פרשני:אגרות הראיה: אגרת רז: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added igrut reaya.) |
(←האגרת: ר"ת, השלמת תווים חסרים) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.''' | |||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
ב | ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ט' תמוז תרס"ט. | ||
שלו' וברכה מקודש לכבוד הרב הגאון האמיתי | |||
שלו' מרדכי שליט | שלו' וברכה מקודש לכבוד הרב הגאון האמיתי מאיר עיני חכמים פה"ד מו"ה | ||
אחדשה | שלו' מרדכי שליט"א הגאבד"ק ברעזאן יצ"ו. | ||
גיה | |||
למען ידע כתר | אחדשה"ט באה"ר, | ||
ראשית דבר לא התרתי חלילה שום דבר חדש בכלל, וק | |||
בזה אפילו פסיעה אחת נגד דעתו של כמ | גיה"ק דהדר"ג ע"ד השמיטה הגיעני כעת. ואבאר בזה בקצרה תוכן הענין | ||
היינו בעצה אחת בזה ודברנו במכתבים ביסוד הענין בעוד שהייתי בחו | למען ידע כתר"ה את הדבר בפרטיות. | ||
דף 258 | |||
לכ | ראשית דבר לא התרתי חלילה שום דבר חדש בכלל, וק"ו שלא הלכתי | ||
בזה אפילו פסיעה אחת נגד דעתו של כמ"ח הגז"ל, שבשמיטה העברה, נבּדל לחטו"א, | |||
היינו בעצה אחת בזה ודברנו במכתבים ביסוד הענין בעוד שהייתי בחו"ל. ואגיד | |||
דף 258@ | |||
לכ"ג קושט דברי אמת, שכתב אלי אז<ref>ע' נוספות שבסוף הספר.</ref>, שאף שבעת שהי' בחו"ל, והי' רחוק | |||
ממקום המעשה ולא ידע את גודל הדוחק וחרבן הישוב וסכנת נפשות התלוי בענין | ממקום המעשה ולא ידע את גודל הדוחק וחרבן הישוב וסכנת נפשות התלוי בענין | ||
השמיטה אם לא נעשה כפי איזה דרך של היתר, ויותר מזה חורבן היהדות ופריקת | השמיטה אם לא נעשה כפי איזה דרך של היתר, ויותר מזה חורבן היהדות ופריקת | ||
עול התורה בכלל שיצמח מזה ח | עול התורה בכלל שיצמח מזה ח"ו, כי הפוקרים רוצים דוקא, שיצאו הרבנים באיסור, | ||
ויהי' להם מזה נצחון גדול, ויראו לכל שאם ישמעו להרבנים תחרב הארץ וישמו | ויהי' להם מזה נצחון גדול, ויראו לכל שאם ישמעו להרבנים תחרב הארץ וישמו | ||
השדות והכרמים, ויתפסקו כל חיבורי המסחרים מהיינות ותפוחי הזהב וכל יתר | השדות והכרמים, ויתפסקו כל חיבורי המסחרים מהיינות ותפוחי הזהב וכל יתר | ||
יבול הארץ, שכל חיי הישוב ממש תלויים בהם, ויוכלו עי | יבול הארץ, שכל חיי הישוב ממש תלויים בהם, ויוכלו עי"ז להרים קרן בגאוה | ||
לפרוק מעליהם את העול של כל המצות התלויות בארץ, שהננו עומדים בעה | לפרוק מעליהם את העול של כל המצות התלויות בארץ, שהננו עומדים בעה"י | ||
על המשמר בכל עז לחזקם ולהקימם כתרומ | על המשמר בכל עז לחזקם ולהקימם כתרומ"ע וכלאים וכיו"ב, - עכ"פ מרחוק | ||
כששמע את טענת האוסרים והמתירים היתה דעתו וכן דעתי אז נוטה להאוסרים. | כששמע את טענת האוסרים והמתירים היתה דעתו וכן דעתי אז נוטה להאוסרים. | ||
