רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: left|thumb|250px| הרבי מלובביץ'רבי '''מנחם מנדל שניאורסון''' (י"א בניסן ה'תרס"ב - ג' בתמוז [[ה'תשנ...)
 
(ביטול גרסה 161170 של 2A01:6502:A48A:7728:C468:ED5F:678A:7257 (שיחה) מדובר בהשחתה ובביזוי ת"ח)
תגית: ביטול
 
(115 גרסאות ביניים של 33 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:17.jpg|left|thumb|250px| הרבי מלובביץ']]רבי '''מנחם מנדל שניאורסון''' ([[י"א בניסן]] [[ה'תרס"ב]] - [[ג' בתמוז]] [[ה'תשנ"ד]]; [[18 באפריל]] [[1902]] - [[12 ביוני]] [[1994]]), מכונה '''"הרבי מליובאוויטש"'''. ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת אדמו"רי [[חסידות חב"ד]], שעמד בראשה משנת [[1951]] ועד לפטירתו (לפי חלק מהדעות) בשנת [[1994]].
{{אדמו"ר
|שם=רבי מנחם מנדל שניאורסון
|תואר=הרבי מלובביץ'
|תמונה=[[תמונה:17.jpg|250px]]
|כיתוב=הרבי
|חיבורו העיקרי=
|תאריך לידה=י"א ב[[ניסן]] תרס"ב  
|מקום לידה=ניקולייב, אוקראינה.
|חסידות=[[חב"ד|חב"ד-ליובאוויטש]]
|מקום מגורים=
|מקום פעילות=[[770 - מרכז חב"ד העולמי]], שכונת קראון הייטס, ברוקלין, ניו יורק.
|מספר בשושלת=7
|הקודם=[[רבי יוסף יצחק שניאורסון]]
|הבא=
|תחילת כהונה=י' ב[[שבט]] תש"י
|רבותיו=אביו; [[רבי שניאור זלמן וילנקין]]; חמיו.
|נושאים בהם עסק=
|חיבוריו=(ראה לקמן)
|אב=[[רבי לוי יצחק שניאורסון]]
|אם=חנה, בת הרב מאיר שלמה ינובסקי
|בת זוג=חיה מושקא
|ילדים=
|חתימה=
}}
 
'''רבי מנחם מנדל שניאורסון''' (י"א ב[[ניסן]] ה'תרס"ב - ג' [[תמוז]] ה'תשנ"ד) הוא ה[[אדמו"ר]] השביעי והאחרון בשושלת אדמו"רי [[חסידות חב"ד|ליובאוויטש]], שעומד בנשיאותה ביד רמה החל משנת תשי"א.


== קורות חייו ==  
== קורות חייו ==  
רבי מנחם מנדל שניאורסון נולד בי"א בניסן ה'תרס"ב בעיר מיקולאייב, אוקראינה. אביו, רבי לוי יצחק שניאורסון, היה הרב הראשי של העיר יקטרינוסלב בשנים 1907 - 1939. אמו חנה היא בתו של רבה של ניקולאייב רבי מאיר שלמה ינובסקי. דור חמישי לרבי מנחם מנדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד, ודור רביעי לבנו הבכור רבי ברוך שלום שניאורסון שסירב לקבל עליו את כס האדמו"רות לאחר פטירת אביו.  
===צעירותו===
נולד בי"א בניסן ה'תרס"ב (1902) בניקולייב שבאוקראינה לאביו [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], דור חמישי ל[[רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק]], האדמו"ר השלישי מליובאוויטש, ואמו מרת חנה, בת הרב מאיר שלמה ינובסקי - רבה של ניקולייב. אביו היה מורהו העיקרי. בהיותו כבן שבע עברה המשפחה לעיר יקטרינוסלב (כיום- דנפרופטרובסק שבאוקראינה), שם התמנה אביו לכהן כרב. ביקטרינוסלב למד באופן פרטי אצל [[הרב שניאור זלמן וילנקין]], שנשכר לשם כך על ידי אביו. לצד התמדה והעמקה בש"ס, פוסקים ותורת הנסתר, גילה התעניינות גם ב[[אסטרונומיה]] ומדעים, ובגיל 16 החל ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה המקומית. בהמשך גם למד מתמטיקה וגיאומטריה באוניברסיטת לנינגרד. בשנת ה'תרפ"ג פגש לראשונה את [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]] שהיה אביה של הרבנית חיה מושקא, אשתו לעתיד.


אביו היה מורהו העיקרי. הוא למד ש"ס ופוסקים, ועסק גם בקבלה מנקודת המבט החסידית. כמו כן התעניין באסטרונומיה. בגיל 16 החל בלימודי מתמטיקה חלקיים באוניברסיטת יקטרינוסלב. בשנת 1928 נשא לאישה את חיה מושקא שניאורסון, בתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, ובכך הפך להיות חתנו של האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד. אחרי נישואיו עבר לברלין. שם למד מתמטיקה ופילוסופיה באחת האוניברסיטאות זמן מה. באותה תקופה הכיר את רבי יוסף דוב סולובייצי'ק, שלמד אף הוא בברלין.  
===חתונתו===
 
בי"ד ב[[כסלו]] ה'תרפ"ט  נשא את ביתו של האדמו"ר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]] , הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת הרבי מליובאוויטש)|חיה מושקא שניאורסון]]. החתונה הייתה ב[[וורשה]] שב[[פולין]] והיו בחתונה המון משתתפים. לאחר נישואיו עבר לברלין, שם למד מתמטיקה, פיזיקה ו[[פילוסופיה]] באוניברסיטה. בברלין הוסמך לרבנות על ידי [[הרב יחיאל יעקב וינברג]], בעל "שרידי אש". בשנת ה'תרצ"ג עבר ל[[פריז]], שם למד הנדסת חשמל בבית ספר לעבודות ציבוריות ובאוניברסיטת סורבון. בשנת תש"א הצטרף לחמיו שהתגורר באותה העת בשכונת קראון הייטס ברובע ברוקלין שבניו יורק. הוא החל לנהל את מוסדות חב"ד: מרכז החינוך, ארגון מחנה ישראל והוצאת הספרים "קה"ת" ("קרני הוד תורה"), ולפרנסתו עבד כמהנדס אניות בצי האמריקני, עד שהתפטר משרבתה העבודה במוסדות החסידות.  
בשנת 1933 עבר הרבי לפריז, ושם למד זמן מה הנדסת חשמל בבית ספר לעבודות ציבוריות ובאוניברסיטת הסורבון ‏‏[2]. בשנת 1941 נמלט מצרפת ובכ"ח בסיון ה'תש"א הצטרף לחמיו, רבי יוסף יצחק שניאורסון, בשכונת קראון הייטס שבברוקלין והחל לנהל את הוצאת הספרים של חב"ד קה"ת ואת הארגון החב"די מחנה ישראל. באותם ימים עבד כמהנדס אוניות במספנות הצי האמריקני.  


===בהנהגת החסידות===
===בהנהגת החסידות===
בשנת [[1950]], לאחר מות חמיו שעמד בראש חסידות חב"ד, לא היה ברור מי יעמוד בראש החסידות - רבי מנחם מנדל או גיסו המבוגר יותר [[שמריהו גור-ארי]]. החל משנת [[1951]], לאחר [[שנה]] של אי בהירות הוכתר הרבי לאדמו"ר, ב[[י' בשבט]] [[ה'תשי"א]], [[יום השנה]] לפטירת חמיו. בעת הכתרתו אמר הרבי מאמר חסידי (סוג של [[דרשנות|דרשה]]) שנקרא "באתי לגני" (המאמר החל בפסוק "באתי לגני אחותי כלה" מ[[שיר השירים]] ה', א'). מדי שנה, באותו יום, נהג הרבי להשמיע מאמר חסידי נוסף על פסוק זה.  
בשנת תש"י (1950) נפטר חמיו הריי"צ, ונפלה מחלוקת בין החסידים אודות ממשיכו בהנהגת החסידים: חתנו הגדול של הריי"צ, ר' שמריהו גוראריה או חתנו הצעיר, ר' מנחם מנדל. רוב החסידים רצו לקבל את הנהגתו של ר' מנחם מנדל, אולם רעייתו של הריי"צ, הרבנית נחמה-דינה שניאורסון, רצתה כי הרב גוראריה יכהן כאדמו"ר. בי' ב[[שבט]] תשי"א, בדיוק ביום השנה הראשון לפטירת הריי"צ הוכתר ר' מנחם מנדל לאדמו"ר, למורת רוחה של חמותו. בשל סירובה למינוי, לא קיבל ר' מנחם מנדל את ה"ספודיק" של הריי"צ (אך בכל אופן סירב לחבוש ספודיק והעדיף לחבוש מגבעת רגילה). בשנת תשי"ד קבל גם הרב גוראריה את הנהגתו של גיסו, והשתתף ב"התוועדויות" שערך. מאבק משפטי התנהל (בשנים תשמ"ה-תשמ"ז) בין יורשיו של הרב גוראריה לבין ר' מנחם מנדל אודות ירושת ספרייתו של הריי"צ, ובסיומו הוחזרו הספרים למשפחת שניאורסון.  


