רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(ביטול גרסה 161170 של 2A01:6502:A48A:7728:C468:ED5F:678A:7257 (שיחה) מדובר בהשחתה ובביזוי ת"ח) תגית: ביטול |
||
| (75 גרסאות ביניים של 25 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{אדמו"ר | ||
[[ | |שם=רבי מנחם מנדל שניאורסון | ||
'''רבי מנחם מנדל שניאורסון''' | |תואר=הרבי מלובביץ' | ||
|תמונה=[[תמונה:17.jpg|250px]] | |||
|כיתוב=הרבי | |||
|חיבורו העיקרי= | |||
|תאריך לידה=י"א ב[[ניסן]] תרס"ב | |||
|מקום לידה=ניקולייב, אוקראינה. | |||
|חסידות=[[חב"ד|חב"ד-ליובאוויטש]] | |||
|מקום מגורים= | |||
|מקום פעילות=[[770 - מרכז חב"ד העולמי]], שכונת קראון הייטס, ברוקלין, ניו יורק. | |||
|מספר בשושלת=7 | |||
|הקודם=[[רבי יוסף יצחק שניאורסון]] | |||
|הבא= | |||
|תחילת כהונה=י' ב[[שבט]] תש"י | |||
|רבותיו=אביו; [[רבי שניאור זלמן וילנקין]]; חמיו. | |||
|נושאים בהם עסק= | |||
|חיבוריו=(ראה לקמן) | |||
|אב=[[רבי לוי יצחק שניאורסון]] | |||
|אם=חנה, בת הרב מאיר שלמה ינובסקי | |||
|בת זוג=חיה מושקא | |||
|ילדים= | |||
|חתימה= | |||
}} | |||
'''רבי מנחם מנדל שניאורסון''' (י"א ב[[ניסן]] ה'תרס"ב - ג' [[תמוז]] ה'תשנ"ד) הוא ה[[אדמו"ר]] השביעי והאחרון בשושלת אדמו"רי [[חסידות חב"ד|ליובאוויטש]], שעומד בנשיאותה ביד רמה החל משנת תשי"א. | |||
== קורות חייו == | == קורות חייו == | ||
=== | ===צעירותו=== | ||
נולד בי"א בניסן ה'תרס"ב (1902) | נולד בי"א בניסן ה'תרס"ב (1902) בניקולייב שבאוקראינה לאביו [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], דור חמישי ל[[רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק]], האדמו"ר השלישי מליובאוויטש, ואמו מרת חנה, בת הרב מאיר שלמה ינובסקי - רבה של ניקולייב. אביו היה מורהו העיקרי. בהיותו כבן שבע עברה המשפחה לעיר יקטרינוסלב (כיום- דנפרופטרובסק שבאוקראינה), שם התמנה אביו לכהן כרב. ביקטרינוסלב למד באופן פרטי אצל [[הרב שניאור זלמן וילנקין]], שנשכר לשם כך על ידי אביו. לצד התמדה והעמקה בש"ס, פוסקים ותורת הנסתר, גילה התעניינות גם ב[[אסטרונומיה]] ומדעים, ובגיל 16 החל ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה המקומית. בהמשך גם למד מתמטיקה וגיאומטריה באוניברסיטת לנינגרד. בשנת ה'תרפ"ג פגש לראשונה את [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]] שהיה אביה של הרבנית חיה מושקא, אשתו לעתיד. | ||
בשנת תרצ"ג עבר | ===חתונתו=== | ||
בי"ד ב[[כסלו]] ה'תרפ"ט נשא את ביתו של האדמו"ר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]] , הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת הרבי מליובאוויטש)|חיה מושקא שניאורסון]]. החתונה הייתה ב[[וורשה]] שב[[פולין]] והיו בחתונה המון משתתפים. לאחר נישואיו עבר לברלין, שם למד מתמטיקה, פיזיקה ו[[פילוסופיה]] באוניברסיטה. בברלין הוסמך לרבנות על ידי [[הרב יחיאל יעקב וינברג]], בעל "שרידי אש". בשנת ה'תרצ"ג עבר ל[[פריז]], שם למד הנדסת חשמל בבית ספר לעבודות ציבוריות ובאוניברסיטת סורבון. בשנת תש"א הצטרף לחמיו שהתגורר באותה העת בשכונת קראון הייטס ברובע ברוקלין שבניו יורק. הוא החל לנהל את מוסדות חב"ד: מרכז החינוך, ארגון מחנה ישראל והוצאת הספרים "קה"ת" ("קרני הוד תורה"), ולפרנסתו עבד כמהנדס אניות בצי האמריקני, עד שהתפטר משרבתה העבודה במוסדות החסידות. | |||
