רב סעדיה גאון: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון''' ('''רס"ג''') היה גאון [[ישיבת סורא]], מגדולי ה[[גאונים]], פוסק, מדקדק ו[[פילוסופיה|הוגה דעות]] חשוב. | |||
'''רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון''' ('''רס"ג''') היה גאון [[ישיבת סורא]], מגדולי ה[[גאונים]], פוסק ו[[פילוסופיה|הוגה דעות]] חשוב. | ==תולדות חייו== | ||
===תחילת דרכו=== | |||
נולד בפיום שבמצרים (ומכאן שמו "אלפיומי"<ref>יש מקומות שבהם נקרא "הפיתומי" (כך כינהו [[רבי אברהם אבן עזרא]] בראש "ספר המאזניים"), ומשמעות כינוי זה זהה- מהעיר פיתום</ref>) בשנת ד'תרנ"ב. משפחתו היתה משפחה מיוחסת בקהילה היהודית במצרים, ויחוסו מגיע עד ל[[רבי חנינא בן דוסא]]. בצעירותו התגלו כשרונותיו העילויים, והוא עלה ללמוד אצל חכמי [[טבריה]], שם פגש בחכמי [[המסורה]] ובראשם [[אהרן בן אשר]]. שמו התפרסם כחכם בתלמוד ובדקדוק. סביב שנת ד'תרס"ז (סביב גיל 15), שב מצרימה. בשנת ד'תרע"ה עזב שוב את מצרים מתוך רצון להתיישב ב[[ארץ ישראל]], אך התיישב ב[[ארם צובה]] שבסוריה. | |||
בשנת ד'תרפ"ב, פרצה מחלוקת עזה בעולם היהודי סביב שאלת קביעת לוח השנה, בין גאוני ארץ ישראל בראשות [[רבי אהרן בן מאיר]], לבין גאוני בבל. רבי אהרן בן מאיר טען לעדיפות בית הדין שבארץ ישראל בקביעת המועדות, ולכן קרא לכל העם היהודי לקבוע את לוח השנה על פי קביעת בית דינו. למעשה, יהודי ארץ ישראלי נהגו כהוראתו, ואילו יהודי בבל נהגו כהוראת חכמי בבל. בראות רס"ג את ממדיה העצומים של המחלוקת, שלח סדרת אגרות בהן הוכיח בשיטתיות את שיטת גאוני בבל. אגרות אלו שכנעו אפילו את יהודי ארץ ישראל, שזנחו את חישוב בית הדין של רבי אהרן ועברו לנהוג כהוראת גאוני בבל. | |||
===גאונות ישיבת סורא=== | |||
בשנת ד'תרפ"ח, פרץ סכסוך בין ראש הגולה בבבל, דוד בן זכאי, לבין גאון [[ישיבת פומבדיתא]], [[מר כהן צדק גאון]]. בן זכאי רצה להחליש את כוחו ומעמדו של מר כהן צדק, ועל כן מינה את רס"ג, שהתפרסם בזכות הכרעת פולמוסלוח השנה, לכאון ישיבת סורא, על אף שלא היה מבבל. אכן, עד מהרה הפך רס"ג לדמות המרכזית בקרב יהודי בבל, ואף האפילה על סמכותו של ראש הגולה עצמו. ישיבתו הפכה למרכז התורה הבבלי. בשנת ד'תר"ץ פסק ראש הגולה בדין מסוים בענין צוואה, והוצרך לצרף את חתימותיהם של שני גאוני הישיבות. רס"ג שחלק על הפסיקה סרב לחתום, והדבר גרם לסכסוך עז בין ראש הגולה לבין רס"ג ותלמידיו. רס"ג החרים את ראש הגולה דוד בן זכאי, ואילו ראש הגולה מצדו הדיח את רס"ג מתפקידו, וביהדות בבל הלך ונוצר קרע חריף. עם הדחתו גלה רס"ג למקומות שונים בבבל, בעיקר בבגדד, למשך שבע שנים. בשנת ד'תרצ"ז התפייסו רס"ג ודוד בן זכאי, ורס"ג הושב לתפקידו. לאחר פטירתו של ראש הגולה ובנו מחליפו יהודה בשנת ד'ת"ש, אימץ רס"ג את בתו של יהודה כאילו היתה בתו, אולם באותה תקופה החל גופו להיחלש ומצב בריאותו הדרדר, עד לפטירתו בשנת ד'תש"ב. | |||
על תלמידיו נמנה הפייטן והמדקדק [[דונש בן לברט]] הלוי, ששיטתו בדקדוק הלשון העברית הושפעה הרבה משיטת רס"ג. | |||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=4552|מספר שנים=50}} | |||
==מלחמתו בקראים== | |||
בסביבות שנת ד'תקכ"ז החלה להתפשט בקרב יהדות המזרח התיכון תורתו של ענן בן דוד, הדוגלת בעליונותה של התורה שבכתב על התורה שבעל פה. על אף שההלכה שכתב ענן התבססה על אמונותיהם של ה[[צדוקים]] וזוהתה כ[[כפירה]] בתורה שבעל פה, יהודים רבים החלו להתגבש סביבה בארץ ישראל ובמצרים, וכך נוצרה כת | |||
