פרשני:אגרות הראיה: אגרת צא: הבדלים בין גרסאות בדף
יונתן תשס"א (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יונתן תשס"א (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
| (9 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, יוד סיון תרס"ה. | ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, יוד סיון תרס"ה. | ||
שלו' וברכה לידידי אהובי חתן תורה ממולא בדעה ויראת ד' טהורה | שלו' וברכה לידידי אהובי חתן תורה ממולא בדעה ויראת ד' טהורה | ||
מר משה | מר משה זיידל שליט"א. | ||
הגיעני מכתבך הנעים, ואם הי' הזמן מספיק הי | |||
הגיעני מכתבך הנעים, ואם הי' הזמן מספיק הי' ראוי להאריך הרבה, לבאר | |||
שורש דבר בכל ההערות שהעירות, והדברים היקרים המסתעפים מהן בשאלות | שורש דבר בכל ההערות שהעירות, והדברים היקרים המסתעפים מהן בשאלות | ||
חכמת האמונה, שכל הכשלונות באים רק מפני שאין דורש ומבקש, וכ"א פותר | חכמת האמונה, שכל הכשלונות באים רק מפני שאין דורש ומבקש, וכ"א פותר | ||
לו את שאלותיו היותר גדולות ע"פ ידיעה כהה, ע"כ יצא משפט מעוקל, ועלינו | לו את שאלותיו היותר גדולות ע"פ ידיעה כהה, ע"כ יצא משפט מעוקל<ref>[חבקוק א ד]</ref>, ועלינו | ||
החובה לברר אמרי אמת בתורת אמת . | החובה לברר אמרי אמת בתורת אמת<ref>החלק הראשון של מכתב זה, שהעתק ממנו היה בידינו מקודם, לפני שנמצא כל המכתב הזה, נדפס למעלה סי' כ.</ref>.{{אג|[אולי לאחד עם אגרת כ]}} | ||
וע"ד המדרש , הפי' הפשוט הוא, שלולא שהאדם בבחירתו איננו יכול | |||
וע"ד המדרש<ref>בראשית רבה פ' ה, שמאמר תדשא הארץ הוא שגם העץ יהיה נאכל כמו הפרי.</ref>, הפי' הפשוט הוא, שלולא שהאדם בבחירתו איננו יכול | |||
לקבל רב טובה היתה הבריאה יותר מבורכת, והי' טעם העץ דומה לפריו, שזה | לקבל רב טובה היתה הבריאה יותר מבורכת, והי' טעם העץ דומה לפריו, שזה | ||
הוא אב לכל יתר הכחות, שהיו יותר מבורכים, אבל מתוך שהאדם עתיד הוא לצאת | הוא אב לכל יתר הכחות, שהיו יותר מבורכים, אבל מתוך שהאדם עתיד הוא לצאת | ||
| שורה 34: | שורה 37: | ||
בהם, ורק לכשישכילו את התאחדות כח המוסר עם יתר כחות המציאות יבינו | בהם, ורק לכשישכילו את התאחדות כח המוסר עם יתר כחות המציאות יבינו | ||
תוכן הדברים. וזה נקרא חטא הארץ, שפירשו יותר במדרש כמקלל שדי אם רשע. | תוכן הדברים. וזה נקרא חטא הארץ, שפירשו יותר במדרש כמקלל שדי אם רשע. | ||
וע"ד מנין שנות היצירה | |||
וע"ד מנין שנות היצירה ביחש להחשבונות הגיאולוגיים בזמנינו. כך היא | |||
הלכה רווחת, שהיו כבר תקופות רבות קודם למנין תקופתנו הוא מפורסם בכל | הלכה רווחת, שהיו כבר תקופות רבות קודם למנין תקופתנו הוא מפורסם בכל | ||