===בהנהגת החסידות=== | ===בהנהגת החסידות=== | ||
בשנת תש"י (1950) נפטר חמיו הריי"צ, ונפלה מחלוקת אודות ממשיכו בהנהגת החסידים, ר' | בשנת תש"י (1950) נפטר חמיו הריי"צ, ונפלה מחלוקת בין החסידים אודות ממשיכו בהנהגת החסידים: חתנו הגדול של הריי"צ, ר' שמריהו גוראריה או חתנו הצעיר, ר' מנחם מנדל. רוב החסידים רצו לקבל את הנהגתו של ר' מנחם מנדל, אולם רעייתו של הריי"צ, הרבנית נחמה-דינה שניאורסון, רצתה כי הרב גוראריה יכהן כאדמו"ר. בי' ב[[שבט]] תשי"א, בדיוק ביום השנה הראשון לפטירת הריי"צ הוכתר ר' מנחם מנדל לאדמו"ר, למורת רוחה של חמותו. בשל סירובה למינוי, לא קיבל ר' מנחם מנדל את ה"ספודיק" של הריי"צ (אך בכל אופן סירב לחבוש ספודיק והעדיף לחבוש מגבעת רגילה). בשנת תשי"ד קבל גם הרב גוראריה את הנהגתו של גיסו, והשתתף ב"התוועדויות" שערך. מאבק משפטי התנהל (בשנים תשמ"ה-תשמ"ז) בין יורשיו של הרב גוראריה לבין ר' מנחם מנדל אודות ירושת ספרייתו של הריי"צ, ובסיומו הוחזרו הספרים למשפחת שניאורסון. | ||
תקופת הנהגתו התאפיינה בפריחה ושגשוג גדול של חסידות חב"ד, | תקופת הנהגתו התאפיינה בפריחה ושגשוג גדול של חסידות חב"ד, ופעילותה הפכה להיות חובקת עולם. הוא שלח "שלוחים" לרחבי העולם להפצת יהדות וקירוב לבבות (ראה לקמן). מאות אלפי יהודים מרחבי העולם נסעו לבית מדרשו בניו יורק על מנת להתברך וליטול עצה מפיו, עד שמפאת העומס הרב בשנת תשמ"א בוטלו כמעט לגמרי הפגישות היחידניות עמו (שכונו בפי החסידים "יחידות"). בהמשך, נהג לחלק מדי יום ראשון למבקרים הרבים שפקדו את מעונו שטר בן דולר אחד. הוא הפך לאחד המנהיגים היהודיים המשפיעים ביותר בעולם, והשפעתו ניכרת גם לאחר פטירתו. הוא יצר קשרים הדוקים עם גדולי הרבנים והאדמו"רים בארץ ובחו"ל, ורבים מהם ביקרו במעונו<ref>ראה בספר "שיח שרפי קודש" שבו לוקטו שיחותיו עם רבנים ואדמ"ורים רבים שבאו למעונו. </ref>. כמו כן, דמויות מפתח בפוליטיקה הישראלית נהגו לפקוד את מעונו, בהם: זלמן שז"ר{{הערה|שז"ר היה נחשב למקורב ביותר אל האדמו"ר, בשל מוצאו החב"די. ראה בספר "נשיא וחסיד" אודות קשריו של שז"ר עם האדמו"ר.}}, מנחם בגין, יצחק רבין, שמעון פרס, אריאל שרון, בנימין נתניהו, משה קצב, רחבעם זאבי ואחרים. הוא נהג להשמיע בתקיפות את דעותיו על המתרחש בארץ, גם כאשר הייתה בדבריו ביקורת חריפה על הפוליטיקיאים שבאו לבקרו. | ||
משנת תשמ"ו החל לחלק דולרים ("חלוקת דולרים") בכל יום ראשון לכל המגיעים ל"חלוקת דולרים" במשך שעות רבות, על אף גילו המופלג. | |||
== פועלו == | |||
=== | === מוסד השליחים=== | ||
כאמור לעיל, בתקופת הנהגתו ייסד וביסס את מפעל השליחים הגדול של חב"ד, במסגרתו נוסעים חסידי חב"ד לרחבי העולם, לייסד "בית חב"ד" להפצת תורה ומצוות בכל העולם. פעילות זו מהווה את אחד ממפעלי הקירוב הגדולים ביותר בכל הזמנים, ונחשבת עד היום לאחד מסמליה של תנועת חב"ד. עם השנים, רשת השליחים התארגנה למוסדות מאורגנים, המפעילים את השליחים ומרכזים את פעילותם. | |||
