תורה ומדע: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏קישורים חיצוניים: שינוי הקישור שהוסף)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(340 גרסאות ביניים של 52 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
אחד מהנושאים העיקריים בענייני אמונה בדורנו הוא היחס בין '''תורה למדע''', סתירות ביניהם ועוד. ערך זה דן בקצרה בנושא. נביא כאן את עיקר הדיון, ולא נעסוק בפרטים (כגון בתירוצים על סתירה בעניין מסוים). כמו כן בענייני הבריאה ע"פ התורה והמדע לא נעסוק בערך זה אלא בערך [[הבריאה]].
{{להשלים|כל הערך=כן}}
אחד מהנושאים העיקריים בענייני אמונה בדורנו הוא היחס בין '''תורה למדע''', סתירות ביניהם ועוד. ערך זה דן בקצרה בנושא. בענייני הבריאה ע"פ התורה והמדע לא נעסוק בערך זה אלא בערכים [[הבריאה]] ו[[תורת ההתפתחות]].


==מקורו של המדע==
קיימים שלושה פולמוסים עיקריים:
בפשטות מקורו כמובן בחכמה אנושית, וכמדרש הידוע "חכמה בגויים תאמין תורה בגויים אל תאמין" {{מקור|(אנציקלופדיה תלמודית ערך חכמות חיצוניות)}}. אך יש דעות שמקורם של כל המדעים הוא בישראל ובתורה {{מקור|(מקורן של כל החכמות בחכמת שלמה, וממנה העתיקו הכשדים ואח"כ פרס ומדי ואח"כ יוון ורומי (כוזרי ב-סו). בספר שיש לנוצרים, שכתבו חכם יווני ושמו איווסיביאו, מביא שאליקוש אמר לתלמידיו שרוב חכמת הפילוסופים באה מאריסטו, והוא למד מאיש יהודי מזרע ישראל ירושלמי מבני קוליה משבט בנימין (קול יהודה על הכוזרי מאמר ב סו ד"ה ובאורך זמן). חכמתו של הירקליט מקורה בחכמת ישראל ובספר קהלת (קול הנבואה עמוד כז). מקורן מהנביאים (ספר הירח לאבא מרי, הובא באנציקלופדיה תלמודית ערך חכמות חיצוניות). וכן יש השערה שפיתגורס למד מנביאי ישראל (קול הנבואה עמוד כב). ומעין זה כתב רבנו בחיי שכל החכמות כלולות בתורה (רבנו בחיי, הובא באנציקלופדיה תלמודית ערך חכמות חיצוניות. שוחר טוב יט: מה ששמואל ידע בחכמת הרקיע הוא ע"י שיגע בתורה (הובא באספקלריא ערך תורה)))}}.
@בעניין מה שנמצאים לכאורה סתירות בין דברי המדענים לדברים הנראים כמפורשים בתורה. יש המתייחסים לכך באדישות בטענה שחכמי ישראל לא באו כדי ללמד אותנו מדע אלא תורה ואין קשר בין ההלכה למציאות. (אף על פי שהיא באה כהתייחסות למציאות מסויימת) ויש טוענים שמחוייבים ליישב את הסתירות או על ידי פירוש אחר בדברי חז"ל או בניסיון להתפלמס עם המדע ולטעון שהמדענים טועים.
@בעניין ידיעת חז"ל בעניינים מדעיים, הפולמוס קשור גם לנושא הקודם, יש טוענים שכל דבר שידוע היום למדע היה ידוע לחז"ל אפילו אם חבמי דורם (חכמי הגויים) לא ידעו. ויש טוענים שאין הכרח להאמין בזה. יש גם בזה סניף כשהדבר מפורש בחז"ל אם לומר שטעו או שהלכו על פי דברי חכמי הגויים שלזמנם (אפילו שידעו את האמת) או לומר שאנחנו לא מבינים.
@הרבה מעוניינים לבסס את האמונה על הוכחות מדעיות בטענה שאם מוכח לנו שחז"ל ידעו דברים שהמדע לא ידע בעבר אם כן זה מוכיח שהתורה משמיים. האם יש טעם בזה או לא. זה גם תלוי בפולמוסים הקודמים.


==האם מותר ללמוד מדע==
==המדע ומקורותיו==
יש בזה כמה דעות {{מקור|(דן בכל זה בספר שערי תלמוד תורה עמוד שנד והלאה)}}:
'''מדע''' הוא ידע המושג באופן טבעי על נושאים שנדרשת חקירה כדי להבינם. כגון מסלולי הכוכבים ברקיע לא ידועים למי שלא יחקור אותם, אבל ניתנים לצפייה ולהבנה על ידי כלים מתאימים. ידע זה שהושג ע"י החקר האנושי, מוגדר בלשון חז"ל "חכמה בגויים תאמין"<ref>אנציקלופדיה תלמודית ערך חכמות חיצוניות</ref>.


@ יש שהתירו, וכן רוב גדולי הקדמונים עסקו בכל החכמות, וכן ידוע ש[[הגר"א]] היה מעודד את תלמידיו ללמוד מדעים. {{מקור|(שערי תלמוד תורה ז-א)}}.
בדרך כלל קיימים שני שלבים. שלב הבדיקה וחקירת העובדות, ושלב הסקת המסקנות. קיימות פילוסופיות שונות בדבר תוקף אמינות המסקנות המדעיות. כיצד נדע שאכן המדען לא שיקר וכו', וכן מניין שאין הסברים שונים לתופעה. באופן כללי מסתמכים על השכל הישר ועל ביקורת העמיתים.<!-- יש לבדוק טוב יותר{{הערה|מתוך ערכים בויקיפדיה על הנושא}} -->
@ יש שאסרו לחלוטין {{מקור|(ר' ברוך בער לייבוביץ)}}.
@ ויש שהתירו בתנאים מסוימים {{מקור|(רבי אברהם יצחק בלוך: מותר באקראי לאחר שמילא כריסו בתלמוד. [[הגר"א וסרמן]]: מותר כדי להתפרנס. [[הסטייפלר]] ב[[קריינא דאיגרתא]] ח"ב סו: בעניין המדע נמצאים בו איזה פירורים טובים כגון בנידון דידן שעל ידם מתברר שיעורי המידות, אבל רובם ככולם הוא מזיק ומטמא את הנפש. הרוגאצ'ובר: חוכמות הטבע, רפואה, אסטרונומיה והנדסה - מותר אפילו ללמוד בציבור, כי יש בהם צורך ללימוד התורה, שאר החוכמות - מותר ללמוד רק באופן פרטי ולא ע"י ציבור)}}.