המקובלים הקדמונים, ובמד"ר "שהי' בונה עולמות ומחריבן", ובזוהר פ' ויקרא | המקובלים הקדמונים, ובמד"ר<ref>שם פ' ג וט.</ref> "שהי' בונה עולמות ומחריבן", ובזוהר פ' ויקרא<ref>דף י.</ref> | ||
שהיו כמה מיני אנשים חוץ מאדם שנאמר בתורה; אלא ששם צריך להשכיל יפה | שהיו כמה מיני אנשים חוץ מאדם שנאמר בתורה; אלא ששם צריך להשכיל יפה | ||
את המליצות העמוקות, הצריכות ביאור רחב מאד מאד. א"כ אותן החפירות מורות | את המליצות העמוקות, הצריכות ביאור רחב מאד מאד. א"כ אותן החפירות מורות | ||
| שורה 46: | שורה 50: | ||
להן עמנו ערך מרובה. והתורה ודאי סתמה במעשה בראשית, ודברה ברמיזות | להן עמנו ערך מרובה. והתורה ודאי סתמה במעשה בראשית, ודברה ברמיזות | ||
ומשלים, שהרי הכל יודעים שמעשה בראשית הם מכלל סתרי תורה, ואם היו | ומשלים, שהרי הכל יודעים שמעשה בראשית הם מכלל סתרי תורה, ואם היו | ||
כל הדברים רק פשוטם איזה סתר יש כאן, וכבר אמרו במדרש "להגיד כח מעשה | כל הדברים רק פשוטם איזה סתר יש כאן, וכבר אמרו במדרש<ref>רמב"ם פתיחת ה"מורה נבוכים", רמב"ן בראשית א.</ref> "להגיד כח מעשה | ||
בראשית לבו"ד א"א, לפיכך סתם הכתוב בראשית ברא אלקים". והעיקר היא | בראשית לבו"ד א"א, לפיכך סתם הכתוב בראשית ברא אלקים". והעיקר היא | ||
הידיעה העולה מכל הענין לדעת ד', וחיי המוסר האמיתי, והקב"ה נותן במשקל | הידיעה העולה מכל הענין לדעת ד', וחיי המוסר האמיתי, והקב"ה נותן במשקל | ||
אפילו הרוח שחל על הנביאים , הוא צמצם שדוקא כשיכנסו הדברים הגדולים | אפילו הרוח שחל על הנביאים<ref>תזריע רבה פ' טו.</ref>, הוא צמצם שדוקא כשיכנסו הדברים הגדולים | ||
שבאלה הענינים באלה הציורים יוכלו בנ"א לשאוב מהם, עם כל השתדלותם, את | שבאלה הענינים באלה הציורים יוכלו בנ"א לשאוב מהם, עם כל השתדלותם, את | ||
כל היותר מועיל ונשגב להם, ואור יקרות וקפאון, שהם סתרי תורה, שבעוה"ז | כל היותר מועיל ונשגב להם, ואור יקרות וקפאון<ref>[ע' זכריה יד ו]</ref>, שהם סתרי תורה, שבעוה"ז | ||
דף 106 | דף 106@ | ||
הם יקרים ויהיו | הם יקרים ויהיו קפויים<ref>ע' פסחים נ, במדבר רבה פ' יט.</ref> לע"ל, רק הוא יגלה לנו פרטי הדברים. אבל עכ"פ אין | ||
שום סתירה לשום דבר מן התורה מכל דעה מחקרית שבעולם כלל, אלא שאין | שום סתירה לשום דבר מן התורה מכל דעה מחקרית שבעולם כלל, אלא שאין | ||
אנחנו צריכים לקבל השערות לודאיות, אפילו יהיו מוסכמות הרבה, כי הן כציץ | אנחנו צריכים לקבל השערות לודאיות, אפילו יהיו מוסכמות הרבה, כי הן כציץ | ||
נובל, שעוד מעט יתפתחו יותר כלי הדרישה, ותהיינה כל ההשערות החדשות | נובל, שעוד מעט יתפתחו יותר כלי הדרישה, ותהיינה כל ההשערות החדשות | ||
