עזרא עטייה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(הגהה ומקור)
 
(6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
נולד ב[[חלב (עיר)|חלב]] (ארם צובא) שב[[סוריה]], אז חלק מ[[האימפריה העות'מאנית]], ללאה ולרב יצחק עטייה, שניהם ממשפחות רבנים בקהילה החלבית. מצד אביו הוא צאצא של הרב שם-טוב עטייה תלמידו של הרב [[יוסף קארו]], המיוחס עד [[דוד המלך]]. ומצד אמו הוא צאצא של הרב [[אליהו שמאע הלוי]], מחבר הספר "קרבן אשֶה". הוא נולד אחרי שנים רבות שבהן התקשתה אמו להביא ילדים. מסופר כי אמו הלכה עד לעיר טדף שבצפון חלב, להתפלל בבית הכנסת של [[עזרא הסופר]] ושם נדרה שאם תיפקד ותלד בן, תקרא את שמו עזרא ותקדיש את כולו לתורה.
נולד ב[[חלב (עיר)|חלב]] היא [[ארם צובא]] שב[[סוריה]], אז חלק מ[[האימפריה העות'מאנית]], ללאה ולרב יצחק עטייה, שניהם ממשפחות רבנים בקהילה החלבית. מצד אביו הוא צאצא של הרב שם-טוב עטייה תלמידו של הרב [[יוסף קארו]], המיוחס עד [[דוד המלך]]. ומצד אמו הוא צאצא של הרב [[אליהו שמאע הלוי]], מחבר הספר "קרבן אשֶה". הוא נולד אחרי שנים רבות שבהן התקשתה אמו להביא ילדים. מסופר כי אמו הלכה עד לעיר טדף שבצפון חלב, להתפלל בבית הכנסת של [[עזרא הסופר]] ושם נדרה שאם תיפקד ותלד בן, תקרא את שמו עזרא ותקדיש את כולו לתורה.


==ילדותו==
==ילדותו==
שורה 11: שורה 11:


==כראש ישיבה==
==כראש ישיבה==
בתחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] התבקש על ידי הרב [[אברהם חיים עדס]] לעבור ל[[מצרים]] על-מנת לחמוק מגיוס לצבא העות'מאני כך שיוכל להמשיך ללמוד תורה. במצרים לימד תורה במשך שמונה שנים בישיבת "כתר תורה" ובישיבת "אהבה ואחווה". כשחזר לארץ החל ללמד ב[[ישיבת פורת יוסף]] שנוסדה ב-[[1923]] כמשגיח (תפקיד המשגיח בתקופה זו היה גם למסור שיעורים). בשנת [[1925]], לאחר מותו של ראש הישיבה, הרב רפאל שלמה לניאדו, נתמנה לראש הישיבה. הוא כיהן במשרה זו במשך 45 שנה, עד לשנת [[1970]].
בתחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] התבקש על ידי הרב [[אברהם חיים עדס]] לעבור ל[[מצרים]] על-מנת לחמוק מגיוס לצבא העות'מאני כך שיוכל להמשיך ללמוד תורה. במצרים לימד תורה במשך שמונה שנים בישיבת "כתר תורה" ובישיבת "אהבה ואחווה". כשחזר לארץ החל ללמד ב[[ישיבת עוז והדר]] שהיתה אגף לישיבת [["פורת יוסף"]] שנוסדה ב-[[1923]] על פי ציווי של מופת הדורות [[רבינו יוסף חיים]] המכונה [[הבן איש חי]], בחופף לכך החל אף לכהן בישיבת "פורת יוסף" עצמה כמשגיח (תפקיד המשגיח בתקופה זו היה גם למסור שיעורים). בשנת [[1925]], לאחר שנפטר ראש הישיבה, [[הרב רפאל שלמה לניאדו]], נתמנה לראש הישיבה. הוא כיהן במשרה זו במשך 45 שנה, עד לשנת [[1970]].
[[קובץ:פורת יוסף.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת פורת יוסף, בראשה עמד הרב]]
[[קובץ:פורת יוסף.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת פורת יוסף, בראשה עמד הרב]]
בישיבה זו העמיד תלמידים הרבה, ורבים מהם הפכו לאחר מכן להיות ראשי קהילות ב[[ישראל]], ב[[ארצות הברית]] וב[[דרום אמריקה]]. המפורסם מבין תלמידיו הוא הרב [[עובדיה יוסף]], אשר הרב עטייה שימש עבורו כאב רוחני. תלמידים מפורסמים נוספים הם: הרב [[יהודה צדקה]], הרב [[בן ציון אבא שאול]], הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[חיים דוד הלוי]], הרב [[דוד שלוש]] רבה של העיר [[נתניה]], הרב [[ציון לוי]] (הרב הראשי של [[פנמה]]), והרב [[ברוך בן-חיים]] רבה של החלבים בניו יורק.
בישיבה זו העמיד תלמידים הרבה, ורבים מהם הפכו לאחר מכן להיות ראשי קהילות ב[[ישראל]], ב[[ארצות הברית]] וב[[דרום אמריקה]]. המפורסם מבין תלמידיו בישיבת [["פורת יוסף"]] הוא הרב [[עובדיה יוסף]], אשר הרב עטייה שימש עבורו כאב רוחני. תלמידים מפורסמים נוספים הם: הרב [[יהודה צדקה]], הרב [[בן ציון אבא שאול]], הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[חיים דוד הלוי]], הרב [[דוד שלוש]] רבה של העיר [[נתניה]], הרב [[ציון לוי]] (הרב הראשי של [[פנמה]]), והרב [[ברוך בן-חיים]] רבה של החלבים בניו יורק.