ה[[קראים]]. רס"ג היה ממובילי המלחמה חסרת הפשרות בענן ומאמיניו. הוא כתב שבעה חיבורים פולמוסיים כנגד הקראים, ובהם הוכיח את שקריות אמונתם וקעקע את טענותיהם. מלחמתו בקראים צמצמה מאד את השפעתם ושכיחותם בעולם היהודי, ובזכותו האמונה הקראית אינה מאיימת יותר לתפוס את מקומה של אמונת ישראל המקובלת הרואה בתורה שבעל פה מקור אלוקי מחייב. | |||
==ספריו== | ==יצירתו== | ||
* פירוש על התורה- | רס"ג כתב חיבורים רבים, וכתבין שהגיעו לידינו הינם רק קטעים מעטים מכל יצירתו הספרותית הענפה. | ||
* | ===ספריו=== | ||
* פירוש על התורה ו"תפסיר"- תרגום ערבי לתנ"ך יחד עם פירוש ערבי. הפירוש תורגם על ידי [[הרב יוסף קאפח]]. | |||
* פירוש ל"[[ספר יצירה]]". | * '''[[האמונות והדעות]]''' (או '''הנבחר באמונות ובדעות'''<ref>על פי גרסתו של הרב יוסף קאפח, כך כינה רס"ג את החיבור במהדורתו המתוקנות.</ref>)- חיבור פילוספוי מקיף. ספר זה נחשב אבן יסוד בפילוסופיה היהודית, שכן הוא נחשב לראשון מבין גדולי ישראל שהחל לסדר את יסודות האמונה היהודית ולאמתן בכלים פילוסופיים. חובר במקור בערבית, ותורגם על ידי [[רבי יהודה אבן תבון]]. | ||
* פירוש ל"[[ספר יצירה]]"- יצא לאור בתרגומו של הרב יוסף קאפח. | |||
* [[ספר המצוות לרס"ג|ספר המצוות]]. | |||
* פירוש על [[מסכת ברכות]]- כתב היד היה גנוז ב"גניזה הקהירית", ויצא לאור לראשונה בשנת תרס"ח ב[[ירושלים]] על ידי הרב שמואל אהרן ורטהיימר. | * פירוש על [[מסכת ברכות]]- כתב היד היה גנוז ב"גניזה הקהירית", ויצא לאור לראשונה בשנת תרס"ח ב[[ירושלים]] על ידי הרב שמואל אהרן ורטהיימר. | ||
* " | * '''אגרון'''- מילון מקיף לשפה העברית. פירוש המילה "אגרון" היא "אוסף". התחבר בהיות רס"ג כבן עשרים. | ||
* | * '''ספר הגלוי''' | ||
* פיוטים ו"בקשות". | * פיוטים ו"בקשות". | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* [[הרב יהודה לייב הכהן מימון]], '''רס"ג ועבודתו הספרותית''' בתוך: '''דיוקנאות של מעלה: תולדות ומחקרים''', [[מוסד הרב קוק]] [[ירושלים]] תש"ו, עמ' ה-עג. | * [[הרב יהודה לייב הכהן מימון]], '''רס"ג ועבודתו הספרותית''' בתוך: '''דיוקנאות של מעלה: תולדות ומחקרים''', [[מוסד הרב קוק]] [[ירושלים]] תש"ו, עמ' ה-עג. | ||
* [[הרב דב בערל וויין]], '''תולדות רבנו סעדיה גאון''' | |||
**באנגלית- בתוך: "Hearld of Destiny-Jews in the Medieval Era, הוצאת ארטסקרול, תשנ"ג. | |||
** בעברית (תרגום: נעמי מזוז) בתוך '''האמונות והדעות עם דרך אמונה''' מאת [[הרב דוד כהן]], כרך א' עמ' 59-64. | |||
* [[הרב דוד כהן]], '''יסודי השטה האלהית לרס"ג''', בתוך '''האמונות והדעות עם דרך אמונה''', מבוא ג' (כרך א' עמ' קה-קצב). | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* הרב בערל וויין, '''רבנו סעדיה גאון''', ערוץ 'הידברות' אתר 'You Tube'. | |||
{{סדרה|הקודם=[[רב יום טוב כהנא בן יעקב גאון]]|הבא=[[רב יוסף בן יעקב בר סטיא]]|רשימה=גאוני [[ישיבת סורא]]}} | {{סדרה|הקודם=[[רב יום טוב כהנא בן יעקב גאון]]|הבא=[[רב יוסף בן יעקב בר סטיא]]|רשימה=גאוני [[ישיבת סורא]]}} | ||
{{מיון רגיל:סעדיה גאון}} | {{מיון רגיל:סעדיה גאון}} | ||
[[קטגוריה: גאונים]] | [[קטגוריה: גאונים]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:28, 11 באוגוסט 2023
|
|
רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (רס"ג) היה גאון ישיבת סורא, מגדולי הגאונים, פוסק, מדקדק והוגה דעות חשוב.