ללעג ולקלס, וכל החכמות הנעלות שבימינו לקטנות המוח, ודבר אלקינו יקום | ללעג ולקלס, וכל החכמות הנעלות שבימינו לקטנות המוח, ודבר אלקינו יקום | ||
לעולם | לעולם<ref>[ישעיה מ ח]</ref>"כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה, וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי | ||
לא תמוט אמר מרחמך ד' | לא תמוט אמר מרחמך ד'"<ref>[ישעיה נד י]</ref>. כי יסוד הכל הוא מה שאנחנו מלמדים בעולם, שהכל פועל | ||
ד', והאמצעיים, רבים או מועטים, לרבבי רבבות, הם הכל מעשי ד', שלא | ד', והאמצעיים, רבים או מועטים, לרבבי רבבות, הם הכל מעשי ד', שלא | ||
חיסר מעולמו כלום, ושאין קץ לגבורתו ועז חכמתו ותפארתו ב"ה וב"ש לעדי | חיסר מעולמו כלום, ושאין קץ לגבורתו ועז חכמתו ותפארתו ב"ה וב"ש לעדי | ||
עד. ופעמים שאנחנו מזכירים את האמצעיים ג"כ בשם, להרחיב את הדעת, ולפעמים | עד. ופעמים שאנחנו מזכירים את האמצעיים ג"כ בשם, להרחיב את הדעת, ולפעמים | ||
אנו אומרים בדרך דילוג "ויצר ד' | אנו אומרים בדרך דילוג "ויצר ד'"<ref>[בראשית ב ז,יט]</ref> "ויעש ד'"<ref>[בראשית ג כא וכן בהרבה מקומות]</ref> כמו שאנו אומרים "אז יבנה שלמה"<ref>[מלכים-א יא ז]</ref>, | ||
ואין אומרים ששלמה צוה לשרים והשרים להנמוכים מהם, והם להאדריכלים | ואין אומרים ששלמה צוה לשרים והשרים להנמוכים מהם, והם להאדריכלים | ||
והאדריכלים לאומנים והאומנים לעושי המלאכה הפשוטים, מפני שהוא דרך ידוע, | והאדריכלים לאומנים והאומנים לעושי המלאכה הפשוטים, מפני שהוא דרך ידוע, | ||
וגם איננו עקרי. כן כל מה שיחקר בהרבה רבבות שנים בהגדלת הדרכים | וגם איננו עקרי. כן כל מה שיחקר בהרבה רבבות שנים בהגדלת הדרכים | ||
והאמצעיים, | והאמצעיים, שהם מוסיפים לנו דעה והשכל בגאון ד', המה ברב הפעמים מקוצרים, | ||
ותוכן הדבר שיש משקל מיוחד לכל רעיון ומחשבה לזמן לידתו ופעולתו, באין | ותוכן הדבר שיש משקל מיוחד לכל רעיון ומחשבה לזמן לידתו ופעולתו, באין | ||
שום מקרה והזדמנות בלתי-מכוונת כלל. למשל אנחנו יכולים להבין, אם הי' נודע | שום מקרה והזדמנות בלתי-מכוונת כלל. למשל אנחנו יכולים להבין, אם הי' נודע | ||
דבר תנועת הארץ לפני כמה אלפים שנה למפרע בהמון הי' המין האנושי מתירא | דבר תנועת הארץ לפני כמה אלפים שנה למפרע בהמון הי' המין האנושי מתירא | ||
לעמוד על רגליו, פן | לעמוד על רגליו, פן יפול מכח התנועה, וק"ו שהי' מתירא לבנות בנינים רמים, | ||
וזה הי' מביאו לרפיון-לב למניעת-פיתוח שאין לשער, והחשבון של כח המושך | וזה הי' מביאו לרפיון-לב למניעת-פיתוח שאין לשער, והחשבון של כח המושך | ||