הרב מונה להיות חבר בבית הדין הספרדי, תפקיד אותו מילא 20 שנה. הרב היה מקובל מאוד על הרבנים [[צבי פסח פרנק]] ו[[החזון איש]]. החזון איש אמר עליו שסברתו כשל אחד מן ה[[ראשונים]].{{מקור}} ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] הוזמן להיות חבר ב[[מועצת גדולי התורה]], אך לא הרגיש בנוח בתוך המועצה כיוון שדיברו שם ביידיש, שפה שהוא לא הבין, ואף על פי שהרב עובדיה שהגיע עמו למועצה ביקש מהם שידברו בעברית הם סירבו.
הרב מונה להיות חבר בבית הדין הספרדי, תפקיד אותו מילא 20 שנה. הרב היה מקובל מאוד על הרבנים [[צבי פסח פרנק]] ו[[החזון איש]]. החזון איש אמר שכאשר ביקר בישיבתו ראה אצלו תלמיד שסברתו כשל אחד מן ה[[ראשונים]]<ref>יעויין במפתחות לספר "[[תפארת ציון]]" - הספדים וכן זכר לדבר [[יביע אומר]] חלק ט', סיום ההערות על שו"ת "[[אור לציון]]" ח"ב, לתלמיד הרב עזרא עטייה הפוסק [[הרב בן ציון אבא שאול]] שכלפיו הדבר נאמר.</ref>. ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] הוזמן להיות חבר ב[[מועצת גדולי התורה]], אך לא הרגיש בנוח בתוך המועצה כיוון שדיברו שם ביידיש, שפה שהוא לא הבין, ואף על פי שהרב עובדיה שהגיע עמו למועצה ביקש מהם שידברו בעברית הם סירבו.


נפטר במוצאי ל"ג בעומר, [[י"ט באייר]] [[תש"ל]] (1970). הוא נטמן ב[[הר המנוחות]] ב[[גבעת שאול]] ב[[ירושלים]]. השאיר אחריו שישה בנים ובת אחת. אחד מבניו, הרב [[דוד עטייה]], היה חבר בבית הדין בירושלים והקים בית מדרש לזכרו בשם "היכל עזרא".
נפטר במוצאי ל"ג בעומר, [[י"ט באייר]] [[תש"ל]] (1970). הוא נטמן ב[[הר המנוחות]] ב[[גבעת שאול]] ב[[ירושלים]]. השאיר אחריו שישה בנים ובת אחת. אחד מבניו, הרב [[דוד עטייה]], היה חבר בבית הדין בירושלים והקים בית מדרש לזכרו בשם "היכל עזרא".
שורה 22: שורה 22:


