הרב משה צבי נריה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(38 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב משה צבי נריה (כ"א ב[[שבט]] התרע"ג- י"ט ב[[כסלו]] התשנ"ו) - ראש [[ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה]], מקים [[ישיבות בני עקיבא]] ,ממנהיגי [[הציונות הדתית]], חבר כנסת וזוכה פרס ישראל.   
{{רב
|שם=הרב משה צבי נריה
|תמונה=[[תמונה:Harav_Neria.jpg|ממוזער]]
|כיתוב=הרב משה צבי נריה בשנת 1969
|תאריך לידה=כ"א ב[[שבט]] תרע"ד
|תאריך פטירה=י"ט ב[[כסלו]] תשנ"ו
|מקום פעילות=כפר הרא"ה
|השתייכות=ציונות דתית, [[בני עקיבא]]
|נושאים בהם עסק=
|תפקידים נוספים=ראש [[ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה]], חבר כנסת, אבי "דור הכיפות הסרוגות".
|רבותיו=אביו הרב פתחיה מנקין, [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]
|תלמידיו=[[הרב חיים דרוקמן]], [[הרב דב ליאור]], [[הרב זלמן ברוך מלמד]], [[הרב צפניה דרורי]], [[הרב ירחמיאל וייס]], [[הרב חנן פורת]], [[הרב יעקב פילבר]], [[הרב יעקב אריאל]]
|חיבוריו= ראה להלן בפסקה "ספריו"}}
'''הרב משה צבי נריה''' (כ"א ב[[שבט]] התרע"ג- י"ט ב[[כסלו]] התשנ"ו) - היה ראש [[ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה]], מקים [[ישיבות בני עקיבא]], ממנהיגי [[הציונות הדתית]], אבי "דור הכיפות הסרוגות", חבר כנסת וחתן פרס ישראל.   
==תולדות חייו==  
==תולדות חייו==  
הרב נריה נולד בכ"א ב[[שבט]] התרע"ג בלודז' שבפולין לאביו [[הרב פתחיה מנקין]], רב ברוסיה, כמשה צבי מנקין. למד תורה בישיבות במינסק ובשקלוב, תוך חירוף נפש. בשלב מסוים השתוקק ללמוד תורה ב[[ארץ ישראל]], ופנה במכתב אל [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] שיבקש מאביו, [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] שהיה בעל מעמד חשוב בישוב היהודי, שישיג לו אשרת עליה. הבקשה התקבלה, ובשנת תר"ץ עלה הרב נריה ארצה. בהגיעו ארצה, נקשר ל[[רב קוק]] והוסמך לרבנות.  
הרב נריה נולד בכ"א ב[[שבט]] התרע"ג בלודז' שבפולין לאביו [[הרב פתחיה מנקין]], רב ברוסיה, כמשה צבי מנקין. למד תורה בישיבות במינסק ובשקלוב, תוך חירוף נפש. בשלב מסוים השתוקק ללמוד תורה ב[[ארץ ישראל]], ופנה במכתב אל [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] שיבקש מאביו, [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] שהיה בעל מעמד חשוב בישוב היהודי, שישיג לו אשרת עליה. הבקשה התקבלה, ובשנת תר"ץ עלה הרב נריה ארצה. בהגיעו ארצה, נקשר מאוד ל[[רב קוק]] שאף קבע עימו חברותא להכנת השיעור הכללי שלו, יחד עם [[הרב שאול ישראלי]]. בהמשך הוסמך לרבנות.  
הרב היה פעיל בתנועת [[בני עקיבא]]. המנון התנועה, "יד אחים", נכתב על ידו. עיברת את שמו ממנקין לנריה בעקבות שמו הספרותי בו השתמש בכתיבת מאמרים במסגרת בני עקיבא.
הרב היה פעיל בתנועת [[בני עקיבא]]. המנון התנועה, "יד אחים", נכתב על ידו. עיברת את שמו ממנקין לנריה בעקבות שמו הספרותי בו השתמש בכתיבת מאמרים במסגרת בני עקיבא.
הרב ערך את נוסח התפילה ל[[יום העצמאות]], אשר התקבל כמעט במלואו.  
הרב ערך את נוסח התפילה ל[[יום העצמאות]], אשר התקבל כמעט במלואו.  
היה חבר הנהלת התנועה למען ארץ ישראל השלמה.  
היה חבר הנהלת התנועה למען ארץ ישראל השלמה.  
זכה בפרס ישראל בשנת 1978 למניינם על תרומה מיוחדת לקידומה ופיתוחה של החברה והמדינה.  
זכה בפרס ישראל בשנת 1978 למניינם על תרומה מיוחדת לקידומה ופיתוחה של החברה והמדינה.  
הקים יחד עם [[הרב שאול ישראל]] את "איחוד הרבנים למען [[עם ישראלי]] ו[[ארץ ישראל]]".  
הקים יחד עם [[הרב שאול ישראל]] את "איחוד הרבנים למען [[עם ישראלי]] ו[[ארץ ישראל]]".
 