לא הי' יכול להבטיחו, אחרי ראותו בעיניו שכל דבר העומד על דבר מתנעע איננו | לא הי' יכול להבטיחו, אחרי ראותו בעיניו שכל דבר העומד על דבר מתנעע איננו | ||
בטוח מנפילה. רק אחרי בגרות של הרגל יפה היה מקום לצאת ההכרה של תנועת | בטוח מנפילה. רק אחרי בגרות של הרגל יפה היה מקום לצאת ההכרה של תנועת | ||
הארץ, שלא תקבל האנושיות מזה אך טוב. | הארץ, שלא תקבל האנושיות מזה אך טוב. | ||
כן הדבר נהוג ג"כ ביחש הרוחניות, למשל השגחת השי"ת היא יסוד המוסר | כן הדבר נהוג ג"כ ביחש הרוחניות, למשל השגחת השי"ת היא יסוד המוסר | ||
האנושי והצלחתו, ולכשיתברר יפה בעולם בדעה גדולה ובהירה הוא יהיה יסוד | האנושי והצלחתו, ולכשיתברר יפה בעולם בדעה גדולה ובהירה הוא יהיה יסוד | ||
האושר, "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את ד' | האושר, "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את ד'"<ref>[ישעיה יא ט]</ref>. והנה | ||
כנסת ישראל היתה צריכה להתעמל הרבה עם כל עובדי ע"ז, להבינם שעם גודל הבריאה | כנסת ישראל היתה צריכה להתעמל הרבה עם כל עובדי ע"ז, להבינם שעם גודל הבריאה | ||
אין עכ"ז האדם מבוזה עד שלא יהי' ערך להנהגתו המוסרית, כ"א היצירה | אין עכ"ז האדם מבוזה עד שלא יהי' ערך להנהגתו המוסרית, כ"א היצירה | ||
| שורה 90: | שורה 95: | ||
המעשיים שבציורי המדעים כעת, אז היה כדק נחשב, ומוסרו כאין, ולא היה אפשר | המעשיים שבציורי המדעים כעת, אז היה כדק נחשב, ומוסרו כאין, ולא היה אפשר | ||
להקים בקרבו רוח חיים של גדולה ותפארת כלל. רק עכשיו, אחרי שגם עם | להקים בקרבו רוח חיים של גדולה ותפארת כלל. רק עכשיו, אחרי שגם עם | ||
הציור | הציור שהיה גדול אז לעיניו כבר נלחם ויוכל, שוב אין מבעתים אותו בשום גדולה | ||
כמותית לפי האמת. אבל כל אלה צריכים זמנים והכנות, והציורים הסיפוריים, בין | כמותית לפי האמת. אבל כל אלה צריכים זמנים והכנות, והציורים הסיפוריים, בין | ||
דף 107 | דף 107@ | ||
הנמשכים מכח הסקירה על הבריאה מדרך המושכל, בין הבאים מהתגלות יד ד' | הנמשכים מכח הסקירה על הבריאה מדרך המושכל, בין הבאים מהתגלות יד ד' | ||
על ידי נביאיו, צריכים תמיד להיות נושאים עמהם את הכח המאדיר את החיים | על ידי נביאיו, צריכים תמיד להיות נושאים עמהם את הכח המאדיר את החיים | ||
| שורה 99: | שורה 104: | ||
שמסתתר, ודרכי ההסתרה הם רבים וגדולים מפליאות נתיבות חכמה העליונה של | שמסתתר, ודרכי ההסתרה הם רבים וגדולים מפליאות נתיבות חכמה העליונה של | ||
אדון כל המעשים פלא יועץ ב"ה. וכשתלך בדרך זה הנני בטוח בע"ה שלא תכשל, | אדון כל המעשים פלא יועץ ב"ה. וכשתלך בדרך זה הנני בטוח בע"ה שלא תכשל, | ||