והוינן נקטין בדעתין טובא על המתירים. אמנם כאשר בא לארץ, וראה הכל | והוינן נקטין בדעתין טובא על המתירים. אמנם כאשר בא לארץ, וראה הכל | ||
בעיניו שהוא ממש דבר שאי אפשר הוא כלל להעלות על הדעת, שלא יעשה שום | בעיניו שהוא ממש דבר שאי אפשר הוא כלל להעלות על הדעת, שלא יעשה שום | ||
תיקון על ענין קיום השמיטה, עד אשר ירחם ד' את עמו ולא יהיו עוד תלויים בעניני | תיקון על ענין קיום השמיטה, עד אשר ירחם ד' את עמו ולא יהיו עוד תלויים בעניני | ||
מסחרים של חו | מסחרים של חו"ל. ולא לחסדי נדיבים, כ"א ישבעו מפרי אדמת הקודש אכול | ||
ושבע, ושנה הששית תעשה את תבואתה לשלש השנים, כדבר ד' אשר נאמן. אף | ושבע, ושנה הששית תעשה את תבואתה לשלש השנים, כדבר ד' אשר נאמן. אף | ||
שהלב כואב הרבה על כל מה שאנחנו זקוקים לזה מ | שהלב כואב הרבה על כל מה שאנחנו זקוקים לזה מ"מ ההכרח לא יגונה, והננו | ||
מוכרחים להכנס בפרצה דחוקה, ולסמוך על דרכי היתר שיש להם סמוכין שכבר | מוכרחים להכנס בפרצה דחוקה, ולסמוך על דרכי היתר שיש להם סמוכין שכבר | ||
נתבררו ע | נתבררו ע"י כל העוסקים בזה, עד אשר אין מה לחדש בפרטיהם דבר כמעט. וכן | ||
עבד עובדא והסכים, ע | עבד עובדא והסכים, ע"י הרב המנוח ר"נ{{אג|[אולי כדאי לבדוק מה שמו]}} הירץ ז"ל שהי' רב פעה"ק, אז על סדרי | ||
ההיתר, שהיו נהוגים ובאים בשמיטות שעברו, ע | ההיתר, שהיו נהוגים ובאים בשמיטות שעברו, ע"פ הוראת הגאונים, שהיו מהם | ||
מחמירים ומהם מקילים. המחמירים הורו להתיר, אחר המכירה לזמן, לישמעאל, | מחמירים ומהם מקילים. המחמירים הורו להתיר, אחר המכירה לזמן, לישמעאל, | ||
דוקא את העבודות דרבנן ע | דוקא את העבודות דרבנן ע"י ישראל, ואת העבודות שהן מה"ת שיעשו ע"י | ||
נכרים דוקא, והמקילים הקילו גם את ארבע המלאכות שהן מה | נכרים דוקא, והמקילים הקילו גם את ארבע המלאכות שהן מה"ת ע"י ישראל, | ||
כשהדבר נדחק וא | כשהדבר נדחק וא"א ע"י נכרים. והוא ז"ל הלך בדרך המיצוע, והסכים להתיר אך | ||
המלאכות דרבנן ע | המלאכות דרבנן ע"י ישראל היכא דא"א, ואת המלאכות שהן מה"ת יעשו ע"י | ||
נכרים, רק בחרישה כשהי' שעה | נכרים, רק בחרישה כשהי' שעה"ד צדד להתיר ע"י ישראל, מפני המחלוקת הידועה | ||
בדברי הראשונים, אם חרישה היא מאיסורי תורה בשביעית באיסורי עשה או | בדברי הראשונים, אם חרישה היא מאיסורי תורה בשביעית באיסורי עשה או | ||
רק מד | רק מד"ס ככל התולדות. וכתב לי אז בשם הרב רנ"ה{{אג|[ר"נ הירץ]}} ז"ל הנ"ל, שהי' איש צדיק | ||
וישר וגדול בתורה ומקושר מאד להגאון ר' יהושע ליב מבריסק זצ | וישר וגדול בתורה ומקושר מאד להגאון ר' יהושע ליב מבריסק זצ"ל, שכן | ||
הסכים על ידו בשביעית שלפני פנינו הגאון הרי | הסכים על ידו בשביעית שלפני פנינו הגאון הרי"ל{{אג|[הר ר' יהושע ליב]}} הנ"ל ז"ל, אחרי רואו את | ||