==הקמת הישיבה==
==הקמת הישיבה==
בשנת ת"ש הקים הרב נריה את [[ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה]] במושב כפר הרא"ה שנקרא על שם [[הרב קוק]]. הישיבה היתה הישיבה הראשונה בארץ ששילבה לימודי קודש ועבודה, כערכיה של בני עקיבא-תורה ועבודה. לאחר כמה שנים, בעקבות לחץ מצד הורי התלמידים, הוכנסו לישיבה גם לימודי חול.  מהלך זה, בהתחלה כה עורר בהתחלה את התנגדותו של הרב נריה. יחד עם הרב נריה, פעל אז בישיבה [[הרב אברהם צוקרמן]].  
בשנת ת"ש הקים הרב נריה את [[ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה]] במושב כפר הרא"ה שנקרא על שם [[הרב קוק]]. הישיבה היתה הישיבה הראשונה בארץ ששילבה לימודי קודש ועבודה חקלאית, כערכיה של בני עקיבא - תורה ועבודה. בתחילה לא היו בישיבה לימודי חול, בהתאם לתפיסת עולמו והתנגדותו הנחרצת להכנסת לימודי חול לתוך הישיבה, אך לאחר כמה שנים, בעקבות לחץ מצד הורי התלמידים וההבנה שזו תהיה הדרך לגרום להורים לשלוח את בניהם לישיבה, הוכנסו לישיבה גם לימודי חול. יחד עם הרב נריה, פעל אז בישיבה [[הרב אברהם צוקרמן]].  
בעקבות הקמת הישיבה, הוקמה ישיבת בני עקיבא ב[[מירון]] ע"י קברו של [[רבי שמעון בר יוחאי]], ואח"כ הוקמה [[ישיבת נתיב מאיר]] ב[[ירושלים]] ועוד ישיבות ואולפנות רבות בכל רחבי הארץ.
בעקבות הקמת הישיבה, הוקמה ישיבת בני עקיבא ב[[מירון]] ע"י קברו של [[רבי שמעון בר יוחאי]], ואח"כ הוקמה [[ישיבת נתיב מאיר]] ב[[ירושלים]] ועוד ישיבות ואולפנות רבות בכל רחבי הארץ.
ידוע ביחס האוהב ואבהי שנתן לתלמידיו. כמו כן, מפורסמת הצורה בה היה נוהג להשכים את תלמידיו בבוקר ל[[תפילת שחרית]], בשיר "ישראל עם קדושים קומו לעבודת הבורא. אידאלאך אידאלאך, טיירע כושרע אידאלאך, שטייט אוף צו עבוידת הבוירא. שומרים לבוקר קומו לתורה".
ידוע ביחס האוהב ואבהי שנתן לתלמידיו. כמו כן, מפורסמת הצורה בה היה נוהג להשכים את תלמידיו בבוקר ל[[תפילת שחרית]], בשיר "ישראל עם קדושים קומו לעבודת הבורא. יידלא'ך יידלא'ך, טייר'ע כושר'ע יידלא'ך, שטייט אוף צו עבוידת הבוירא. שומרים לבוקר קומו לתורה" [תרגום המילים מיידיש: יהודים יהודים, יהודים יקרים וכשרים, עמדו לעבודת הבורא].