==האם מותר ללמוד פילוסופיה וללמוד מאריסטו==
ישנם ספרים המציינים, שחלק מהידיעות המדעיות הנמצאות אצל אומות העולם, לא הושגו באמצעות "חכמה בגויים", כי אם מקורם מחכמת עם ישראל. לדוגמא:
יש שהתנגדו להכנסת יסודות אריסטו לישראל, וכן התנגדו לפילוסופיה בכלל, כי הוא פוגע ביראת שמיים ובאמונה {{מקור|(ריה"ל, הובא בעמודי המחשבה הישראלית ח"ג עמוד 89. רב האי גאון, ר"י יעב"ץ, ריב"ש, הובאו בשערי תלמוד תורה ז-ד-ב. מהרש"ל בתשובת הרמ"א ו מחה על כך שראה בחורים שדרשו מתפילת אריסטו)}}.
*בכוזרי<ref>ב סו</ref> כותב ששורש יסודות חכמות רבות בעולם העתיק, מקורם מחכמת [[שלמה המלך]], וממנה העתיקו הכשדים ואח"כ פרס ומדי ואח"כ יוון ורומי.
*בספר שיש לנוצרים, שכתבו חכם יווני ושמו איווסיביאו, מביא שאליקוש אמר לתלמידיו שרוב חכמת הפילוסופים באה מאריסטו, והוא למד מאיש יהודי מזרע ישראל ירושלמי מבני קוליה משבט בנימין<ref>קול יהודה על הכוזרי מאמר ב סו ד"ה ובאורך זמן</ref>.
*בספר קול הנבואה<ref>עמ' כ"ז</ref> חכמתו של הירקליט מקורה בחכמת ישראל ובספר קהלת. ויש אומרים שמקורן מהנביאים<ref>ספר הירח לאבא מרי, הובא באנציקלופדיה תלמודית ערך חכמות חיצוניות</ref>.
* וכמו כן ישנה השערה שפיתגורס למד מנביאי ישראל<ref>קול הנבואה עמוד כב</ref>. ומעין זה כתב רבנו בחיי שכל החכמות כלולות בתורה<ref>רבנו בחיי, הובא באנציקלופדיה תלמודית ערך חכמות חיצוניות. וע"ע בשוחר טוב יט: מה ששמואל ידע בחכמת הרקיע הוא ע"י שיגע בתורה (הובא באספקלריא ערך תורה)</ref>.


אמנם יש שהביאו יסודות מאריסטו ואף למדו ממנו הסברת מושגים באלוקות {{מקור|(רס"ג, הובא בעמודי המחשבה הישראלית ח"ג עמוד 58. רלב"ג, הובא במפענח צפונות ג-ב בהערה א. רס"ג, רבנו בחיי, ריה"ל, הרמב"ם ועוד, הובאו במושגים במחשבת ישראל עמוד 15)}}. ובעיקר ה[[רמב"ם]] שיבח מאוד את אריסטו: "כל מה שאמר אריסטו בכל הנמצא אשר מתחת גלגל הירח עד מרכז הארץ הוא אמת בלא ספק" {{מקור|(מורה נבוכים ח"ב כב)}}. "דעת אריסטוס וכו' מלבד שנשפע עליהם השפע אלוקי עד שישיגו אל מעלות הנבואה" {{מקור|(סדר הדורות ד"א תתקכז ד"ה ויהי)}}.
מקורות אלו דנים בחלקים מהמדע העתיק, או בשורשיו של המדע, אך לגבי רוב רובו של המדע הנמצא בידינו כיום - ידוע לנו באופן מפורט גם מהו מקורו, על סמך אלו ניסויים או ראיות אחרות הוסקו המסקנות, ובוודאי שהוא בבחינת "חכמה בגויים". כמו כן לגבי עמים מסוימים, כמו בני המאיה האולמקים במרכז אמריקה, ברור שלא קיבלו את ידיעותיהם מבני ישראל. אם כי ייתכן שקבלו חלק במסורת מנוח או בניו.


==ראיות מהמדע לתורה==
==התייחסות לסתירות בין התורה למדע==
בדור האחרון יש שרצו להביא ראיות מהמדע לתורה, כגון מידיעות אסטרונומיות ורפואיות שהובאו בגמרא ובזוהר ומתאימות בדיוק רב למדע הידוע לנו היום, ומכך ראיה שהתורה מן השמיים ושהיתה לחז"ל רוח הקודש.
דעת הרמב"ם שאין לתמוה על כך שחלק מדברי חז"ל אינם כמו המדע, כי חז"ל לקחו את ידיעותיהם מחכמי דורם שלא היו בקיאים כמו חכמי הדורות האחרונים (ייתכן שזה רק בנושאי אגדה){{הערה|דעה זו מובאת בספר [[מורה נבוכים]] ח"ג פי"ד}}. עם זאת כנראה דעת בעלי התוספות אינה כן כמו שמוכח בדברי התוספות מסכת ערובין דף יד{{הערה|דבור המתחיל "והאיכא משהו" שהקשו איך ייתכן שהיחס בין היקף המעגל לרוחבו מצומצם לפי הגמרא ולפי דברי חכמי המידות הוא לא מצומצם. ולא תירצו שזה לפי דעת חכמי דורם}}. גם הר"ש במשנה כלאיים פרק ה' משנה ה' דחה את דברי "חכמי המידות" בעניין [[משפט פיתגורס]] מכוח קושיא שאין זה מתאים עם דברי המשנה{{הערה|והתוספות יום טוב שם הקשה עליו שאין לדחות את דברי חכמי המידות אלא לומר שאנו לא יודעים לתרץ}}. למעשה גם הסבורים שאין הכרח שדברי חז"ל יתאימו עם המדע מודים שחייב להיות מוכח לנו שאכן המדע צודק בדבריו. דוגמא לזה ניתן למצוא בדברי הרמב"ם הלכות קידוש החודש פי"ז הכ"ד: {{ציטוט|תוכן=ומאחר שכל אלו הדברים בראיות ברורות הם שאין בהם דופי ואי אפשר לאדם להרהר אחריהם, אין חוששין למחבר בין שחברו אותם נביאים בין שחברו אותם האומות, שכל דבר שנתגלה טעמו ונודעה אמיתתו בראיות שאין בהם דופי אנו סומכין על זה האיש שאמרו או שלמדו על הראיה שנתגלתה והטעם שנודע.}} כלומר שלא סומכים על חכמי הגויים בגלל שמאמינים להם אלא בגלל שהראיה שלהם נתגלתה ונראים דבריהם.


