רבי שלמה יצחקי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| (13 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
|נושאים בהם עסק= פירוש ה[[תורה]] וה[[תלמוד]] | |נושאים בהם עסק= פירוש ה[[תורה]] וה[[תלמוד]] | ||
|תפקידים נוספים= | |תפקידים נוספים= | ||
|רבותיו=[[רבי יעקב ב"ר יקר]] | |רבותיו=[[רבי יעקב ב"ר יקר]]; [[רבי יצחק הלוי]] | ||
|תלמידיו=חתנו [[ריב"ן]]; חתנו [[רבינו מאיר מורמבורג]] ועוד | |תלמידיו=חתנו [[ריב"ן]]; חתנו [[רבינו מאיר מורמבורג]] ועוד | ||
|חיבוריו=פירוש למקרא; פירוש לתלמוד ועוד | |חיבוריו=פירוש למקרא; פירוש לתלמוד ועוד | ||
}} | }} | ||
'''רבי שלמה ב"ר יצחק''' (ידוע כ'''רבי שלמה יצחקי''', '''רש"י''') היה גדול מפרשי ה[[מקרא]] וה[[תלמוד]]. | '''רבי שלמה ב"ר יצחק''' (ידוע כ'''רבי שלמה יצחקי''', '''רש"י''') היה גדול מפרשי ה[[מקרא]] וה[[תלמוד]], פוסק, ראש ישיבה ופייטן חשוב בצרפת בימי הביניים. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בעיר טרואה (טרוייש) בה' ב[[אדר ב']] ד'אלפים תת"א (1040) לאביו רבי יצחק שהיה גדול בתורה, ומספר פעמים רש"י מזכירו: "זהו לשון אבא מורי מנוחתו עדן", ואמו, שהייתה אחותו של הפייטן | {{להשלים|כל הפרק=כן}} | ||
נולד בעיר טרואה (טרוייש) בה' ב[[אדר ב']] ד' אלפים תת"א (1040) לאביו רבי יצחק שהיה גדול בתורה, ומספר פעמים רש"י מזכירו: "זהו לשון אבא מורי מנוחתו עדן", ואמו, שהייתה אחותו של הפייטן [[רבי שמשון הזקן ב"ר יצחק]]<ref>אוצר ישראל, בערכו</ref>. מוצא משפחתו מיוחס ל[[רבי יוחנן הסנדלר]], המיוחס לשושלת [[רבן גמליאל]], מזרע [[דוד המלך]]. סביב לידתו נקשרו אגדות וסיפורי מופת. למד בישיבת "חכמי לותיר" שיסד [[רבנו גרשום מאור הגולה]]. רבו המובהק היה [[רבי יעקב בר יקר]] והוא מכנהו "רבי זקני". כמו כן, למד מפי [[רבי יצחק הלוי]] בישיבתו שבוורמיזא, ומרבי יצחק בר יהודה. בהיותו כבן 25 חזר לעירו, שם שימש כרב ומורה הוראה ללא שכר, והתפרנס מגידול כרם. | |||
[[תמונה:V10p325001_Rashi_Synagogue.jpg|left|thumb|250px|בית | |||
[[תמונה:V10p325001_Rashi_Synagogue.jpg|left|thumb|250px|בית מדרשו של רש"י בורמיזא]] | |||
==צאצאיו== | ==צאצאיו== | ||
לרש"י | לרש"י נולדו שלוש בנות. חתניו היו [[רבי מאיר מרומברוג]], [[רבי יהודה ב"ר נתן]] (ריב"ן) ו[[רבינו אפרים]]. מבנותיו אלו נולדו לו נכדים, נינים ובני נינים מפורסמים, בהם: [[רשב"ם]], [[רבינו תם]] [[ריב"ם]] (נכדיו, בני חתנו רבנו מאיר), [[ר"י הזקן]] ו[[רבי יוסף פורת]] (ניניו) ו[[רבנו אלחנן ב"ר יצחק]] (בן נינו)- כולם מגדולי בעלי התוספות. רבים מחכמי ישראל נמנו על צאצאיו, בהם ה[[מהרש"ל]] {{מקור|ים של שלמה יבמות ד לג|כן}}, [[רבי יום טוב ליפמן הלר]] (בעל תוספות יום טוב) וצאצאיו (בהם בעל [[רבי אריה לייב הכהן הלר]] בעל [[קצות החושן]]), [[רבי יהושע העשיל מקראקא]] (שכתב את הספר "מגיני שלמה" להגן על דברי רש"י) ועוד. | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