במקביל, יזם "מבצעים" שונים- מבצע ה[[תפילין]], מבצע ה[[מזוזה]], מבצע [[נרות שבת]] וכד', במסגרתו יצאו חסידיו לחזק את קיום המצוות הללו בקרב היהודים. | |||
=== החינוך === | === החינוך === | ||
פעילותו הענפה בתחום החינוך בארה"ב זכתה להכרה אף מצד הקונגרס האמריקני, שהכריז על יום הולדתו (י"א בניסן) כ"יום החינוך", לתגבור המשאבים לקידום החינוך במדינה. בנוסף, העניק לו הקונגרס לאחר מותו את "מדליית הזהב של הקונגרס", אחד משני העיטורים הגבוהים ביותר לאזרחים בארצות הברית. | פעילותו הענפה בתחום החינוך בארה"ב זכתה להכרה אף מצד הקונגרס האמריקני, שהכריז על יום הולדתו (י"א בניסן) כ"יום החינוך", לתגבור המשאבים לקידום החינוך במדינה. בנוסף, העניק לו הקונגרס לאחר מותו את "מדליית הזהב של הקונגרס", אחד משני העיטורים הגבוהים ביותר לאזרחים בארצות הברית. | ||
| שורה 33: | שורה 51: | ||
=== הרמב"ם היומי === | === הרמב"ם היומי === | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[הרמב"ם היומי]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[הרמב"ם היומי]]}} | ||
יזם את מפעל "הרמב"ם היומי", במסגרתו לומדים | יזם את מפעל "הרמב"ם היומי", במסגרתו לומדים את ספרי "[[משנה תורה]]" או "[[ספר המצוות]]" ל[[רמב"ם]] באופן יום יומי, בשלושה מסלולים שונים, על מנת לאפשר לכל יהודי בכל רמה להקיף את החיבור המסכם של [[התורה שבעל פה]]. | ||
===התוועדויותיו=== | |||
הרבי מליובאוויטש נוהג לערוך בכל מועד מיוחד "התוועדות" (המקבילה החב"דית ל"טיש" החסידי) בבית מדרשו בניו יורק. להתוועדויותיו נהרו משתתפים רבים מכל החוגים. מרכז ההתוועדות היה השיחה המרכזית שנשא, ע"פ רוב בהקשר לפרשת השבוע או המועד, שיחה שנמשכה זמן רב, ובמהלכה שרו ניגונים ושתו "לחיים". | |||
שיחותיו אלו תועדו והודפסו בקבצי "התוועדויות" (לעתים הודפסו התוועדויותיו כפרוטוקול מפורט המציין מה נהג הרבי באותה התוועדות ואילו ניגונים שרו). מקבצים אלו לוקטה סדרת הספרים "התוועדויות - תורת מנחם", הכוללת עד כה קרוב לשבעים כרכים, כשעל פי הצפוי, לכשתסתיים מלאכת ההוצאה תכלול הסדרה קרוב למאה ושלושים חלקים. | |||
==ההערכה כלפיו== | ==ההערכה כלפיו== | ||
חותנו הריי"צ העיד בפני שלושה מחשובי חסידי חב"ד, כי חתנו "בקי ב[[תלמוד בבלי|בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], [[רי"ף]] [[רא"ש]] ו[[רמב"ם]], הוא עורך [[תיקון חצות]] כל לילה ובקי בכל ה"[[לקוטי תורה]]" עם העיין'ס" (כלומר: ספר "ליקוטי תורה" של [[רבי שניאור זלמן מלאדי]], עם כל המקורות שהובאו בספר כ"עיין...") {{הערה|ימי מלך, חלק א, עמ', עמ' 536 }} | |||
[[רבי ישראל אבוחצירא]] העריך מאד את גדולתו של הרבי מליובאוויטש, וכשנשאל מה הוא אומר על כך שחסידי חב"ד אומרים שרבם הוא המשיח, ענה בערבית: "ראוי לו!"<ref> הרב שלום דובער וולפא, "שמן ששון מחבריך" ערך: רבי ישראל אבוחצירא; שלמה וויצמן, "ראוי לו!" ראיון לשבועון בית משיח גיליון 909</ref>. בשנת תשמ"ג פרסם, יחד עם [[הרב יצחק כדורי]], כרוז, בו הם קוראים לרבי מליובאוויטש "מופת הדור גאון ישראל וקדושו". | |||
