פרשני:אגרות הראיה: אגרת רלח: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added igrut reaya.) |
|||
(7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.''' | |||
שורה 8: | שורה 8: | ||
= הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים = | = הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים = | ||
ישנה השמטה באגרת שכאן הכללנו אותה, אודות בתו הפעוטה בת ה-3 של הרב קוק, אסתר יעל קוק. | |||
הראי"ה שמע שהרידב"ז רוגז וצועק עליו בציבור, גם שלא בפניו, ועל כך הוא תמה. האיגרת נדפסה בשלמותה בקובץ "אזכרה" חלק א עמ' קכא ובקובץ 'סיני' (כרך א [תרצ"ז-תרצ"ח] עמ' שח). על השמטת הקטע על ידי עורך 'איגרות הראי"ה', הרצי"ה קוק, כתבו בכמה מקומות. ראה למשל: במאמר 'מכותבי ראיה ומכתבי הראי"ה' מאת הרב איתם הנקין הי"ד והרב שמריה גרשוני, עלוני ממרא גליון 122, קרית ארבע ה'תשס"ט, הערה 108, עמ' 193. | |||
גם הרב הנזיר העתיק בגליון ספר האגרות האישי שלו את ההשמטה. | |||
= נמען האגרת = | |||
באגרת נוספה השמטה אודות מה שאמרה בתו של הרב קוק שהרידב"ז צועק על אביה. | |||
= | ראה עדותו של הרב פרופ' נחום רקובר (https://www.inn.co.il/news/546913): | ||
"חז"ל אומרים שהאומר דברי תורה צריך לראות את בעל המאמר עומד לנגדו. כשהיינו לומדים עם הרב צבי יהודה והוא היה צריך לדבר על הראשונים והאחרונים, הוא היה מדבר על הדמות. הוא היה מספר כמו שחקן מעולה, אני לא מגזים. אני זוכר שהוא סיפר על הרידב"ז שהגיע לבקר את הרב קוק. למרות שהם הרבו להתגושש בעניין השמיטה, הרב קוק והרידב"ז היו בקשרי ידידות. אז כשהרידב"ז היה מגיע לבקר בביתו של הרב קוק, הוא היה מכריז בקול: רעבעצן, הרב מסלוצק הגיע! את הסיפורים הללו סיפר לנו הרב צבי יהודה בהצגות. זהו שימושה של תורה. המהות של הדמות שאתה נפגש איתה היא לא רק דברי התורה אלא הסביבה ואורחות חיים. אורחות חיים זה חלק מהתורה, זה לא סתם סיפורים". | |||
=האגרת= | |||
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ך"ז מ"ח תר"עין. | |||
שלו' וברכה לכ' ידי"נ הרב הגאון האמיתי כו' כו' מו"ה יעקב דוד שליט"א. | |||
אחדשה"ט באה"ר. | |||
התלגרם והמכתב של כ"ג שי' באו לידי. ולא אוכל לתאר לפניו גודל צערי | |||
על ענין הכפי' של האדמיניסטראציאן{{אג|[כדאי לתרגם]}}. אע"פ שאנו מחולקין בדעה בעיקר הוראה זו, | |||
שלדעתי אין ראוי להרעיש באיסור, כ"א לראות דרכי תמיכה ולפייס בדרך נועם | |||
התלגרם והמכתב של כ | |||
על ענין הכפי' של האדמיניסטראציאן. אע | |||
שלדעתי אין ראוי להרעיש באיסור, כ | |||
ושלו' לכל מי שנתן ד' רוח טהרה בלבבו שישבת, שיקבל את התמיכה כדי הכרחו. | ושלו' לכל מי שנתן ד' רוח טהרה בלבבו שישבת, שיקבל את התמיכה כדי הכרחו. | ||
אבל הענין של הכפי' נגע ממש עד נפשי, וחליתי מרוב עגמת נפש, ל | אבל הענין של הכפי' נגע ממש עד נפשי, וחליתי מרוב עגמת נפש, ל"ע. ומיד | ||
באתי בדברים עם ה' פרנק, בתחילה במכתב, שבארתי לו כמה רע ומר הוא הדבר | באתי בדברים עם ה' פרנק, בתחילה במכתב, שבארתי לו כמה רע ומר הוא הדבר | ||
לכוף את אחב | לכוף את אחב"י, הרוצים ללכת בדרך התורה בתמימות, להעבירם ע"ז, והוא השיב | ||