* '''[[פירוש רש"י למקרא|פירוש על המקרא]]'''- פירוש של רש"י על המקרא נחשב גם הוא לפירוש הבסיסי והיסודי ביותר על כל ספרי התנ"ך<ref>יש הסוברים כי הפירוש על חלק מהספרים אינו של רש"י, כדוגמת הפירוש על ספר [[דברי הימים]]</ref>. פירושו נוטה לדרך הפשט, אולם הוא מפרש גם על פי דרשות חז"ל וגם עוסק בדקדוק. ביטוי לגדלות הפירוש אפשר למצוא ב[[שולחן ערוך]] {{מקור|שולחן עורך אורח חיים רפה$או"ח רפה|כן}} העוסק בחובת קריאת [[שניים מקרא ואחד תרגום]], שם פסק שניתן לקרוא במקום [[תרגום אונקלוס]] את פירוש רש"י. | |||
* '''[[פירוש רש"י למקרא|פירוש על המקרא]]'''- פירוש של רש"י על המקרא נחשב גם הוא לפירוש הבסיסי והיסודי ביותר על כל ספרי התנ"ך<ref>יש הסוברים כי הפירוש על חלק | * '''[[פירוש רש"י לתלמוד|פירוש על התלמוד]]'''- פירושו של רש"י על התלמוד בבלי נחשב לפירוש הבסיסי ביותר על התלמוד. הוא הודפס בכל מהדורות הש"ס, ודבריו מהווים את היסוד בלימוד הסוגיות. מרבית המפרשים שקמו אחריו הביאו את דבירו ודנו בהם. על חלק מהמסכתות לא זכה להשלים את חיבורו, וחלקם השלים נכדו הרשב"ם או חתנו הריב"ן<ref>וישנם מקומות שבהם ישנו פירוש אחר במקום פירוש רש"י, כמו ב[[מסכת מועד קטן]] וב[[מסכת נדרים]].</ref> | ||
* פירוש על מדרש [[מדרש רבה|בראשית רבה]] (הפירוש נקרא על שמו של רש"י, אולם מקובל כי לא רש"י כתבו). | * פירוש על מדרש [[מדרש רבה|בראשית רבה]] (הפירוש נקרא על שמו של רש"י, אולם מקובל כי לא רש"י כתבו). | ||
* פירוש על [[מסכת אבות]] | * פירוש על [[מסכת אבות]] | ||
* פירוש על [[הגדה של פסח]] | * פירוש על [[הגדה של פסח]] | ||
* '''ספר האורה'''- חיבור הלכתי | * '''[[ספר האורה]]'''- חיבור הלכתי | ||
* '''ספר הפרדס''' | * '''ספר הפרדס''' | ||
* '''[[שו"ת]] רש"י''' | * '''[[שו"ת]] רש"י''' | ||
* '''[[סידור]] רש"י'''- סידור המיוחס לרש"י | * '''[[סידור]] רש"י'''- סידור המיוחס לרש"י | ||
* '''איסור והיתר''' | * '''איסור והיתר''' | ||
* מספר [[ | * מספר פיוטים, בהם "בין כסה לעשור" ו"איתן לימד דעת" הנאמרים על ידי קהילות האשכנזים ב[[סליחות]]. | ||
* הרבה מתורתו הובאה בספרו של תלמידו [[רבי שמחה מויטרי]]- '''[[מחזור ויטרי]]'''. | * הרבה מתורתו הובאה בספרו של תלמידו [[רבי שמחה מויטרי]]- '''[[מחזור ויטרי]]'''. | ||
==ההערכה== | ==ההערכה== | ||
[[קובץ:RRSI.jpeg|250px|thumb|left|פירוש רש"י על התורה בתרגום לגרמנית]] | |||
פירוש רש"י נחשב לפירוש המלא ביותר על המקרא ועל ה[[תלמוד הבבלי]]. בהערצה נאמר עליו ש"כמעט לא נשאר מקום סתום בהם". פירושיו זכו להערכות רבות: | פירוש רש"י נחשב לפירוש המלא ביותר על המקרא ועל ה[[תלמוד הבבלי]]. בהערצה נאמר עליו ש"כמעט לא נשאר מקום סתום בהם". פירושיו זכו להערכות רבות: | ||
* בעל "צידה לדרך" כותב: "לפניו לא קם כמוהו מורה דרך ומאיר נתיבות ים התלמוד בפירושו, בלשום צח וקצר, ואלמלא הוא נשכחת דרך תלמוד בבלי מישראל". | * בעל "צידה לדרך" כותב: "לפניו לא קם כמוהו מורה דרך ומאיר נתיבות ים התלמוד בפירושו, בלשום צח וקצר, ואלמלא הוא נשכחת דרך תלמוד בבלי מישראל". | ||