[[הרב דוב בער אליעזרוב]] (רב שכונת קטמון בירושלים) כתב<ref>"דבר ציון" עמוד רע"ו.</ref> "בזכרוני ששמעתי מסבי הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב זצ"ל, עוד בהיות הרבי בחור, "שישנו בחור ברוסיא שבקי בש"ס ובכל כתבי [[האר"י|האריז"ל]] בעל פה", והכוונה הייתה על הרבי. וכבר נודע שמו בכל העולם כולו, שהיה פאר הדורות וקירב רבבות מישראל אל כנפי השכינה, צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל ורבים השיב מעוון. זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל". ובמקום אחר כתב<ref>ספר "כבוד רחמים" בשולי המאמר</ref>: "ובשנת תשי"ד נפגשתי עם הגאון המפורסם לשם ותהילה [[הרב חיים קרייזווירט|הגר"ח קרייזווירט]] הגאב"ד דאנטוורפן, שאמר לי בזה המילים: "אני ביקרתי את האדמו"ר מליובאוויטש הרבה פעמים, והנני מעיד עליו שאין [[רש"י]] בש"ס שנעלם ממנו ואין [[מדרש]] בעולם שאינו יודע אותו". הרב יהודה זרחיה הלוי סגל, רבה של קרית שלום, אמר: "התפיסה הפינומינלית שלו וזכרונו הנדיר ומוחו הבהיר והקדוש, הרימו אותו לדרגא עילאית, שקנה שביתה בכל היקפי מכמני התורה הקדושה בנגלה ובנסתר, הרמב"ם וה[[שולחן ערוך|שו"ע]], כתבי האר"י וגדולי ה[[קבלה|מקובלים]], ה[[פוסק|פוסקים]] וה[[שו"ת]]". | |||
לשאר דברי ההערכה וקשריו עם גדולי הדור ראה בג' כרכי ספר ''שמן ששון מחבריך''. | |||
== מתנגדיו == | |||
דמותו הסוחפת ועידודו ללימוד וחיזוק האמונה במשיח וגאולה, עוררו עליו גם ביקורת. ההתנגדות התקיפה ביותר כלפיו באה מצדו של מנהיג ליטאי בארץ ישראל, [[הרב אלעזר מנחם מן שך]]. הרב שך ראה בהנהגותיו של הרבי מליובאוויטש, כדוגמת זו המורה שאין לישון ב[[סוכה]]<ref>ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&st=&pgnum=233 שערי הלכה ומנהג (או"ח ח"ב אות רסח עמ' רלח] ואילך; מובא גם [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=23840 כאן], וכן ב[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 תשובתו לרב צבי כהנא].</ref>, הנהגות לא מדויקות הלכתית. כמו כן, ראה בעידוד האמונה במשיח שמחוזקת בחב"ד 'כפירה' מסוימת, וסבר כי הציפייה החב"דית לביאת המשיח "בקרוב ממש" ובמיידיות, עומדת בסתירה לנבואת [[חבקוק הנביא|חבקוק]] {{מקור|חבקוק ב ג|כן}}: "אם יתמהמה חכה לו- כי בא יבוא לא יאחר"{{דרוש מקור}}. הרב שך גם התנגד לתפיסת חלק מחסידי חב"ד הדוגלת בעליונות חב"ד על פני שאר הזרמים ביהדות, וממילא רואה באדמו"ר מחב"ד את ראש בני ישראל. | |||
עם פטירת הרב שך, נחלש העימות הציבורי הפומבי<ref>דבר המתבטא - בין היתר - בסדרת פגישות בין [[הרב יואל כהן]] ('החוזר' של הרבי מליובאוויטש) לרבנים נכבדים בציבור הליטאי, כדוגמת [https://col.org.il/news/65715 הרב חיים קניבסקי], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39839 הרב אהרן ליב שטיינמן] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51448 הקלטה מהפגישה]), [http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=1040 הרב ברוך דוב פוברסקי] ועוד.</ref>, אך משקעיו נותרו עד היום בקרב שני הצדדים. | |||