==מתלמידיו==
==מתלמידיו==
* הרב [[עובדיה יוסף]]
'''החל בישיבת "עוז והדר" וכלה בישיבת "פורת יוסף":'''
* הרב [[דוד שלוש]]
* [[הרב בן ציון אטון (הראשון)]] נשיא [[ישיבת ראשית חכמה]]
* הרב [[מרדכי אליהו]]
* [[הרב נתן סאלם]]
* הרב [[חיים דוד הלוי]]
* [[הרב דוד פארדו]]
* הרב [[בן ציון אבא שאול]]
* [[הרב יצחק כדורי]] ראש ישיבות [[בית אל]] ו[[נחלת יצחק]]
* הרב [[יהודה צדקה]]
* [[הרב ה"תולדות אהרן ומשה" ציון יצחק חכם ברוך מעלם]]
* הרב [[ציון לוי]] רבה של [[פנמה]]
* [[הרב יהודה צדקה]] ראש [[ישיבת פורת יוסף]]
* הרב [[ברוך בן חיים]] רבה של החלבים בניו יורק.
* [[הרב בן ציון אבא שאול]] ראש [[ישיבת פורת יוסף]]
* הרב [[עזרא בצרי]]
* [[הרב שבתי אטון]] ראש [[ישיבת ראשית חכמה]]
* הרב [[שלמה בן שמעון (רב)|שלמה בן שמעון]]
* [[הרב ברוך בן חיים]] רבה של החלבים בניו יורק.
* הרב [[משה צדקה]]
* [[הרב עובדיה יוסף]]
* הרב [[ניסים בן שמעון]]
* [[הרב מרדכי אליהו]]
* הרב [[אליהו בן חיים]] ([[ניו יורק]])
* [[הרב ציון לוי]] רבה של [[פנמה]]
* הרב [[יחזקאל סיטון]]
* [[הרב משה צדקה]] ראש ישיבת [[פורת יוסף]]
* הרב [[יצחק אבא שאול]]
* [[הרב יעקב טופיק אביעזרי]] רב העיר ביתר עלית
* הרב [[אברהם טופיק]]
* [[הרב דוד שלוש]]
* הרב [[יעקב טופיק אביעזרי]] רב העיר ביתר עלית
* [[הרב אברהם שלוש]]
* הרב [[דוד צדקה]]
* [[הרב חיים דוד הלוי]]
* [[הרב ציון הכהן זנגי]] מראשי ישיבת [[פורת יוסף]] קטמונים
* [[הרב שלמה בן שמעון (רב)|שלמה בן שמעון]]
* [[הרב דוד צדקה]] רבה של [[פרדס חנה]]
* [[הרב ניסים בן שמעון]]
* [[הרב אליהו בן חיים]] ([[ניו יורק]])
* [[הרב יחזקאל סיטון]]
* [[הרב יצחק אבא שאול]]
* [[הרב אברהם טופיק]]
* [[הרב עזרא בצרי]]
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1887|מספר שנים=83}}
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1887|מספר שנים=83}}



גרסה אחרונה מ־10:40, 6 בינואר 2022

מתוך הויקיפדיה העברית: הרב עזרא עטייה (י"ז בשבט ה'תרמ"ז - י"ט באייר ה'תש"ל, 11 בפברואר 1887 - 25 במאי 1970) היה ראש ישיבת פורת יוסף.

ביוגרפיה[עריכה]

נולד בחלב היא ארם צובא שבסוריה, אז חלק מהאימפריה העות'מאנית, ללאה ולרב יצחק עטייה, שניהם ממשפחות רבנים בקהילה החלבית. מצד אביו הוא צאצא של הרב שם-טוב עטייה תלמידו של הרב יוסף קארו, המיוחס עד דוד המלך. ומצד אמו הוא צאצא של הרב אליהו שמאע הלוי, מחבר הספר "קרבן אשֶה". הוא נולד אחרי שנים רבות שבהן התקשתה אמו להביא ילדים. מסופר כי אמו הלכה עד לעיר טדף שבצפון חלב, להתפלל בבית הכנסת של עזרא הסופר ושם נדרה שאם תיפקד ותלד בן, תקרא את שמו עזרא ותקדיש את כולו לתורה.

ילדותו[עריכה]

בילדותו התחנך בעיר חלב אצל הרב יהודה (אצלאן) עטייה והרב שאול מטלוב עבאדי. כבר בגיל צעיר ייעדו הרב אצלאן לגדולות והחל ללמדו מסכתות קשות בש"ס. המשפחה עלתה לארץ כאשר היה הרב בגיל 16. על אף המצב הכלכלי הקשה ביותר של המשפחה לא נשלח הרב עזרא לעבוד לפרנסת הבית, בשל הבטחת אמו להקדיש אותו לתורה. הרבנים עזרא הררי רפול, שלום הדאיה ואברהם חיים עדס התחייבו לתמוך בו כלכלית בעזרת עשירי הקהילה החלאבית, על מנת שימשיך לדבוק בתורה.