* [[רבי בצלאל אשכנזי]] כתב: "אביהן ורבן של ישראל היה רש"י ז"ל, הוא המגלה לנו כל סתום, ובלעדיו היה הגמרא כספר חתום". | * [[רבי בצלאל אשכנזי]] כתב: "אביהן ורבן של ישראל היה רש"י ז"ל, הוא המגלה לנו כל סתום, ובלעדיו היה הגמרא כספר חתום". | ||
* ר' משה דאנון כתב: "כל פירושי צרפתה השלך לאשפתא, חוץ מפרשנדתא | * ר' משה דאנון כתב: "כל פירושי צרפתה השלך לאשפתא, חוץ מפרשנדתא (רש"י) ובן פורתא (ר"י בן פורת, נין רש"י)". | ||
* [[רבי ישעיהו הורוויץ]] (בעל השל"ה) כתב: "בכל דיבור ודיבור של רש"י יש בו נסתרים עניינים מופלאים כי חיבר החיבור שלו ברוח הקודש" {{מקור|של"ה מסכת שבועות פרק נר מצוה ד"ה כח|כן}}. | * [[רבי ישעיהו הורוויץ]] (בעל השל"ה) כתב: "בכל דיבור ודיבור של רש"י יש בו נסתרים עניינים מופלאים כי חיבר החיבור שלו ברוח הקודש" {{מקור|של"ה מסכת שבועות פרק נר מצוה ד"ה כח|כן}}. | ||
==אישיותו== | |||
פרופ' אברהם גרוסמן משרטט בספרו '''אמונות ודעות בעולמו של רש"י''' את תמונת עולמו של רש"י, מתוך יצירתו הפרשנית הגדולה ולאור כל שאנו יודעים על תולדות חייו. | |||
פרופ' אברהם גרוסמן | |||
לדעתו : "האמונות והדעות – זה החידוש של הספר. כי כמעט לא עסקו בו. עם ישראל, ארץ ישראל, מעמד האישה, אהבת החיים. לדעתי לא היה חכם שדאג לכבוד האישה כמו רש"י. בתשובה אחת שלו יש משפט כזה: 'אשריו אילו היה זוכה לקנות בה ולזכות בה לחיי העולם הבא'. בפירוש שלו למעשה בריאת האישה הוא מביא מדרשי חז"ל, אבל לא מביא אף אחד מהמוני המדרשים בגנות האישה". | לדעתו : "האמונות והדעות – זה החידוש של הספר. כי כמעט לא עסקו בו. עם ישראל, ארץ ישראל, מעמד האישה, אהבת החיים. לדעתי לא היה חכם שדאג לכבוד האישה כמו רש"י. בתשובה אחת שלו יש משפט כזה: 'אשריו אילו היה זוכה לקנות בה ולזכות בה לחיי העולם הבא'. בפירוש שלו למעשה בריאת האישה הוא מביא מדרשי חז"ל, אבל לא מביא אף אחד מהמוני המדרשים בגנות האישה". | ||
| שורה 63: | שורה 64: | ||
דוגמאות רבות יש בפירוש רש"י להסברי דקדוק ותחביר. אחד מהם מוצג על ידי הרב חזקיהו בצלאל מעיני | דוגמאות רבות יש בפירוש רש"י להסברי דקדוק ותחביר. אחד מהם מוצג על ידי הרב חזקיהו בצלאל מעיני | ||
ממפעל רש"י השלם אריאל ירושלים הדן בנושא [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/behaalot/bez.html שיטתו הייחודית של רש"י בפרשנות השורש 'אסף']. הוא מצטט את השימוש בשורש במקומות הבאים: | ממפעל רש"י השלם אריאל ירושלים הדן בנושא [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/behaalot/bez.html שיטתו הייחודית של רש"י בפרשנות השורש 'אסף']. הוא מצטט את השימוש בשורש במקומות הבאים: | ||
* "ויאסֵף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל" {{מקור| | * "ויאסֵף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל" {{מקור|במדבר יא ל|כן}}. מפתח אהל מועד. אל המחנה. נכנסו איש לאוהלו. מלמד שלא הביא עליהם פורענות עד שנכנסו הצדיקים איש לאהלו. '''חציית הסף''', המבדיל בין החוץ, שהוא מקום הפורענות, לפנים – לאוהלים, מקום ההצלה. הכתוב עצמו מעיד ש"לא התחיל הנגף עד שנכנסו הצדיקים איש לאוהלו". | ||