ותעש חיל בישראל, את האלקים ירא ומצותיו שמור כי זה כל האדם. ותשמח ותעלז | ותעש חיל בישראל, את האלקים ירא ומצותיו שמור כי זה כל האדם<ref>[קהלת יב יג]</ref>. ותשמח ותעלז | ||
בגאון שם ד', ובמתת חבלנו להיות לברית עם לאור גויים, ונזכה לשוש במשוש | בגאון שם ד', ובמתת חבלנו להיות לברית עם לאור גויים, ונזכה לשוש במשוש | ||
ארץ צבי, לספר בציון שם ד' | ארץ צבי, לספר בציון שם ד' ותהילתו בירושלים, בהקבץ עמים יחדו וממלכות | ||
לעבוד את ד' בתתו מציון ישועה לישראל תפארתו. "והולכתי עורים בדרך לא | לעבוד את ד'<ref>[תהלים קב כב-כג]</ref> בתתו מציון ישועה לישראל תפארתו. "והולכתי עורים בדרך לא | ||
ידעו, בנתיבות לא ידעו אדריכם, אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור, אלה | ידעו, בנתיבות לא ידעו אדריכם, אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור, אלה | ||
הדברים עשיתים ולא עזבתים | הדברים עשיתים ולא עזבתים"<ref>[ישעיה מב טז]</ref>, אמרו חז"ל<ref>במדבר רבה שם.</ref> כבר עשיתים לר' עקיבא וחביריו. | ||
והי' זה שלו' וברכה, כנפשך היקרה ונפש ידידך עז דור"ש והצלחתך מלונ"ח, | והי' זה שלו' וברכה, כנפשך היקרה ונפש ידידך עז דור"ש והצלחתך מלונ"ח, | ||
הק' אברהם יצחק ה"ק הנ"ל | |||
= אזכורים בספרים ובמאמרים = | = אזכורים בספרים ובמאמרים = | ||
גרסה אחרונה מ־19:44, 13 בספטמבר 2022
|
|
מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.
רקע לאגרת[עריכה]
הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים[עריכה]
נמען האגרת[עריכה]
האגרת[עריכה]
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, יוד סיון תרס"ה.
שלו' וברכה לידידי אהובי חתן תורה ממולא בדעה ויראת ד' טהורה מר משה זיידל שליט"א.
הגיעני מכתבך הנעים, ואם הי' הזמן מספיק הי' ראוי להאריך הרבה, לבאר שורש דבר בכל ההערות שהעירות, והדברים היקרים המסתעפים מהן בשאלות חכמת האמונה, שכל הכשלונות באים רק מפני שאין דורש ומבקש, וכ"א פותר לו את שאלותיו היותר גדולות ע"פ ידיעה כהה, ע"כ יצא משפט מעוקל[1], ועלינו החובה לברר אמרי אמת בתורת אמת[2].[אולי לאחד עם אגרת כ]
וע"ד המדרש[3], הפי' הפשוט הוא, שלולא שהאדם בבחירתו איננו יכול לקבל רב טובה היתה הבריאה יותר מבורכת, והי' טעם העץ דומה לפריו, שזה הוא אב לכל יתר הכחות, שהיו יותר מבורכים, אבל מתוך שהאדם עתיד הוא לצאת מגדר היושר ברוב טובה ע"כ זה היה המעצור המוסרי, שלא תשתכלל הארץ כראוי. וזהו פתרון לכל המגרעות התכוניות הנמצאות בבריאה, שמבקרי היצירה עמלים בהם, ורק לכשישכילו את התאחדות כח המוסר עם יתר כחות המציאות יבינו תוכן הדברים. וזה נקרא חטא הארץ, שפירשו יותר במדרש כמקלל שדי אם רשע.