גודל הלחץ והאי-אפשריות שיש בזה. וכן נעשה בשופי בשמיטות שעברו, אמנם | גודל הלחץ והאי-אפשריות שיש בזה. וכן נעשה בשופי בשמיטות שעברו, אמנם | ||
בכל פעם הי' בהסכמה שהיא רק הוראת שעה. ובצפייתנו הננו מצפים לישועת ד' | בכל פעם הי' בהסכמה שהיא רק הוראת שעה. ובצפייתנו הננו מצפים לישועת ד' | ||
על עמו ונחלתו, שלא נצטרך לבא לידי מדה זו להפקיע מאתנו חובת קדושת | על עמו ונחלתו, שלא נצטרך לבא לידי מדה זו להפקיע מאתנו חובת קדושת | ||
שביעית ולהכנם בהיתר נדחק שכמותו. | שביעית ולהכנם בהיתר נדחק שכמותו. | ||
ואנכי הצעיר, אשר מאת ד' היתה זאת, שהוטלה עלי משא עבודת הקודש של | ואנכי הצעיר, אשר מאת ד' היתה זאת, שהוטלה עלי משא עבודת הקודש של | ||
הישוב, כאשר שמתי אל לבי כי יקרבו הימים ושאלת השמיטה תהי'<ref>נחסרו שתי מילות בהעתק כי | הישוב, כאשר שמתי אל לבי כי יקרבו הימים ושאלת השמיטה תהי'<ref>נחסרו שתי מילות בהעתק כי"ק.</ref>, וראיתי | ||
שאם לא יעשה שום תיקון לא יהיו בני הישוב בכללותם זקוקים כלל להוראת | שאם לא יעשה שום תיקון לא יהיו בני הישוב בכללותם זקוקים כלל להוראת | ||
דף 259 | דף 259@ | ||
חכמים, כי ההיתר אשר נתפשט זה שלש שמיטות קנה לו זכות אזרח, וגדולה חזקה, | חכמים, כי ההיתר אשר נתפשט זה שלש שמיטות קנה לו זכות אזרח, וגדולה חזקה, | ||
ורבים הם בני תורה בכל מושבה, שיודעים את כל מה שנאמר בזה ועל מה אדני | ורבים הם בני תורה בכל מושבה, שיודעים את כל מה שנאמר בזה ועל מה אדני | ||
ההיתר הטבעו<ref>נחסרו כאן איזו שורות בהעתק כי | ההיתר הטבעו<ref>נחסרו כאן איזו שורות בהעתק כי"ק.</ref> – – | ||
בלא פרסום גדול, ועם זה הנני מתאמץ בעה | בלא פרסום גדול, ועם זה הנני מתאמץ בעה"י לפעול אצל כל יחיד ויחיד הבא | ||
לידי, למעט בעבודות בכל מה דאפשר, שלא תשתכח תורת שביעית, ויהי' רשומה | לידי, למעט בעבודות בכל מה דאפשר, שלא תשתכח תורת שביעית, ויהי' רשומה | ||
ניכר עלינו על אדמת הק'. והנה בעצם הענין, שבשעה | ניכר עלינו על אדמת הק'. והנה בעצם הענין, שבשעה"ד נורא כזה, שממש | ||
בכללותו יש בו סכנת נפשות, שנכון לגבב | בכללותו יש בו סכנת נפשות, שנכון לגבב קוּלות ולסמוך אפילו על יחידים, הוא | ||
דבר פשוט שא | דבר פשוט שא"צ לפנים. ואפילו אם היו נוהגים כהרז"ה{{אג|[אולי כדאי להוסיף מקור]}} לבדו, ע"פ דעתו, שבזה"ז | ||
אחר שנתבטל מנין יובלות אין כאן שביעית אפילו מדרבנן, והיו אומרים כדאי | אחר שנתבטל מנין יובלות אין כאן שביעית אפילו מדרבנן, והיו אומרים כדאי | ||
הוא הרז | הוא הרז"ה לסמוך עליו בשעה"ד, ובפרט שהוא ז"ל לא הי' יחיד בדבר כ"א כת | ||
חכמים היו שהיו סוברים כן, כדמוכח לשון הר | חכמים היו שהיו סוברים כן, כדמוכח לשון הר"נ בגיטין שם<ref>פרק ד', בענין שמיטת כספים.</ref>, בודאי לא הי' יכולת | ||
בידינו למחות בהם. והשגותיו של הרמב | בידינו למחות בהם. והשגותיו של הרמב"ן על הרז"ה שערי תירוצים לא ננעלו | ||