* "ואחר תֵאָסֵף" {{מקור| | * "ואחר תֵאָסֵף" {{מקור|במדבר יב יד|כן}} – אומר אני כל האסיפות האמורות במצורעים על שם שהוא משולח מחוץ למחנה וכשהוא נרפא נאסף אל המחנה. לכך כתוב בו אסיפה לשון הכנסה "שכן למצורעים המחנה סגור בחומת איסור הכניסה, ומשנתרפא והותרה כניסתו, הוא '''חוצה''' את סף המחנה להיות בפנים – שם התיקון והתרופה לנידויו בחוץ" | ||
* "אני נאסף אל עמי" {{מקור| | * "אני נאסף אל עמי" {{מקור|בראשית מט כט|כן}}- על שם שמכניסין הנשמות אל מקום גניזתן שכל אסיפה האמורה במיתה אף היא לשון הכנסה. | ||
רש"י מחדש כי פירוש השורש א-ס-ף בהוראת הכנסה שני ממדים: האחד בלשני מובהק, והאחר רעיוני ההופך את נושא דיוננו לבעל משמעות מרחיקת לכת. והוא מסכם:"הממד הרעיוני בחידושו של רש"י הוא התוכן של הפועל "א-ס-ף", הנאמר בכל הדברים שאינם מפוזרים – שאיננו רק הפעולה הטכנית של הכנסה לבתים ולאוהלים, אלא מעבר ממצב של חשיפה בחוץ להגנה, תיקון או רפואה, הבאים עם הכניסה הביתה. לפיכך ההגנה והתיקון שיש לתבואה בבית מריקבון מחמת הגשמים בחוץ, וההצלה שיש בבית מן הברד בחוץ, והמחסה מן החוץ לאסופי בבית, וההסתתרות באוהלים להינצל מן הנגף השולט בחוץ, הוא גם '''חציית הסף''' שנאמרה באסיפת המת: "ע"ש שמכניסין הנשמות למקום גניזתן". | רש"י מחדש כי פירוש השורש א-ס-ף בהוראת הכנסה שני ממדים: האחד בלשני מובהק, והאחר רעיוני ההופך את נושא דיוננו לבעל משמעות מרחיקת לכת. והוא מסכם:"הממד הרעיוני בחידושו של רש"י הוא התוכן של הפועל "א-ס-ף", הנאמר בכל הדברים שאינם מפוזרים – שאיננו רק הפעולה הטכנית של הכנסה לבתים ולאוהלים, אלא מעבר ממצב של חשיפה בחוץ להגנה, תיקון או רפואה, הבאים עם הכניסה הביתה. לפיכך ההגנה והתיקון שיש לתבואה בבית מריקבון מחמת הגשמים בחוץ, וההצלה שיש בבית מן הברד בחוץ, והמחסה מן החוץ לאסופי בבית, וההסתתרות באוהלים להינצל מן הנגף השולט בחוץ, הוא גם '''חציית הסף''' שנאמרה באסיפת המת: "ע"ש שמכניסין הנשמות למקום גניזתן". | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* '''רש"י''' בתוך סדרת "תולדות גדולי ישראל", בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] | ===חייו ודמותו=== | ||
* '''רש"י''' בתוך סדרת "תולדות גדולי ישראל", בהוצאת [[מוסד הרב קוק]]. | |||
* [[הרב יהודה לייב הכהן מימון]], '''רבן של ישראל''', בתוך: '''דיוקנאות של מעלה''', [[מוסד הרב קוק]] [[ירושלים]] תש"ו, עמ' קכג-רעא. | |||
* הרב ד"ר ירמיהו מלחי, '''רש"י- הפירוש לתלמוד''', [[מוסד הרב קוק]]. | |||
* הרב יעקב לוינסון, '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29124&pgnum=1 קונטרס לתולדות רבינו שלמה ב"ר יצחק]''', ברולין ת"ש. | |||
* שבח קנבל, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2713&st=&pgnum=10 תולדות רש"י] בתוך "תולדות גדולי הוראה", ניו יורק תשט"ו | |||