וע"ד מנין שנות היצירה ביחש להחשבונות הגיאולוגיים בזמנינו. כך היא הלכה רווחת, שהיו כבר תקופות רבות קודם למנין תקופתנו הוא מפורסם בכל המקובלים הקדמונים, ובמד"ר[4] "שהי' בונה עולמות ומחריבן", ובזוהר פ' ויקרא[5] שהיו כמה מיני אנשים חוץ מאדם שנאמר בתורה; אלא ששם צריך להשכיל יפה את המליצות העמוקות, הצריכות ביאור רחב מאד מאד. א"כ אותן החפירות מורות לנו, שנמצאו תקופות של ברואים, ואנשים בכללם, אבל שלא היה בינתים חורבן כללי, ויצירה חדשה, ע"ז אין מופת מוכיח, כ"א השערות פורחות באויר, שאין לחוש להן כלל. אבל באמת אין אנו נזקקים לכל זה, שאפילו אם הי' מתברר לנו שהי' סדר היצירה בדרך התפתחות המינים ג"כ אין שום סתירה, שאנו מונים כפי הפשטות של פסוקי תורה, שנוגע לנו הרבה יותר מכל הידיעות הקדומות, שאין להן עמנו ערך מרובה. והתורה ודאי סתמה במעשה בראשית, ודברה ברמיזות ומשלים, שהרי הכל יודעים שמעשה בראשית הם מכלל סתרי תורה, ואם היו כל הדברים רק פשוטם איזה סתר יש כאן, וכבר אמרו במדרש[6] "להגיד כח מעשה בראשית לבו"ד א"א, לפיכך סתם הכתוב בראשית ברא אלקים". והעיקר היא הידיעה העולה מכל הענין לדעת ד', וחיי המוסר האמיתי, והקב"ה נותן במשקל אפילו הרוח שחל על הנביאים[7], הוא צמצם שדוקא כשיכנסו הדברים הגדולים שבאלה הענינים באלה הציורים יוכלו בנ"א לשאוב מהם, עם כל השתדלותם, את כל היותר מועיל ונשגב להם, ואור יקרות וקפאון[8], שהם סתרי תורה, שבעוה"ז דף 106@ הם יקרים ויהיו קפויים[9] לע"ל, רק הוא יגלה לנו פרטי הדברים. אבל עכ"פ אין שום סתירה לשום דבר מן התורה מכל דעה מחקרית שבעולם כלל, אלא שאין אנחנו צריכים לקבל השערות לודאיות, אפילו יהיו מוסכמות הרבה, כי הן כציץ נובל, שעוד מעט יתפתחו יותר כלי הדרישה, ותהיינה כל ההשערות החדשות ללעג ולקלס, וכל החכמות הנעלות שבימינו לקטנות המוח, ודבר אלקינו יקום לעולם[10]"כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה, וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך ד'"[11]. כי יסוד הכל הוא מה שאנחנו מלמדים בעולם, שהכל פועל ד', והאמצעיים, רבים או מועטים, לרבבי רבבות, הם הכל מעשי ד', שלא חיסר מעולמו כלום, ושאין קץ לגבורתו ועז חכמתו ותפארתו ב"ה וב"ש לעדי עד. ופעמים שאנחנו מזכירים את האמצעיים ג"כ בשם, להרחיב את הדעת, ולפעמים אנו אומרים בדרך דילוג "ויצר ד'"[12] "ויעש ד'"[13] כמו שאנו אומרים "אז יבנה שלמה"[14], ואין אומרים ששלמה צוה לשרים והשרים להנמוכים מהם, והם להאדריכלים והאדריכלים לאומנים והאומנים לעושי המלאכה הפשוטים, מפני שהוא דרך ידוע, וגם איננו עקרי. כן כל מה שיחקר בהרבה רבבות שנים בהגדלת הדרכים והאמצעיים, שהם מוסיפים לנו דעה והשכל בגאון ד', המה ברב הפעמים מקוצרים, ותוכן הדבר שיש משקל מיוחד לכל רעיון ומחשבה לזמן לידתו ופעולתו, באין שום מקרה והזדמנות בלתי-מכוונת כלל. למשל אנחנו יכולים להבין, אם הי' נודע דבר תנועת הארץ לפני כמה אלפים שנה למפרע בהמון הי' המין האנושי מתירא לעמוד על רגליו, פן יפול מכח התנועה, וק"ו שהי' מתירא לבנות בנינים רמים, וזה הי' מביאו לרפיון-לב למניעת-פיתוח שאין לשער, והחשבון של כח המושך לא הי' יכול להבטיחו, אחרי ראותו בעיניו שכל דבר העומד על דבר מתנעע איננו בטוח מנפילה. רק אחרי בגרות של הרגל יפה היה מקום לצאת ההכרה של תנועת הארץ, שלא תקבל האנושיות מזה אך טוב.