נחמה דינה שניאורסון בת רבי אברהם שניאורסון ונכדת ר' [[ישראל נח שניאורסון]] מחב"ד-ניעזין, אלמנתו של רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]], תמכה בחתנה רבי [[שמריהו גור-ארי]] מבתה הבכורה חנה שניאורסון ולא הסכימה לקבל את מינוי חתנה הרבי מבתה הצעירה [[חיה מושקא שניאורסון]]. בעקבות כך שרוב החסידים בחרו את הרבי בהנהגת האדמו"רות לא הסכימה אשת הריי"ץ להביא לו את [[שטריימל]] בעלה, לכן החליט הרבי שילך ללא שטריימל אלא רק במגבעת שגרמה בעקבות זאת לדמיון רב עם ה[[ליטאים]]. שמריהו גור-ארי קיבל על עצמו רק לאחר שנים מרות מלאה, החל משנת [[ה'תשי"ד]] שהשתתף ב"התוועדויות" של גיסו הרבי. בנו  [[בארי גור-ארי]] ניהל מאבק משפטי נגד הרבי החדש על הזכות ל[[ספריית חב"ד|ספרייתו של הרבי הקודם]], אך אביו תמך בגיסו והתנער מבנו. לאחר שהשופט צ´ארלס סימפטון פסק ב-[[1987]] לטובת האגודה והספרים הוחזרו לספרייה. מאז מצוין יום הזכייה ([[ה' בטבת]], "דידן נצח" - ארמית: "שלנו ניצח") בין חסידי חב"ד כיום של שמחה.
תקופת הנהגתו התאפיינה בפריחה ושגשוג גדול של חסידות חב"ד, ופעילותה הפכה להיות חובקת עולם. הוא שלח "שלוחים" לרחבי העולם להפצת יהדות וקירוב לבבות (ראה לקמן). מאות אלפי יהודים מרחבי העולם נסעו לבית מדרשו בניו יורק על מנת להתברך וליטול עצה מפיו, עד שמפאת העומס הרב בשנת תשמ"א בוטלו כמעט לגמרי הפגישות היחידניות עמו (שכונו בפי החסידים "יחידות"). בהמשך, נהג לחלק מדי יום ראשון למבקרים הרבים שפקדו את מעונו שטר בן דולר אחד. הוא הפך לאחד המנהיגים היהודיים המשפיעים ביותר בעולם, והשפעתו ניכרת גם לאחר פטירתו. הוא יצר קשרים הדוקים עם גדולי הרבנים והאדמו"רים בארץ ובחו"ל, ורבים מהם ביקרו במעונו<ref>ראה בספר "שיח שרפי קודש" שבו לוקטו שיחותיו עם רבנים ואדמ"ורים רבים שבאו למעונו. </ref>. כמו כן, דמויות מפתח בפוליטיקה הישראלית נהגו לפקוד את מעונו, בהם: זלמן שז"ר{{הערה|שז"ר היה נחשב למקורב ביותר אל האדמו"ר, בשל מוצאו החב"די. ראה בספר "נשיא וחסיד" אודות קשריו של שז"ר עם האדמו"ר.}}, מנחם בגין, יצחק רבין, שמעון פרס, אריאל שרון, בנימין נתניהו, משה קצב, רחבעם זאבי ואחרים. הוא נהג להשמיע בתקיפות את דעותיו על המתרחש בארץ, גם כאשר הייתה בדבריו ביקורת חריפה על הפוליטיקיאים שבאו לבקרו.  


הרבי התייחס לחמיו כנשיא הדור ולא ראה את עצמו כמנהיג אלא כמייצג של חמיו. מסיבה זו נהג הרבי עצמו ללכת באופן קבוע כמה פעמים בשבוע לציון קבר חמיו - הרבי הקודם. כאשר היה נוסע לאהל, היה לוקח עמו שק גדול של מכתבים שהצטברו אצלו, שיהודים מכל העולם כתבו לו, וקורא את כל הבקשות על הציון. הרבי היה משיב במכתבי התשובות לפונים שכתבו אליו ולפעמים נהג לסיים "אזכיר על הציון", שהכוונה שיתפלל עליהם בציון קבר חמיו.  
משנת תשמ"ו החל לחלק דולרים ("חלוקת דולרים") בכל יום ראשון לכל המגיעים ל"חלוקת דולרים" במשך שעות רבות, על אף גילו המופלג.


מאז עליית הרבי על כס הנשיאות, התרחבה והתפתחה החסידות מאוד, והפעילות הפכה להיות חובקת עולם. הרבי הביא לעבודה ועשייה של קירוב לבבות, באמצעות שליחת אלפי [[שליח (חב"ד)|שלוחיו]] הפזורים ברחבי תבל. גם את [[תלמוד תורה (מצווה)|לימוד התורה]] ניתן לראות כתחום עליו שם הרבי דגש. דבר התורה שהיה נותן נקרא בפיהם "שיחה". מאות אלפי אנשים מכל רחבי הגלובוס נפגשו עם הרבי, כתבו לו וביקשו את ברכתו ועצתו. מהכתרתו באופן רשמי עד שנת [[ה'תשמ"א]] קיבל שלוש פעמים בשבוע אנשים לשיחה אישית, שנקראה "יחידות", בשנת [[ה'תשמ"א]] הופסקה היחידות כמעט לגמרי בגלל העומס הרב וכמות האנשים שהלכה וגדלה. משנת [[ה'תשמ"ו]] עד [[ה'תשנ"ב]] החל להיות מעמד "חלוקת הדולרים לצדקה" המפורסמת, בה חילק מדי יום ראשון [[דולר אמריקאי|דולרים]] בודדים ל[[צדקה (יהדות)|צדקה]], זה היה מעין תחליף זריז ומקוצר ליחידות, שהתנהל בתור ארוך ומסודר.
== פועלו ==
=== מוסד השליחים===
כאמור לעיל, בתקופת הנהגתו ייסד וביסס את מפעל השליחים הגדול של חב"ד, במסגרתו נוסעים חסידי חב"ד לרחבי העולם, לייסד "בית חב"ד" להפצת תורה ומצוות בכל העולם. פעילות זו מהווה את אחד ממפעלי הקירוב הגדולים ביותר בכל הזמנים, ונחשבת עד היום לאחד מסמליה של תנועת חב"ד. עם השנים, רשת השליחים התארגנה למוסדות מאורגנים, המפעילים את השליחים ומרכזים את פעילותם.  


===מחלתו וקריסת גופו===
במקביל, יזם "מבצעים" שונים- מבצע ה[[תפילין]], מבצע ה[[מזוזה]], מבצע [[נרות שבת]] וכד', במסגרתו יצאו חסידיו לחזק את קיום המצוות הללו בקרב היהודים.  
[[קובץ:hjh.jpg|200px|thumb|left|הרבי מלובביץ' בימי מחלתו]] בערוב ימי הרבי, ב[[כ"ז באדר א']] [[ה'תשנ"ב]] - [[2 במרץ]] [[1992]] נפל הרבי באהל קברו של חמיו ולקה ב[[שבץ מוחי]], הרבי יצא מדי פעם לחסידיו במרפסת שבנו במיוחד בגלל מחלתו ב-[[מרכז חב"ד העולמי - 770|770]] היוצאת מחדרו לכיוון בית המדרש הגדול. לאחר שחלה החלו חלק מחסידי חב"ד (הפלג המכונה "משיחיסטים", המרבים לעסוק בנושא זה כולל שימוש בשלטי חוצות), להתייחס אליו כאל "[[משיח|מלך המשיח]]" ושרו על הרבי את [[שירה|שירת]] "יחי אדוננו מורנו ורבנו משיח מלך המשיח לעולם ועד".


לאורך כל תקופת המחלה, היו רבים ששאלו את חסידי חב"ד המאמינים במשיחיותו של הרבי, מה תהיה תגובתם אם וכאשר הרבי ייפטר. התגובה שניתנה ברוב המקרים הייתה שדבר כזה לא יקרה. חסידי חב"ד רובם ככולם, לא האמינו שיתכן שהרבי ייפטר והיו משוכנעים שהרבי יקום ממיטת חוליו ויתגלה כמלך המשיח. לדוגמא הרב יואל כהן מהרבנים הבולטים בחסידות, ברצותו להדגיש שהדבר בלתי אפשרי, אמר באותם ימים שמי שחושב ש'משהו' יכול לקרוא חלילה לרבי, יכול להשליך את טליתו אל הים‏‏[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3362819,00.html הכסא הריק ynet].
=== החינוך  ===
פעילותו הענפה בתחום החינוך בארה"ב זכתה להכרה אף מצד הקונגרס האמריקני, שהכריז על יום הולדתו (י"א בניסן) כ"יום החינוך", לתגבור המשאבים לקידום החינוך במדינה. בנוסף, העניק לו הקונגרס לאחר מותו את "מדליית הזהב של הקונגרס", אחד משני העיטורים הגבוהים ביותר לאזרחים בארצות הברית‏‏.


לאחר כשנתיים מקבלת מחלתו שקע הרבי ב[[תרדמת]] למשך שלושה חודשים ושהה בבית הרפואה [[בית ישראל]]. וב-[[12 ביוני]] [[1994]] - [[ג' בתמוז]] [[ה'תשנ"ד]] הרבי נפטר. הוא נטמן ליד חמיו בבית הקברות היהודי "מונטיפיורי" ב[[קווינס]] שב[[ניו יורק]].
=== הרמב"ם היומי ===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרמב"ם היומי]]}}
יזם את מפעל "הרמב"ם היומי", במסגרתו לומדים את ספרי "[[משנה תורה]]" או "[[ספר המצוות]]" ל[[רמב"ם]] באופן יום יומי, בשלושה מסלולים שונים, על מנת לאפשר לכל יהודי בכל רמה להקיף את החיבור המסכם של [[התורה שבעל פה]].  


דור שלם של חסידים חונך על ברכי האמונה שהרבי יוביל את העם לקראת הגאולה השלמה. מותו גרם לזעזוע אדיר בקרב חסידי חב"ד ובעולם כולו, בתקופה האמורה לפני פטירתו חסידיו סירבו להתייחס בפומבי לאפשרות שמאורע כזה יתרחש.
===התוועדויותיו===
 
הרבי מליובאוויטש נוהג לערוך בכל מועד מיוחד "התוועדות" (המקבילה החב"דית ל"טיש" החסידי) בבית מדרשו בניו יורק. להתוועדויותיו נהרו משתתפים רבים מכל החוגים. מרכז ההתוועדות היה השיחה המרכזית שנשא, ע"פ רוב בהקשר לפרשת השבוע או המועד, שיחה שנמשכה זמן רב, ובמהלכה שרו ניגונים ושתו "לחיים".  
===לאחר פטירתו===
מקום קבורתו הפך למוקד עלייה לרגל ופוקדים אותו [[יהודי|יהודים]] רבים מכל החוגים, במטרה לבקש רחמי שמים ולקבלת ברכה ולהצלחה, במשך השנה כולה, ומדי יום ראשון העלייה גוברת יותר מיום רגיל מכיוון שיום זה הוא יום חופש בארצות הברית. מערכת פקסים ואימיילים מקבלת בקשות לברכות מכל רחבי העולם, המונחות ונקראות על קברו. מדי שנה בתאריך פטירתו, נוהגים לעלות לקברו כל חסידי חב"ד שיש להם אפשרות להגיע לניו יורק (מלבד המשיחסטים).
שיחותיו אלו תועדו והודפסו בקבצי "התוועדויות" (לעתים הודפסו התוועדויותיו כפרוטוקול מפורט המציין מה נהג הרבי באותה התוועדות ואילו ניגונים שרו). מקבצים אלו לוקטה סדרת הספרים "התוועדויות - תורת מנחם", הכוללת עד כה קרוב לשבעים כרכים, כשעל פי הצפוי, לכשתסתיים מלאכת ההוצאה תכלול הסדרה קרוב למאה ושלושים חלקים.  
 