==בחירתו לכנסת==
==בחירתו לכנסת==
שורה 18: שורה 32:


הרב נפטר בי"ט ב[[כסלו]] תשנ"ו, בגיל 82. מתוך דבריו האחורנים:  
הרב נפטר בי"ט ב[[כסלו]] תשנ"ו, בגיל 82. מתוך דבריו האחורנים:  
"קר לי! תחממו אותי בדברי תורה! תאחזו בארץ ישראל ובקדושתה. תנו לי להגיד שלום לארץ ישראל ולהפרד ממנה באהבה, בשמחה וברצון. '''קדושה אני מבקש. קודש קודשים אני מבקש. תנו לי קדושת ארץ ישראל, תנו לי קדושת אהבת ישראל''', תנו לי הרגשת קדושת ארץ ישראל. תנו לי הרגשת קדושת עם ישראל!" קרא כמה פעמים בקול גדול, "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" וסיים במילים "נתקדש כולנו", ונדם.
"קר לי! תחממו אותי בדברי תורה! תאחזו בארץ ישראל ובקדושתה. תנו לי להגיד שלום לארץ ישראל ולהפרד ממנה באהבה, בשמחה וברצון. '''קדושה אני מבקש. קודש קודשים אני מבקש. תנו לי קדושת ארץ ישראל, תנו לי קדושת אהבת ישראל''', תנו לי הרגשת קדושת ארץ ישראל. תנו לי הרגשת קדושת עם ישראל!" קרא כמה פעמים בקול גדול, "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" וסיים במילים "נתקדש כולנו", ונדם. לאחר שנים הולחן ניגון למילים אלו שהפכו לשיר קליט ומפורסם.


על שמו הוקם הישוב נריה שבחבל בנימין, ישיבת שדמות נריה, תנועת "לאורו נלך" ועוד.  
על שמו הוקם הישוב נריה שבחבל בנימין, ישיבת שדמות נריה, תנועת "לאורו נלך" ועוד.  


בתו, הרבנית צלה בר אלי, הוציאה ספר אודותיו בשם "שחר אורו", וספר לנוער עליו בשם "אורי". כמו כן נכתב לזכרו הספר "מאורות נריה", וכן יצאה לאור חוברת בשם "והיה כנגן המנגן- פרקים מעולם הנגיון של הרב משה צבי נריה", מאת תלמידו [[הרב חנן פורת]].  
בתו, הרבנית צלה בר אלי, הוציאה ספר אודותיו בשם "שחר אורו", וספר לנוער עליו בשם "אורי". כמו כן נכתב לזכרו הספר "מאורות נריה", וכן יצאה לאור חוברת בשם "והיה כנגן המנגן- פרקים מעולם הנגיון של הרב משה צבי נריה", מאת תלמידו [[הרב חנן פורת]].  
העמיד תלמידים הרבה בישיבת בני עקיבא, וביניהם: [[הרב חיים דרוקמן]], [[הרב דב ליאור]], [[הרב זלמן ברוך מלמד]], [[הרב צפניה דרורי]], [[הרב ירחמיאל וייס]], [[הרב חנן פורת]], [[הרב יעקב פילבר]], [[הרב יעקב אריאל]] ועוד.  
העמיד תלמידים הרבה בישיבת בני עקיבא, וביניהם: [[הרב חיים דרוקמן]], [[הרב דב ליאור]], [[הרב יעקב אריאל]], [[הרב זלמן ברוך מלמד]], [[הרב צפניה דרורי]], [[הרב יעקב פילבר]], [[הרב בנימין אביעד]], [[הרב ירחמיאל וייס]], [[הרב חנן פורת]], [[הרב ברוך ויסבקר]], ועוד.
 
==ספריו==  
==ספריו==  
הרב כתב ספרים רבים, בעיקר על רבו [[הרב קוק]]:  
הרב נריה כתב ספרים רבים, בעיקר על רבו [[הרב קוק]]:  


* "מועדי הראי"ה" - על החגים של הרב קוק ובמשנתו.  
* "מועדי הראי"ה" - על החגים של הרב קוק ובמשנתו.  
שורה 39: שורה 54:
* "משנת הרב" - על יסודות תורתו של הרב קוק.
* "משנת הרב" - על יסודות תורתו של הרב קוק.