בחרותו[עריכה]

הרב עטייה נודע בהתמדתו. הרב יצחק ניסים, הרב הראשי לישראל לשעבר, סיפר כי הרב עזרא עטייה שימש לו כמקור השראה ללימוד בהתמדה. בשנת 1907 הוא החל ללמוד בישיבת אוהל מועד, לימים ישיבת פורת יוסף, כאשר ראשי הישיבה היו הרב רפאל שלמה לניאדו והרב יוסף ידיד הלוי. בישיבה היה נחשב לעילוי וזכה אף להיות חברותא של הרב יוסף ידיד הלוי. בשנת 1908 הוא התחתן עם בוליסה סאלם, בתו של הרב אברהם סאלם.

כראש ישיבה[עריכה]

בתחילת מלחמת העולם הראשונה התבקש על ידי הרב אברהם חיים עדס לעבור למצרים על-מנת לחמוק מגיוס לצבא העות'מאני כך שיוכל להמשיך ללמוד תורה. במצרים לימד תורה במשך שמונה שנים בישיבת "כתר תורה" ובישיבת "אהבה ואחווה". כשחזר לארץ החל ללמד בישיבת עוז והדר שהיתה אגף לישיבת "פורת יוסף" שנוסדה ב-1923 על פי ציווי של מופת הדורות רבינו יוסף חיים המכונה הבן איש חי, בחופף לכך החל אף לכהן בישיבת "פורת יוסף" עצמה כמשגיח (תפקיד המשגיח בתקופה זו היה גם למסור שיעורים). בשנת 1925, לאחר שנפטר ראש הישיבה, הרב רפאל שלמה לניאדו, נתמנה לראש הישיבה. הוא כיהן במשרה זו במשך 45 שנה, עד לשנת 1970.

קובץ:פורת יוסף.JPG
ישיבת פורת יוסף, בראשה עמד הרב

בישיבה זו העמיד תלמידים הרבה, ורבים מהם הפכו לאחר מכן להיות ראשי קהילות בישראל, בארצות הברית ובדרום אמריקה. המפורסם מבין תלמידיו בישיבת "פורת יוסף" הוא הרב עובדיה יוסף, אשר הרב עטייה שימש עבורו כאב רוחני. תלמידים מפורסמים נוספים הם: הרב יהודה צדקה, הרב בן ציון אבא שאול, הרב מרדכי אליהו, הרב חיים דוד הלוי, הרב דוד שלוש רבה של העיר נתניה, הרב ציון לוי (הרב הראשי של פנמה), והרב ברוך בן-חיים רבה של החלבים בניו יורק.

הרב מונה להיות חבר בבית הדין הספרדי, תפקיד אותו מילא 20 שנה. הרב היה מקובל מאוד על הרבנים צבי פסח פרנק והחזון איש. החזון איש אמר שכאשר ביקר בישיבתו ראה אצלו תלמיד שסברתו כשל אחד מן הראשונים[1]. בשנות ה-40 הוזמן להיות חבר במועצת גדולי התורה, אך לא הרגיש בנוח בתוך המועצה כיוון שדיברו שם ביידיש, שפה שהוא לא הבין, ואף על פי שהרב עובדיה שהגיע עמו למועצה ביקש מהם שידברו בעברית הם סירבו.

נפטר במוצאי ל"ג בעומר, י"ט באייר תש"ל (1970). הוא נטמן בהר המנוחות בגבעת שאול בירושלים. השאיר אחריו שישה בנים ובת אחת. אחד מבניו, הרב דוד עטייה, היה חבר בבית הדין בירושלים והקים בית מדרש לזכרו בשם "היכל עזרא".

ספרי החידושים והשו"ת של הרב היו בספרייה בישיבת פורת יוסף, והם אבדו בנפול הישיבה בשנת 1948, במלחמת השחרור. בשנת תשכ"ח קיבל פרס כבוד מטעם פרס הרב קוק.

מתלמידיו[עריכה]

החל בישיבת "עוז והדר" וכלה בישיבת "פורת יוסף":

תקופת חייו של עזרא עטייה על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

לקריאה נוספת[עריכה]

  • Aleppo City of Scholars - Artscroll Sephardic Heritage Series
  • המורה, מירי פאר.
  • "האיש על העדה", מאת נכדו יהודה עטיה, אייר תשע"א

קישורים חיצוניים[עריכה]

הקודם:
הרב רפאל שלמה לניאדו
ראש ישיבת פורת יוסף הבא:
הרבנים בן ציון אבא שאול ויהודה צדקה
  1. יעויין במפתחות לספר "תפארת ציון" - הספדים וכן זכר לדבר יביע אומר חלק ט', סיום ההערות על שו"ת "אור לציון" ח"ב, לתלמיד הרב עזרא עטייה הפוסק הרב בן ציון אבא שאול שכלפיו הדבר נאמר.