רובם של חסידי חב"ד מגיעים לאהל. אם זאת, הקבוצה המשיחיסטית (כ60%), אף על-פי שעולה ברובה לאהל, מצהירה כי אינה עולה לקברו (משום שאינה מקבלת אותו ככזה) אלא לקבר חמיו, [[הרב יוסף יצחק שניאורסון]].
==ההערכה כלפיו==
 
חותנו הריי"צ העיד בפני שלושה מחשובי חסידי חב"ד, כי חתנו "בקי ב[[תלמוד בבלי|בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], [[רי"ף]] [[רא"ש]] ו[[רמב"ם]], הוא עורך [[תיקון חצות]] כל לילה ובקי בכל ה"[[לקוטי תורה]]" עם העיין'ס" (כלומר: ספר "ליקוטי תורה" של [[רבי שניאור זלמן מלאדי]], עם כל המקורות שהובאו בספר כ"עיין...") {{הערה|ימי מלך, חלק א, עמ', עמ' 536 }}
== אישיותו ופעלו ==
גורמים [[חילונים]] מייחסים{{מקור}} לו חלק משמעותי בגל ההתחרדות הפוקד בעשורים האחרונים את [[מדינת ישראל]], משום שמ[[שנות השישים]] הוא קידם את נושא ה"[[חזרה בתשובה]]".
 
=== מוסד השליחות שהקים ===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שליח חב"ד|השלוחים]]}}
הרבי יזם את מפעל ה"שלוחים", הם שלוחי חב"ד היוצאים לרחבי העולם על מנת להפיץ יהדות לכל יהודי בכל פינה בעולם. הרבי חולל התעוררות רוחנית אדירה בעולם היהודי כולו, באמצעות השלוחים אלו, ששיגר.
 
=== החינוך בקונגרס האמריקאי ===
בהכרת השפעתו של הרבי על החינוך הכללי בארצות הברית הכריז [[הקונגרס של ארצות הברית]] על יום [[י"א בניסן]] - יום הולדתו של הרבי - כ"יום החינוך" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. יום זה מצוין מדי שנה מאז [[1978]].
 
בנוסף העניק לו הקונגרס לאחר מותו את [[מדליית הזהב של הקונגרס]], אחד משני העיטורים הגבוהים ביותר לאזרחים בארצות הברית‏‏<ref>‏[http://clerk.house.gov/art_history/house_history/goldMedal.html רשימת מקבלי מדליית הזהב של הקונגרס] באתר הרשמי של בית הנבחרים של ארצות הברית‏</ref>.  


=== תקנת הרמב"ם היומי ===
[[רבי ישראל אבוחצירא]] העריך מאד את גדולתו של הרבי מליובאוויטש, וכשנשאל מה הוא אומר על כך שחסידי חב"ד אומרים שרבם הוא המשיח, ענה בערבית: "ראוי לו!"<ref> הרב שלום דובער וולפא, "שמן ששון מחבריך" ערך: רבי ישראל אבוחצירא; שלמה וויצמן, "ראוי לו!" ראיון לשבועון בית משיח גיליון 909</ref>. בשנת תשמ"ג פרסם, יחד עם [[הרב יצחק כדורי]], כרוז, בו הם קוראים לרבי מליובאוויטש "מופת הדור גאון ישראל וקדושו".  
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[הרמב"ם היומי|תקנת הרמב"ם היומי]]}}
הרבי יזם את מפעל הרמב"ם היומי בו חולק לימוד הרמב"ם לימות השנה, כדי לאפשר ליהודי גישה לכל התורה בצורה ברורה ובהירה, ישנם שלשה מסלולי לימוד שונים, פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את כל [[הי"ד החזקה]] ל[[הרמב"ם]], שלושה פרקים ליום שבו מסיימים פעם בשנה את כל הי"ד החזקה ו[[ספר המצוות לרמב"ם]] שמסיימים פעם בשנה.


=== עשרת המבצעים ===
[[הרב דוב בער אליעזרוב]] (רב שכונת קטמון בירושלים) כתב‏‏<ref>"דבר ציון" עמוד רע"ו.</ref> "בזכרוני ששמעתי מסבי הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב זצ"ל, עוד בהיות הרבי בחור, "שישנו בחור ברוסיא שבקי בש"ס ובכל כתבי [[האר"י|האריז"ל]] בעל פה", והכוונה הייתה על הרבי. וכבר נודע שמו בכל העולם כולו, שהיה פאר הדורות וקירב רבבות מישראל אל כנפי השכינה, צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל ורבים השיב מעוון. זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל". ובמקום אחר כתב<ref>ספר "כבוד רחמים" בשולי המאמר</ref>: "ובשנת תשי"ד נפגשתי עם הגאון המפורסם לשם ותהילה [[הרב חיים קרייזווירט|הגר"ח קרייזווירט]] הגאב"ד דאנטוורפן, שאמר לי בזה המילים: "אני ביקרתי את האדמו"ר מליובאוויטש הרבה פעמים, והנני מעיד עליו שאין [[רש"י]] בש"ס שנעלם ממנו ואין [[מדרש]] בעולם שאינו יודע אותו". הרב יהודה זרחיה הלוי סגל, רבה של קרית שלום, אמר: "התפיסה הפינומינלית שלו וזכרונו הנדיר ומוחו הבהיר והקדוש, הרימו אותו לדרגא עילאית, שקנה שביתה בכל היקפי מכמני התורה הקדושה בנגלה ובנסתר, הרמב"ם וה[[שולחן ערוך|שו"ע]], כתבי האר"י וגדולי ה[[קבלה|מקובלים]], ה[[פוסק|פוסקים]] וה[[שו"ת]]".
הרבי חינך לאהבת ישראל שאינה יודעת גבולות, ולימד לאהוב כל יהודי, ללא קשר לדעותיו ולמעשיו.
לשאר דברי ההערכה וקשריו עם גדולי הדור ראה בג' כרכי ספר ''שמן ששון מחבריך''.


הרבי עורר ויסד את [[עשרת המבצעים]] - מבצעי המצוות, מהם מבצע תפילין - מדי שבוע חסידי חב"ד ותלמידי ישיבות חב"ד יוצאים להניח תפילין בדוכנים ברחובות ובחנויות. מבצע נרות שבת קודש - בנות [[חסידות חב"ד]] ותלמידות בתי ספר חב"ד יוצאות מדי שבוע לחלק נרות שבת קודש בחנויות ובבתי רפואה, מבצע מזוזה, מבצע כשרות ועוד.
== מתנגדיו ==
דמותו הסוחפת ועידודו ללימוד וחיזוק האמונה במשיח וגאולה, עוררו עליו גם ביקורת. ההתנגדות התקיפה ביותר כלפיו באה מצדו של מנהיג ליטאי בארץ ישראל, [[הרב אלעזר מנחם מן שך]]. הרב שך ראה בהנהגותיו של הרבי מליובאוויטש, כדוגמת זו המורה שאין לישון ב[[סוכה]]<ref>ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&st=&pgnum=233 שערי הלכה ומנהג (או"ח ח"ב אות רסח עמ' רלח] ואילך; מובא גם [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=23840 כאן], וכן ב[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 תשובתו לרב צבי כהנא].</ref>, הנהגות לא מדויקות הלכתית. כמו כן, ראה בעידוד האמונה במשיח שמחוזקת בחב"ד 'כפירה' מסוימת, וסבר כי הציפייה החב"דית לביאת המשיח "בקרוב ממש" ובמיידיות, עומדת בסתירה לנבואת [[חבקוק הנביא|חבקוק]] {{מקור|חבקוק ב ג|כן}}: "אם יתמהמה חכה לו- כי בא יבוא לא יאחר"{{דרוש מקור}}. הרב שך גם התנגד לתפיסת חלק מחסידי חב"ד הדוגלת בעליונות חב"ד על פני שאר הזרמים ביהדות, וממילא רואה באדמו"ר מחב"ד את ראש בני ישראל.


== תומכים ומתנגדים ==
עם פטירת הרב שך, נחלש העימות הציבורי הפומבי<ref>דבר המתבטא - בין היתר - בסדרת פגישות בין [[הרב יואל כהן]] ('החוזר' של הרבי מליובאוויטש) לרבנים נכבדים בציבור הליטאי, כדוגמת [https://col.org.il/news/65715 הרב חיים קניבסקי], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39839 הרב אהרן ליב שטיינמן] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51448 הקלטה מהפגישה]), [http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=1040 הרב ברוך דוב פוברסקי] ועוד.</ref>, אך משקעיו נותרו עד היום בקרב שני הצדדים.
=== תומכיו ===
בליל [[כ"ח בסיוון]] [[ה'תש"א]] ה[[אדמו"ר]] [[יוסף יצחק שניאורסון]] קרא לשלושה מחשובי העדה: רבי שמואל הלוי לויטין, רבי [[ישראל ג'ייקובסון]] ורבי אליהו סימפסון ובקשם לנסוע למחרת ל[[נמל]] להקביל פני חתנו, הוא הרבי מליובאוויטש, בהוסיפו "אם רצונכם לדעת מיהו חתני? הוא בקי ב[[תלמוד בבלי|בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], [[רי"ף]] [[רא"ש]] ו[[רמב"ם]], הוא עורך [[תיקון חצות]] כל [[לילה]] ובקי בכל ה"לקוטי תורה" עם העיין'ס". כמו כן רבי דובער אליעזרוב [[אב"ד]] [[קטמון]] כתב‏‏<ref>ספר "דבר ציון" עמוד רע"ו</ref> "בזכרוני ששמעתי מסבי הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב זצ"ל, עוד בהיות הרבי בחור, "שישנו בחור ברוסיא שבקי ב[[תלמוד|ש"ס]] ובכל כתבי [[האר"י|האריז"ל]] בעל פה" והכוונה הייתה על הרבי. וכבר נודע שמו בכל העולם כולו, שהיה פאר הדורות וקירב רבבות מישראל אל כנפי השכינה, צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל ורבים השיב מעוון. זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל". ועוד כתב<ref>ספר "כבוד רחמים" בשולי המאמר</ref> "ובשנת [[ה'תשי"ד|תשי"ד]] נפגשתי עם ה[[גאון]] המפורסם ל[[שו"ת]] הגר"ח קרייזווירט ה[[גאב"ד]] ד[[אנטוורפן]], שאמר לי בזה המילים: "אני ביקרתי את ה[[אדמו"ר]] מ[[ליובאוויטש]] הרבה פעמים, והנני מעיד עליו שאין [[רש"י]] בש"ס שנעלם ממנו ואין [[מדרש]] בעולם שאינו יודע אותו". כתב רבי יהודה זרחיה הלוי סגל רבה של קריית שלום "התפיסה הפינומינלית שלו וזכרונו הנדיר ומוחו הבהיר והקדוש, הרימו אותו לדרגא עילאית, שקנה שביתה בכל היקפי מכמני ה[[תורה]] הקדושה בנגלה ובנסתר, ה[[רמב"ם]] וה[[שו"ע]], כתבי [[האר"י]] וגדולי ה[[מקובל|מקובלים]], ה[[פוסק|פוסקים]] וה[[שו"ת]]".