תולדות חייו[עריכה]
תחילת דרכו[עריכה]
נולד בפיום שבמצרים (ומכאן שמו "אלפיומי"[1]) בשנת ד'תרנ"ב. משפחתו היתה משפחה מיוחסת בקהילה היהודית במצרים, ויחוסו מגיע עד לרבי חנינא בן דוסא. בצעירותו התגלו כשרונותיו העילויים, והוא עלה ללמוד אצל חכמי טבריה, שם פגש בחכמי המסורה ובראשם אהרן בן אשר. שמו התפרסם כחכם בתלמוד ובדקדוק. סביב שנת ד'תרס"ז (סביב גיל 15), שב מצרימה. בשנת ד'תרע"ה עזב שוב את מצרים מתוך רצון להתיישב בארץ ישראל, אך התיישב בארם צובה שבסוריה.
בשנת ד'תרפ"ב, פרצה מחלוקת עזה בעולם היהודי סביב שאלת קביעת לוח השנה, בין גאוני ארץ ישראל בראשות רבי אהרן בן מאיר, לבין גאוני בבל. רבי אהרן בן מאיר טען לעדיפות בית הדין שבארץ ישראל בקביעת המועדות, ולכן קרא לכל העם היהודי לקבוע את לוח השנה על פי קביעת בית דינו. למעשה, יהודי ארץ ישראלי נהגו כהוראתו, ואילו יהודי בבל נהגו כהוראת חכמי בבל. בראות רס"ג את ממדיה העצומים של המחלוקת, שלח סדרת אגרות בהן הוכיח בשיטתיות את שיטת גאוני בבל. אגרות אלו שכנעו אפילו את יהודי ארץ ישראל, שזנחו את חישוב בית הדין של רבי אהרן ועברו לנהוג כהוראת גאוני בבל.
גאונות ישיבת סורא[עריכה]
בשנת ד'תרפ"ח, פרץ סכסוך בין ראש הגולה בבבל, דוד בן זכאי, לבין גאון ישיבת פומבדיתא, מר כהן צדק גאון. בן זכאי רצה להחליש את כוחו ומעמדו של מר כהן צדק, ועל כן מינה את רס"ג, שהתפרסם בזכות הכרעת פולמוסלוח השנה, לכאון ישיבת סורא, על אף שלא היה מבבל. אכן, עד מהרה הפך רס"ג לדמות המרכזית בקרב יהודי בבל, ואף האפילה על סמכותו של ראש הגולה עצמו. ישיבתו הפכה למרכז התורה הבבלי. בשנת ד'תר"ץ פסק ראש הגולה בדין מסוים בענין צוואה, והוצרך לצרף את חתימותיהם של שני גאוני הישיבות. רס"ג שחלק על הפסיקה סרב לחתום, והדבר גרם לסכסוך עז בין ראש הגולה לבין רס"ג ותלמידיו. רס"ג החרים את ראש הגולה דוד בן זכאי, ואילו ראש הגולה מצדו הדיח את רס"ג מתפקידו, וביהדות בבל הלך ונוצר קרע חריף. עם הדחתו גלה רס"ג למקומות שונים בבבל, בעיקר בבגדד, למשך שבע שנים. בשנת ד'תרצ"ז התפייסו רס"ג ודוד בן זכאי, ורס"ג הושב לתפקידו. לאחר פטירתו של ראש הגולה ובנו מחליפו יהודה בשנת ד'ת"ש, אימץ רס"ג את בתו של יהודה כאילו היתה בתו, אולם באותה תקופה החל גופו להיחלש ומצב בריאותו הדרדר, עד לפטירתו בשנת ד'תש"ב.