לעומתו אמר הרבי ששלוש פעמים ביום אומרים בתפילה ב[[ברכת עבודה]] "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובברכת [[מצמיח קרן ישועה]] "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך" ושהיסוד השנים עשר מתוך ה[[י"ג עיקרים#העיקרים לפי הרמב"ם|י"ג העיקרים שקבע הרמב"ם]], העוסק בגאולה, מתומצת במילים "אף על פי שיתמהמה אחכה לו בכל יום שיבוא"{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/rambam/hakdamat-2.htm#6 י"ג עיקרי הרמב"ם]. המקור המתמצת את העיקר השנים עשר מובא ב[[י"ג העיקרים#העיקרים לפי הרמב"ם|ערך על י"ג עיקרים]]}}) | |||
== חיבוריו == | == חיבוריו == | ||
{{להשלים|כל הפרק=כן}} | |||
=== ספרים שערך בעצמו === | |||
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43302&pgnum=1 היום יום]''' - לוח שנה שיצא בשנת תש"ג (1943), ובו ליקוט פתגמים ורעיונות חסידיים על כל יום במעגל השנה. הלוח מתחיל מיום י"ט בכסלו שלא כלוח רגיל הפותח ב[[ראש השנה]], וזאת לאור העובדה שי"ט בכסלו נקבע כ"ראש השנה לחסידות" - ולכן לוח שנה "חסידי" פותח ומסיים בו. | |||
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15781&pgnum=1 - הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]''' - ליקוט מכל ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] על ה[[הגדה של פסח]] ומקורותיה, לצד מנהגי חב"ד (תש"ז). בהגדה זו, מתגלה הרבי מליובאוויטש כביבליוגרף מהשורה הראשונה, כאשר לצד כל נוסח מופיעות המקבילות שלו בכל הנוסחים, והסברים מדוע בחר [[בעל התניא]] שסידר את ההגדה בנוסח [[חב"ד]] בנוסח זה דווקא. | |||
=== ספרים | * '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15753&pgnum=1 ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש]''' - תולדותיו של [[רבי שמואל שניאורסון]], האדמו"ר הרביעי בשושלת חב"ד. | ||
* '''[ | === ספרים שהגיה === | ||
* '''[[לקוטי שיחות]]''' - ליקוט מתוך דברי תורה שהשמיע בהתוועדויות שערך בשבתות ובמועדים. בסדרה כלולות שיחות העוסקות ב[[פירוש רש"י למקרא|פירושו של רש"י]] לפרשת השבוע, ביאורי החסידות על הפרשה, עיונים בתורת הרמב"ם, מהלכים למדניים בפרשה, ועוד. השיחות הוגהו על ידו מדי שבוע, ונקבצו לסדרה בת ארבעים כרכים. | |||
* '''[ | * '''ספר המאמרים מלוקט''' - ליקוט של "מאמרי-חסידות" (ביאורים בתורת החסידות) שהשמיע בהזדמנויות שונות. בספרים אלו מרוכזים רק המאמרים שהוגהו על ידו (מאות אחרים שלא הוגהו מרוכזים בספרים המכונים "ספר המאמרים"). סדרה זו כוללת ששה כרכים ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25068&pgnum=1 ח"א]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25069&pgnum=1 ח"ב]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25070&pgnum=1 ח"ג]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25071&pgnum=1 ח"ד]). | ||
* '''קונטרס עניינה של תורת החסידות''' - באור מהותה של תורת החסידות, והחידוש שבה על חלקי התורה האחרים (חלק ה"פשט", ה"רמז" ה"דרוש" וה"סוד"). | |||
* '''ספר התולדות | |||
=== ספרים | |||
* '''[[לקוטי שיחות]]''' - ליקוט מתוך דברי תורה שהשמיע | |||