הרבי מליובאוויטש יצר קשרים הדוקים עם ראשי [[פוליטיקה של ישראל|הפוליטיקה הישראלית]]. בין היתר ביקרו אצלו ב[[מרכז חב"ד העולמי - 770|בית מדרשו]]: [[מנחם בגין]], [[יצחק רבין]], [[שמעון פרס]], [[אריאל שרון]], [[בנימין נתניהו]], [[משה קצב]] ואחרים. הרבי היה משמיע דעות בתקיפות על הנעשה בארץ, והמנהיגים היו מאזינים בקשב - אם כי לא תמיד הסכימו עם דעותיו. קשר מפורסם נוסף היה עם [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] [[זלמן שזר]], שבמסגרתו בחר הנשיא ללכת ל[[אדמו"ר]] ב[[מרכז חב"ד העולמי - 770|בית מדרשו]] במקום שה[[אדמו"ר]] יבקרו במלונו. בארץ טענו כי מדובר בזלזול בכבוד הנשיא. הנשיא עצמו, לעומתם, אמר כי הוא הולך אל הרבי לא כ[[נשיא]] אלא כ[[חסיד]].
לעומתו אמר הרבי ששלוש פעמים ביום אומרים בתפילה ב[[ברכת עבודה]] "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובברכת [[מצמיח קרן ישועה]] "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך" ושהיסוד השנים עשר מתוך ה[[י"ג עיקרים#העיקרים לפי הרמב"ם|י"ג העיקרים שקבע הרמב"ם]], העוסק בגאולה, מתומצת במילים "אף על פי שיתמהמה אחכה לו בכל יום שיבוא"{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/rambam/hakdamat-2.htm#6 י"ג עיקרי הרמב"ם]. המקור המתמצת את העיקר השנים עשר מובא ב[[י"ג העיקרים#העיקרים לפי הרמב"ם|ערך על י"ג עיקרים]]}})
 
=== מתנגדיו ===
על אף ש[[חסידות חב"ד|חב"ד]] הוכרה כחסידות חשובה גם בידי פלגים לא-חסידים, בחוגים [[ליטאים]] שונים רווחה הסתייגות מדמותו של הרבי ומהאופן ה[[משיח|משיחי]] שבו תפסו אותו חסידיו. הרבי עצמו לא אישר ולא שלל תפיסה זו, אך סבר שהעיסוק בה מרבה מחלוקות שלא לצורך ולפיכך העיסוק בה פסול‏‏<ref>‏הערת [http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=1&topic_id=979084 שוליים]‏</ref>. משנעשה הרב [[אלעזר מנחם מן שך]] למנהיג ה[[ליטאים]] ומפלגתה [[דגל התורה]] עלתה ההתנגדות הזו מדרגה והפכה למאבק גלוי. כאשר היו תופעות של ביקורת של הרב שך כלפי [[חסידות חב"ד]], אותה כינה "הכת הקרובה ביותר ליהדות", ולמרות שהרב שך הצהיר שאין לו דבר [[התנגדות לחסידות|נגד החסידות]] כי אם נגד [[חסידות חב"ד]], ראו החסידים בביקורתו קריאת תיגר על [[תנועת החסידות]]. התנגדותו לחב"ד גדלה כאשר לפני [[מלחמת המפרץ]] הזהיר הרב שך שאם עם ישראל לא ימהר [[חזרה בתשובה|לשוב בתשובה]], עלול להתרחש אסון בדומה למה שקרה ב[[השואה|שואה]] בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], כעונש על חטאי הדור. ואילו הרבי אמר ש[[השואה]] אינה עונש על חטאים, "ואפילו השטן עצמו לא יוכל להמציא חשבון עוונות להצדיק עונש כזה". כמו כן, התנגד הרב שך לתקנת [[הרמב"ם היומי]] ולפסיקת הרבי שלא לישון ב[[סוכה]], וכן על צורת המדיניות הכללית ב[[חסידות חב"ד]], המהווה לדעתו סכנה מפני טישטוש המושגים המקובלים ב[[יהדות]] מאז ומעולם. כמו למשל, הגישה כאילו קיימת מעלה בשיטת חב"ד על פני השיטות האחרות, וכאילו העומד בראשה של תנועה זו עולה על כל חכמי הדור האחרים.
 
הרב שך ראה במשיחיות של חב"ד כפירה וטען כי הדגש שנותנת חב"ד על הצורך והביטחון בביאת המשיח עתה עומדים בסתירה לדברי דניאל "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא". הרבי אמר ששלוש פעמים ביום אומרים בתפילה "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ו"את צמח דוד עבדיך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתיך" ואחד מהי"ג עיקרים זה "אף על פי שיתממה אחכה לו בכל יום שיבוא".
 
חסידי חב"ד אינם מחבבים את תומכי הרב שך עד היום, ותומכי הרב שך אינם מחבבים את חסידי חב"ד. הרב שך הדגיש כל ימיו כי המאבק עם הרבי מליובאוויטש אינו אישי ואף התפלל עליו בימי מחלתו, את פעולתו האחרונה נימק גם בצורך למנוע משבר אמונה ממאמיניו‏‏<ref>‏‏"במחיצתם של גדולי התורה", ח"כ [[שלמה לורנץ]]</ref>.
 
== התוועדויות הרבי ==
בכל מועד יהודי וחסידי נהג רבי מנחם מנדל שניאורסון לערוך [[התוועדות]] ב[[מרכז חב"ד העולמי - 770|בית מדרשו]] ב[[ברוקלין]]. להתוועדויות אלו נהרו משתתפים רבים מכל החוגים, שבאו מי לשהות במחציתו של הרבי בעת סגולה, ומי לשמוע דברי חיזוק והתעוררות בעניינים שעל הפרק. במרכז בית המדרש ישב הרבי על בימת עץ מוגבהת ומאחריו הרבנים ואישי הציבור שנכחו במעמד, כשממול הרבי ישבו החסידים המבוגרים ואילו הצעירים הצטופפו על גבי מדרגות עץ מוגבהות ("[[פירמידה (מבנה)|פירמידות]]" בלשון החסידים).
הרבי היה פותח באמירת דברי תורה הקשורים בדרך כלל ל[[פרשת השבוע|פרשה]] או ליום המסוים, כשבין השיחות שנמשכו זמן רב, ניגנו הקהל ניגונים והרימו כוסית 'לחיים' כשהם מצפים למבטו של הרבי המסמן להם לשתות מהכוס.  
 
השיחות שאמר הרבי מליובאוויטש בהתוועדיות השונות תועדו ויצאו במקבצים של "התוועדויות" לעתים באופן ערוך כפרוטוקול, המביא, מעבר לדברי תורה וסיפורי חסידים, גם את מנהגי הרבי ואלו שירים בדיוק שרו באותה התוועדות.
 
מקבצים אלו המכונים בשם "התוועדויות - תורת מנחם" לוקטו ל[[ספר|ספרים]] המסודרים בשני סדרות, הסדרה המאוחרת - תשמ"ב-תשנ"ב ([[1982]]-[[1992]]) היא של ארבעים ושניים חלקים. והסדרה המוקדמת - תש"י-תשכ"א ([[1950]]-[[1961]]) עשרים ושמונה חלקים, סדרה זו עומדת באמצע עריכתה ומצפים שכאשר היא תגיע ל"סדרה המאוחרת" היא תכלול קרוב למאה וחמישים חלקים של דברי תורה. רוב דברי התורה המופיעים בספרים אלו לא הוגהו על ידי הרבי, נרשמו על ידי השומעים והם על אחריותם הפרטית.


== חיבוריו ==
== חיבוריו ==
ספרים רבים מלקטים את משנתו שפרוסה במאמריו ושיחותיו ואגרותיו. בכל שנה הרבי היה אומר עשרות מאמרים, המאמרים לוקטו לתוך סדרת ספרים של מאמרים לפי סדר השנים שאמרם. סדרה נוספת בת כמה כרכים בודדים בשם "ספר המאמרים מלוקט" ובו מלוקטים כל המאמרים שהרבי הגיה. סדרת ספרים בשם "ליקוטי שיחות" כוללת 39 חלקים, המלקטים אוסף עיונים ופלפולים על [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]], קטעי [[תלמוד]] ו[[משנה תורה לרמב"ם]] שהרבי הגיה. סדרה נוספת בשם "אגרות קודש" מלקטת את תשובותיו לשאלות שונות. בנוסף, סדרת "תורת מנחם - התוועדויות" היא רשימת שיחותיו בזמנים שונים שלא עברו הגהה שלו לפני הדפסתן, גם סדרה זו ערוכה לפי סדר השנים שאמרם.
{{להשלים|כל הפרק=כן}}
 
=== ספרים שערך בעצמו ===
חיבוריו התורניים של הרבי מתחלקים: דברי תורה שרשם לעצמו או לפרסום, בדרך כלל קודם עלותו על כס הנשיאות החב"דית; ודברי התורה שאמר ברבים בהזדמנויות שונות, ונכתבו על ידי השומעים - חלקם הוגהו על ידו. המופיעה כאן זה ספרים של דברי הרבי המקוריים ולא של מאות ספרי הליקוט והסיכום שנערכו על-פיהם.
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43302&pgnum=1 היום יום]''' - לוח שנה שיצא בשנת תש"ג (1943), ובו ליקוט פתגמים ורעיונות חסידיים על כל יום במעגל השנה. הלוח מתחיל מיום י"ט בכסלו שלא כלוח רגיל הפותח ב[[ראש השנה]], וזאת לאור העובדה שי"ט בכסלו נקבע כ"ראש השנה לחסידות" - ולכן לוח שנה "חסידי" פותח ומסיים בו.  
 