* "אגרות לראי"ה" - קובץ מכתבים שנשלחו לרב קוק מגדולי ישראל.  
* "[[אגרות לראי"ה]]" - קובץ מכתבים שנשלחו לרב קוק מגדולי ישראל.  


* "ענבי פתחיה" (ע"ש אביו)- עיונים הלכתיים.
* "ענבי פתחיה" (ע"ש אביו)- עיונים הלכתיים.


* "צניף מלוכה"- קובץ מאמרים, בעיקר הלכתיים.  
* "צניף מלוכה"- קובץ מאמרים הלכתיים ורעיוניים.  


* "בני הישיבות וגיוסם" (חוברת)- על גיוס בני הישיבות.  
* "בני הישיבות וגיוסם" (חוברת)- על גיוס בני הישיבות.  
שורה 69: שורה 84:
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*צילה בראלי, '''שחר אורו''' ו'''אורי'''.  
*צילה בראלי, '''שחר אורו''' ו'''אורי'''.  
*[[הרב אליעזר מלמד]], '''רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת''' מכון הר ברכה תש"ע.  
*[[הרב אליעזר מלמד]], '''רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת''' מכון הר ברכה תש"ע.
*גאולה בת יהודה, '''ראשונים לציון הנה הינם- תולדות רבנים בישראל שלבם היה לציון בפועל''', [[מוסד הרב קוק]], ירושלים תשס"ט.
*[[הרב חנן פורת]], '''והיה כנגן המנגן- פרקים מעולם הניגון של הרב משה צבי נריה'''.
*ד"ר יצחק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''' הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 312.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
על הרב נריה באתר תנועת בני עקיבא- http://www.bneiakiva.org.il/show_item.asp?itemId=12&levelId=58757&itemType=0
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1383| שיעורים על הרב נריה באתר ישיבה]
 
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/?id=14850| לדמותו של הרב משה צבי נריה] מאת הרב נחום נריה, אתר ישיבה.
 
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=219&id=10824&q=| "יסוד הדור ויוצרו"] מאת הרב הראל כהן, אתר ישיבה
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=219&id=10766&q=| "השם ארחותיו"] מאת הרב הראל כהן, במלאת שש שנים לפטירת הרב נריה. 
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=219&id=10735&q=| הרב נריה וחב"ד] מאת הרב הראל כהן.
* [http://www.bneiakiva.org.il/show_item.asp?itemId=12&levelId=58757&itemType=0 על הרב נריה באתר תנועת בני עקיבא]
*[http://www.yba.org.il/all.asp?big_cat=1060| על הרב נריה באתר מרכז ישיבות בני עקיבא]
* {{רמבי"ש|132}}
*[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%A8%D7%99%D7%94 על הרב נריה וקשריו עם חב"ד] ב[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 אתר חב"דפדיה].
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=219&id=4239&q=| מו"ר הרב משה צבי נריה, במלאת 10 שנים לפטירתו], הרב זלמן ברוך מלמד, אתר ישיבה.
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=219&id=4197&q=| במלאות עשור לפטירתו], הרב הראל כהן, אתר ישיבה
{{מיון רגיל:נריה משה צבי}}
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:אנשי חינוך]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות תיכוניות]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]]
[[קטגוריה:תלמידי הראי"ה קוק]]
[[קטגוריה:רבנים חברי כנסת]]
[[קטגוריה:חברי חבר הרבנים שעל יד הפועל המזרחי]]