על תלמידיו נמנה הפייטן והמדקדק דונש בן לברט הלוי, ששיטתו בדקדוק הלשון העברית הושפעה הרבה משיטת רס"ג.
| תקופת חייו של רב סעדיה גאון על ציר הזמן |
|---|
 |
מלחמתו בקראים[עריכה]
בסביבות שנת ד'תקכ"ז החלה להתפשט בקרב יהדות המזרח התיכון תורתו של ענן בן דוד, הדוגלת בעליונותה של התורה שבכתב על התורה שבעל פה. על אף שההלכה שכתב ענן התבססה על אמונותיהם של הצדוקים וזוהתה ככפירה בתורה שבעל פה, יהודים רבים החלו להתגבש סביבה בארץ ישראל ובמצרים, וכך נוצרה כת הקראים. רס"ג היה ממובילי המלחמה חסרת הפשרות בענן ומאמיניו. הוא כתב שבעה חיבורים פולמוסיים כנגד הקראים, ובהם הוכיח את שקריות אמונתם וקעקע את טענותיהם. מלחמתו בקראים צמצמה מאד את השפעתם ושכיחותם בעולם היהודי, ובזכותו האמונה הקראית אינה מאיימת יותר לתפוס את מקומה של אמונת ישראל המקובלת הרואה בתורה שבעל פה מקור אלוקי מחייב.
יצירתו[עריכה]
רס"ג כתב חיבורים רבים, וכתבין שהגיעו לידינו הינם רק קטעים מעטים מכל יצירתו הספרותית הענפה.
ספריו[עריכה]
- פירוש על התורה ו"תפסיר"- תרגום ערבי לתנ"ך יחד עם פירוש ערבי. הפירוש תורגם על ידי הרב יוסף קאפח.
- האמונות והדעות (או הנבחר באמונות ובדעות[2])- חיבור פילוספוי מקיף. ספר זה נחשב אבן יסוד בפילוסופיה היהודית, שכן הוא נחשב לראשון מבין גדולי ישראל שהחל לסדר את יסודות האמונה היהודית ולאמתן בכלים פילוסופיים. חובר במקור בערבית, ותורגם על ידי רבי יהודה אבן תבון.
- פירוש ל"ספר יצירה"- יצא לאור בתרגומו של הרב יוסף קאפח.
- ספר המצוות.
- פירוש על מסכת ברכות- כתב היד היה גנוז ב"גניזה הקהירית", ויצא לאור לראשונה בשנת תרס"ח בירושלים על ידי הרב שמואל אהרן ורטהיימר.
- אגרון- מילון מקיף לשפה העברית. פירוש המילה "אגרון" היא "אוסף". התחבר בהיות רס"ג כבן עשרים.
- ספר הגלוי
- פיוטים ו"בקשות".
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב יהודה לייב הכהן מימון, רס"ג ועבודתו הספרותית בתוך: דיוקנאות של מעלה: תולדות ומחקרים, מוסד הרב קוק ירושלים תש"ו, עמ' ה-עג.
- הרב דב בערל וויין, תולדות רבנו סעדיה גאון
- באנגלית- בתוך: "Hearld of Destiny-Jews in the Medieval Era, הוצאת ארטסקרול, תשנ"ג.
- בעברית (תרגום: נעמי מזוז) בתוך האמונות והדעות עם דרך אמונה מאת הרב דוד כהן, כרך א' עמ' 59-64.
- הרב דוד כהן, יסודי השטה האלהית לרס"ג, בתוך האמונות והדעות עם דרך אמונה, מבוא ג' (כרך א' עמ' קה-קצב).
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הרב בערל וויין, רבנו סעדיה גאון, ערוץ 'הידברות' אתר 'You Tube'.
| הקודם: רב יום טוב כהנא בן יעקב גאון |
גאוני ישיבת סורא | הבא: רב יוסף בן יעקב בר סטיא |
- ↑ יש מקומות שבהם נקרא "הפיתומי" (כך כינהו רבי אברהם אבן עזרא בראש "ספר המאזניים"), ומשמעות כינוי זה זהה- מהעיר פיתום
- ↑ על פי גרסתו של הרב יוסף קאפח, כך כינה רס"ג את החיבור במהדורתו המתוקנות.