לי, כי המחמירים על עצמם אין זה מצד יראת שמים אלא מצד עצלות, ועוד דברים | לי, כי המחמירים על עצמם אין זה מצד יראת שמים אלא מצד עצלות, ועוד דברים | ||
כאלה שאינם מעלים ולא מורידים. חזרתי וכתבתי לו, שידע שכל יסוד ההיתר של | כאלה שאינם מעלים ולא מורידים. חזרתי וכתבתי לו, שידע שכל יסוד ההיתר של | ||
ההפקעה, שבו משתמשין רוב בעלי הישוב, בנוי הוא רק כשלא תהי' כפי' ע | ההפקעה, שבו משתמשין רוב בעלי הישוב, בנוי הוא רק כשלא תהי' כפי' ע"ז, אבל | ||
אם יכופו לעבור אז נקח את הענין כמין שעת הגזירה ח | אם יכופו לעבור אז נקח את הענין כמין שעת הגזירה ח"ו, ואפילו אם אחרי כל | ||
הקוּלות יהי' הענין לא גרע מ"ערקתא דמסאנא"<ref>סנהדרין עד:</ref>, שנודיע בגלוי שצריך לעמוד | |||
ע | ע"ז במסירת נפש. מיד בא אלי ביום המחר לשליחות המכתב, בצער גדול מאד | ||
מהענין, והשיח לפני דאגתו, שיק | מהענין, והשיח לפני דאגתו, שיק"א משלמת את העשור בדרך כללי, ואם ישבתו | ||
השובתים לא יגורע מזה מהעשור מאומה, א | השובתים לא יגורע מזה מהעשור מאומה, א"כ יש כאן באמת ענין "ארנונא" (וזו | ||
הגמרא<ref>שם כו.</ref> יודע הוא היטב). ועוד יותר אמר לי, שעכשיו יק | הגמרא<ref>שם כו.</ref> יודע הוא היטב). ועוד יותר אמר לי, שעכשיו יק"א מכינה עצמה לקנות | ||
נחלאות מרובות באה | נחלאות מרובות באה"ק, ולעשות ישוב גדול, ואם נחליט שאין צד היתר לעבודה, | ||
ע | ע"י שום הפקעה, אז מוכרח הוא להשיב שישקיעו את כספם במדינה קנדה, ויחדלו | ||
מא | מא"י. גם זאת אמר, שהערבים יחזיקו בקרקעות במשך השמיטה ע"י המרעה ויהי' | ||
צורך להשפט עמהם על חזקתם, ועוד כאלה. אבל כל אלה לא עמדו לו שאקבל | צורך להשפט עמהם על חזקתם, ועוד כאלה. אבל כל אלה לא עמדו לו שאקבל | ||
ממנו, כי סוף כל סוף אי אפשר לנו לעשות כפי', אפי' על מי שרוצה לעשות מדת | ממנו, כי סוף כל סוף אי אפשר לנו לעשות כפי', אפי' על מי שרוצה לעשות מדת | ||
חסידות, שלא להניחו, וק | חסידות, שלא להניחו, וק"ו מי שרוצה לקיים מצוה גדולה וקדושה זו כפשוטה. אז | ||
השיב לי, שהדבר מוכרח להיות מונח לרצונם של האכרים, ולא תעשה משום רב | השיב לי, שהדבר מוכרח להיות מונח לרצונם של האכרים, ולא תעשה משום רב | ||
שום השתדלות ע | שום השתדלות ע"ז, רק שאם יבאו איזה אכרים לשאול אז ישיב להם כ"א לפי | ||
דעתו, המתירים להיתר, ע | דעתו, המתירים להיתר, ע"פ תנאי ההיתר הנהוגים, והאוסרים לאיסור, ואז תשקוט | ||
ג | ג"כ יק"א, אבל אם ירעישו הרבנים, ויכופו באיומים לחזק את האיסור, שאז רואה | ||
דף 286 | |||
דף 286@ | |||
הוא בזה היזק גדול להישוב, יהי' מוכרח לעמוד על דעתו. ועל דבריו הללו לא | הוא בזה היזק גדול להישוב, יהי' מוכרח לעמוד על דעתו. ועל דבריו הללו לא | ||
יכולתי להעבירו. | יכולתי להעבירו. | ||
ע | |||
קשים מאד, שאם ח | ע"כ עלינו לטכס עצה איך להתנהג בענין הנכבד הזה. כי שני הצדדים המה | ||
מפני חומרת הרבנים בשביעית נגד המתירים הם פונים לקנדה, ועוזבים את אה | קשים מאד, שאם ח"ו תפרסם יק"א שהיתה חפצה לנחל את ישראל באה"ק, אלא | ||
יצמח מזה ח | מפני חומרת הרבנים בשביעית נגד המתירים הם פונים לקנדה, ועוזבים את אה"ק, | ||
