר רצה למנותו למשרת מורה צדק בעיר, אולם המינוי התבצע בפועל רק לאחר שהחתם סופר שלח מכתב תמיכה בר' יהודה, מפני שהיו בעיר עוד שני תלמידי חכמים שחלק מאנשי הקהילה תמכו בהם. לאחר 5 שנים התבקש לכהן כרב קהילת רעטה, והוא נאות בתנאי שהקהילה תממן אחזקת שישה בחורים שיוכל ללמדם. הוא התאונן בפני החתם סופר על כך שישיבתו כוללת תשעה תלמידים (שלושה באו איתו מסרדהלי), והחתם סופר ברכו שהישיבה תגדל. ואכן. תוך זמן קצר באו תלמידים רבים לרעטה ללמוד עמו. לאחר ארבע שנים פנו אליו מקהילת ניישטאט שיכהן כרבם תחת [[הרב דוד דייטש]] שנפטר והוא נאות לבקשתם, אולם רבו ר' מרדכי בנעט נגלה אליו החלום והזהירו שלא יקבל אל עצמו את המינוי. לאחר תקופה קצרה עבר לכהן כרבה של סעמניץ. בדרכו עבר שוב אצל החתם סופר, וסיפר לו כי בסמניץ יושב תלמיד חכם בשם ר' הירש פופר שנוהג להתנצח עם רבני העיר ולגרם להם להכלם, ובקש ממנו ברכה שלא יבוש בהתנצחות עם ר' הירש. החתם סופר אמר לו כי "דרכו של האריה (יהודה) לנצח את הצבי (הירש)", ואכן ר' יהודה היה הראשון שלא נוצח על ידי ר' הירש. בסעמניץ כיהן כרב ו[[אב בית דין]], וכן כראש ישיבה שכללה כמאה תלמידים. במקביל, השיב תשובות לכל רחבי הונגריה ואירופה. | ||
לאחר 21 שנה ברבנות בסמניץ, התמנה לכהן כרבה של סרדהלי, אולם שוב קמו לו מתנגדים מתושבי העיר שרצו לסכל את מינויו. הוא כמעט וחזר בו מפני שלא רצה לעורר מחלוקות, אולם לאחר תמיכתו של ה[[כתב סופר]] (בנו וממשיכו של החתם סופר) הוא התמנה בשנת תרי"ג. גם את ישיבתו העביר לסרדהלי, והיא מנתה כ-150 בחורים. | לאחר 21 שנה ברבנות בסמניץ, התמנה לכהן כרבה של סרדהלי, אולם שוב קמו לו מתנגדים מתושבי העיר שרצו לסכל את מינויו. הוא כמעט וחזר בו מפני שלא רצה לעורר מחלוקות, אולם לאחר תמיכתו של ה[[כתב סופר]] (בנו וממשיכו של החתם סופר) הוא התמנה בשנת תרי"ג. גם את ישיבתו העביר לסרדהלי, והיא מנתה כ-150 בחורים. | ||
| שורה 12: | שורה 13: | ||
בנו ר' אהרן שמואל (היה אב"ד בעיר קאטה) ירש את מקומו כרבה של סרדהלי. | בנו ר' אהרן שמואל (היה אב"ד בעיר קאטה) ירש את מקומו כרבה של סרדהלי. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
* [[שו"ת]] '''יהודה יעלה''' הנקרא גם '''תשובות מהרי"א אסאד | * [[שו"ת]] '''יהודה יעלה''' הנקרא גם '''תשובות מהרי"א אסאד''' | ||
* '''חידושי מהרי"א''' על [[מסכת כתובות]] (כתב גם על מסכתות נוספות ועל הרמב"ם, אולם הכתבים אבדו ב[[שואה]]). | * '''חידושי מהרי"א''' על [[מסכת כתובות]] (כתב גם על מסכתות נוספות ועל הרמב"ם, אולם הכתבים אבדו ב[[שואה]]). | ||
* '''דברי מהרי"א'''- על התורה | * '''דברי מהרי"א'''- על התורה | ||
* '''חידושי מהרי"א'''- חידושי הלכות | * '''חידושי מהרי"א'''- חידושי הלכות ואגדות שרשם תלמידו ' יצחק הרמן. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה= | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=5557|מספר שנים=72}} | ||
{{מיון רגיל:אסאד יהודה}} | {{מיון רגיל:אסאד יהודה}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות בהונגריה]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:רבני הונגריה]] | ||
גרסה אחרונה מ־18:59, 18 במאי 2021
|
|
רבי יהודה אסאד (מהרי"א אסאד) היה רבה של סרדהלי (סערדהאלי) ומגדולי רבני הונגריה. נודע במלחמתו החריפה בתנועת ההשכלה וברפורמים.