בפניהן. ואם לא הי' הענין כ | בפניהן. ואם לא הי' הענין כ"כ נוגע לפקו"נ ומניעת חרבן אה"ק והגברת ידם | ||
של פריצי עמנו, שהם חפצים דוקא שיצא הדבר ע | של פריצי עמנו, שהם חפצים דוקא שיצא הדבר ע"פ הרבנים באיסור, ואז יראו | ||
איך אין שומעין לרבני הדור, ויהיו מונים אותנו שרבני דור העבר הגאונים | איך אין שומעין לרבני הדור, ויהיו מונים אותנו שרבני דור העבר הגאונים | ||
המפורסמים ז | המפורסמים ז"ל ידעו יותר לדאוג בעד הישוב מגדולי דור זה, ויהי' להם קרנים | ||
לנגח את הכל, - אם לא הי' כ | לנגח את הכל, - אם לא הי' כ"ז הי' בודאי ראוי לפני להתרחק כמטחוי קשת | ||
מכל הענין, ולא להכנים ראש בין ההרים. אבל מאחר שהדבר אי אפשר, ולאגד | מכל הענין, ולא להכנים ראש בין ההרים. אבל מאחר שהדבר אי אפשר, ולאגד | ||
את הדעות קשה מאד, ביחוד במכתבים ממרחקים, שיסוד הכל תלוי בידיעה בפנימיות | את הדעות קשה מאד, ביחוד במכתבים ממרחקים, שיסוד הכל תלוי בידיעה בפנימיות | ||
במצב הישוב החמרי והרוחני, ע | במצב הישוב החמרי והרוחני, ע"כ הננו מוכרחים לצדד כל הצדדים כדי לעשות | ||
את הענין באופן השומר את יסוד הישוב וקדושת תוה | את הענין באופן השומר את יסוד הישוב וקדושת תוה"ק וכבודה, ונתינת מקום | ||
לפקוח על כל דרכי התורה והמצוה באה | לפקוח על כל דרכי התורה והמצוה באה"ק לזמן ההוה ולהבא בעה"י. גם בעיקר | ||
יסוד מניעת הספק בשנת השמיטה, ודאי א | יסוד מניעת הספק בשנת השמיטה, ודאי א"א לומר שאין לצרפה כלל במקום | ||
נדחק כנ | נדחק כנ"ד, שאע"פ שכתב הרמב"ם<ref>הלכות שמיטה פרק י.</ref>, שקבלת הגאונים מכרעת מ"מ הלא דעתו | ||
בעצם איננה כן, ואיך לא תעלה דעתו ז | בעצם איננה כן, ואיך לא תעלה דעתו ז"ל אפילו לספק. ובעל כפתור ופרח, שהי' | ||
מבאי הארץ, העיד שהיו נוהגים בימיו בארץ ישראל עצמה ספק, והיו מי שעושים | מבאי הארץ, העיד שהיו נוהגים בימיו בארץ ישראל עצמה ספק, והיו מי שעושים | ||
כשנה זו ואחרים בשנה אחרת, אלא שחיזק את הידים שיעשה כל אחד כמנהגו, | כשנה זו ואחרים בשנה אחרת, אלא שחיזק את הידים שיעשה כל אחד כמנהגו, | ||
וכתב בפנ | וכתב בפנ"א ושאינו זורע בשמיטה שלו אע"פ שחבירו זורע אין ואל ישנה אדם | ||
מפני המחלוקת, וכתב עוד הר | מפני המחלוקת, וכתב עוד הר"ם{{אג|[למי הכוונה?]}} כבר אמר (על חשבון הגאונים), ועל זה אנו | ||
סומכים ולפי חשבון זה אנו מונים. | סומכים ולפי חשבון זה אנו מונים. | ||
(חסר הסיום) | (חסר הסיום) | ||
דף 260@ | |||
= אזכורים בספרים ובמאמרים = | = אזכורים בספרים ובמאמרים = | ||
| שורה 109: | שורה 115: | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]] | [[קטגוריה:אגרות הראי"ה]] | ||
{{ניווט אגרות}} | |||
גרסה אחרונה מ־08:56, 29 באפריל 2022
|
|
מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.