יצמח מזה ח"ו הרס גדול לכל עניני תוה"ק, ד' ירחם. ושומר עם קדשו ית"ש | |||
יראנו הדרך הטובה ללכת בה ברחמיו, ולא נבוש ולא נכלם לעולם ועד. | יראנו הדרך הטובה ללכת בה ברחמיו, ולא נבוש ולא נכלם לעולם ועד. | ||
וע | |||
וע"ד מה שמזלזלים אותי, ת"ל אני שמח בזה, כי בוחן לבבות ב"ה יודע | |||
כונתי לשמו הגדול והקדוש ית', בכל פרשת הענין, ושברון לבי ודכאות נפשי גלויים | כונתי לשמו הגדול והקדוש ית', בכל פרשת הענין, ושברון לבי ודכאות נפשי גלויים | ||
לפניו ית | לפניו ית"ש, ו"את דכא ושפל רוח"<ref>ישעיה נז, טו.</ref> כתיב. אך שמעתי שכ"ג מקיים את מאמרה של ילדתי הקטנה תחי', שאמרה 'דאס איז דער רבי וואס ער שרייט אויף דעם אבא' [=זהו הרב שצועק על אבא], פשוטו כמשמעו, ומזכה הוא לי בזה שלא | ||
בפני, ועל זה אני מתפלא, על ידיד נאמן כמוהו, שלבי כ | בפני, ועל זה אני מתפלא, על ידיד נאמן כמוהו, שלבי כ"כ גלוי לפניו, איך יבא | ||
לידי מדה זו. | לידי מדה זו. | ||
וצור ישראל ב"ה, מקור החסד, החיים והשלו', ימהר ויחיש לגאלנו, ויופיע | |||
אורו וישעו על עמו ונחלתו במהרה בימינו בקרוב. והי' ז"ש וברכה, כנה"ר ונפש | |||
ידי"ע קשור באהבת נפשו כה"י, המצפה לתשועת ד', | |||
הק' אברהם יצחק ה"ק | |||
= אזכורים בספרים ובמאמרים = | = אזכורים בספרים ובמאמרים = | ||
שורה 75: | שורה 87: | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]] | [[קטגוריה:אגרות הראי"ה]] | ||
{{ניווט אגרות}} |
גרסה אחרונה מ־17:11, 23 ביוני 2022
|
מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.
רקע לאגרת[עריכה]
הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים[עריכה]
ישנה השמטה באגרת שכאן הכללנו אותה, אודות בתו הפעוטה בת ה-3 של הרב קוק, אסתר יעל קוק. הראי"ה שמע שהרידב"ז רוגז וצועק עליו בציבור, גם שלא בפניו, ועל כך הוא תמה. האיגרת נדפסה בשלמותה בקובץ "אזכרה" חלק א עמ' קכא ובקובץ 'סיני' (כרך א [תרצ"ז-תרצ"ח] עמ' שח). על השמטת הקטע על ידי עורך 'איגרות הראי"ה', הרצי"ה קוק, כתבו בכמה מקומות. ראה למשל: במאמר 'מכותבי ראיה ומכתבי הראי"ה' מאת הרב איתם הנקין הי"ד והרב שמריה גרשוני, עלוני ממרא גליון 122, קרית ארבע ה'תשס"ט, הערה 108, עמ' 193.
גם הרב הנזיר העתיק בגליון ספר האגרות האישי שלו את ההשמטה.
נמען האגרת[עריכה]
באגרת נוספה השמטה אודות מה שאמרה בתו של הרב קוק שהרידב"ז צועק על אביה.
ראה עדותו של הרב פרופ' נחום רקובר (https://www.inn.co.il/news/546913): "חז"ל אומרים שהאומר דברי תורה צריך לראות את בעל המאמר עומד לנגדו. כשהיינו לומדים עם הרב צבי יהודה והוא היה צריך לדבר על הראשונים והאחרונים, הוא היה מדבר על הדמות. הוא היה מספר כמו שחקן מעולה, אני לא מגזים. אני זוכר שהוא סיפר על הרידב"ז שהגיע לבקר את הרב קוק. למרות שהם הרבו להתגושש בעניין השמיטה, הרב קוק והרידב"ז היו בקשרי ידידות. אז כשהרידב"ז היה מגיע לבקר בביתו של הרב קוק, הוא היה מכריז בקול: רעבעצן, הרב מסלוצק הגיע! את הסיפורים הללו סיפר לנו הרב צבי יהודה בהצגות. זהו שימושה של תורה. המהות של הדמות שאתה נפגש איתה היא לא רק דברי התורה אלא הסביבה ואורחות חיים. אורחות חיים זה חלק מהתורה, זה לא סתם סיפורים".