* '''ספר המאמרים מלוקט''' - ליקוט של "מאמרי-חסידות" (ביאורים בתורת החסידות) שהשמיע | |||
* '''קונטרס עניינה של תורת החסידות''' - באור מהותה של תורת החסידות, והחידוש שבה על חלקי התורה האחרים (חלק ה"פשט", ה"רמז" ה"דרוש" וה"סוד") | |||
====תורת מנחם - ספר המאמרים | ===יתר ספריו=== | ||
* סדרת "'''[[תורת מנחם - התוועדויות]]'''" - שיחותיו בזמנים שונים שלא עברו הגהה שלו לפני הדפסתן. סדרה זו ערוכה לפי סדר השנים שאמרם. סדרה זו כוללת כיום שמונים ואחד כרכים, ומתעתדת להכיל כמאה ושלושים כרכים, עם השלמת עריכתה. | |||
* '''תורת מנחם - ספר המאמרים''' - ספר זה כולל את כל מאמריו בין השנים תשי"א-תשמ"ח. רבים מן המאמרים הופיעו כבר בסדרת ההתועדויות. סדרה זו כוללת 37 כרכים. | |||
* '''[[אגרות קודש]]''' - מבחר ממכתביו, בין השנים תרצ"ט (עוד בטרם כיהן כאדמו"ר) - תשל"ח. באגרות אלו מופיעות הדרכות ליחיד ולציבור, עצות, ביאורים בתורת הנגלה והנסתר, ועוד. עד כה, כוללת הסדרה 33 כרכים. | |||
* '''תשובות וביאורים''' - תשובות ב[[הלכה]] ובאגדה שפרסם בבטאון החב"די "קובץ ליובאוויטש" שיצא לאור ב[[ניו יורק]] בשנים תש"ח-תש"ט. | |||
* '''דבר מלכות''' - שיחותיו של של הרבי מהשנים ה'תשנ"א וה'תשנ"ב העוסקות בעיקר בעניני גאולה ומשיח וההתקדמות של דורנו לכיוון הגאולה. | |||
{{סדרה|הקודם= [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]]|הבא= ---|רשימה=אדמו"רי [[חב"ד]]}} | |||
{{סדרה|הקודם= [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]]|הבא= -|רשימה=אדמו"רי [[חב"ד]]}} | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
* פרופ' ירמיהו ברנובר, '''נביא מקרבך - הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', מ.מ.ש הוצאה לאור, 2007. | * פרופ' ירמיהו ברנובר, '''נביא מקרבך - הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', מ.מ.ש הוצאה לאור, 2007. | ||
* ד"ר יצחק קראוס, "'''השביעי''' - משיחיות בדור השביעי של חב"ד" - על הרבי מליובאוויטש בהנהגת חב"ד. | * ד"ר יצחק קראוס, "'''השביעי''' - משיחיות בדור השביעי של חב"ד" - על הרבי מליובאוויטש בהנהגת חב"ד. | ||
* מנחם מענדל ברונפמן, אליהו | * מנחם מענדל ברונפמן, אליהו קירשנבאום ומשה שילת (עורכים), '''השביעי''', ספריית מעיינותיך, כסליו תשע"ד | ||
* '''הרבי - מבט אישי''', "מה סודה של מנהיגות הרבי, חוברת זו.. ביטוי צנוע לדרך מנהיגותו של הרבי", י"ל על ידי חב"ד ויסקונסין ארצות הברית, בשיתוף [[צעירי אגודת חב"ד]], 2008. | * '''הרבי - מבט אישי''', "מה סודה של מנהיגות הרבי, חוברת זו.. ביטוי צנוע לדרך מנהיגותו של הרבי", י"ל על ידי חב"ד ויסקונסין ארצות הברית, בשיתוף [[צעירי אגודת חב"ד]], 2008. | ||
ָָ* יחיאל הררי, סודו של הרבי, הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב, תשע"ג | |||
*שניאור זלמן רודרמן, חד בדרא, תולדות ופרקי חיים של אדמו"ר מליובאוויטש, תורת חב"ד לבני הישיבות, ירושלים, כסלו תשע"ו | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
''' אודותיו ''' | ''' אודותיו ''' | ||
* [ | * מגוון חומר ומקורות בנושא, בתוך תיקיית '''[https://drive.google.com/drive/folders/0B2k04CfIOmXwZHRnekM5M3RTZEk נצחיות חייו של נשיא הדור]''' ב[[ארכיון גאולה ומשיח]] | ||