כן הדבר נהוג ג"כ ביחש הרוחניות, למשל השגחת השי"ת היא יסוד המוסר האנושי והצלחתו, ולכשיתברר יפה בעולם בדעה גדולה ובהירה הוא יהיה יסוד האושר, "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את ד'"[15]. והנה כנסת ישראל היתה צריכה להתעמל הרבה עם כל עובדי ע"ז, להבינם שעם גודל הבריאה אין עכ"ז האדם מבוזה עד שלא יהי' ערך להנהגתו המוסרית, כ"א היצירה המוסרית של האדם היא חשובה מאד יותר מהברואים היותר גדולים בכמותם לאין ערך. אבל לא בנקל עלה הדבר להטביע במקצת חותם ידיעה זו עם השמירה של ההכרה הפנימית של כבוד ד', שהוא ג"כ בעיקר היסוד היותר הגדול להשתלמות האנושית, וכל היצירה הכללית בהוה ובנצח, בחיי חומר וחיי רוח. וכ"ז העמל היה נדרש, איך להתאים בלב הקטן של האדם את המחזה של גדולת היצירה ושפלות האדם עם חזיון הכרת יד ד' הגדולה, ואיך שהוא נעלה ומרומם מכל הערכים ההסכמיים של כל נוצר, מה היה אם היה אז ידוע ג"כ מכל המון העולמות המעשיים שבציורי המדעים כעת, אז היה כדק נחשב, ומוסרו כאין, ולא היה אפשר להקים בקרבו רוח חיים של גדולה ותפארת כלל. רק עכשיו, אחרי שגם עם הציור שהיה גדול אז לעיניו כבר נלחם ויוכל, שוב אין מבעתים אותו בשום גדולה כמותית לפי האמת. אבל כל אלה צריכים זמנים והכנות, והציורים הסיפוריים, בין דף 107@ הנמשכים מכח הסקירה על הבריאה מדרך המושכל, בין הבאים מהתגלות יד ד' על ידי נביאיו, צריכים תמיד להיות נושאים עמהם את הכח המאדיר את החיים ואת ההצלחה לאמתתה, ולא להביא לאדם ציד של ידיעות קטועות להשתעשע בהן בשחוק ילדות. וכשתשכיל בזה תבין, שיש ערך נשגב למה שמתגלה וכן למה שמסתתר, ודרכי ההסתרה הם רבים וגדולים מפליאות נתיבות חכמה העליונה של אדון כל המעשים פלא יועץ ב"ה. וכשתלך בדרך זה הנני בטוח בע"ה שלא תכשל, ותעש חיל בישראל, את האלקים ירא ומצותיו שמור כי זה כל האדם[16]. ותשמח ותעלז בגאון שם ד', ובמתת חבלנו להיות לברית עם לאור גויים, ונזכה לשוש במשוש ארץ צבי, לספר בציון שם ד' ותהילתו בירושלים, בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבוד את ד'[17] בתתו מציון ישועה לישראל תפארתו. "והולכתי עורים בדרך לא ידעו, בנתיבות לא ידעו אדריכם, אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור, אלה הדברים עשיתים ולא עזבתים"[18], אמרו חז"ל[19] כבר עשיתים לר' עקיבא וחביריו.
והי' זה שלו' וברכה, כנפשך היקרה ונפש ידידך עז דור"ש והצלחתך מלונ"ח,
הק' אברהם יצחק ה"ק הנ"ל
אזכורים בספרים ובמאמרים[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ [חבקוק א ד]
- ↑ החלק הראשון של מכתב זה, שהעתק ממנו היה בידינו מקודם, לפני שנמצא כל המכתב הזה, נדפס למעלה סי' כ.