אמנם קשה לומר שהדבר הצליח. כאשר לומדים את העניין לעומק מתברר שאדרבה, יש קושיות רבות מהמדע (אמנם יש להם יישובים כדלקמן, כמובן), וכנגד כל ראיה כזו ניתן להביא כמה וכמה קושיות.
==נקודות שמפורשת בהם התייחסות חכמי ישראל למדע==
כמו כן את ראיות אלו יש לדחות, שבמקרים רבים ידיעות מדעיות אלו היו ידועות כבר מאות שנים קודם לחכמי הגויים. מתאימים לכאן דברי הרמב"ם {{מקור|(במורה נבוכים)}} שהמביא ראיה שאינה אמיתית לדבר אמיתי - לא רק שאינו מועיל אלא שהוא אף גורע. כמו כן גדולי ישראל, שעסקו רבות בראיות לתורה מן השמיים, לא הביאו ראיות ממין זה.


'''לדוגמא,''' אחת הראיות הידועות היא דיוק המולד - כ"ט י"ב תשצ"ג, שהוא מדויק ע"פ המדע הידוע לנו היום. ובכן, כנגד ראיה זו ניתן להקשות מידיעה אסטרונומית אחרת - חשבון תקופת שמואל (עירובין נו:), שיש בו סטייה של 12 דקות לשנה (כמו, להבדיל, הלוח הלועזי הישן לפני התיקונים שהונהגו בו), כך שבימינו הצטברה סטייה של כשבועיים. ולעצם חשבון המולד, גם הוא אינו מדויק לחלוטין אלא יש בו סטייה של כחצי שנייה לחודש, כך שבימינו הצטברה כבר סטייה של כשעתיים מהמולד המדעי. ולסיום, מספר זה של כ"ט י"ב תשצ"ג היה ידוע לחכמי יוון כבר במאה השנייה לפני הספירה (כשש מאות שנה לפני הלל האמורא שתיקן את הלוח), ויש אף ראשונים שסוברים שמספר זה הגיע לחז"ל ע"י בדיקות וחשבונות שהם ערכו לבד, ולא מרוח הקודש (הובאו בספר השמיים מספרים (הרב בניזרי) עמוד 49).
*'''הריגת כינה בשבת''' - הגמרא (שבת קז:) אומרת שהכינים לא פרות ורבות ולכן מותר להורגם בשבת. לפי דעת החוקרים אין דבר חי שלא נוצר מדבר חי אחר או מביצה שלו. בספר "פחד יצחק" כתב שאכן אסור להרוג כינה בשבת שאנו רואים שהכינים שלנו פרות ורבות. חלק מהפוסקים כתבו שחוששים שהטבעים השתנו בזמננו מזמן הגמרא. ויש שסבורים שמה שכתוב בגמרא שאינם פרים ורבים הכוונה משום שאנו לא רואים שמתרבים על ידי דבר חי אלא רק בשערו של אדם נוצרים. וכל דבר שאינו נראה לעניים אינו נחשב<!-- בספר "פסקי תשובות הביא עוד דעות בעניין -->
 
*'''מרחק השמיים מהארץ''' - בגמרא (פסחים צד:) מבואר שהוא מהלך 500 שנה. הרמב"ם במורה נבוכים ח"ג פי"ד כתב שאין לתמוה מכך שחכמי הגויים אומרים אחרת כי בזמן הגמרא זה לא היה ידוע. המהר"ל בבאר הגולה, והרמח"ל במאמר על האגדות{{הערה|מובא בהקדמה למדרש רבה המודפס.}} כתבו שחז"ל התכוונו לרמוז עניינים רוחניים בענייני אגדה ולכן לא שייך להקשות על מה שלא מתאים עם המדע של זמננו כי אם היו בזמננו היו כותבים בצורה אחרת. (לדבריהם אין בכלל מקור לנידון אם חז"ל ידעו או לא מכוח דברי הגמרא כי אפילו אם ידעו, לא כתבו).  
אמנם, ממדע הארכיאולוגיה יש ראיות רבות למסופר בתנ"ך, אך לצורך התאמתם לתקופות המסופרות בתנ"ך יש צורך לשנות את תיארוך התקופות (הממצאים הארכיאולוגיים עתיקים בכאלף שנה מהמסופר בתנ"ך. האריך בכל זה בספר "מקרא וארכיאולוגיה"). כמו כן לצערנו עדיין רוב הארכיאולוגיים סוברים ש"התנ"ך לא היה" {{מקור|(חוברת "האם התנ"ך היה" של הרב שרלו, בעמוד הראשון)}}.
*'''היחס בין היקף המעגל לקוטרו ([[פאי]])''' - בנביא (מלכים א פרק ז פסוק כג) מבואר שהים שעשה שלמה הוא 10 אמות מצד לצד ו-30 אמות בהיקף, מכאן מוכיחה הגמרא במסכת ערובין (דף יד.) שכל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח (לפי זה פאי=3). דבר הנחשב בגיאומטריה ושאר המדעים הקשורים לנושא כאי דיוק חמור (וראה שם בפירוש רש"י ,שה10 אמות נמדדות מאמצע העובי , ו30 האמנות נמדדות מבפנים וכיוון שלא נתפרש העובי ניתן ליישב בזה). הרמב"ם בפירוש המשנה שם כתב שכיון שאי אפשר למצוא לעולם את היחס בדיוק כי זה מספר שאין לו יחס קבוע (מה שנקרא כיום "מספר אי רציונלי") לכן נקטו את המספר השלם ולא דקדקו. אמנם התוספות על הגמרא במקום נשארו בקושיה כי בגמרא משמע שזה כן מדוייק. התייחסות נוספת לנושא יש בתוספות יום טוב על המשנה במסכת כלאיים פ"ה מ"ה שכתב שזהו כמו כל המקומות בתלמוד שהקשו התוספות ונשארו בקשיא או בתימה, ולא מפני זה נזוז מדברי הגמרא אלא נתלה בחוסר ידיעתנו מלתרץ{{הערה|ראוי לציין שהוא חילק שם בין חכמת הגאומטריה והמתמטיקה שיש להם הוכחות ברורות ולכן שייך להקשות מהם לבין חכמות הטבע האחרות שאינם מוכחות מספיק(אבל הוא דיבר על הפילוסופיה שבזמנו).}}. בכרך י"ט של [[תחומין]], מעלה צבי שפטלר השערה שהיחס שאליו התכוונו חכמים אינו עוסק במעגלים אלא ביחס בין קצות חרוטים קטומים כמו [[סוכה]] בשומרה או חלונות בית הכנסת<ref>צבי שפטלר, ה"פאי" החז"לי, תחומין י"ט, תשנ"ט, עמ' 456-466</ref>.
 
