רבי מאיר שמחה הכהן: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) (←הנצחתו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (26 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:orsa.jpg|250px|שמאל|ממוזער| רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק]] | [[תמונה:orsa.jpg|250px|שמאל|ממוזער| רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, בעל האור שמח והמשך חכמה]] | ||
'''רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק''', מחשובי הרבנים באירופה בדור שלפני השואה. | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת תר"ג בעיירה בלטרימנץ שעל יד וילנא לאביו רבי שמשון קלונימוס הכהן ולאמו אסנת. | נולד בשנת [[ה'תר"ג]] ([[1843]]) בעיירה בלטרימנץ שעל יד וילנא לאביו רבי שמשון קלונימוס הכהן ולאמו אסנת. | ||
כשהגיע לגיל מצוות, לקחו אביו לאיישישוק ללמוד מפי רבי משה דנישבסקי. בשנת | כשהגיע לגיל מצוות, לקחו אביו לאיישישוק ללמוד מפי רבי משה דנישבסקי. בשנת ה'כת"ר התחתן עם חיה, בתו של ר' צבי פלטיאל מביאליסטוק. לאחר הנישואין, עבר לגור בבית חמיו בביאליסטוק למשך כמה שנים. אשתו עסקה במסחר ופרנסה אותו, והוא הקדיש את כל זמנו ללימוד תורה. בתקופה זו למד בשקידה עצומה. | ||
בשנת תרמ"ח נפטר רבי ראובן מדיננבורג (רבי ראובן דיננבורגר) שהיה רבה של דווינסק, והרב יעקב מזאג'ר, בעת ההספד, הציע לבני העיר לקבל את ר' מאיר שמחה כרבם. להצעה זו הצטרפו גם [[רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק]], בעל [[בית הלוי]] מבריסק ורבי יצחק דיסקין, ואכן הוא נענה להצעה והחל לשבת על כסא הרבנות בעיר. בפועל כיהן כרב קהילת המתנגדים בעיר, במקביל ל[[רב יוסף רוזין]] (ה"רוגאצ'ובר") שכיהן כרב הקהילה החסידית. בתקופה זו חי חיי דוחק, אך סירב לכל הצעה לתמיכה כספית או להעלאה במשכורת. דאג להשכין שלום בעיר, בין אדם לחברו ובין איש לאשתו, והציל אף זוגות רבים שהיו על סף [[גירושין]]. | בשנת תרמ"ח נפטר רבי ראובן מדיננבורג (רבי ראובן דיננבורגר) שהיה רבה של דווינסק, והרב יעקב מזאג'ר, בעת ההספד, הציע לבני העיר לקבל את ר' מאיר שמחה כרבם. להצעה זו הצטרפו גם [[רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק]], בעל [[בית הלוי]] מבריסק ורבי יצחק דיסקין, ואכן הוא נענה להצעה והחל לשבת על כסא הרבנות בעיר. בפועל כיהן כרב קהילת המתנגדים בעיר, במקביל ל[[רב יוסף רוזין]] (ה"רוגאצ'ובר") שכיהן כרב הקהילה החסידית. בתקופה זו חי חיי דוחק, אך סירב לכל הצעה לתמיכה כספית או להעלאה במשכורת. דאג להשכין שלום בעיר, בין אדם לחברו ובין איש לאשתו, והציל אף זוגות רבים שהיו על סף [[גירושין]]. | ||
| שורה 12: | שורה 13: | ||
בשנת תרס"ו הוצעה לו משרת הרבנות ב[[ירושלים]], אולם לאור הפצרת קהילת דווינסק, הוא נשאר בליטא. | בשנת תרס"ו הוצעה לו משרת הרבנות ב[[ירושלים]], אולם לאור הפצרת קהילת דווינסק, הוא נשאר בליטא. | ||
רחש חיבה רבה למפעל ההתיישבות ב[[ארץ ישראל]], וסבר שמאז הצהרת בלפור סר חששן של [[שלוש השבועות]]. | רחש חיבה רבה למפעל ההתיישבות ב[[ארץ ישראל]], וסבר שמאז הצהרת בלפור סר חששן של [[שלוש השבועות]]. | ||
בתו היחידה נישאה | בתו היחידה נישאה להרב אברהם לופטביר מ[[וורשה]], בעל הספר "זרע אברהם", אולם הוא נפטר ב[[אסרו חג]] [[פסח]] תרע"ח, עוד בחיי חמיו. | ||