גרסה אחרונה מ־09:43, 9 בדצמבר 2022
הרב משה צבי נריה
Harav Neria.jpg

הרב משה צבי נריה בשנת 1969
תאריך לידה כ"א בשבט תרע"ד
תאריך פטירה י"ט בכסלו תשנ"ו
מקום פעילות כפר הרא"ה
השתייכות ציונות דתית, בני עקיבא
תפקידים נוספים ראש ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, חבר כנסת, אבי "דור הכיפות הסרוגות".
רבותיו אביו הרב פתחיה מנקין, הרב אברהם יצחק הכהן קוק
תלמידיו הרב חיים דרוקמן, הרב דב ליאור, הרב זלמן ברוך מלמד, הרב צפניה דרורי, הרב ירחמיאל וייס, הרב חנן פורת, הרב יעקב פילבר, הרב יעקב אריאל
חיבוריו ראה להלן בפסקה "ספריו"

הרב משה צבי נריה (כ"א בשבט התרע"ג- י"ט בכסלו התשנ"ו) - היה ראש ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, מקים ישיבות בני עקיבא, ממנהיגי הציונות הדתית, אבי "דור הכיפות הסרוגות", חבר כנסת וחתן פרס ישראל.

תולדות חייו[עריכה]

הרב נריה נולד בכ"א בשבט התרע"ג בלודז' שבפולין לאביו הרב פתחיה מנקין, רב ברוסיה, כמשה צבי מנקין. למד תורה בישיבות במינסק ובשקלוב, תוך חירוף נפש. בשלב מסוים השתוקק ללמוד תורה בארץ ישראל, ופנה במכתב אל הרב צבי יהודה הכהן קוק שיבקש מאביו, הרב אברהם יצחק הכהן קוק שהיה בעל מעמד חשוב בישוב היהודי, שישיג לו אשרת עליה. הבקשה התקבלה, ובשנת תר"ץ עלה הרב נריה ארצה. בהגיעו ארצה, נקשר מאוד לרב קוק שאף קבע עימו חברותא להכנת השיעור הכללי שלו, יחד עם הרב שאול ישראלי. בהמשך הוסמך לרבנות. הרב היה פעיל בתנועת בני עקיבא. המנון התנועה, "יד אחים", נכתב על ידו. עיברת את שמו ממנקין לנריה בעקבות שמו הספרותי בו השתמש בכתיבת מאמרים במסגרת בני עקיבא. הרב ערך את נוסח התפילה ליום העצמאות, אשר התקבל כמעט במלואו. היה חבר הנהלת התנועה למען ארץ ישראל השלמה. זכה בפרס ישראל בשנת 1978 למניינם על תרומה מיוחדת לקידומה ופיתוחה של החברה והמדינה. הקים יחד עם הרב שאול ישראל את "איחוד הרבנים למען עם ישראלי וארץ ישראל".

הקמת הישיבה[עריכה]

בשנת ת"ש הקים הרב נריה את ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה במושב כפר הרא"ה שנקרא על שם הרב קוק. הישיבה היתה הישיבה הראשונה בארץ ששילבה לימודי קודש ועבודה חקלאית, כערכיה של בני עקיבא - תורה ועבודה. בתחילה לא היו בישיבה לימודי חול, בהתאם לתפיסת עולמו והתנגדותו הנחרצת להכנסת לימודי חול לתוך הישיבה, אך לאחר כמה שנים, בעקבות לחץ מצד הורי התלמידים וההבנה שזו תהיה הדרך לגרום להורים לשלוח את בניהם לישיבה, הוכנסו לישיבה גם לימודי חול. יחד עם הרב נריה, פעל אז בישיבה הרב אברהם צוקרמן. בעקבות הקמת הישיבה, הוקמה ישיבת בני עקיבא במירון ע"י קברו של רבי שמעון בר יוחאי, ואח"כ הוקמה ישיבת נתיב מאיר בירושלים ועוד ישיבות ואולפנות רבות בכל רחבי הארץ. ידוע ביחס האוהב ואבהי שנתן לתלמידיו. כמו כן, מפורסמת הצורה בה היה נוהג להשכים את תלמידיו בבוקר לתפילת שחרית, בשיר "ישראל עם קדושים קומו לעבודת הבורא. יידלא'ך יידלא'ך, טייר'ע כושר'ע יידלא'ך, שטייט אוף צו עבוידת הבוירא. שומרים לבוקר קומו לתורה" [תרגום המילים מיידיש: יהודים יהודים, יהודים יקרים וכשרים, עמדו לעבודת הבורא].