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15781&pgnum=1 - הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]''' - ליקוט מכל ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] על ה[[הגדה של פסח]] ומקורותיה, לצד מנהגי חב"ד (תש"ז). בהגדה זו, מתגלה הרבי מליובאוויטש כביבליוגרף מהשורה הראשונה, כאשר לצד כל נוסח מופיעות המקבילות שלו בכל הנוסחים, והסברים מדוע בחר [[בעל התניא]] שסידר את ההגדה בנוסח [[חב"ד]] בנוסח זה דווקא.
=== שערך בעצמו ===
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15753&pgnum=1 ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש]''' - תולדותיו של [[רבי שמואל שניאורסון]], האדמו"ר הרביעי בשושלת חב"ד.
====היום יום====
=== ספרים שהגיה ===
{{הפניה לערך מורחב|היום יום}}
* '''[[לקוטי שיחות]]''' - ליקוט מתוך דברי תורה שהשמיע בהתוועדויות שערך בשבתות ובמועדים. בסדרה כלולות שיחות העוסקות ב[[פירוש רש"י למקרא|פירושו של רש"י]] לפרשת השבוע, ביאורי החסידות על הפרשה, עיונים בתורת הרמב"ם, מהלכים למדניים בפרשה, ועוד. השיחות הוגהו על ידו מדי שבוע, ונקבצו לסדרה בת ארבעים כרכים.  
לוח שנה שיצא לאור על ידי הרבי בשנת תש"ג ([[1943]]), ובו ליקוט פתגמים ורעיונות חסידיים על כל יום במעגל השנה. בהתבוננות בו אפשר לגלות את ניצני תורתו של הרבי שנודעה לציבור בעיקר אחרי מות חותנו ר' [[יוסף יצחק שניאורסון]] ב-[[1950]]. הלוח מתחיל מיום י"ט בכסלו שלא כלוח רגיל הפותח ב[[ראש השנה]], וזאת לאור העובדה שי"ט בכסלו נקבע כ"ראש השנה לחסידות" - ולכן לוח שנה "חסידי" פותח ומסיים בו.  
* '''ספר המאמרים מלוקט''' - ליקוט של "מאמרי-חסידות" (ביאורים בתורת החסידות) שהשמיע בהזדמנויות שונות. בספרים אלו מרוכזים רק המאמרים שהוגהו על ידו (מאות אחרים שלא הוגהו מרוכזים בספרים המכונים "ספר המאמרים"). סדרה זו כוללת ששה כרכים ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25068&pgnum=1 ח"א]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25069&pgnum=1 ח"ב]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25070&pgnum=1 ח"ג]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25071&pgnum=1 ח"ד]).
 
* '''קונטרס עניינה של תורת החסידות''' - באור מהותה של תורת החסידות, והחידוש שבה על חלקי התורה האחרים (חלק ה"פשט", ה"רמז" ה"דרוש" וה"סוד").  
====הגדה של פסח - עם לקוטי טעמים ומנהגים====
יצא לאור בשנת תש"ז ([[1947]]) והוא כולל ליקוט מכל ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] על ההגדה ומקורותיה, לצד מנהגי חב"ד. בהגדה מתגלה הרבי כ[[ביבליוגרפיה|ביבליוגרף]] מהשורה הראשונה, כאשר לצד כל נוסח מופיעות המקבילות שלו בכל הנוסחים, והסברים מדוע בחר ה[[בעל התניא]] שסידר את ההגדה בנוסח [[חב"ד]] בנוסח שלו דווקא.
====ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש====
חוברת של התולדות של ה[[הרבי המהר"ש|אדמו"ר הרביעי של חב"ד]] (במשך השנים יצא לאור ספר מורחב יותר של התולדות של הרבי המהר"ש, אך עד היום מדפיסים את החוברת הזו, מחמת חשיבותו הגדולה של עורכה
 
=== שהגיהם ===
====לקוטי שיחות====
{{הפניה לערך מורחב|לקוטי שיחות}}
ליקוט מתוך דברי תורה שהשמיע הרבי ב[[התוועדות|התוועדויות]] המיוחדות שנערכו בבית מדרשו בכל [[שבת]] ו[[חגי ישראל ומועדיו|מועד]]. בספרים פרוש הדרך החדשה של הרבי בלימוד פירושו של [[רש"י]] על ה[[תורה]], ביאורים בספרי ה[[רמב"ם]] ב[[תורת החסידות]] ובשאר מקצועות התורה. - השיחות הוגהו על ידי הרבי מדי שבוע, פעמים שהוגהו שתי שיחות שנאמרו בזמנים שונים. אחר כך נדפסו כל השיחות שהוגהו במתכונת זו בספרים כסדרה של 39 כרכים.
 
====ספר המאמרים מלוקט====
ליקוט של "מאמרי-חסידות" - ביאורים בתורת החסידות שהשמיע הרבי בהזדמנויות שונות. בספרים אלו מרוכזים רק המאמרים שהוגהו על ידי הרבי, מאות אחרים שלא הוגהו מוכזים בספרים המכונים "ספר המאמרים" סתם. סדרה זו כוללת 6 כרכים.
 
====קונטרס "עניינה של תורת החסידות====
באור מהותה של תורת החסידות, והחידוש שבה על חלקי התורה האחרים (חלק ה"פשט", ה"רמז" ה"דרוש" וה"סוד") - הוגה על ידי הרבי.
 
=== הסטים המסודרים של שיחותיו ומאמריו ===
'''לפי סדר השנים שנאמרו'''
====תורת מנחם - התוועדויות====
ריכוז כל דברי התורה שאמר הרבי בכל שבת ומועד הכולל את כל ה"שיחות" וה"מאמרים" שכאמור אמר במשך כל שנות נשיאותו. הסט באמצע עריכה והספרים מחולקים כיום לשני סדרות; הסדרה המוקדמת - מהשנים ה'תש"י-ה'תשכ"ג ([[1950]]-[[1961]]) שכיום זה עומד על שלשים וחמישה חלקים, והסדרה המאוחרת - מהשנים ה'תשמ"ב-ה'תשנ"ב ([[1982]]-[[1992]]) עומדת על ארבעים ושתיים חלקים. הסדרה המוקדמת עומדת באמצע עריכתה ומצפים שכאשר תגיע לסדרה המאוחרת תכלול הסדרה קרוב למאה ושלושים כרכים. - רוב דברי התורה המופיעים בסט זה לא הוגהו על ידי הרבי, הם  נרשמו על ידי קבוצת שומעים שנקראו "חוזרים" וזה על אחריותם הפרטית.
 
====תורת מנחם - ספר המאמרים====
סט נוסף הקיים גם בסט הקודם (של ההתוועדויות) והוא כולל את כל המאמרים שאמר הרבי במשך השנים (תשי"א - תשנ"ב) כל שנה כרך חוץ משתי השנים הראשונות שהם בכרך אחד. יש כיום את כל הכרכים חוץ מהשנים תשכ"א - תשכ"ז. מוצאים את הספרים לנוחות הלומדים למרות הכפילות.
 
=== האגרות והמכתבים שלו ===
==== אגרות קודש ====
{{הפניה לערך מורחב|אגרות קודש}}
חלקים מובחרים ממכתביו של הרבי לכלל ולפרט. מתוך מאות אלפי מכתבים פורסמו לעת עתה רק מעט יחסית - אלו שיש בהם עניין לציבור. האגרות הן מן השנים תרצ"ט - תשכ"ח ([[1939]]-[[1968]]). הן כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים ב[[קבלה]] ב[[חסידות]] וב[[נגלה]], בתוך עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים ([[בריאות]], שמחה, [[שלום בית]] ועוד). חלק גדול מן האגרות התורניות נדפסו כהוספה לסדרת הספרים "לקוטי שיחות". עד כה נדפסו 28 כרכים מסדרה זו.
 
==== תשובות וביאורים ====
תשובות ב[[הלכה]] ובהגדה שפרסם הרבי בבטאון החב"די "קובץ ליובאוויטש" שיצא לאור ב[[ניו יורק]] בשנים תש"ח-ט ([[1948]]-[[1949]]).
 
=== הרשימות שנמצאו לאחר פטירתו ===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[רשימות (חב"ד)|הרשימות]]}}
זמן קצר לאחר פטירת הרבי, בסוף שנת [[ה'תשנ"ד]] ([[1994]]), נמצאו במגירה במשרדו שב[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]], שלושה מחברות גדולות של רשימות שרשם לעצמו מלאות ב[[כתב יד (כתב)|כתב-יד]] צפוף שרשם לעצמו


רשימות אלו נרשמו על ידיו בעיקר בשנים [[ה'תר"ץ]] ([[1930]]) עד [[ה'ת"ש]] ([[1940]]). הן מכילות חידושי תורה רבים וכן יומנים אישיים בהם מרוכזים סיפורים ושמועות ששמע מחותנו ר' יוסף יצחק. רבים מדברי התורה פותחים בדיון בדרך הנגלה, ולאחר מכן עוברים לביאור הדברים בעבודת השם, וב[[תנועת החסידות|תורת החסידות]]. סגנון זה קיים בכל תורתו של הרבי. הרשימות אלה נדפסו בחוברות בודדות בין השנים תשנ"ה-תש"ס. לאחר שכל הרשימות הודפסו, הוחלט לעשות סדר בחוברות אלו, ולהוצאים בצורה מסודרת. להלן, בספרים שיצאו כבר לפי סדר
===יתר ספריו===
* סדרת "'''[[תורת מנחם - התוועדויות]]'''" - שיחותיו בזמנים שונים שלא עברו הגהה שלו לפני הדפסתן. סדרה זו ערוכה לפי סדר השנים שאמרם. סדרה זו כוללת כיום שמונים ואחד כרכים, ומתעתדת להכיל כמאה ושלושים כרכים, עם השלמת עריכתה.
* '''תורת מנחם - ספר המאמרים''' - ספר זה כולל את כל מאמריו בין השנים תשי"א-תשמ"ח. רבים מן המאמרים הופיעו כבר בסדרת ההתועדויות. סדרה זו כוללת 37 כרכים. 
* '''[[אגרות קודש]]''' - מבחר ממכתביו, בין השנים תרצ"ט (עוד בטרם כיהן כאדמו"ר) - תשל"ח. באגרות אלו מופיעות הדרכות ליחיד ולציבור, עצות, ביאורים בתורת הנגלה והנסתר, ועוד. עד כה, כוללת הסדרה 33 כרכים.
* '''תשובות וביאורים''' - תשובות ב[[הלכה]] ובאגדה שפרסם בבטאון החב"די "קובץ ליובאוויטש" שיצא לאור ב[[ניו יורק]] בשנים תש"ח-תש"ט.
* '''דבר מלכות''' - שיחותיו של של הרבי מהשנים ה'תשנ"א וה'תשנ"ב העוסקות בעיקר בעניני גאולה ומשיח וההתקדמות של דורנו לכיוון הגאולה.