האגרת[עריכה]
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ך"ז מ"ח תר"עין.
שלו' וברכה לכ' ידי"נ הרב הגאון האמיתי כו' כו' מו"ה יעקב דוד שליט"א.
אחדשה"ט באה"ר.
התלגרם והמכתב של כ"ג שי' באו לידי. ולא אוכל לתאר לפניו גודל צערי על ענין הכפי' של האדמיניסטראציאן[כדאי לתרגם]. אע"פ שאנו מחולקין בדעה בעיקר הוראה זו, שלדעתי אין ראוי להרעיש באיסור, כ"א לראות דרכי תמיכה ולפייס בדרך נועם ושלו' לכל מי שנתן ד' רוח טהרה בלבבו שישבת, שיקבל את התמיכה כדי הכרחו. אבל הענין של הכפי' נגע ממש עד נפשי, וחליתי מרוב עגמת נפש, ל"ע. ומיד באתי בדברים עם ה' פרנק, בתחילה במכתב, שבארתי לו כמה רע ומר הוא הדבר לכוף את אחב"י, הרוצים ללכת בדרך התורה בתמימות, להעבירם ע"ז, והוא השיב לי, כי המחמירים על עצמם אין זה מצד יראת שמים אלא מצד עצלות, ועוד דברים כאלה שאינם מעלים ולא מורידים. חזרתי וכתבתי לו, שידע שכל יסוד ההיתר של ההפקעה, שבו משתמשין רוב בעלי הישוב, בנוי הוא רק כשלא תהי' כפי' ע"ז, אבל אם יכופו לעבור אז נקח את הענין כמין שעת הגזירה ח"ו, ואפילו אם אחרי כל הקוּלות יהי' הענין לא גרע מ"ערקתא דמסאנא"[1], שנודיע בגלוי שצריך לעמוד ע"ז במסירת נפש. מיד בא אלי ביום המחר לשליחות המכתב, בצער גדול מאד מהענין, והשיח לפני דאגתו, שיק"א משלמת את העשור בדרך כללי, ואם ישבתו השובתים לא יגורע מזה מהעשור מאומה, א"כ יש כאן באמת ענין "ארנונא" (וזו הגמרא[2] יודע הוא היטב). ועוד יותר אמר לי, שעכשיו יק"א מכינה עצמה לקנות נחלאות מרובות באה"ק, ולעשות ישוב גדול, ואם נחליט שאין צד היתר לעבודה, ע"י שום הפקעה, אז מוכרח הוא להשיב שישקיעו את כספם במדינה קנדה, ויחדלו מא"י. גם זאת אמר, שהערבים יחזיקו בקרקעות במשך השמיטה ע"י המרעה ויהי' צורך להשפט עמהם על חזקתם, ועוד כאלה. אבל כל אלה לא עמדו לו שאקבל ממנו, כי סוף כל סוף אי אפשר לנו לעשות כפי', אפי' על מי שרוצה לעשות מדת חסידות, שלא להניחו, וק"ו מי שרוצה לקיים מצוה גדולה וקדושה זו כפשוטה. אז השיב לי, שהדבר מוכרח להיות מונח לרצונם של האכרים, ולא תעשה משום רב שום השתדלות ע"ז, רק שאם יבאו איזה אכרים לשאול אז ישיב להם כ"א לפי דעתו, המתירים להיתר, ע"פ תנאי ההיתר הנהוגים, והאוסרים לאיסור, ואז תשקוט ג"כ יק"א, אבל אם ירעישו הרבנים, ויכופו באיומים לחזק את האיסור, שאז רואה
דף 286@
הוא בזה היזק גדול להישוב, יהי' מוכרח לעמוד על דעתו. ועל דבריו הללו לא יכולתי להעבירו.