*'''סיבוב כדור הארץ סביב השמש''' - בנושא זה נערכו פולמוסים רבים בדורות הקודמים, חלק מהפולמוס מוזכר ב[[ספר הברית]], שם הוא הכריע שהארץ עומדת. מאידך הרב יונה מרצבך האריך במאמר שכתב ב"דגלנו" בשנת תשל"ו (מדפס היום בספר "עלה יונה") שרק בעלי רוח הקודש יכולים ללמוד מדברי חז"ל או מהמקראות, והיו שטעו ללמוד מהם גם שהארץ שטוחה (דבר שאינו נכון גם על פי דברי הגמרא במסכת ע"ז דף מ עמוד א). כמו כן הוא כתב שם שלפעמים חז"ל כתבו על פי דעת חכמי דורם ולפעמים בדרך משלים.או על פי הנראה לעניים. לטענתו אחרי שהוכח על ידי המדענים שהארץ מסתובבת זה בכלל חכמה בגויים תאמין ו"איזהו חכם הלומד מכל אדם" עוד הוסיף שם שמי שסבור שאסור לומר שהארץ מסתובבת גורם שלוה דברים רעים א. חילול ה' שעושה את היראים ללעג בעיני הכופרים (שהרי מעלימים עין מהמציאות). ב. סילוף האמונה שמבלבל את הדעת במה מחוייבים להאמין ובמה לא. ג. סכנת הדורות הבאים שעלולים לשמוע בעתיד שהטעו אותם, ויאמרו "כמו שבזה למדונו בערות כך בכל מקום". בספר חזון שמיים{{הערה|של הרב איתן ציקוני}}, הביא שעל פי דעת איינשטין אין מקום לשאלה זו כי המושג תנועה הוא רק ביחס לדבר אחר ולא שייך לקבוע על דבר מסויים שהוא "עומד" והשאר נע סביבו. דבר דומה לזה{{הערה|לכך שאין משמעות אמיתית לשאלה}} יש במורה נבוכים חלק ב' מאמר כ"ד {{ציטוטון|וכבר בארתי לך פנים בפנים שזה כולו לא יתחיב בעל התכונה שאין כונתו שיגיד לנו צורת מציאות הגלגלים איך היא אבל כונתו שיניח תכונה שיתכן בה שיהיו התנועות סיבוביות ושוות ומסכימות למה שיושג לעין - יהיה הענין כן או לא יהיה}}.
יש מחכמי ישראל מי שציין במיוחד את הלכות [[שחיטה]] ו[[טרפה|טריפות]] כדוגמא לידיעתם המקיפה של חז"ל בכל החכמות<ref>כוזרי, מאמר רביעי, לא: "ומזה כל מה שנזכר בהלכות שחיטה והלכות טריפות, שיש בהן מן החכמות מה שנעלם רובו מגאלינוס".</ref>, ואכן בניגוד לידיעות המופיעות בדברי חז"ל בתחום האסטרונומיה שמופיעות בדרך כלל גם בספרות המדעית של תקופתם, על פי הידיעות הנוגעות להלכות טריפות יש לראות בחז"ל את מפלסי הדרך בענף האנטומיה הפתולוגית, כ-1,500 שנה לפני פיתוחו ברפואה העולמית<ref>מבחינה היסטורית, הרופא הראשון שכתב אנטומיה פתולוגית בצורה פחות או יותר ברורה ושיטתית היה Giovanni B. Morgagni  (1771-1682), והפתולוגיה הפכה להיות ענף מוגדר ונפרד ברפואה רק במאה ה-19 למניינם, על ידי הפתולוג הצרפתי Jean Cruveilhier  (1874-1791) - ראה א. שטינברג, פרקים בפתולוגיה בתלמוד ובנושאי כליו, עמ' 7-5; הנ"ל, [http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA6/R0061193.asp# אסיא, ו, תשמ"ט, עמ' 193 ואילך].</ref>. בסיס התיאורים הפתולוגיים של חז"ל הנוגעים להלכות טריפה היה סטרוקטורלי, היינו מבוסס על שינויים במבנה האיברים, על בסיס של צבע, צורה, מיקום, גודל, פגיעות חבלתיות, נוכחות טפילים, וגופים זרים, שהוא ההסבר הקרוב ביותר להשקפת המדע החדיש<ref>ראה א. שטינברג, שם.</ref>. זאת בניגוד לידע ולדעות המועטות, שרווחו בעולם העתיק בהסבר מחלות ופגעים שונים<ref>כגון: humoralism - היפוקרטס; solidism  - אסקלפיאדס; pneumatism - גלינוס.</ref>. אמנם גם בתחום זה יש קשיים מסויימים בהתאמה בין דברי חז"ל לידע המדעי של ימינו.
 