בכ"ו ב[[תמוז]] תרפ"ו נפטרה רעייתו חיה. בהמשך הקיץ של אותה שנה, חלה, ונזקק לנדוד לריגא שבלטביה כדי להיוועץ ברופאים. | בכ"ו ב[[תמוז]] תרפ"ו נפטרה רעייתו חיה. בהמשך הקיץ של אותה שנה, חלה, ונזקק לנדוד לריגא שבלטביה כדי להיוועץ ברופאים. | ||
| שורה 19: | שורה 20: | ||
לאחר פטירתו יצא ספרו על התורה "משך חכמה". | לאחר פטירתו יצא ספרו על התורה "משך חכמה". | ||
ה[[חזון איש]] כשהיה מזכיר את שמו של האור שמח היה מתעטף ביראה והערצה ואומר: '''רבי מאיר שמחה משכמו ומעלה'''.... | |||
==הנצחתו== | |||
נפטר ללא צאצאים. על שמו ולזכרו הוקמה על ידי [[הרב יצחק ישראלי (הראשון)]] המכונה ר' איקא ישראלי, ה[[ישיבה]] לבחורי ישיבה אמריקנים ישיבת אור שמח ב[[ירושלים]] ברחוב [[דוד תדהר]] בשכונת [[ארזי הבירה]] ב[[ירושלים]], וכן סניף נוסף של [[ישיבת אור שמח]] ברחוב [[שמעון הצדיק]] 22 ב[[ירושלים]]. | |||
בארצות הברית בניו יורק הוקם לזכרו בית הכנסת 'הרב מאיר שמחה הכהן' במזרח פלטבוש, שבראשם עמד הרב יעקב יהודה הכט (JJ) והחזן והפייטן שם בשנות ה60 היה רבי [[אלתר דוד יצחק וורדיגר]] ניצול שואה חסיד גור אביו של החזן והזמר החסידי ר' [[מרדכי בן דוד וורדיגר]] | |||
שבהגיעו לניו יורק ארצות הברית מפאריז שבצרפת, החל לעבוד בתור "חזן ורדיגר". הרב הכט דחף אותו לבצע קטעי חזנות בתוכנית הרדיו השבועית שלו "שמע ישראל", ובאמצעות תוכנית זו נחשף ר' דוד לקהל גדול, ועשה פירסום גדול ומשיכת מתפללים רבים לבית הכנסת הרב מאיר שמחה הכהן על שם רבינו האור שמח. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| שורה 27: | שורה 34: | ||
*'''[[שו"ת]] אור שמח''' - מתשובותיו ב[[הלכה]], חלקן מתוך ספריו. | *'''[[שו"ת]] אור שמח''' - מתשובותיו ב[[הלכה]], חלקן מתוך ספריו. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*הרב זאב אריה רבינר, '''מרן רבנו מאיר שמחה כהן''' | *הרב י.קאהן, '''מראה כהן''', תולדות חייו | ||
*הרב בן-ציון אייזנשטט, כהן, הרב מאיר שמחה, '''דור רבניו וסופריו''', תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 39, באתר [[HebrewBooks]] | |||
*הרב זאב אריה רבינר, '''מרן רבנו מאיר שמחה כהן''' | |||
*הרב אברהם אברהם, '''זכר צדיק''', בתחילת הספר משך חכמה בההדרתו בהוצאת [[פלדהיים]], ירושלים תשנ"ו. | |||
*ד"ר יצחק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''' הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 455-458. | |||
*הרב אשר ברגמן, '''האור שמח''' | |||
*[[הרב שלמה יוסף זוין]], '''אישים ושיטות'''. | *[[הרב שלמה יוסף זוין]], '''אישים ושיטות'''. | ||
* | *הרב [[אהרן סורסקי]], '''דמויות הוד''' חלק ג, בני ברק תשל"ח, פרק ה'. | ||
{{מיון רגיל:הכהן מאיר שמחה}} | {{מיון רגיל:הכהן מאיר שמחה}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:55, 23 ביוני 2022
|
|
רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, מחשובי הרבנים באירופה בדור שלפני השואה.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בשנת ה'תר"ג (1843) בעיירה בלטרימנץ שעל יד וילנא לאביו רבי שמשון קלונימוס הכהן ולאמו אסנת.
כשהגיע לגיל מצוות, לקחו אביו לאיישישוק ללמוד מפי רבי משה דנישבסקי. בשנת ה'כת"ר התחתן עם חיה, בתו של ר' צבי פלטיאל מביאליסטוק. לאחר הנישואין, עבר לגור בבית חמיו בביאליסטוק למשך כמה שנים. אשתו עסקה במסחר ופרנסה אותו, והוא הקדיש את כל זמנו ללימוד תורה. בתקופה זו למד בשקידה עצומה.