* '''רשימות היומן''' - צוות מיוחד עמל על הגהה נוספת ועריכה מחודשת, ובשנת תשס"ו נדפס הכרך הראשון, הכולל את כל ה"יומנים" הנמצאים ברשימותיו, ונקרא בשם "רשימות היומן" (כ-500 עמודים).
{{סדרה|הקודם= [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]]|הבא= ---|רשימה=אדמו"רי [[חב"ד]]}}
 
* '''רשימת המנורה''' רשימה נוספת המבארת את השיטות השונות בדיני הדלקת ה[[מנורת שבעת הקנים|מנורה]] ב[[בית המקדש]]. שוב, הביאור הוא בדרך הנגלה, ולאחר מכן ביאור נוסף בדרך הדרוש - בעבודת השם.
 
* '''"שניים אוחזים בטלית"''' - בין הרשימות נמצאה חוברת מוכנה לדפוס משנת תש"ב ([[1942]]), על הסוגיה התלמודית המפורסמת "[[שניים אוחזין בטלית]]". הרבי מקשה קושיות בו בדרך הנגלה - מקדים ומבאר את הסוגיה בדרך הדרוש וחוזר לתרץ את הקושיות ה"נגליות" על פי הדרוש.
 
* '''מראי מקומות הגהות והערות קצרות לספר-של-בינונים''' - רשימה נוספת המכילה ציוני מראי-מקומות והערות תוכניות על [[ספר התניא]]. מלאכת העבודה על הליקוט לא הושלם, ולכן כנראה לא [[הוצאה לאור|יצא לאור]] בחייו. הליקוטים הודפסו בחוברות וכעת עובדים על הוצאה לאור של ספר.
 
 
{{סדרה|הקודם= [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]]|הבא= -|רשימה=אדמו"רי [[חב"ד]]}}
 
== ראו גם ==
* [[חיה מושקא שניאורסון]] - רעייתו.
* [[חסידות חב"ד]] - שעמד בראשה.
* [[770 - מרכז חב"ד העולמי]] - בית הכנסת ובית מדרשו ומקום משרדו של הרבי.


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
* פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''נביא מקרבך - הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', מ.מ.ש הוצאה לאור, 2007.
* פרופ' ירמיהו ברנובר, '''נביא מקרבך - הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', מ.מ.ש הוצאה לאור, 2007.
* ד"ר יצחק קראוס, "'''השביעי''' - משיחיות בדור השביעי של חב"ד" - על הרבי מליובאוויטש בהנהגת חב"ד.
* ד"ר יצחק קראוס, "'''השביעי''' - משיחיות בדור השביעי של חב"ד" - על הרבי מליובאוויטש בהנהגת חב"ד.
* מנחם מענדל ברונפמן, אליהו קירשנבאום ומשה שילת (עורכים), '''השביעי''', ספריית מעיינותיך, כסליו תשע"ד
* '''הרבי - מבט אישי''', "מה סודה של מנהיגות הרבי, חוברת זו.. ביטוי צנוע לדרך מנהיגותו של הרבי", י"ל על ידי חב"ד ויסקונסין ארצות הברית, בשיתוף [[צעירי אגודת חב"ד]], 2008.
* '''הרבי - מבט אישי''', "מה סודה של מנהיגות הרבי, חוברת זו.. ביטוי צנוע לדרך מנהיגותו של הרבי", י"ל על ידי חב"ד ויסקונסין ארצות הברית, בשיתוף [[צעירי אגודת חב"ד]], 2008.
 
ָָ* יחיאל הררי, סודו של הרבי, הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב, תשע"ג
*שניאור זלמן רודרמן, חד בדרא, תולדות ופרקי חיים של אדמו"ר מליובאוויטש, תורת חב"ד לבני הישיבות, ירושלים, כסלו תשע"ו
== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
''' אודותיו '''
''' אודותיו '''
* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/391618 הרבי] - "הרבי מליובאוויטש: חייו, פועלו ומורשתו", באתר [[בית חב"ד]]
* מגוון חומר ומקורות בנושא, בתוך תיקיית '''[https://drive.google.com/drive/folders/0B2k04CfIOmXwZHRnekM5M3RTZEk נצחיות חייו של נשיא הדור]''' ב[[ארכיון גאולה ומשיח]]
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/category/1260 שיעורים על הרבי מליובאוויטש] באתר ישיבה.
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/3706=| הרבי מליובאוויטש ושלמות הארץ]
* [https://he.chabad.org/therebbe/default_cdo/jewish/TheRebbeorg.htm הרבי] - "הרבי מליובאוויטש: חייו, פועלו ומורשתו", באתר [[בית חב"ד]]
* [http://www.hermon.com/rebbe/ הרבי מלובביץ], באתר [http://www.hermon.com/ חרמון]  
* [http://www.hermon.com/rebbe/ הרבי מלובביץ], באתר [http://www.hermon.com/ חרמון]  
* [http://rabbi-il.org הרבי מליובאוויטש], באתר [[צעירי אגודת חב"ד]]
* [https://www.mytzadik.com/tzadik.aspx?id=294 אדמו"ר מנחם מענדל שניאורסאהן מליובאוויטש], באתר MyTzadik  
* [http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=388&safaid=6 אדמו"ר מנחם מענדל שניאורסאהן מליובאוויטש], באתר MyTzadik  
*[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90) רבי מנחם מענדל שניאורסאהן], באנציקלופדיה "חב"דפדיה" של חסידי חב"ד  
* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90 רבי מנחם מענדל שניאורסאהן], באנציקלופדיה "חבד פדיה" של הפלג המשיחי בחב"ד
*[https://www.yeshiva.org.il/midrash/28563|מתורת הרבי מליובאוויטש], הרב יהודה לייב גרונר
* [http://chabad770.org/cat.asp?u=56&cid=150 לדמותו של הרבי מליובאוויטש], באתר [[אגודת חסידי חב"ד]]
* [http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx?id=1482 ר' מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מלובביץ'], באתר [http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfIndex.aspx לקסיקון לתרבות ישראל]


'''וידאו'''
'''וידאו'''
שורה 157: שורה 115:
* [http://col.org.il/pics/inbox/933E-03_9202954.wmv סרט באנגלית עם פס תרגום לעברית] על הרבי
* [http://col.org.il/pics/inbox/933E-03_9202954.wmv סרט באנגלית עם פס תרגום לעברית] על הרבי
* [http://col.org.il/files/0.43759885988_79065238.wmv סרט בערך משנות השבעים] על הרבי  
* [http://col.org.il/files/0.43759885988_79065238.wmv סרט בערך משנות השבעים] על הרבי  
*[https://meirtv.com/shiurim/shiur-6637/| סרט וידאו], פגישתו עם הרבנים הראשיים לישראל [[הרב אברהם שפירא]] ו[[הרב מרדכי אליהו]].


'''תמונות'''
'''תמונות'''
* [http://shturem.net/images/news/28322_news_01082008_88524.jpg נשיא מדינת ישראל, זלמן שזר] במשרדו של הרבי בפגישה מיוחדת (צילום: ג'רי דנציק)
* גלריות; [http://col.org.il/show_side_art2.asp?48 ראשונה], [http://col.org.il/show_side_art2.asp?115 שנייה] ו[http://col.org.il/show_side_art2.asp?150 שלישית]  
* גלריות; [http://col.org.il/show_side_art2.asp?48 ראשונה], [http://col.org.il/show_side_art2.asp?115 שנייה] ו[http://col.org.il/show_side_art2.asp?150 שלישית]  


''' ספריו '''
''' ספריו '''
* [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur ספרי הרבי מלובביץ'] בצורה מסודרת, באתר ספריית חב"ד  
* [https://chabadlibrary.org/books/admur/index.htm ספרי הרבי מלובביץ'] בצורה מסודרת, באתר ספריית חב"ד  
* [http://www.lahak.org/ ועד הנחות בלשון הקודש] - מערכת העורכת את כל ספרי הרבי מלובביץ' בעברית  
* [https://www.lahak.org/ ועד הנחות בלשון הקודש] - מערכת העורכת את כל ספרי הרבי מלובביץ' בעברית  
* [http://www.otzar770.com/ אוצר הרבי] - מאגר ספרים של הרבי כפי שנדפסו {{שפת קישור|שפה=עברית ויידיש}}
* [http://www.otzar770.com/ אוצר הרבי] - מאגר ספרים של הרבי כפי שנדפסו
* [http://sichoskodesh.com/ שיחות קודש] - שלא עברו הגהה ועריכה על ידי הרבי {{שפת קישור|שפה=יידיש}}
* [http://sichoskodesh.com/ שיחות קודש] - שלא עברו הגהה ועריכה על ידי הרבי
 