==דוגמאות לסתירות בין התורה למדע==
ניתן לכך דוגמאות מספר, אם כי יש סתירות רבות נוספות (בעיקר בענייני רפואה):
 
@ כינה - הגמרא (שבת קז:) אומרת והיא נוצרת מהזיעה ולא מביצים, וכיום ידוע לנו שהיא בוקעת מביצה.
@ השמש וכדור הארץ - בגמרא (פסחים צד, בבא בתרא כה:) משמע שכדור הארץ עומד והשמש היא זו שנעה, ויותר מכך, יש דעות בגמרא שבלילה השמש מוסתרת משום שהיא מאחורי הרקיע. כיום כמובן ידוע לנו שהשמש עומדת והארץ היא זו שנעה.
@ היולדת לחודש שמיני - בגמרא מפורש בכמה מקומות (שבת קלה ועוד) שהוולד שנולד לחודש השמיני מת, ואילו זה שנולד לחודש השביעי חי. המפרשים האריכו להסביר זאת. אמנם היום ידוע לנו שסיכוייו של הוולד לחיות עולים ביחס ישר לאורך ההריון, ולכן סיכוייו של הנולד לחודש שמיני לחיות גדולים יותר משל זה שנולד לחודש השביעי.
@ איש מזריע תחילה נולדת נקבה, אישה מזריעה תחילה יולדת זכר (נידה לא) - היום לא ידוע על שום חילוק כזה, ואין קשר בין ההזרעה למינו של העובר. כמו כן לא ברור מה הפירוש "אישה מזריעה".
@ נהר חידקל - נחלקו רש"י ותוס' (קידושין עה) האם הוא זורם מצפון לדרום או מדרום לצפון. היום ידוע לנו שהוא זורם מהצפון לדרום. כמו כן מובן שאחת הדעות סותרת את המציאות.
@ עיקור ע"י התאפקות - הגמרא אומרת (יבמות סד:) שאדם הנמנע מלעשות את צרכיו הקטנים מתעקר ע"י זה. היום ידוע לנו שאין קשר בין מערכת השתן למערכת הפוריות.
@ חשבונות התקופות שבגמרא (עירובין נו) - אינם מדויקים. חוסר הדיוק גדול עד כדי כך שע"פ התקופות שבגמרא ("תקופת שמואל") בדורנו כבר חגגנו את הפסח כמה פעמים שלא באביב, כיוון שהסטייה הצטברה היום כבר לשבועיים. אמנם תקופת רב אדא (שלא נזכרה בגמרא) מדויקת יותר, אך גם בה יש סטייה של קרוב לשבוע.
 
 
אמנם בענייני חשבון וגיאומטריה הגמרא מדייקת מאוד, אך ברש"י מצאנו בכמה מקומות חישובים גיאומטריים שנסתרים מהמציאות (רש"י בכמה מקומות מחשב את אורך היתר כסכום של שני הניצבים, ואכן תוס' תמהו עליו).
 
==שיטות המפרשים בסתירות בין התורה למדע==
יש בזה שתי שיטות יסודיות:
 
א) '''הראשונים המוקדמים יותר - מהגאונים עד רבי אברהם בן הרמב"ם''': יתכן שחז"ל טעו בעובדות מדעיות (וכן כתב מורה נבוכים (הרב קפאח) עמוד שד שחז"ל לא קיבלו את חכמת התכונה מהנביאים אלא מידיעתם האישית או מהגויים). ויש שהוסיפו שמי שמתעקש לומר שחז"ל צדקו בידיעות מדעיות כנגד הידוע לנו כיום (כגון שאומר שהשמש מסתובבת סביב הארץ), הרי הוא גורם לחילול ה', מבלבל את מושגי האמונה (במה חייבים להאמין ובמה לא) ומסכן את אמונתם של רבים {{מקור|(הרב יונה מרצבך, הובא בספר חזון שמיים עמוד י)}}.
 
יש שמטעם זה אף פסקו הלכה נגד הכתוב בגמרא, כגון בסוגיית הריגת כינה בשבת, שבגמרא {{מקור|(בבלי:שבת קז:)}} מבואר שכינים נבראות מהזיעה ולא מביצים ולכן מותר להורגן בשבת, והיום ידוע לנו שהם נבראות מביצים, ולכן אסרו להורגן בשבת. אמנם יש שכתבו שאעפ"כ יש לפסוק ע"פ הכתוב בגמרא, משום שלהלכה היו טעמים רבים אחרים, ולכן גם אם מבחינה מציאותית לכאורה אינו נכון - יש טעמים אחרים {{מקור|(הרב נריה גוטל, הובא בספר "את אשר ישנו ואשר איננו" הארה 26)}}.
 
ב) '''הראשונים המאוחרים יותר ([[רשב"א]] ו[[ריב"ש]]) וגדולי ה[[אחרונים]]''': אי אפשר לומר שחז"ל טעו. ויש מהאחרונים שהוסיפו אפילו שזו חשש אפיקורסות לומר שחז"ל טעו {{מקור|(האריך בזה במפענח צפונות ז בסופו בהערה, ובמיוחד האריך בזה בספר המדע שבתורה עמוד 57 והלאה, שיש ההולכים אחר דברי הגמרא ויש שהולכים אחר חכמי הטבע. לגבי היכן החמה בלילה - הסוגיא בפסחים צד: - באגרות הרמב"ם (דף מא) מבאר שחכמי אומות העולם צדקו בזה {{מקור|(דן בזה יהדות ואבולוציה עמוד 16)}}, אך ר"ת כתב שהאמת הוא כחכמי ישראל {{מקור|(שיטה מקובצת כתובות יג:)}}. בדומה לזה נחלקו האחרונים לגבי תרנגולת שנשחטה והעידו שלא היה בה לב - האם לפסוק ע"פ חוקי הטבע שעל כורחך היה לה לב (חכם צבי), או ע"פ כללי ההלכה שהיא טריפה (ר' יונתן אייבשיץ), דן בזה ערכים ביהדות עמוד 212 והלאה)}}.  
 
==יישובי הסתירות==
לשיטה שלא יתכן שחז"ל טעו צריך כמובן ליישב את הסתירות, וגם לשיטת ה[[רמב"ם]] שמקבל את האפשרות שחז"ל טעו, כאשר ניתן להסביר את דבריהם באופן שתואם עובדות מוכחות עדיף להסבירם כך {{מקור|מחשבה:מורה נבוכים חלק שלישי יד $(מורה נבוכים חלק שלישי פרק יד) }}.
 