- ↑ בראשית רבה פ' ה, שמאמר תדשא הארץ הוא שגם העץ יהיה נאכל כמו הפרי.
- ↑ שם פ' ג וט.
- ↑ דף י.
- ↑ רמב"ם פתיחת ה"מורה נבוכים", רמב"ן בראשית א.
- ↑ תזריע רבה פ' טו.
- ↑ [ע' זכריה יד ו]
- ↑ ע' פסחים נ, במדבר רבה פ' יט.
- ↑ [ישעיה מ ח]
- ↑ [ישעיה נד י]
- ↑ [בראשית ב ז,יט]
- ↑ [בראשית ג כא וכן בהרבה מקומות]
- ↑ [מלכים-א יא ז]
- ↑ [ישעיה יא ט]
- ↑ [קהלת יב יג]
- ↑ [תהלים קב כב-כג]
- ↑ [ישעיה מב טז]
- ↑ במדבר רבה שם.
הקדמה | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ | נא | נב | נג | נד | נה | נו | נז | נח | נט | ס | סא | סב | סג | סד | סה | סו | סז | סח | סט | ע | עא | עב | עג | עד | עה | עו | עז | עח | עט | פ | פא | פב | פג | פד | פה | פו | פז | פח | פט | צ | צא | צב | צג | צד | צה | צו | צז | צח | צט | ק | קא | קב | קג | קד | קה | קו | קז | קח | קט | קי | קיא | קיב | קיג | קיד | קטו | קטז | קיז | קיח | קיט | קכ | קכא | קכב | קכג | קכד | קכה | קכו | קכז | קכח | קכט | קל | קלא | קלב | קלג | קלד | קלה | קלו | קלז | קלח | קלט | קמ | קמא | קמב | קמג | קמד | קמה | קמו | קמז | קמח | קמט | קנ | קנא | קנב | קנג | קנד | קנה | קנו | קנז | קנח | קנט | קס | קסא | קסב | קסג | קסד | קסה | קסו | קסז | קסח | קסט | קע | קעא | קעב | קעג | קעד | קעה | קעו | קעז | קעח | קעט | קפ | קפא | קפב | קפג | קפד | קפה | קפו | קפז | קפח | קפט | קצ | קצא | קצב | קצג | קצד | קצה | קצו | קצז | קצח | קצט | ר | רא | רב | רג | רד | רה | רו | רז | רח | רט | רי | ריא | ריב | ריג | ריד | רטו | רטז | ריז | ריח | ריט | רכ | רכא | רכב | רכג | רכד | רכה | רכו | רכז | רכח | רכט | רל | רלא | רלב | רלג | רלד | רלה | רלו | רלז | רלח | רלט | רמ | רמא | רמב | רמג | רמד | רמה | רמו | רמז | רמח | רמט | רנ | רנא | רנב | רנג | רנד | רנה | רנו | רנז | רנח | רנט | רס | רסא | רסב | רסג | רסד | רסה | רסו | רסז | רסח | רסט | רע | רעא | רעב | רעג | רעד | רעה | רעו | רעז | רעח | רעט | רפ | רפא | רפב | רפג | רפד | רפה | רפו | רפז | רפח | רפט | רצ | רצא | רצב | רצג | רצד | רצה | רצו | רצז | רצח | רצט | ש | שא | שב | שג | שד | שה | שו | שז | שח | שט | שי | שיא | שיב | שיג | שיד | שטו | שטז | שיז | שיח | שיט | שכ | שכא | שכב | שכג | שכד | שכה | שכו | שכז | שכח | שכט | של | שלא | שלב | שלג | שלד | נוספות א | נוספות ב | נוספות ג | נוספות ד | נוספות ה | נוספות ו | נוספות ז | נוספות ח | נוספות ט | נוספות י | נוספות יא | נוספות יב | נוספות יג