''' קברו '''
* [http://ohelchabad.org/templates/articlecco.html?AID=77028 בית '''אהל חב"ד ליובאוויטש''' שעל יד אהל הרבי] - האתר הרשמי {{שפת קישור|שפה=עברית ואנגלית}}
* [http://maps.google.com/maps?hl=iw&q=226-20+Francis+Lewis+Blvd+Cambria+Heights+NY+11411 מפת לוויין ו"מבט מהרחוב"] לבית שעל יד הקבר, ב - maps.google.com
* [http://col.org.il/pics/inbox/7396662_6568066.wmv וידאו ממסוק] ביום הילולא של הרבי ב[[ג' בתמוז]] [[ה'תשס"ח]]
* [http://www.col.org.il/pics/inbox/6862146_6033551.wmv מבקרים בקברו] - וידאו המלווה קבוצה כזאת {{שפת קישור|שפה=עברית ואנגלית}}
* [http://www.po-ip.co.il/hebrew/Rabbi-Menachem-M-Schneerson/Rabbi-Menachem-Schneerson-hebrew.htm תמונות] [http://col.org.il/show_side_art2.asp?99 וגלריית תמונות] מקברו של הרבי


==הערות שוליים==
<references/>


{{מיון רגיל:שניאורוסן מנחם מנדל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]
{{מיון רגיל:שניאורסון רבי מנחם מנדל}}
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]]
[[קטגוריה:אדמו"רי חב"ד]]
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:רבנים אמריקאים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד]]
[[קטגוריה:מפרשי ההגדה של פסח]]

גרסה אחרונה מ־22:38, 26 ביוני 2024
רבי מנחם מנדל שניאורסון
הרבי מלובביץ'
17.jpg
הרבי
תאריך לידה י"א בניסן תרס"ב
מקום לידה ניקולייב, אוקראינה.
חסידות חב"ד-ליובאוויטש
מקום פעילות 770 - מרכז חב"ד העולמי, שכונת קראון הייטס, ברוקלין, ניו יורק.
מספר בשושלת 7
הקודם רבי יוסף יצחק שניאורסון
תחילת כהונה י' בשבט תש"י
רבותיו אביו; רבי שניאור זלמן וילנקין; חמיו.
חיבוריו (ראה לקמן)
אב רבי לוי יצחק שניאורסון
אם חנה, בת הרב מאיר שלמה ינובסקי
בת זוג חיה מושקא

רבי מנחם מנדל שניאורסון (י"א בניסן ה'תרס"ב - ג' תמוז ה'תשנ"ד) הוא האדמו"ר השביעי והאחרון בשושלת אדמו"רי ליובאוויטש, שעומד בנשיאותה ביד רמה החל משנת תשי"א.

קורות חייו[עריכה]

צעירותו[עריכה]

נולד בי"א בניסן ה'תרס"ב (1902) בניקולייב שבאוקראינה לאביו רבי לוי יצחק שניאורסון, דור חמישי לרבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק, האדמו"ר השלישי מליובאוויטש, ואמו מרת חנה, בת הרב מאיר שלמה ינובסקי - רבה של ניקולייב. אביו היה מורהו העיקרי. בהיותו כבן שבע עברה המשפחה לעיר יקטרינוסלב (כיום- דנפרופטרובסק שבאוקראינה), שם התמנה אביו לכהן כרב. ביקטרינוסלב למד באופן פרטי אצל הרב שניאור זלמן וילנקין, שנשכר לשם כך על ידי אביו. לצד התמדה והעמקה בש"ס, פוסקים ותורת הנסתר, גילה התעניינות גם באסטרונומיה ומדעים, ובגיל 16 החל ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה המקומית. בהמשך גם למד מתמטיקה וגיאומטריה באוניברסיטת לנינגרד. בשנת ה'תרפ"ג פגש לראשונה את רבי יוסף יצחק שניאורסון שהיה אביה של הרבנית חיה מושקא, אשתו לעתיד.

חתונתו[עריכה]

בי"ד בכסלו ה'תרפ"ט נשא את ביתו של האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון , הרבנית חיה מושקא שניאורסון. החתונה הייתה בוורשה שבפולין והיו בחתונה המון משתתפים. לאחר נישואיו עבר לברלין, שם למד מתמטיקה, פיזיקה ופילוסופיה באוניברסיטה. בברלין הוסמך לרבנות על ידי הרב יחיאל יעקב וינברג, בעל "שרידי אש". בשנת ה'תרצ"ג עבר לפריז, שם למד הנדסת חשמל בבית ספר לעבודות ציבוריות ובאוניברסיטת סורבון. בשנת תש"א הצטרף לחמיו שהתגורר באותה העת בשכונת קראון הייטס ברובע ברוקלין שבניו יורק. הוא החל לנהל את מוסדות חב"ד: מרכז החינוך, ארגון מחנה ישראל והוצאת הספרים "קה"ת" ("קרני הוד תורה"), ולפרנסתו עבד כמהנדס אניות בצי האמריקני, עד שהתפטר משרבתה העבודה במוסדות החסידות.

בהנהגת החסידות[עריכה]

בשנת תש"י (1950) נפטר חמיו הריי"צ, ונפלה מחלוקת בין החסידים אודות ממשיכו בהנהגת החסידים: חתנו הגדול של הריי"צ, ר' שמריהו גוראריה או חתנו הצעיר, ר' מנחם מנדל. רוב החסידים רצו לקבל את הנהגתו של ר' מנחם מנדל, אולם רעייתו של הריי"צ, הרבנית נחמה-דינה שניאורסון, רצתה כי הרב גוראריה יכהן כאדמו"ר. בי' בשבט תשי"א, בדיוק ביום השנה הראשון לפטירת הריי"צ הוכתר ר' מנחם מנדל לאדמו"ר, למורת רוחה של חמותו. בשל סירובה למינוי, לא קיבל ר' מנחם מנדל את ה"ספודיק" של הריי"צ (אך בכל אופן סירב לחבוש ספודיק והעדיף לחבוש מגבעת רגילה). בשנת תשי"ד קבל גם הרב גוראריה את הנהגתו של גיסו, והשתתף ב"התוועדויות" שערך. מאבק משפטי התנהל (בשנים תשמ"ה-תשמ"ז) בין יורשיו של הרב גוראריה לבין ר' מנחם מנדל אודות ירושת ספרייתו של הריי"צ, ובסיומו הוחזרו הספרים למשפחת שניאורסון.

תקופת הנהגתו התאפיינה בפריחה ושגשוג גדול של חסידות חב"ד, ופעילותה הפכה להיות חובקת עולם. הוא שלח "שלוחים" לרחבי העולם להפצת יהדות וקירוב לבבות (ראה לקמן). מאות אלפי יהודים מרחבי העולם נסעו לבית מדרשו בניו יורק על מנת להתברך וליטול עצה מפיו, עד שמפאת העומס הרב בשנת תשמ"א בוטלו כמעט לגמרי הפגישות היחידניות עמו (שכונו בפי החסידים "יחידות"). בהמשך, נהג לחלק מדי יום ראשון למבקרים הרבים שפקדו את מעונו שטר בן דולר אחד. הוא הפך לאחד המנהיגים היהודיים המשפיעים ביותר בעולם, והשפעתו ניכרת גם לאחר פטירתו. הוא יצר קשרים הדוקים עם גדולי הרבנים והאדמו"רים בארץ ובחו"ל, ורבים מהם ביקרו במעונו[1]. כמו כן, דמויות מפתח בפוליטיקה הישראלית נהגו לפקוד את מעונו, בהם: זלמן שז"ר‏[2], מנחם בגין, יצחק רבין, שמעון פרס, אריאל שרון, בנימין נתניהו, משה קצב, רחבעם זאבי ואחרים. הוא נהג להשמיע בתקיפות את דעותיו על המתרחש בארץ, גם כאשר הייתה בדבריו ביקורת חריפה על הפוליטיקיאים שבאו לבקרו.

משנת תשמ"ו החל לחלק דולרים ("חלוקת דולרים") בכל יום ראשון לכל המגיעים ל"חלוקת דולרים" במשך שעות רבות, על אף גילו המופלג.

פועלו[עריכה]

מוסד השליחים[עריכה]

כאמור לעיל, בתקופת הנהגתו ייסד וביסס את מפעל השליחים הגדול של חב"ד, במסגרתו נוסעים חסידי חב"ד לרחבי העולם, לייסד "בית חב"ד" להפצת תורה ומצוות בכל העולם. פעילות זו מהווה את אחד ממפעלי הקירוב הגדולים ביותר בכל הזמנים, ונחשבת עד היום לאחד מסמליה של תנועת חב"ד. עם השנים, רשת השליחים התארגנה למוסדות מאורגנים, המפעילים את השליחים ומרכזים את פעילותם.

במקביל, יזם "מבצעים" שונים- מבצע התפילין, מבצע המזוזה, מבצע נרות שבת וכד', במסגרתו יצאו חסידיו לחזק את קיום המצוות הללו בקרב היהודים.

החינוך[עריכה]

פעילותו הענפה בתחום החינוך בארה"ב זכתה להכרה אף מצד הקונגרס האמריקני, שהכריז על יום הולדתו (י"א בניסן) כ"יום החינוך", לתגבור המשאבים לקידום החינוך במדינה. בנוסף, העניק לו הקונגרס לאחר מותו את "מדליית הזהב של הקונגרס", אחד משני העיטורים הגבוהים ביותר לאזרחים בארצות הברית‏‏.

הרמב"ם היומי[עריכה]

ערך מורחב - הרמב"ם היומי

יזם את מפעל "הרמב"ם היומי", במסגרתו לומדים את ספרי "משנה תורה" או "ספר המצוות" לרמב"ם באופן יום יומי, בשלושה מסלולים שונים, על מנת לאפשר לכל יהודי בכל רמה להקיף את החיבור המסכם של התורה שבעל פה.

התוועדויותיו[עריכה]

הרבי מליובאוויטש נוהג לערוך בכל מועד מיוחד "התוועדות" (המקבילה החב"דית ל"טיש" החסידי) בבית מדרשו בניו יורק. להתוועדויותיו נהרו משתתפים רבים מכל החוגים. מרכז ההתוועדות היה השיחה המרכזית שנשא, ע"פ רוב בהקשר לפרשת השבוע או המועד, שיחה שנמשכה זמן רב, ובמהלכה שרו ניגונים ושתו "לחיים".