בחלק מהמקרים תרצו ש[[השתנות הטבעים|נשתנו הטבעים]] או ששינוי המקומות גורם {{מקור|(וכן כתב גם בספר המדע שבתורה עמוד 47. אמנם מוכח משו"ת הרשב"א (צח) דלא ניחא ליה למימר דנשתנו הטבעים מזמן הש"ס (שדי חמד ח"ג עמוד 7 ד"ה ושם))}}, על חלק מהסוגיות הסבירו שאינם כפשוטם אלא רמזים לעניינים רוחניים (כך ביאר המהר"ל את הסוגיה בפסחים צד). בנושאים חישוביים ואסטרונומייים שונים הסבירו שחז"ל השתמשו במספרים מקורבים להקל על בני אדם שאינם בקיאים  ({{מקור|שות:תשב"ץ א קח $שו"ת התשב"ץ חלק א ק"ח }}לגבי ברכת החמה)<ref>החזון איש באורח חיים סימן קל"ח מסביר מדוע הועדף החשבון המקורב על פני האמיתי ב[[ברכת החמה]] ובאלכסון הריבוע ובשטח העיגול, ותוקף בחריפות את דברי הכותב שתקופת שמואל (לגבי ברכת החמה) מבוססת על שיטה אסטרונומית ישנה ושגויה.</ref>. במקרים רבים ערערו על אמינות דברי המדענים שמקורם בסברה או בתוצאות נסויים שניתן למצוא להן הסברים אחרים {{מקור|שות:ריב"ש תמז $(שו"ת הריב"ש סימן תמ"ז)}} (מובן שככל שהמדע התפתח ונעשה יותר נסיוני ואמין גדל הקושי להשתמש בתירוץ זה). אך סוגיות רבות נשארות קשות.
 
==שתי שאלות פתוחות==
לסיום, נשאל שתי שאלות על הראשונים שסוברים שיתכן שחז"ל טעו בעובדות מדעיות:
@ גם לסוברים שיתכן שחז"ל טעו בידיעות מדעיות, כגון רפואות, וכן עיין הרע ושדים (שאמנם אין זה נושא המאמר, אך יש דיון דומה גם בעניינים אלו של סגולות וכד'), קשה להגדיר מהו הגבול בין ידיעות מדעיות, שבהן אפשר שחז"ל טעו, לבין סברות תורניות שבהן פשוט כמובן שלא שייך לומר שטעו בהן. בגבול ה"בעייתי" שבין מדע לתורה נמצאות למשל הפסיכולוגיה, היסטוריה יהודית, הגדרת הנשמה והקשר בינה לבין הגוף.
@ חכמי המדע והרפואה שבדורות הראשונים, כידוע, ייסדו הרבה "ידיעות מדעיות" שלהם על השערות שאינן מבוססות (אמנם היו תחומים שבהם ידיעותיהם וחישוביהם היו מדויקים מאוד: חשבון, הנדסה, חישובי מסלולי הכוכבים בשטח השמיים (אלא שאת מסלולי הכוכבים במרחב הם לא הבינו)), ורק בתקופת המדע החדיש התחילו לייסד את הידיעות על בדיקת המציאות ולא על השערות. לשיטה זו, שחז"ל קיבלו את ידיעותיהם המדעיות מהגויים - קשה, וכי חז"ל לא הבינו מסברא שאי אפשר לסמוך על השערות אלו?


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*פרופסור נתן אביעזר, '''בראשית ברא'''.
* המדע שבתורה  
*פרופסור יהודה לוי, '''המדע שבתורה'''.
* הרב נריה גוטל "השתנות הטבעים בהלכה"
*לוי ורוטשטיין, '''מקרא וארכיאולוגיה'''.
* [http://daf-yomi.com/BookFiles.aspx?type=1&id=363 הידיעות המדעיות של חז"ל, תוקפן ומקורן - הרב אביגדור אמיתי]
*ד"ר יצחק מיטליס, '''לחפור את התנ"ך'''. ([http://www.daat.ac.il/daat/israel/toldot/lahfor-2.htm מבחר פרקים מתוך הספר באתר דעת])
* [http://daf-yomi.com/BookFiles.aspx?type=1&id=440 באהלי שם - האם חזל והראשונים קיבלו את יסודות המדע היווני? - הרב אביגדור אמיתי]
 
==ראה גם==
[[הבריאה]]
 
[[סוגיות סגוליות (על-טבעיות)]]
 
[[השקפה שכלית והשקפה רוחנית]]
 
[[השתנות הטבעים]]
 
==קישורים חיצוניים==
* הרב ד"ר מרדכי הלפרין, [http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA71-72/ASSIA71-72.08.asp מדע ורפואה בתלמוד – קבלה או אקטואליה?] על ההבדל בין הדרכה רפואית לבין הלכה פסוקה,  באתר מכון שלזינגר.
 
* דניאל משה לוי ויוסף רוטשטיין, [http://daat.ac.il/DAAT/tanach/maamarim/hatanach1-2.htm התנ"ך והארכיאולוגיה - מסורת מול מדע], באתר דעת.
 
==הערות שוליים==
 
<references />
 
 
[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]]
[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]]
[[קטגוריה:מבט על המציאות]]
[[קטגוריה:מבט על המציאות]]
[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]
[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]
[[קטגוריה:תורה ומדע]]
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־18:37, 30 בנובמבר 2023
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

אחד מהנושאים העיקריים בענייני אמונה בדורנו הוא היחס בין תורה למדע, סתירות ביניהם ועוד. ערך זה דן בקצרה בנושא. בענייני הבריאה ע"פ התורה והמדע לא נעסוק בערך זה אלא בערכים הבריאה ותורת ההתפתחות.

קיימים שלושה פולמוסים עיקריים:

  1. בעניין מה שנמצאים לכאורה סתירות בין דברי המדענים לדברים הנראים כמפורשים בתורה. יש המתייחסים לכך באדישות בטענה שחכמי ישראל לא באו כדי ללמד אותנו מדע אלא תורה ואין קשר בין ההלכה למציאות. (אף על פי שהיא באה כהתייחסות למציאות מסויימת) ויש טוענים שמחוייבים ליישב את הסתירות או על ידי פירוש אחר בדברי חז"ל או בניסיון להתפלמס עם המדע ולטעון שהמדענים טועים.
  2. בעניין ידיעת חז"ל בעניינים מדעיים, הפולמוס קשור גם לנושא הקודם, יש טוענים שכל דבר שידוע היום למדע היה ידוע לחז"ל אפילו אם חבמי דורם (חכמי הגויים) לא ידעו. ויש טוענים שאין הכרח להאמין בזה. יש גם בזה סניף כשהדבר מפורש בחז"ל אם לומר שטעו או שהלכו על פי דברי חכמי הגויים שלזמנם (אפילו שידעו את האמת) או לומר שאנחנו לא מבינים.
  3. הרבה מעוניינים לבסס את האמונה על הוכחות מדעיות בטענה שאם מוכח לנו שחז"ל ידעו דברים שהמדע לא ידע בעבר אם כן זה מוכיח שהתורה משמיים. האם יש טעם בזה או לא. זה גם תלוי בפולמוסים הקודמים.