ע"כ עלינו לטכס עצה איך להתנהג בענין הנכבד הזה. כי שני הצדדים המה קשים מאד, שאם ח"ו תפרסם יק"א שהיתה חפצה לנחל את ישראל באה"ק, אלא מפני חומרת הרבנים בשביעית נגד המתירים הם פונים לקנדה, ועוזבים את אה"ק, יצמח מזה ח"ו הרס גדול לכל עניני תוה"ק, ד' ירחם. ושומר עם קדשו ית"ש יראנו הדרך הטובה ללכת בה ברחמיו, ולא נבוש ולא נכלם לעולם ועד.
וע"ד מה שמזלזלים אותי, ת"ל אני שמח בזה, כי בוחן לבבות ב"ה יודע כונתי לשמו הגדול והקדוש ית', בכל פרשת הענין, ושברון לבי ודכאות נפשי גלויים לפניו ית"ש, ו"את דכא ושפל רוח"[3] כתיב. אך שמעתי שכ"ג מקיים את מאמרה של ילדתי הקטנה תחי', שאמרה 'דאס איז דער רבי וואס ער שרייט אויף דעם אבא' [=זהו הרב שצועק על אבא], פשוטו כמשמעו, ומזכה הוא לי בזה שלא בפני, ועל זה אני מתפלא, על ידיד נאמן כמוהו, שלבי כ"כ גלוי לפניו, איך יבא לידי מדה זו.
וצור ישראל ב"ה, מקור החסד, החיים והשלו', ימהר ויחיש לגאלנו, ויופיע אורו וישעו על עמו ונחלתו במהרה בימינו בקרוב. והי' ז"ש וברכה, כנה"ר ונפש ידי"ע קשור באהבת נפשו כה"י, המצפה לתשועת ד',
הק' אברהם יצחק ה"ק
אזכורים בספרים ובמאמרים[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
הקדמה | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ | נא | נב | נג | נד | נה | נו | נז | נח | נט | ס | סא | סב | סג | סד | סה | סו | סז | סח | סט | ע | עא | עב | עג | עד | עה | עו | עז | עח | עט | פ | פא | פב | פג | פד | פה | פו | פז | פח | פט | צ | צא | צב | צג | צד | צה | צו | צז | צח | צט | ק | קא | קב | קג | קד | קה | קו | קז | קח | קט | קי | קיא | קיב | קיג | קיד | קטו | קטז | קיז | קיח | קיט | קכ | קכא | קכב | קכג | קכד | קכה | קכו | קכז | קכח | קכט | קל | קלא | קלב | קלג | קלד | קלה | קלו | קלז | קלח | קלט | קמ | קמא | קמב | קמג | קמד | קמה | קמו | קמז | קמח | קמט | קנ | קנא | קנב | קנג | קנד | קנה | קנו | קנז | קנח | קנט | קס | קסא | קסב | קסג | קסד | קסה | קסו | קסז | קסח | קסט | קע | קעא | קעב | קעג | קעד | קעה | קעו | קעז | קעח | קעט | קפ | קפא | קפב | קפג | קפד | קפה | קפו | קפז | קפח | קפט | קצ | קצא | קצב | קצג | קצד | קצה | קצו | קצז | קצח | קצט | ר | רא | רב | רג | רד | רה | רו | רז | רח | רט | רי | ריא | ריב | ריג | ריד | רטו | רטז | ריז | ריח | ריט | רכ | רכא | רכב | רכג | רכד | רכה | רכו | רכז | רכח | רכט | רל | רלא | רלב | רלג | רלד | רלה | רלו | רלז | רלח | רלט | רמ | רמא | רמב | רמג | רמד | רמה | רמו | רמז | רמח | רמט | רנ | רנא | רנב | רנג | רנד | רנה | רנו | רנז | רנח | רנט | רס | רסא | רסב | רסג | רסד | רסה | רסו | רסז | רסח | רסט | רע | רעא | רעב | רעג | רעד | רעה | רעו | רעז | רעח | רעט | רפ | רפא | רפב | רפג | רפד | רפה | רפו | רפז | רפח | רפט | רצ | רצא | רצב | רצג | רצד | רצה | רצו | רצז | רצח | רצט | ש | שא | שב | שג | שד | שה | שו | שז | שח | שט | שי | שיא | שיב | שיג | שיד | שטו | שטז | שיז | שיח | שיט | שכ | שכא | שכב | שכג | שכד | שכה | שכו | שכז | שכח | שכט | של | שלא | שלב | שלג | שלד | נוספות א | נוספות ב | נוספות ג | נוספות ד | נוספות ה | נוספות ו | נוספות ז | נוספות ח | נוספות ט | נוספות י | נוספות יא | נוספות יב | נוספות יג