* הרב יואל שוורץ, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47358&pgnum=1 '''מפרשי הש"ס רש"י ותוספות'''], סדרת גדולי ישראל, י-ם תש"ס | |||
* אברהם גרוסמן, '''רש"י''' מתוך סדרת "גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי", מרכז זלמן שזר, תשס"ו. | |||
===על תורתו ומשנתו=== | |||
* הרב ח.ד שעוועל, '''פירוש רש"י על פי דפוס ראשון, כתב יד אוקספורד ומהדורת ברלינר''', מוסד הרב קוק , ירושלים , תשמ"ג. | * הרב ח.ד שעוועל, '''פירוש רש"י על פי דפוס ראשון, כתב יד אוקספורד ומהדורת ברלינר''', מוסד הרב קוק , ירושלים , תשמ"ג. | ||
* שמואל פנחס גלברד, '''לפשוטו של רש"י''', הוצאת מפעל רש"י - פתח- תקוה, תשל"ח-תשמ"ג. | * שמואל פנחס גלברד, '''לפשוטו של רש"י''', הוצאת מפעל רש"י - פתח- תקוה, תשל"ח-תשמ"ג. | ||
* נחמה. ליבוביץ, '''דרכו של רש"י בהבאת מדרשים בפירושו לתורה''', בתוך: עיונים חדשים בספר שמות, ירושלים תש"ל, עמ' 524-497. | * נחמה. ליבוביץ, '''דרכו של רש"י בהבאת מדרשים בפירושו לתורה''', בתוך: עיונים חדשים בספר שמות, ירושלים תש"ל, עמ' 524-497. | ||
* אברהם גרוסמן, '''אמונות ודעות בעולמו של רש"י''', הוצאת תבונות, ישיבת הר עציון - אלון שבות | * אברהם גרוסמן, '''אמונות ודעות בעולמו של רש"י''', הוצאת תבונות, ישיבת הר עציון - אלון שבות | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [https://www.yeshiva.org.il/ask/85720 באיזה נוסח היה ספר התורה של רש"י] הרב עזריה אריאל | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/ask/83165 חשיבותו המיוחדת של פירוש רש"י על התורה] הרב רפאל וסרטיל | |||
* [https://www.mgketer.org/mikra/1/1/1/mg/0 פירוש רש"י] באתר [[מקראות גדולות הכתר|'מקראות גדולות הכתר']] | |||
* [http://jnul.huji.ac.il/dl/mss/rashi/index.html תערוכת כתבי יד של רש"י] - הספריה הלאומית | * [http://jnul.huji.ac.il/dl/mss/rashi/index.html תערוכת כתבי יד של רש"י] - הספריה הלאומית | ||
* יואב שורק, [http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces?articleId=34918&channel=4&subchannel=6 אוצר חכמת ראשונים ] - מקור ראשון, 7 אוקטובר 2008 | * יואב שורק, [http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces?articleId=34918&channel=4&subchannel=6 אוצר חכמת ראשונים ] - מקור ראשון, 7 אוקטובר 2008 | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:שלמה יצחקי}} | {{מיון רגיל:שלמה יצחקי}} | ||
[[קטגוריה:רש"י|*]] | [[קטגוריה:רש"י|*]] | ||
| שורה 92: | שורה 99: | ||
[[קטגוריה:מפרשי המדרש]] | [[קטגוריה:מפרשי המדרש]] | ||
[[קטגוריה:מפרשי ההגדה של פסח]] | [[קטגוריה:מפרשי ההגדה של פסח]] | ||
[[קטגוריה:פייטנים]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:25, 25 באוגוסט 2022
|
|
- הדף "רש"י" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו רש"י (פירושונים).
| יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
| רבי שלמה יצחקי | |
|---|---|
 רש"י - גילוף עץ 1539 - מקור:ויקישיתוף , העלה את הצילום:Zsero מקור | |
| תאריך לידה | בה' באדר ב' ד'תת"א |
| תאריך פטירה | כ"ט תמוז ד'תתס"ה |
| נושאים שבהם עסק | פירוש התורה והתלמוד |
| רבותיו | רבי יעקב ב"ר יקר; רבי יצחק הלוי |
| תלמידיו | חתנו ריב"ן; חתנו רבינו מאיר מורמבורג ועוד |
| חיבוריו | פירוש למקרא; פירוש לתלמוד ועוד |
רבי שלמה ב"ר יצחק (ידוע כרבי שלמה יצחקי, רש"י) היה גדול מפרשי המקרא והתלמוד, פוסק, ראש ישיבה ופייטן חשוב בצרפת בימי הביניים.
תולדות חייו[עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
נולד בעיר טרואה (טרוייש) בה' באדר ב' ד' אלפים תת"א (1040) לאביו רבי יצחק שהיה גדול בתורה, ומספר פעמים רש"י מזכירו: "זהו לשון אבא מורי מנוחתו עדן", ואמו, שהייתה אחותו של הפייטן רבי שמשון הזקן ב"ר יצחק[1]. מוצא משפחתו מיוחס לרבי יוחנן הסנדלר, המיוחס לשושלת רבן גמליאל, מזרע דוד המלך. סביב לידתו נקשרו אגדות וסיפורי מופת. למד בישיבת "חכמי לותיר" שיסד רבנו גרשום מאור הגולה. רבו המובהק היה רבי יעקב בר יקר והוא מכנהו "רבי זקני". כמו כן, למד מפי רבי יצחק הלוי בישיבתו שבוורמיזא, ומרבי יצחק בר יהודה. בהיותו כבן 25 חזר לעירו, שם שימש כרב ומורה הוראה ללא שכר, והתפרנס מגידול כרם.
צאצאיו[עריכה]
לרש"י נולדו שלוש בנות. חתניו היו רבי מאיר מרומברוג, רבי יהודה ב"ר נתן (ריב"ן) ורבינו אפרים. מבנותיו אלו נולדו לו נכדים, נינים ובני נינים מפורסמים, בהם: רשב"ם, רבינו תם ריב"ם (נכדיו, בני חתנו רבנו מאיר), ר"י הזקן ורבי יוסף פורת (ניניו) ורבנו אלחנן ב"ר יצחק (בן נינו)- כולם מגדולי בעלי התוספות. רבים מחכמי ישראל נמנו על צאצאיו, בהם המהרש"ל (ים של שלמה יבמות ד לג), רבי יום טוב ליפמן הלר (בעל תוספות יום טוב) וצאצאיו (בהם בעל רבי אריה לייב הכהן הלר בעל קצות החושן), רבי יהושע העשיל מקראקא (שכתב את הספר "מגיני שלמה" להגן על דברי רש"י) ועוד.
חיבוריו[עריכה]
- פירוש על המקרא- פירוש של רש"י על המקרא נחשב גם הוא לפירוש הבסיסי והיסודי ביותר על כל ספרי התנ"ך[2]. פירושו נוטה לדרך הפשט, אולם הוא מפרש גם על פי דרשות חז"ל וגם עוסק בדקדוק. ביטוי לגדלות הפירוש אפשר למצוא בשולחן ערוך (או"ח רפה) העוסק בחובת קריאת שניים מקרא ואחד תרגום, שם פסק שניתן לקרוא במקום תרגום אונקלוס את פירוש רש"י.
- פירוש על התלמוד- פירושו של רש"י על התלמוד בבלי נחשב לפירוש הבסיסי ביותר על התלמוד. הוא הודפס בכל מהדורות הש"ס, ודבריו מהווים את היסוד בלימוד הסוגיות. מרבית המפרשים שקמו אחריו הביאו את דבירו ודנו בהם. על חלק מהמסכתות לא זכה להשלים את חיבורו, וחלקם השלים נכדו הרשב"ם או חתנו הריב"ן[3]
- פירוש על מדרש בראשית רבה (הפירוש נקרא על שמו של רש"י, אולם מקובל כי לא רש"י כתבו).
- פירוש על מסכת אבות
- פירוש על הגדה של פסח
- ספר האורה- חיבור הלכתי
- ספר הפרדס
- שו"ת רש"י
- סידור רש"י- סידור המיוחס לרש"י
- איסור והיתר
- מספר פיוטים, בהם "בין כסה לעשור" ו"איתן לימד דעת" הנאמרים על ידי קהילות האשכנזים בסליחות.