המדע ומקורותיו[עריכה]

מדע הוא ידע המושג באופן טבעי על נושאים שנדרשת חקירה כדי להבינם. כגון מסלולי הכוכבים ברקיע לא ידועים למי שלא יחקור אותם, אבל ניתנים לצפייה ולהבנה על ידי כלים מתאימים. ידע זה שהושג ע"י החקר האנושי, מוגדר בלשון חז"ל "חכמה בגויים תאמין"[1].

בדרך כלל קיימים שני שלבים. שלב הבדיקה וחקירת העובדות, ושלב הסקת המסקנות. קיימות פילוסופיות שונות בדבר תוקף אמינות המסקנות המדעיות. כיצד נדע שאכן המדען לא שיקר וכו', וכן מניין שאין הסברים שונים לתופעה. באופן כללי מסתמכים על השכל הישר ועל ביקורת העמיתים.

ישנם ספרים המציינים, שחלק מהידיעות המדעיות הנמצאות אצל אומות העולם, לא הושגו באמצעות "חכמה בגויים", כי אם מקורם מחכמת עם ישראל. לדוגמא:

  • בכוזרי[2] כותב ששורש יסודות חכמות רבות בעולם העתיק, מקורם מחכמת שלמה המלך, וממנה העתיקו הכשדים ואח"כ פרס ומדי ואח"כ יוון ורומי.
  • בספר שיש לנוצרים, שכתבו חכם יווני ושמו איווסיביאו, מביא שאליקוש אמר לתלמידיו שרוב חכמת הפילוסופים באה מאריסטו, והוא למד מאיש יהודי מזרע ישראל ירושלמי מבני קוליה משבט בנימין[3].
  • בספר קול הנבואה[4] חכמתו של הירקליט מקורה בחכמת ישראל ובספר קהלת. ויש אומרים שמקורן מהנביאים[5].
  • וכמו כן ישנה השערה שפיתגורס למד מנביאי ישראל[6]. ומעין זה כתב רבנו בחיי שכל החכמות כלולות בתורה[7].

מקורות אלו דנים בחלקים מהמדע העתיק, או בשורשיו של המדע, אך לגבי רוב רובו של המדע הנמצא בידינו כיום - ידוע לנו באופן מפורט גם מהו מקורו, על סמך אלו ניסויים או ראיות אחרות הוסקו המסקנות, ובוודאי שהוא בבחינת "חכמה בגויים". כמו כן לגבי עמים מסוימים, כמו בני המאיה האולמקים במרכז אמריקה, ברור שלא קיבלו את ידיעותיהם מבני ישראל. אם כי ייתכן שקבלו חלק במסורת מנוח או בניו.

התייחסות לסתירות בין התורה למדע[עריכה]

דעת הרמב"ם שאין לתמוה על כך שחלק מדברי חז"ל אינם כמו המדע, כי חז"ל לקחו את ידיעותיהם מחכמי דורם שלא היו בקיאים כמו חכמי הדורות האחרונים (ייתכן שזה רק בנושאי אגדה)‏[8]. עם זאת כנראה דעת בעלי התוספות אינה כן כמו שמוכח בדברי התוספות מסכת ערובין דף יד‏[9]. גם הר"ש במשנה כלאיים פרק ה' משנה ה' דחה את דברי "חכמי המידות" בעניין משפט פיתגורס מכוח קושיא שאין זה מתאים עם דברי המשנה‏[10]. למעשה גם הסבורים שאין הכרח שדברי חז"ל יתאימו עם המדע מודים שחייב להיות מוכח לנו שאכן המדע צודק בדבריו. דוגמא לזה ניתן למצוא בדברי הרמב"ם הלכות קידוש החודש פי"ז הכ"ד:

ומאחר שכל אלו הדברים בראיות ברורות הם שאין בהם דופי ואי אפשר לאדם להרהר אחריהם, אין חוששין למחבר בין שחברו אותם נביאים בין שחברו אותם האומות, שכל דבר שנתגלה טעמו ונודעה אמיתתו בראיות שאין בהם דופי אנו סומכין על זה האיש שאמרו או שלמדו על הראיה שנתגלתה והטעם שנודע.

כלומר שלא סומכים על חכמי הגויים בגלל שמאמינים להם אלא בגלל שהראיה שלהם נתגלתה ונראים דבריהם.

נקודות שמפורשת בהם התייחסות חכמי ישראל למדע[עריכה]