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בשנת תקנ"ז בעיירה אסאד הסמוכה לבודפסט לרבי ישראל, חייט העיירה. אביו נפטר בהיותו בן עשר, ואמו שלחה אותו ללמוד בישיבתו של רבי פאלק ביכלר מסודיעץ, על מנת שילמד הלכות שחיטה שיוכל להתפרנס מהן. אולם הרב ביכלר שזיהה את כשרונותיו ואת הפוטנציאל הטמון בו גידלו בביתו ולימדו. בהמשך שלח אותו רבו ללמוד בישיבתו אחיו ר' אהרן ביכלר שהיה אב"ד בסרדהלי. ר' יהודה למד שם תקופה קצרה, ועבר ללמוד בישיבתו של רבי מרדכי בנעט בניקלשבורג. תוך זמן לא רב מינה הרב בנעט את רבי יהודה למגיד שיעור בישיבה, וחיזקו אל מול תלמידים שקינאו בו בשל כך. בניקלשבורג החל לנהוג במנהגי קדשוה ופרישות, ומיעט בשינה ובאכילה. הוא נשא את אסתר, בו של ר' מאיר אבאנני, וחזר לסרדהלי, שם ישב ולמד בשקידה רבה. בדרכו מניקלשבורג לסרדהלי עבר בפרשבורג ונפגש עם החתם סופר, שהתפעל מאד מידיעותיו וחריפותו. רב העיר ר' אהרן ביכלר רצה למנותו למשרת מורה צדק בעיר, אולם המינוי התבצע בפועל רק לאחר שהחתם סופר שלח מכתב תמיכה בר' יהודה, מפני שהיו בעיר עוד שני תלמידי חכמים שחלק מאנשי הקהילה תמכו בהם. לאחר 5 שנים התבקש לכהן כרב קהילת רעטה, והוא נאות בתנאי שהקהילה תממן אחזקת שישה בחורים שיוכל ללמדם. הוא התאונן בפני החתם סופר על כך שישיבתו כוללת תשעה תלמידים (שלושה באו איתו מסרדהלי), והחתם סופר ברכו שהישיבה תגדל. ואכן. תוך זמן קצר באו תלמידים רבים לרעטה ללמוד עמו. לאחר ארבע שנים פנו אליו מקהילת ניישטאט שיכהן כרבם תחת הרב דוד דייטש שנפטר והוא נאות לבקשתם, אולם רבו ר' מרדכי בנעט נגלה אליו החלום והזהירו שלא יקבל אל עצמו את המינוי. לאחר תקופה קצרה עבר לכהן כרבה של סעמניץ. בדרכו עבר שוב אצל החתם סופר, וסיפר לו כי בסמניץ יושב תלמיד חכם בשם ר' הירש פופר שנוהג להתנצח עם רבני העיר ולגרם להם להכלם, ובקש ממנו ברכה שלא יבוש בהתנצחות עם ר' הירש. החתם סופר אמר לו כי "דרכו של האריה (יהודה) לנצח את הצבי (הירש)", ואכן ר' יהודה היה הראשון שלא נוצח על ידי ר' הירש. בסעמניץ כיהן כרב ואב בית דין, וכן כראש ישיבה שכללה כמאה תלמידים. במקביל, השיב תשובות לכל רחבי הונגריה ואירופה.
לאחר 21 שנה ברבנות בסמניץ, התמנה לכהן כרבה של סרדהלי, אולם שוב קמו לו מתנגדים מתושבי העיר שרצו לסכל את מינויו. הוא כמעט וחזר בו מפני שלא רצה לעורר מחלוקות, אולם לאחר תמיכתו של הכתב סופר (בנו וממשיכו של החתם סופר) הוא התמנה בשנת תרי"ג. גם את ישיבתו העביר לסרדהלי, והיא מנתה כ-150 בחורים.
מהרי"א אסאד היה ידוע כאחד מראשוני הלוחמים בתנועת ההשכלה היהודית וביחוד ברפורמים (ניאולוגים), ונחשב לאחד הלוחמים התקיפים, הנחרצים והחריפים. באחד ממכתביו הוא כותב: "חובה ומצווה מוטלת עלינו ועל כל מי אשר בשם ישראל יכונה ויראת ה' נוגע בלבו, לקרוא רדיפה מלא (מלאה)לבטל המעוררים ומנקפים נגד הדת תוה"ק אשר הנחילנו ה' מסיני... שמעו נא קדושי עליון אשר בכל עיר ועיר ואחריכם ינהו כל בית ישראל, הטו אזניכם לאמרי פי, אנכי לה' אדברה, גם אנחנו גם אתם בלכ ערי מושבותיכם נעטה כמעיל קנאת הק' צבאות, ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק ונתחזק בעד בני עמנו...". במסגרת זו, היה ממובילי המאבק נגד הקמת "הסמינר לרבנים" הניאולוגי. בפסקיו, מרבה הוא לשרש כל מנהג שדומה למנהגי הגוים[1].
מהרי"א אסאד היה בקיא בחכמת הקבלה (למרות שהסתיר את ידיעותיו בה), ולעיתים נהג לתת קמיעות לאנשים שבאו להתברך אצלו (נם הוא נהג להסתיר ואף לעיתים להכחיש זאת), וישנם סיפורים רבים על ישועות ומופתים שנעשו על ידו.
באחרית ימיו נחלש בעקבות זקנתו, ואסונות שפקדו את משפחתו (חתנו ובנו נפטרו בפרק זמן קצר). על פי ציווי הרופאים, נסע לכמה ימים למרחצאות מרפא באוסטריה, ובשובו לסרדהלי, בכ"ג בסיוון תרכ"ו, נפטר. כעשרים מגדולי דורו הספידוהו בהם מהר"ם שיק, רבי עזריאל הילדסהיימר, רבי אליעזר זוסמן סופר ועוד. בנו ר' אהרן שמואל (היה אב"ד בעיר קאטה) ירש את מקומו כרבה של סרדהלי.
ספריו[עריכה]
- שו"ת יהודה יעלה הנקרא גם תשובות מהרי"א אסאד
- חידושי מהרי"א על מסכת כתובות (כתב גם על מסכתות נוספות ועל הרמב"ם, אולם הכתבים אבדו בשואה).
- דברי מהרי"א- על התורה
- חידושי מהרי"א- חידושי הלכות ואגדות שרשם תלמידו ' יצחק הרמן.
הערות שוליים
- ↑ (עוד על מאבקו בניאולוגים ראה בהקדמה לספר "דברי מהרי"א" עה"ת).
| תקופת חייו של רבי יהודה אסאד על ציר הזמן |
|---|
 |