- הרבה מתורתו הובאה בספרו של תלמידו רבי שמחה מויטרי- מחזור ויטרי.
ההערכה[עריכה]
פירוש רש"י נחשב לפירוש המלא ביותר על המקרא ועל התלמוד הבבלי. בהערצה נאמר עליו ש"כמעט לא נשאר מקום סתום בהם". פירושיו זכו להערכות רבות:
- בעל "צידה לדרך" כותב: "לפניו לא קם כמוהו מורה דרך ומאיר נתיבות ים התלמוד בפירושו, בלשום צח וקצר, ואלמלא הוא נשכחת דרך תלמוד בבלי מישראל".
- רבי בצלאל אשכנזי כתב: "אביהן ורבן של ישראל היה רש"י ז"ל, הוא המגלה לנו כל סתום, ובלעדיו היה הגמרא כספר חתום".
- ר' משה דאנון כתב: "כל פירושי צרפתה השלך לאשפתא, חוץ מפרשנדתא (רש"י) ובן פורתא (ר"י בן פורת, נין רש"י)".
- רבי ישעיהו הורוויץ (בעל השל"ה) כתב: "בכל דיבור ודיבור של רש"י יש בו נסתרים עניינים מופלאים כי חיבר החיבור שלו ברוח הקודש" (של"ה מסכת שבועות פרק נר מצוה ד"ה כח).
אישיותו[עריכה]
פרופ' אברהם גרוסמן משרטט בספרו אמונות ודעות בעולמו של רש"י את תמונת עולמו של רש"י, מתוך יצירתו הפרשנית הגדולה ולאור כל שאנו יודעים על תולדות חייו.
לדעתו : "האמונות והדעות – זה החידוש של הספר. כי כמעט לא עסקו בו. עם ישראל, ארץ ישראל, מעמד האישה, אהבת החיים. לדעתי לא היה חכם שדאג לכבוד האישה כמו רש"י. בתשובה אחת שלו יש משפט כזה: 'אשריו אילו היה זוכה לקנות בה ולזכות בה לחיי העולם הבא'. בפירוש שלו למעשה בריאת האישה הוא מביא מדרשי חז"ל, אבל לא מביא אף אחד מהמוני המדרשים בגנות האישה".
הוא מציין כי לנגד עיני רש"י עמדו המשימות הבאות:
- להפיץ תורה ברבים. היהודים היו סוחרים עסוקים, עשירים, שלא היה להם זמן ללמוד. לא היו להם פירושים כתובים שיכלו להקל על הלימוד עבור מי שאינו משקיע בו את כל זמנו.
- לאחד את המחנה היהודי ולהשכין שלום. היו בימיו מחלוקות עצומות ויריבויות על רקע חברתי כלכלי, עד שאפילו קהילת טרואה נחלקה לשניים.
- הפולמוס עם הנוצרים. בפירושים למשלי ולדניאל, יש פולמוס חריף עם הנצרות. "רש"י היה מגדולי המתפלמסים עימה. רש"י ראה בחייו הרבה משומדים, הרבה רדיפות, הרבה תעמולה אנטי יהודית ארסית".
רש"י כבלשן[עריכה]
דוגמאות רבות יש בפירוש רש"י להסברי דקדוק ותחביר. אחד מהם מוצג על ידי הרב חזקיהו בצלאל מעיני ממפעל רש"י השלם אריאל ירושלים הדן בנושא שיטתו הייחודית של רש"י בפרשנות השורש 'אסף'. הוא מצטט את השימוש בשורש במקומות הבאים:
- "ויאסֵף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל" (במדבר יא ל). מפתח אהל מועד. אל המחנה. נכנסו איש לאוהלו. מלמד שלא הביא עליהם פורענות עד שנכנסו הצדיקים איש לאהלו. חציית הסף, המבדיל בין החוץ, שהוא מקום הפורענות, לפנים – לאוהלים, מקום ההצלה. הכתוב עצמו מעיד ש"לא התחיל הנגף עד שנכנסו הצדיקים איש לאוהלו".