  • הריגת כינה בשבת - הגמרא (שבת קז:) אומרת שהכינים לא פרות ורבות ולכן מותר להורגם בשבת. לפי דעת החוקרים אין דבר חי שלא נוצר מדבר חי אחר או מביצה שלו. בספר "פחד יצחק" כתב שאכן אסור להרוג כינה בשבת שאנו רואים שהכינים שלנו פרות ורבות. חלק מהפוסקים כתבו שחוששים שהטבעים השתנו בזמננו מזמן הגמרא. ויש שסבורים שמה שכתוב בגמרא שאינם פרים ורבים הכוונה משום שאנו לא רואים שמתרבים על ידי דבר חי אלא רק בשערו של אדם נוצרים. וכל דבר שאינו נראה לעניים אינו נחשב
  • מרחק השמיים מהארץ - בגמרא (פסחים צד:) מבואר שהוא מהלך 500 שנה. הרמב"ם במורה נבוכים ח"ג פי"ד כתב שאין לתמוה מכך שחכמי הגויים אומרים אחרת כי בזמן הגמרא זה לא היה ידוע. המהר"ל בבאר הגולה, והרמח"ל במאמר על האגדות‏[11] כתבו שחז"ל התכוונו לרמוז עניינים רוחניים בענייני אגדה ולכן לא שייך להקשות על מה שלא מתאים עם המדע של זמננו כי אם היו בזמננו היו כותבים בצורה אחרת. (לדבריהם אין בכלל מקור לנידון אם חז"ל ידעו או לא מכוח דברי הגמרא כי אפילו אם ידעו, לא כתבו).
  • היחס בין היקף המעגל לקוטרו (פאי) - בנביא (מלכים א פרק ז פסוק כג) מבואר שהים שעשה שלמה הוא 10 אמות מצד לצד ו-30 אמות בהיקף, מכאן מוכיחה הגמרא במסכת ערובין (דף יד.) שכל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח (לפי זה פאי=3). דבר הנחשב בגיאומטריה ושאר המדעים הקשורים לנושא כאי דיוק חמור (וראה שם בפירוש רש"י ,שה10 אמות נמדדות מאמצע העובי , ו30 האמנות נמדדות מבפנים וכיוון שלא נתפרש העובי ניתן ליישב בזה). הרמב"ם בפירוש המשנה שם כתב שכיון שאי אפשר למצוא לעולם את היחס בדיוק כי זה מספר שאין לו יחס קבוע (מה שנקרא כיום "מספר אי רציונלי") לכן נקטו את המספר השלם ולא דקדקו. אמנם התוספות על הגמרא במקום נשארו בקושיה כי בגמרא משמע שזה כן מדוייק. התייחסות נוספת לנושא יש בתוספות יום טוב על המשנה במסכת כלאיים פ"ה מ"ה שכתב שזהו כמו כל המקומות בתלמוד שהקשו התוספות ונשארו בקשיא או בתימה, ולא מפני זה נזוז מדברי הגמרא אלא נתלה בחוסר ידיעתנו מלתרץ‏[12]. בכרך י"ט של תחומין, מעלה צבי שפטלר השערה שהיחס שאליו התכוונו חכמים אינו עוסק במעגלים אלא ביחס בין קצות חרוטים קטומים כמו סוכה בשומרה או חלונות בית הכנסת[13].
  • סיבוב כדור הארץ סביב השמש - בנושא זה נערכו פולמוסים רבים בדורות הקודמים, חלק מהפולמוס מוזכר בספר הברית, שם הוא הכריע שהארץ עומדת. מאידך הרב יונה מרצבך האריך במאמר שכתב ב"דגלנו" בשנת תשל"ו (מדפס היום בספר "עלה יונה") שרק בעלי רוח הקודש יכולים ללמוד מדברי חז"ל או מהמקראות, והיו שטעו ללמוד מהם גם שהארץ שטוחה (דבר שאינו נכון גם על פי דברי הגמרא במסכת ע"ז דף מ עמוד א). כמו כן הוא כתב שם שלפעמים חז"ל כתבו על פי דעת חכמי דורם ולפעמים בדרך משלים.או על פי הנראה לעניים. לטענתו אחרי שהוכח על ידי המדענים שהארץ מסתובבת זה בכלל חכמה בגויים תאמין ו"איזהו חכם הלומד מכל אדם" עוד הוסיף שם שמי שסבור שאסור לומר שהארץ מסתובבת גורם שלוה דברים רעים א. חילול ה' שעושה את היראים ללעג בעיני הכופרים (שהרי מעלימים עין מהמציאות). ב. סילוף האמונה שמבלבל את הדעת במה מחוייבים להאמין ובמה לא. ג. סכנת הדורות הבאים שעלולים לשמוע בעתיד שהטעו אותם, ויאמרו "כמו שבזה למדונו בערות כך בכל מקום". בספר חזון שמיים‏[14], הביא שעל פי דעת איינשטין אין מקום לשאלה זו כי המושג תנועה הוא רק ביחס לדבר אחר ולא שייך לקבוע על דבר מסויים שהוא "עומד" והשאר נע סביבו. דבר דומה לזה‏[15] יש במורה נבוכים חלק ב' מאמר כ"ד "וכבר בארתי לך פנים בפנים שזה כולו לא יתחיב בעל התכונה שאין כונתו שיגיד לנו צורת מציאות הגלגלים איך היא אבל כונתו שיניח תכונה שיתכן בה שיהיו התנועות סיבוביות ושוות ומסכימות למה שיושג לעין - יהיה הענין כן או לא יהיה".

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. ↑ אנציקלופדיה תלמודית ערך חכמות חיצוניות
  2. ↑ ב סו
  3. ↑ קול יהודה על הכוזרי מאמר ב סו ד"ה ובאורך זמן
  4. ↑ עמ' כ"ז
  5. ↑ ספר הירח לאבא מרי, הובא באנציקלופדיה תלמודית ערך חכמות חיצוניות
  6. ↑ קול הנבואה עמוד כב
  7. ↑ רבנו בחיי, הובא באנציקלופדיה תלמודית ערך חכמות חיצוניות. וע"ע בשוחר טוב יט: מה ששמואל ידע בחכמת הרקיע הוא ע"י שיגע בתורה (הובא באספקלריא ערך תורה)
  8. ↑ דעה זו מובאת בספר מורה נבוכים ח"ג פי"ד
  9. ↑ דבור המתחיל "והאיכא משהו" שהקשו איך ייתכן שהיחס בין היקף המעגל לרוחבו מצומצם לפי הגמרא ולפי דברי חכמי המידות הוא לא מצומצם. ולא תירצו שזה לפי דעת חכמי דורם
  10. ↑ והתוספות יום טוב שם הקשה עליו שאין לדחות את דברי חכמי המידות אלא לומר שאנו לא יודעים לתרץ
  11. ↑ מובא בהקדמה למדרש רבה המודפס.
  12. ↑ ראוי לציין שהוא חילק שם בין חכמת הגאומטריה והמתמטיקה שיש להם הוכחות ברורות ולכן שייך להקשות מהם לבין חכמות הטבע האחרות שאינם מוכחות מספיק(אבל הוא דיבר על הפילוסופיה שבזמנו).
  13. ↑ צבי שפטלר, ה"פאי" החז"לי, תחומין י"ט, תשנ"ט, עמ' 456-466
  14. ↑ של הרב איתן ציקוני
  15. ↑ לכך שאין משמעות אמיתית לשאלה
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=תורה_ומדע&oldid=160587"