שיחותיו אלו תועדו והודפסו בקבצי "התוועדויות" (לעתים הודפסו התוועדויותיו כפרוטוקול מפורט המציין מה נהג הרבי באותה התוועדות ואילו ניגונים שרו). מקבצים אלו לוקטה סדרת הספרים "התוועדויות - תורת מנחם", הכוללת עד כה קרוב לשבעים כרכים, כשעל פי הצפוי, לכשתסתיים מלאכת ההוצאה תכלול הסדרה קרוב למאה ושלושים חלקים.

ההערכה כלפיו[עריכה]

חותנו הריי"צ העיד בפני שלושה מחשובי חסידי חב"ד, כי חתנו "בקי בבבלי וירושלמי, רי"ף רא"ש ורמב"ם, הוא עורך תיקון חצות כל לילה ובקי בכל ה"לקוטי תורה" עם העיין'ס" (כלומר: ספר "ליקוטי תורה" של רבי שניאור זלמן מלאדי, עם כל המקורות שהובאו בספר כ"עיין...") ‏[3]

רבי ישראל אבוחצירא העריך מאד את גדולתו של הרבי מליובאוויטש, וכשנשאל מה הוא אומר על כך שחסידי חב"ד אומרים שרבם הוא המשיח, ענה בערבית: "ראוי לו!"[4]. בשנת תשמ"ג פרסם, יחד עם הרב יצחק כדורי, כרוז, בו הם קוראים לרבי מליובאוויטש "מופת הדור גאון ישראל וקדושו".

הרב דוב בער אליעזרוב (רב שכונת קטמון בירושלים) כתב‏‏[5] "בזכרוני ששמעתי מסבי הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב זצ"ל, עוד בהיות הרבי בחור, "שישנו בחור ברוסיא שבקי בש"ס ובכל כתבי האריז"ל בעל פה", והכוונה הייתה על הרבי. וכבר נודע שמו בכל העולם כולו, שהיה פאר הדורות וקירב רבבות מישראל אל כנפי השכינה, צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל ורבים השיב מעוון. זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל". ובמקום אחר כתב[6]: "ובשנת תשי"ד נפגשתי עם הגאון המפורסם לשם ותהילה הגר"ח קרייזווירט הגאב"ד דאנטוורפן, שאמר לי בזה המילים: "אני ביקרתי את האדמו"ר מליובאוויטש הרבה פעמים, והנני מעיד עליו שאין רש"י בש"ס שנעלם ממנו ואין מדרש בעולם שאינו יודע אותו". הרב יהודה זרחיה הלוי סגל, רבה של קרית שלום, אמר: "התפיסה הפינומינלית שלו וזכרונו הנדיר ומוחו הבהיר והקדוש, הרימו אותו לדרגא עילאית, שקנה שביתה בכל היקפי מכמני התורה הקדושה בנגלה ובנסתר, הרמב"ם והשו"ע, כתבי האר"י וגדולי המקובלים, הפוסקים והשו"ת". לשאר דברי ההערכה וקשריו עם גדולי הדור ראה בג' כרכי ספר שמן ששון מחבריך.

מתנגדיו[עריכה]

דמותו הסוחפת ועידודו ללימוד וחיזוק האמונה במשיח וגאולה, עוררו עליו גם ביקורת. ההתנגדות התקיפה ביותר כלפיו באה מצדו של מנהיג ליטאי בארץ ישראל, הרב אלעזר מנחם מן שך. הרב שך ראה בהנהגותיו של הרבי מליובאוויטש, כדוגמת זו המורה שאין לישון בסוכה[7], הנהגות לא מדויקות הלכתית. כמו כן, ראה בעידוד האמונה במשיח שמחוזקת בחב"ד 'כפירה' מסוימת, וסבר כי הציפייה החב"דית לביאת המשיח "בקרוב ממש" ובמיידיות, עומדת בסתירה לנבואת חבקוק (חבקוק ב ג): "אם יתמהמה חכה לו- כי בא יבוא לא יאחר"(דרוש מקור). הרב שך גם התנגד לתפיסת חלק מחסידי חב"ד הדוגלת בעליונות חב"ד על פני שאר הזרמים ביהדות, וממילא רואה באדמו"ר מחב"ד את ראש בני ישראל.

עם פטירת הרב שך, נחלש העימות הציבורי הפומבי[8], אך משקעיו נותרו עד היום בקרב שני הצדדים.

לעומתו אמר הרבי ששלוש פעמים ביום אומרים בתפילה בברכת עבודה "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובברכת מצמיח קרן ישועה "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך" ושהיסוד השנים עשר מתוך הי"ג העיקרים שקבע הרמב"ם, העוסק בגאולה, מתומצת במילים "אף על פי שיתמהמה אחכה לו בכל יום שיבוא"‏[9])

חיבוריו[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

ספרים שערך בעצמו[עריכה]

ספרים שהגיה[עריכה]

  • לקוטי שיחות - ליקוט מתוך דברי תורה שהשמיע בהתוועדויות שערך בשבתות ובמועדים. בסדרה כלולות שיחות העוסקות בפירושו של רש"י לפרשת השבוע, ביאורי החסידות על הפרשה, עיונים בתורת הרמב"ם, מהלכים למדניים בפרשה, ועוד. השיחות הוגהו על ידו מדי שבוע, ונקבצו לסדרה בת ארבעים כרכים.
  • ספר המאמרים מלוקט - ליקוט של "מאמרי-חסידות" (ביאורים בתורת החסידות) שהשמיע בהזדמנויות שונות. בספרים אלו מרוכזים רק המאמרים שהוגהו על ידו (מאות אחרים שלא הוגהו מרוכזים בספרים המכונים "ספר המאמרים"). סדרה זו כוללת ששה כרכים (ח"א; ח"ב; ח"ג; ח"ד).
  • קונטרס עניינה של תורת החסידות - באור מהותה של תורת החסידות, והחידוש שבה על חלקי התורה האחרים (חלק ה"פשט", ה"רמז" ה"דרוש" וה"סוד").

יתר ספריו[עריכה]

  • סדרת "תורת מנחם - התוועדויות" - שיחותיו בזמנים שונים שלא עברו הגהה שלו לפני הדפסתן. סדרה זו ערוכה לפי סדר השנים שאמרם. סדרה זו כוללת כיום שמונים ואחד כרכים, ומתעתדת להכיל כמאה ושלושים כרכים, עם השלמת עריכתה.
  • תורת מנחם - ספר המאמרים - ספר זה כולל את כל מאמריו בין השנים תשי"א-תשמ"ח. רבים מן המאמרים הופיעו כבר בסדרת ההתועדויות. סדרה זו כוללת 37 כרכים.
  • אגרות קודש - מבחר ממכתביו, בין השנים תרצ"ט (עוד בטרם כיהן כאדמו"ר) - תשל"ח. באגרות אלו מופיעות הדרכות ליחיד ולציבור, עצות, ביאורים בתורת הנגלה והנסתר, ועוד. עד כה, כוללת הסדרה 33 כרכים.
  • תשובות וביאורים - תשובות בהלכה ובאגדה שפרסם בבטאון החב"די "קובץ ליובאוויטש" שיצא לאור בניו יורק בשנים תש"ח-תש"ט.
  • דבר מלכות - שיחותיו של של הרבי מהשנים ה'תשנ"א וה'תשנ"ב העוסקות בעיקר בעניני גאולה ומשיח וההתקדמות של דורנו לכיוון הגאולה.
הקודם:
רבי יוסף יצחק שניאורסון 		אדמו"רי חב"ד הבא:
---

לקריאה נוספת[עריכה]

  • פרופ' ירמיהו ברנובר, נביא מקרבך - הביוגרפיה של הרבי מלובביץ', מ.מ.ש הוצאה לאור, 2007.
  • ד"ר יצחק קראוס, "השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב"ד" - על הרבי מליובאוויטש בהנהגת חב"ד.
  • מנחם מענדל ברונפמן, אליהו קירשנבאום ומשה שילת (עורכים), השביעי, ספריית מעיינותיך, כסליו תשע"ד
  • הרבי - מבט אישי, "מה סודה של מנהיגות הרבי, חוברת זו.. ביטוי צנוע לדרך מנהיגותו של הרבי", י"ל על ידי חב"ד ויסקונסין ארצות הברית, בשיתוף צעירי אגודת חב"ד, 2008.

ָָ* יחיאל הררי, סודו של הרבי, הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב, תשע"ג

  • שניאור זלמן רודרמן, חד בדרא, תולדות ופרקי חיים של אדמו"ר מליובאוויטש, תורת חב"ד לבני הישיבות, ירושלים, כסלו תשע"ו

קישורים חיצוניים[עריכה]

אודותיו

וידאו

תמונות

ספריו


הערות שוליים

  1. ↑ ראה בספר "שיח שרפי קודש" שבו לוקטו שיחותיו עם רבנים ואדמ"ורים רבים שבאו למעונו.
  2. ↑ שז"ר היה נחשב למקורב ביותר אל האדמו"ר, בשל מוצאו החב"די. ראה בספר "נשיא וחסיד" אודות קשריו של שז"ר עם האדמו"ר.
  3. ↑ ימי מלך, חלק א, עמ', עמ' 536
  4. ↑ הרב שלום דובער וולפא, "שמן ששון מחבריך" ערך: רבי ישראל אבוחצירא; שלמה וויצמן, "ראוי לו!" ראיון לשבועון בית משיח גיליון 909
  5. ↑ "דבר ציון" עמוד רע"ו.
  6. ↑ ספר "כבוד רחמים" בשולי המאמר
  7. ↑ ראה שערי הלכה ומנהג (או"ח ח"ב אות רסח עמ' רלח ואילך; מובא גם כאן, וכן בתשובתו לרב צבי כהנא.
  8. ↑ דבר המתבטא - בין היתר - בסדרת פגישות בין הרב יואל כהן ('החוזר' של הרבי מליובאוויטש) לרבנים נכבדים בציבור הליטאי, כדוגמת הרב חיים קניבסקי, הרב אהרן ליב שטיינמן (הקלטה מהפגישה), הרב ברוך דוב פוברסקי ועוד.
  9. ↑ י"ג עיקרי הרמב"ם. המקור המתמצת את העיקר השנים עשר מובא בערך על י"ג עיקרים
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=רבי_מנחם_מנדל_שניאורסון_מליובאוויטש&oldid=161178"