- "ואחר תֵאָסֵף" (במדבר יב יד) – אומר אני כל האסיפות האמורות במצורעים על שם שהוא משולח מחוץ למחנה וכשהוא נרפא נאסף אל המחנה. לכך כתוב בו אסיפה לשון הכנסה "שכן למצורעים המחנה סגור בחומת איסור הכניסה, ומשנתרפא והותרה כניסתו, הוא חוצה את סף המחנה להיות בפנים – שם התיקון והתרופה לנידויו בחוץ"
- "אני נאסף אל עמי" (בראשית מט כט)- על שם שמכניסין הנשמות אל מקום גניזתן שכל אסיפה האמורה במיתה אף היא לשון הכנסה.
רש"י מחדש כי פירוש השורש א-ס-ף בהוראת הכנסה שני ממדים: האחד בלשני מובהק, והאחר רעיוני ההופך את נושא דיוננו לבעל משמעות מרחיקת לכת. והוא מסכם:"הממד הרעיוני בחידושו של רש"י הוא התוכן של הפועל "א-ס-ף", הנאמר בכל הדברים שאינם מפוזרים – שאיננו רק הפעולה הטכנית של הכנסה לבתים ולאוהלים, אלא מעבר ממצב של חשיפה בחוץ להגנה, תיקון או רפואה, הבאים עם הכניסה הביתה. לפיכך ההגנה והתיקון שיש לתבואה בבית מריקבון מחמת הגשמים בחוץ, וההצלה שיש בבית מן הברד בחוץ, והמחסה מן החוץ לאסופי בבית, וההסתתרות באוהלים להינצל מן הנגף השולט בחוץ, הוא גם חציית הסף שנאמרה באסיפת המת: "ע"ש שמכניסין הנשמות למקום גניזתן".
לקריאה נוספת[עריכה]
חייו ודמותו[עריכה]
- רש"י בתוך סדרת "תולדות גדולי ישראל", בהוצאת מוסד הרב קוק.
- הרב יהודה לייב הכהן מימון, רבן של ישראל, בתוך: דיוקנאות של מעלה, מוסד הרב קוק ירושלים תש"ו, עמ' קכג-רעא.
- הרב ד"ר ירמיהו מלחי, רש"י- הפירוש לתלמוד, מוסד הרב קוק.
- הרב יעקב לוינסון, קונטרס לתולדות רבינו שלמה ב"ר יצחק, ברולין ת"ש.
- שבח קנבל, תולדות רש"י בתוך "תולדות גדולי הוראה", ניו יורק תשט"ו
- הרב יואל שוורץ, מפרשי הש"ס רש"י ותוספות, סדרת גדולי ישראל, י-ם תש"ס
- אברהם גרוסמן, רש"י מתוך סדרת "גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי", מרכז זלמן שזר, תשס"ו.
על תורתו ומשנתו[עריכה]
- הרב ח.ד שעוועל, פירוש רש"י על פי דפוס ראשון, כתב יד אוקספורד ומהדורת ברלינר, מוסד הרב קוק , ירושלים , תשמ"ג.
- שמואל פנחס גלברד, לפשוטו של רש"י, הוצאת מפעל רש"י - פתח- תקוה, תשל"ח-תשמ"ג.
- נחמה. ליבוביץ, דרכו של רש"י בהבאת מדרשים בפירושו לתורה, בתוך: עיונים חדשים בספר שמות, ירושלים תש"ל, עמ' 524-497.
- אברהם גרוסמן, אמונות ודעות בעולמו של רש"י, הוצאת תבונות, ישיבת הר עציון - אלון שבות
קישורים חיצוניים[עריכה]
- באיזה נוסח היה ספר התורה של רש"י הרב עזריה אריאל
- חשיבותו המיוחדת של פירוש רש"י על התורה הרב רפאל וסרטיל
- פירוש רש"י באתר 'מקראות גדולות הכתר'
- תערוכת כתבי יד של רש"י - הספריה הלאומית
- יואב שורק, אוצר חכמת ראשונים - מקור ראשון, 7 אוקטובר 2008
הערות שוליים
- ↑ אוצר ישראל, בערכו
- ↑ יש הסוברים כי הפירוש על חלק מהספרים אינו של רש"י, כדוגמת הפירוש על ספר דברי הימים
- ↑ וישנם מקומות שבהם ישנו פירוש אחר במקום פירוש רש"י, כמו במסכת מועד קטן ובמסכת נדרים.