רקע לאגרת[עריכה]
הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים[עריכה]
נמען האגרת[עריכה]
האגרת[עריכה]
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ט' תמוז תרס"ט.
שלו' וברכה מקודש לכבוד הרב הגאון האמיתי מאיר עיני חכמים פה"ד מו"ה שלו' מרדכי שליט"א הגאבד"ק ברעזאן יצ"ו.
אחדשה"ט באה"ר,
גיה"ק דהדר"ג ע"ד השמיטה הגיעני כעת. ואבאר בזה בקצרה תוכן הענין למען ידע כתר"ה את הדבר בפרטיות.
ראשית דבר לא התרתי חלילה שום דבר חדש בכלל, וק"ו שלא הלכתי בזה אפילו פסיעה אחת נגד דעתו של כמ"ח הגז"ל, שבשמיטה העברה, נבּדל לחטו"א, היינו בעצה אחת בזה ודברנו במכתבים ביסוד הענין בעוד שהייתי בחו"ל. ואגיד דף 258@ לכ"ג קושט דברי אמת, שכתב אלי אז[1], שאף שבעת שהי' בחו"ל, והי' רחוק ממקום המעשה ולא ידע את גודל הדוחק וחרבן הישוב וסכנת נפשות התלוי בענין השמיטה אם לא נעשה כפי איזה דרך של היתר, ויותר מזה חורבן היהדות ופריקת עול התורה בכלל שיצמח מזה ח"ו, כי הפוקרים רוצים דוקא, שיצאו הרבנים באיסור, ויהי' להם מזה נצחון גדול, ויראו לכל שאם ישמעו להרבנים תחרב הארץ וישמו השדות והכרמים, ויתפסקו כל חיבורי המסחרים מהיינות ותפוחי הזהב וכל יתר יבול הארץ, שכל חיי הישוב ממש תלויים בהם, ויוכלו עי"ז להרים קרן בגאוה לפרוק מעליהם את העול של כל המצות התלויות בארץ, שהננו עומדים בעה"י על המשמר בכל עז לחזקם ולהקימם כתרומ"ע וכלאים וכיו"ב, - עכ"פ מרחוק כששמע את טענת האוסרים והמתירים היתה דעתו וכן דעתי אז נוטה להאוסרים. והוינן נקטין בדעתין טובא על המתירים. אמנם כאשר בא לארץ, וראה הכל בעיניו שהוא ממש דבר שאי אפשר הוא כלל להעלות על הדעת, שלא יעשה שום תיקון על ענין קיום השמיטה, עד אשר ירחם ד' את עמו ולא יהיו עוד תלויים בעניני מסחרים של חו"ל. ולא לחסדי נדיבים, כ"א ישבעו מפרי אדמת הקודש אכול ושבע, ושנה הששית תעשה את תבואתה לשלש השנים, כדבר ד' אשר נאמן. אף שהלב כואב הרבה על כל מה שאנחנו זקוקים לזה מ"מ ההכרח לא יגונה, והננו מוכרחים להכנס בפרצה דחוקה, ולסמוך על דרכי היתר שיש להם סמוכין שכבר נתבררו ע"י כל העוסקים בזה, עד אשר אין מה לחדש בפרטיהם דבר כמעט. וכן עבד עובדא והסכים, ע"י הרב המנוח ר"נ[אולי כדאי לבדוק מה שמו] הירץ ז"ל שהי' רב פעה"ק, אז על סדרי ההיתר, שהיו נהוגים ובאים בשמיטות שעברו, ע"פ הוראת הגאונים, שהיו מהם מחמירים ומהם מקילים. המחמירים הורו להתיר, אחר המכירה לזמן, לישמעאל, דוקא את העבודות דרבנן ע"י ישראל, ואת העבודות שהן מה"ת שיעשו ע"י נכרים דוקא, והמקילים הקילו גם את ארבע המלאכות שהן מה"ת ע"י ישראל, כשהדבר נדחק וא"א ע"י נכרים. והוא ז"ל הלך בדרך המיצוע, והסכים להתיר אך המלאכות דרבנן ע"י ישראל היכא דא"א, ואת המלאכות שהן מה"ת יעשו ע"י נכרים, רק בחרישה כשהי' שעה"ד צדד להתיר ע"י ישראל, מפני המחלוקת הידועה בדברי הראשונים, אם חרישה היא מאיסורי תורה בשביעית באיסורי עשה או רק מד"ס ככל התולדות. וכתב לי אז בשם הרב רנ"ה[ר"נ הירץ] ז"ל הנ"ל, שהי' איש צדיק וישר וגדול בתורה ומקושר מאד להגאון ר' יהושע ליב מבריסק זצ"ל, שכן הסכים על ידו בשביעית שלפני פנינו הגאון הרי"ל[הר ר' יהושע ליב] הנ"ל ז"ל, אחרי רואו את גודל הלחץ והאי-אפשריות שיש בזה. וכן נעשה בשופי בשמיטות שעברו, אמנם בכל פעם הי' בהסכמה שהיא רק הוראת שעה. ובצפייתנו הננו מצפים לישועת ד' על עמו ונחלתו, שלא נצטרך לבא לידי מדה זו להפקיע מאתנו חובת קדושת שביעית ולהכנם בהיתר נדחק שכמותו.
