גן עדן: הבדלים בין גרסאות בדף
(הסרת ההפניה לדף גן עדן וגיהינום) תגית: הסרת הפניה |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
במפרשים הובאו פירוש לשמם של הנהרות, כאשר רוב המפרשים התייחסו לנהרות אלו כאותם הנהרות המוכרים לנו מבחינה גיאוגרפית, אם כי נהרות אלו אינם מתחברים כיום. מנגד, חלק מן המפרשים התייחסו לנהרות אלו באופן אלגורי. כך למשל, [[רבינו בחיי]] הסביר כי {{ציטוטון|כל הענינים האלה בגן עדן שבארץ הם וכולן ציורין ודוגמא לענינים שכליים שבגן עדן העליון}}. על פי דברי המדרש, רבינו בחיי מפרש כי ארבעת הנהרות הינם כנגד ארבע המלכויות שעתידות למשול בארץ. בדומה לכך, גם ה[[נצי"ב]]{{הערה|העמק דבר שם}} פירש כי על אף שהכתוב לא יוצא מידי פשוטו, עדיין ניתן להבין מכך הליכות עולם ותכלית חיי האדם. הוא מסביר כי ארבעת הנהרות כארבעת סוגי אנשים בעולם הזה והסביר כי זו גם הסיבה שפסוקים אלו נכתבו. | במפרשים הובאו פירוש לשמם של הנהרות, כאשר רוב המפרשים התייחסו לנהרות אלו כאותם הנהרות המוכרים לנו מבחינה גיאוגרפית, אם כי נהרות אלו אינם מתחברים כיום. מנגד, חלק מן המפרשים התייחסו לנהרות אלו באופן אלגורי. כך למשל, [[רבינו בחיי]] הסביר כי {{ציטוטון|כל הענינים האלה בגן עדן שבארץ הם וכולן ציורין ודוגמא לענינים שכליים שבגן עדן העליון}}. על פי דברי המדרש, רבינו בחיי מפרש כי ארבעת הנהרות הינם כנגד ארבע המלכויות שעתידות למשול בארץ. בדומה לכך, גם ה[[נצי"ב]]{{הערה|העמק דבר שם}} פירש כי על אף שהכתוב לא יוצא מידי פשוטו, עדיין ניתן להבין מכך הליכות עולם ותכלית חיי האדם. הוא מסביר כי ארבעת הנהרות כארבעת סוגי אנשים בעולם הזה והסביר כי זו גם הסיבה שפסוקים אלו נכתבו. | ||
==עבודתו של האדם בגן== | ==עבודתו של האדם בגן== | ||
לאחר בריאת גן | לאחר בריאת גן עדן, מובא כי הקב"ה ציווה על האדם לעבוד את הגן ולשמור עליו {{ציטוטון|וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ}}. אמנם, מכיוון שהיה מדובר בגן אלוהי, המפרשים נחלקו האם אכן היה על האדם לעבוד את הגן כפשט הפסוק או שמדובר רק בתפקיד סמלי שמבטא את היות האדם "צלם אלוהים"{{הערה|ייתכן וחלק ממחלוקת זו תלוי גם בהיבט ההשקפתי על ערך העבודה בעולם- האם גם במצב האידיאלי כמו גן העדן יש מקום לעבודה או שבגן העדן מדובר רק בעבודה סמלית ורק לאחר [[חטא עץ הדעת]] העבודה נהייתה חלק מהעונש}}: | ||
הרמב"ן{{הערה|בראשית ב,ח}} מפרש כי עצי הגן התקיימו בעצמם ולא היו זקוקים לטיפול לפי שניטעו על ידי הקב"ה וכן הן היו מושקים ממים מקודשים. לשיטתו, מטרת האדם בגן העדן הייתה לזרוע חיטים ותבואה ולעסוק בהן, אך בגן עצמו ובעציו לא היה צורך לעבוד. כמו כן, על האדם היה לשמור על הגן ועל מה שזרע בעצמו. | הרמב"ן{{הערה|בראשית ב,ח}} מפרש כי עצי הגן התקיימו בעצמם ולא היו זקוקים לטיפול לפי שניטעו על ידי הקב"ה וכן הן היו מושקים ממים מקודשים. לשיטתו, מטרת האדם בגן העדן הייתה לזרוע חיטים ותבואה ולעסוק בהן, אך בגן עצמו ובעציו לא היה צורך לעבוד. כמו כן, על האדם היה לשמור על הגן ועל מה שזרע בעצמו. | ||
מנגד, ה[[ראב"ע]]{{הערה| בראשית ב, טו}} מפרש כי תפקיד האדם היה גם לעבוד את הגן עצמו ואת עציו- להשקותם ולשמור עליהם מכל החיות שלא יטנפו אותם. ה[[רס"ג]]{{הערה|פירוש לתורה, שם}} מביא דעה אמצעית כי על אף שלא היה צורך בעבודות חקלאיות של ממש בגן שנברא על ידי הקב"ה- עדיין היה על האדם לאסוף את הפירות מהעצים או לסדר את האדמה. וכן שלא היה צורך לשמור על הגן, אלא הקב"ה ביקש מהאדם שהוא או חווה ינכחו בו. | מנגד, ה[[ראב"ע]]{{הערה| בראשית ב, טו}} מפרש כי תפקיד האדם היה גם לעבוד את הגן עצמו ואת עציו- להשקותם ולשמור עליהם מכל החיות שלא יטנפו אותם. ה[[רס"ג]]{{הערה|פירוש לתורה, שם}} מביא דעה אמצעית כי על אף שלא היה צורך בעבודות חקלאיות של ממש בגן שנברא על ידי הקב"ה- עדיין היה על האדם לאסוף את הפירות מהעצים או לסדר את האדמה. וכן שלא היה צורך לשמור על הגן, אלא הקב"ה ביקש מהאדם שהוא או חווה ינכחו בו. | ||
==חטא עץ הדעת== | ==חטא עץ הדעת== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[חטא עץ הדעת]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[חטא עץ הדעת]]}} | ||
גרסה אחרונה מ־19:17, 20 באוקטובר 2022
|
|
- ערך זה עוסק בגן שנטע אלוהים לשכן את האדם הראשון. אם התכוונתם לגן העדן בעולם הבא, עיינו בערך גן עדן וגיהינום.