בחירתו לכנסת[עריכה]

בשנת תש"ל, נבחר הרב נריה לכהן כחבר כנסת מטעם המפד"ל ואף היה חבר בועדת החינוך והתרבות, אולם פרש מהכנסת בשנת תשל"ג כי לא רצה "להתלכלך" בפוליטיקה, כדבריו.

פטירתו[עריכה]

הרב נפטר בי"ט בכסלו תשנ"ו, בגיל 82. מתוך דבריו האחורנים: "קר לי! תחממו אותי בדברי תורה! תאחזו בארץ ישראל ובקדושתה. תנו לי להגיד שלום לארץ ישראל ולהפרד ממנה באהבה, בשמחה וברצון. קדושה אני מבקש. קודש קודשים אני מבקש. תנו לי קדושת ארץ ישראל, תנו לי קדושת אהבת ישראל, תנו לי הרגשת קדושת ארץ ישראל. תנו לי הרגשת קדושת עם ישראל!" קרא כמה פעמים בקול גדול, "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" וסיים במילים "נתקדש כולנו", ונדם. לאחר שנים הולחן ניגון למילים אלו שהפכו לשיר קליט ומפורסם.

על שמו הוקם הישוב נריה שבחבל בנימין, ישיבת שדמות נריה, תנועת "לאורו נלך" ועוד.

בתו, הרבנית צלה בר אלי, הוציאה ספר אודותיו בשם "שחר אורו", וספר לנוער עליו בשם "אורי". כמו כן נכתב לזכרו הספר "מאורות נריה", וכן יצאה לאור חוברת בשם "והיה כנגן המנגן- פרקים מעולם הנגיון של הרב משה צבי נריה", מאת תלמידו הרב חנן פורת. העמיד תלמידים הרבה בישיבת בני עקיבא, וביניהם: הרב חיים דרוקמן, הרב דב ליאור, הרב יעקב אריאל, הרב זלמן ברוך מלמד, הרב צפניה דרורי, הרב יעקב פילבר, הרב בנימין אביעד, הרב ירחמיאל וייס, הרב חנן פורת, הרב ברוך ויסבקר, ועוד.

ספריו[עריכה]

הרב נריה כתב ספרים רבים, בעיקר על רבו הרב קוק:

  • "מועדי הראי"ה" - על החגים של הרב קוק ובמשנתו.
  • "חיי הראי"ה" - קורות חיי הרב בתקופת רבנותו ביפו.
  • "שיחות הראי"ה" ו"טל הראי"ה" - תולדות הרב בשלושים ותשע (ט"ל) שנותיו הראשונות.
  • "בשדה הראי"ה" "ליקוטי הראי"ה" - עניינים שונים בחייו ובתורתו של הרב קוק.
  • "אורות התפילה"- מתורת הרב קוק בנושא התפילה.
  • "משנת הרב" - על יסודות תורתו של הרב קוק.
  • "ענבי פתחיה" (ע"ש אביו)- עיונים הלכתיים.
  • "צניף מלוכה"- קובץ מאמרים הלכתיים ורעיוניים.
  • "בני הישיבות וגיוסם" (חוברת)- על גיוס בני הישיבות.
  • "מלחמת השבת"- על מלחמה בשבת.
  • "על משכנות הרועים"
  • "מורשת ארץ"
  • "אפיק בנגב- ישראל במדינתו"
  • "מן הפנקס הפתוח"- ספר חדש עם לקט מאמרותיו.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • צילה בראלי, שחר אורו ואורי.
  • הרב אליעזר מלמד, רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת מכון הר ברכה תש"ע.
  • גאולה בת יהודה, ראשונים לציון הנה הינם- תולדות רבנים בישראל שלבם היה לציון בפועל, מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ט.
  • הרב חנן פורת, והיה כנגן המנגן- פרקים מעולם הניגון של הרב משה צבי נריה.
  • ד"ר יצחק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 312.

קישורים חיצוניים[עריכה]

אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=הרב_משה_צבי_נריה&oldid=158249"