ואנכי הצעיר, אשר מאת ד' היתה זאת, שהוטלה עלי משא עבודת הקודש של הישוב, כאשר שמתי אל לבי כי יקרבו הימים ושאלת השמיטה תהי'[2], וראיתי שאם לא יעשה שום תיקון לא יהיו בני הישוב בכללותם זקוקים כלל להוראת דף 259@ חכמים, כי ההיתר אשר נתפשט זה שלש שמיטות קנה לו זכות אזרח, וגדולה חזקה, ורבים הם בני תורה בכל מושבה, שיודעים את כל מה שנאמר בזה ועל מה אדני ההיתר הטבעו[3] – – בלא פרסום גדול, ועם זה הנני מתאמץ בעה"י לפעול אצל כל יחיד ויחיד הבא לידי, למעט בעבודות בכל מה דאפשר, שלא תשתכח תורת שביעית, ויהי' רשומה ניכר עלינו על אדמת הק'. והנה בעצם הענין, שבשעה"ד נורא כזה, שממש בכללותו יש בו סכנת נפשות, שנכון לגבב קוּלות ולסמוך אפילו על יחידים, הוא דבר פשוט שא"צ לפנים. ואפילו אם היו נוהגים כהרז"ה[אולי כדאי להוסיף מקור] לבדו, ע"פ דעתו, שבזה"ז אחר שנתבטל מנין יובלות אין כאן שביעית אפילו מדרבנן, והיו אומרים כדאי הוא הרז"ה לסמוך עליו בשעה"ד, ובפרט שהוא ז"ל לא הי' יחיד בדבר כ"א כת חכמים היו שהיו סוברים כן, כדמוכח לשון הר"נ בגיטין שם[4], בודאי לא הי' יכולת בידינו למחות בהם. והשגותיו של הרמב"ן על הרז"ה שערי תירוצים לא ננעלו בפניהן. ואם לא הי' הענין כ"כ נוגע לפקו"נ ומניעת חרבן אה"ק והגברת ידם של פריצי עמנו, שהם חפצים דוקא שיצא הדבר ע"פ הרבנים באיסור, ואז יראו איך אין שומעין לרבני הדור, ויהיו מונים אותנו שרבני דור העבר הגאונים המפורסמים ז"ל ידעו יותר לדאוג בעד הישוב מגדולי דור זה, ויהי' להם קרנים לנגח את הכל, - אם לא הי' כ"ז הי' בודאי ראוי לפני להתרחק כמטחוי קשת מכל הענין, ולא להכנים ראש בין ההרים. אבל מאחר שהדבר אי אפשר, ולאגד את הדעות קשה מאד, ביחוד במכתבים ממרחקים, שיסוד הכל תלוי בידיעה בפנימיות במצב הישוב החמרי והרוחני, ע"כ הננו מוכרחים לצדד כל הצדדים כדי לעשות את הענין באופן השומר את יסוד הישוב וקדושת תוה"ק וכבודה, ונתינת מקום לפקוח על כל דרכי התורה והמצוה באה"ק לזמן ההוה ולהבא בעה"י. גם בעיקר יסוד מניעת הספק בשנת השמיטה, ודאי א"א לומר שאין לצרפה כלל במקום נדחק כנ"ד, שאע"פ שכתב הרמב"ם[5], שקבלת הגאונים מכרעת מ"מ הלא דעתו בעצם איננה כן, ואיך לא תעלה דעתו ז"ל אפילו לספק. ובעל כפתור ופרח, שהי' מבאי הארץ, העיד שהיו נוהגים בימיו בארץ ישראל עצמה ספק, והיו מי שעושים כשנה זו ואחרים בשנה אחרת, אלא שחיזק את הידים שיעשה כל אחד כמנהגו, וכתב בפנ"א ושאינו זורע בשמיטה שלו אע"פ שחבירו זורע אין ואל ישנה אדם מפני המחלוקת, וכתב עוד הר"ם[למי הכוונה?] כבר אמר (על חשבון הגאונים), ועל זה אנו סומכים ולפי חשבון זה אנו מונים.