בשנת תרמ"ח נפטר רבי ראובן מדיננבורג (רבי ראובן דיננבורגר) שהיה רבה של דווינסק, והרב יעקב מזאג'ר, בעת ההספד, הציע לבני העיר לקבל את ר' מאיר שמחה כרבם. להצעה זו הצטרפו גם רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, בעל בית הלוי מבריסק ורבי יצחק דיסקין, ואכן הוא נענה להצעה והחל לשבת על כסא הרבנות בעיר. בפועל כיהן כרב קהילת המתנגדים בעיר, במקביל לרב יוסף רוזין (ה"רוגאצ'ובר") שכיהן כרב הקהילה החסידית. בתקופה זו חי חיי דוחק, אך סירב לכל הצעה לתמיכה כספית או להעלאה במשכורת. דאג להשכין שלום בעיר, בין אדם לחברו ובין איש לאשתו, והציל אף זוגות רבים שהיו על סף גירושין.
בשנת תרס"ב הוציא לאור מכסף שחסך את ספרו "אור שמח" על משנה תורה לרמב"ם. בשנת תרס"ו הוצעה לו משרת הרבנות בירושלים, אולם לאור הפצרת קהילת דווינסק, הוא נשאר בליטא. רחש חיבה רבה למפעל ההתיישבות בארץ ישראל, וסבר שמאז הצהרת בלפור סר חששן של שלוש השבועות. בתו היחידה נישאה להרב אברהם לופטביר מוורשה, בעל הספר "זרע אברהם", אולם הוא נפטר באסרו חג פסח תרע"ח, עוד בחיי חמיו.
בכ"ו בתמוז תרפ"ו נפטרה רעייתו חיה. בהמשך הקיץ של אותה שנה, חלה, ונזקק לנדוד לריגא שבלטביה כדי להיוועץ ברופאים.
בד' באלול תרפ"ו נפטר ונקבר בעירו.
לאחר פטירתו יצא ספרו על התורה "משך חכמה". החזון איש כשהיה מזכיר את שמו של האור שמח היה מתעטף ביראה והערצה ואומר: רבי מאיר שמחה משכמו ומעלה....
הנצחתו[עריכה]
נפטר ללא צאצאים. על שמו ולזכרו הוקמה על ידי הרב יצחק ישראלי (הראשון) המכונה ר' איקא ישראלי, הישיבה לבחורי ישיבה אמריקנים ישיבת אור שמח בירושלים ברחוב דוד תדהר בשכונת ארזי הבירה בירושלים, וכן סניף נוסף של ישיבת אור שמח ברחוב שמעון הצדיק 22 בירושלים. בארצות הברית בניו יורק הוקם לזכרו בית הכנסת 'הרב מאיר שמחה הכהן' במזרח פלטבוש, שבראשם עמד הרב יעקב יהודה הכט (JJ) והחזן והפייטן שם בשנות ה60 היה רבי אלתר דוד יצחק וורדיגר ניצול שואה חסיד גור אביו של החזן והזמר החסידי ר' מרדכי בן דוד וורדיגר שבהגיעו לניו יורק ארצות הברית מפאריז שבצרפת, החל לעבוד בתור "חזן ורדיגר". הרב הכט דחף אותו לבצע קטעי חזנות בתוכנית הרדיו השבועית שלו "שמע ישראל", ובאמצעות תוכנית זו נחשף ר' דוד לקהל גדול, ועשה פירסום גדול ומשיכת מתפללים רבים לבית הכנסת הרב מאיר שמחה הכהן על שם רבינו האור שמח.
ספריו[עריכה]
- אור שמח על הרמב"ם. נחשב לאחד הספרים הלמדניים החשובים על הרמב"ם. שם הספר רומז לשמו (אור=מאיר שמח=שמחה)
- משך חכמה דרשות על התורה. (משך= מאיר שמחה כהן)
- אור שמח על הש"ס. בשואה אבדו כתבי היד ושרדו רק על מסכתות בבא קמא ובבא מציעא.
- חידושי רבינו מאיר שמחה על כמה ממסכתות הש"ס- שיצאו מכתבי ידו שנמצאו בספריה הלאומית בירושלים.
- שו"ת אור שמח - מתשובותיו בהלכה, חלקן מתוך ספריו.
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב י.קאהן, מראה כהן, תולדות חייו
- הרב בן-ציון אייזנשטט, כהן, הרב מאיר שמחה, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 39, באתר HebrewBooks
- הרב זאב אריה רבינר, מרן רבנו מאיר שמחה כהן
- הרב אברהם אברהם, זכר צדיק, בתחילת הספר משך חכמה בההדרתו בהוצאת פלדהיים, ירושלים תשנ"ו.
- ד"ר יצחק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 455-458.
- הרב אשר ברגמן, האור שמח
- הרב שלמה יוסף זוין, אישים ושיטות.
- הרב אהרן סורסקי, דמויות הוד חלק ג, בני ברק תשל"ח, פרק ה'.