גן עדן הוא גן שנטע אלוהים ובו הוא שיכן את אדם הראשון והפקידו לעבוד את הגן ולשומרו עד שגורש משם בחטא עץ הדעת. הרמב"ן[1] מבאר כי גן העדן הוא "מבחר המקומות הנבראים בעולם הזה".
נטיעת הגן[עריכה]
לאחר מעשה הבריאה, נאמר בפרשת בראשית כי הקב"ה נטע גן בעדן "וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר". המפרשים נחלקו בהסבר המילה "קדם" שבפסוק וממילא בזמן נטיעת גן העדן ע"י הקב"ה. רש"י מפרש כי משמעות המילה היא מזרח וממילא שבמזרחו של עדן ניטע גן העדן. מנגד, הרמב"ן (בעקבות תרגום אונקלוס) מפרש כי פירוש המילה הוא מקודם ושלמרות שבריאת האדם מובאת לפני סיפור גן העדן, עדיין הגן ניטע קודם לבריאת האדם. לשיטתו, על אף שנאמר בפסוק "ויטע ה' אלוהים גן" אין הכוונה שהקב"ה לקח עצים ממקום אחר ונטעם בגן העדן אלא שהקב"ה הצמיח מראש את העצים במקום הזה ואף עשה זאת לפני שהצמיח עצים בשאר העולם.
הרד"ק[2] מבאר כי הקב"ה בכוונה יצר את האדם מחוץ לגן העדן ורק לאחר מכן והביאו לתוכו על מנת שיחוש האדם עד כמה טוב הגן ויכיר בחסד ה'.
נהרות גן העדן[עריכה]
בפסוקים מתואר כי מתוך עדן יצא נהר להשקות את גן העדן שלאחר מכן נהר זה התפרד לארבעה נהרות שונים "וְנָהָרּ יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים. שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב. וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם. וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן הוּא הַסּוֹבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ. וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת".
במפרשים הובאו פירוש לשמם של הנהרות, כאשר רוב המפרשים התייחסו לנהרות אלו כאותם הנהרות המוכרים לנו מבחינה גיאוגרפית, אם כי נהרות אלו אינם מתחברים כיום. מנגד, חלק מן המפרשים התייחסו לנהרות אלו באופן אלגורי. כך למשל, רבינו בחיי הסביר כי "כל הענינים האלה בגן עדן שבארץ הם וכולן ציורין ודוגמא לענינים שכליים שבגן עדן העליון". על פי דברי המדרש, רבינו בחיי מפרש כי ארבעת הנהרות הינם כנגד ארבע המלכויות שעתידות למשול בארץ. בדומה לכך, גם הנצי"ב[3] פירש כי על אף שהכתוב לא יוצא מידי פשוטו, עדיין ניתן להבין מכך הליכות עולם ותכלית חיי האדם. הוא מסביר כי ארבעת הנהרות כארבעת סוגי אנשים בעולם הזה והסביר כי זו גם הסיבה שפסוקים אלו נכתבו.
עבודתו של האדם בגן[עריכה]
לאחר בריאת גן עדן, מובא כי הקב"ה ציווה על האדם לעבוד את הגן ולשמור עליו "וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ". אמנם, מכיוון שהיה מדובר בגן אלוהי, המפרשים נחלקו האם אכן היה על האדם לעבוד את הגן כפשט הפסוק או שמדובר רק בתפקיד סמלי שמבטא את היות האדם "צלם אלוהים"[4]:
הרמב"ן[5] מפרש כי עצי הגן התקיימו בעצמם ולא היו זקוקים לטיפול לפי שניטעו על ידי הקב"ה וכן הן היו מושקים ממים מקודשים. לשיטתו, מטרת האדם בגן העדן הייתה לזרוע חיטים ותבואה ולעסוק בהן, אך בגן עצמו ובעציו לא היה צורך לעבוד. כמו כן, על האדם היה לשמור על הגן ועל מה שזרע בעצמו.
מנגד, הראב"ע[6] מפרש כי תפקיד האדם היה גם לעבוד את הגן עצמו ואת עציו- להשקותם ולשמור עליהם מכל החיות שלא יטנפו אותם. הרס"ג[7] מביא דעה אמצעית כי על אף שלא היה צורך בעבודות חקלאיות של ממש בגן שנברא על ידי הקב"ה- עדיין היה על האדם לאסוף את הפירות מהעצים או לסדר את האדמה. וכן שלא היה צורך לשמור על הגן, אלא הקב"ה ביקש מהאדם שהוא או חווה ינכחו בו.
חטא עץ הדעת[עריכה]
- ערך מורחב - חטא עץ הדעת
לאחר שנברא אדם, נאמר לו כי הוא יכול לאכול מכל פירות גן עדן אך הוזהר שלא לאכול מפרי עץ הדעת. אמנם, הנחש הצליח להסית את חווה לאכול מפרי העץ ולאחר מכן נתנה גם לאדם לאכול. בעקבות החטא- נגזרה על אדם הראשון מיתה והוא גורש מגן עדן.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- תעלומת גן העדן האבוד הרב נתנאל יסופון