(חסר הסיום)
דף 260@
אזכורים בספרים ובמאמרים[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
הקדמה | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ | נא | נב | נג | נד | נה | נו | נז | נח | נט | ס | סא | סב | סג | סד | סה | סו | סז | סח | סט | ע | עא | עב | עג | עד | עה | עו | עז | עח | עט | פ | פא | פב | פג | פד | פה | פו | פז | פח | פט | צ | צא | צב | צג | צד | צה | צו | צז | צח | צט | ק | קא | קב | קג | קד | קה | קו | קז | קח | קט | קי | קיא | קיב | קיג | קיד | קטו | קטז | קיז | קיח | קיט | קכ | קכא | קכב | קכג | קכד | קכה | קכו | קכז | קכח | קכט | קל | קלא | קלב | קלג | קלד | קלה | קלו | קלז | קלח | קלט | קמ | קמא | קמב | קמג | קמד | קמה | קמו | קמז | קמח | קמט | קנ | קנא | קנב | קנג | קנד | קנה | קנו | קנז | קנח | קנט | קס | קסא | קסב | קסג | קסד | קסה | קסו | קסז | קסח | קסט | קע | קעא | קעב | קעג | קעד | קעה | קעו | קעז | קעח | קעט | קפ | קפא | קפב | קפג | קפד | קפה | קפו | קפז | קפח | קפט | קצ | קצא | קצב | קצג | קצד | קצה | קצו | קצז | קצח | קצט | ר | רא | רב | רג | רד | רה | רו | רז | רח | רט | רי | ריא | ריב | ריג | ריד | רטו | רטז | ריז | ריח | ריט | רכ | רכא | רכב | רכג | רכד | רכה | רכו | רכז | רכח | רכט | רל | רלא | רלב | רלג | רלד | רלה | רלו | רלז | רלח | רלט | רמ | רמא | רמב | רמג | רמד | רמה | רמו | רמז | רמח | רמט | רנ | רנא | רנב | רנג | רנד | רנה | רנו | רנז | רנח | רנט | רס | רסא | רסב | רסג | רסד | רסה | רסו | רסז | רסח | רסט | רע | רעא | רעב | רעג | רעד | רעה | רעו | רעז | רעח | רעט | רפ | רפא | רפב | רפג | רפד | רפה | רפו | רפז | רפח | רפט | רצ | רצא | רצב | רצג | רצד | רצה | רצו | רצז | רצח | רצט | ש | שא | שב | שג | שד | שה | שו | שז | שח | שט | שי | שיא | שיב | שיג | שיד | שטו | שטז | שיז | שיח | שיט | שכ | שכא | שכב | שכג | שכד | שכה | שכו | שכז | שכח | שכט | של | שלא | שלב | שלג | שלד | נוספות א | נוספות ב | נוספות ג | נוספות ד | נוספות ה | נוספות ו | נוספות ז | נוספות ח | נוספות ט | נוספות י | נוספות יא | נוספות יב | נוספות יג