* [ | * [https://www.yeshiva.org.il/midrash/category/1260 שיעורים על הרבי מליובאוויטש] באתר ישיבה. | ||
* [ | * [https://www.yeshiva.org.il/midrash/3706=| הרבי מליובאוויטש ושלמות הארץ] | ||
* [https://he.chabad.org/therebbe/default_cdo/jewish/TheRebbeorg.htm הרבי] - "הרבי מליובאוויטש: חייו, פועלו ומורשתו", באתר [[בית חב"ד]] | |||
* [http://www.hermon.com/rebbe/ הרבי מלובביץ], באתר [http://www.hermon.com/ חרמון] | * [http://www.hermon.com/rebbe/ הרבי מלובביץ], באתר [http://www.hermon.com/ חרמון] | ||
* [ | * [https://www.mytzadik.com/tzadik.aspx?id=294 אדמו"ר מנחם מענדל שניאורסאהן מליובאוויטש], באתר MyTzadik | ||
*[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90) רבי מנחם מענדל שניאורסאהן], באנציקלופדיה "חב"דפדיה" של חסידי חב"ד | |||
* [http:// | *[https://www.yeshiva.org.il/midrash/28563|מתורת הרבי מליובאוויטש], הרב יהודה לייב גרונר | ||
*[ | |||
'''וידאו''' | '''וידאו''' | ||
| שורה 149: | שורה 115: | ||
* [http://col.org.il/pics/inbox/933E-03_9202954.wmv סרט באנגלית עם פס תרגום לעברית] על הרבי | * [http://col.org.il/pics/inbox/933E-03_9202954.wmv סרט באנגלית עם פס תרגום לעברית] על הרבי | ||
* [http://col.org.il/files/0.43759885988_79065238.wmv סרט בערך משנות השבעים] על הרבי | * [http://col.org.il/files/0.43759885988_79065238.wmv סרט בערך משנות השבעים] על הרבי | ||
*[ | *[https://meirtv.com/shiurim/shiur-6637/| סרט וידאו], פגישתו עם הרבנים הראשיים לישראל [[הרב אברהם שפירא]] ו[[הרב מרדכי אליהו]]. | ||
'''תמונות''' | '''תמונות''' | ||
* גלריות; [http://col.org.il/show_side_art2.asp?48 ראשונה], [http://col.org.il/show_side_art2.asp?115 שנייה] ו[http://col.org.il/show_side_art2.asp?150 שלישית] | * גלריות; [http://col.org.il/show_side_art2.asp?48 ראשונה], [http://col.org.il/show_side_art2.asp?115 שנייה] ו[http://col.org.il/show_side_art2.asp?150 שלישית] | ||
''' ספריו ''' | ''' ספריו ''' | ||
* [ | * [https://chabadlibrary.org/books/admur/index.htm ספרי הרבי מלובביץ'] בצורה מסודרת, באתר ספריית חב"ד | ||
* [ | * [https://www.lahak.org/ ועד הנחות בלשון הקודש] - מערכת העורכת את כל ספרי הרבי מלובביץ' בעברית | ||
* [http://www.otzar770.com/ אוצר הרבי] - מאגר ספרים של הרבי כפי שנדפסו | * [http://www.otzar770.com/ אוצר הרבי] - מאגר ספרים של הרבי כפי שנדפסו | ||
* [http://sichoskodesh.com/ שיחות קודש] - שלא עברו הגהה ועריכה על ידי | * [http://sichoskodesh.com/ שיחות קודש] - שלא עברו הגהה ועריכה על ידי הרבי | ||
{{מיון רגיל: | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:שניאורסון רבי מנחם מנדל}} | |||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי חב"ד]] | [[קטגוריה:אדמו"רי חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:רבנים אמריקאים]] | [[קטגוריה:רבנים אמריקאים]] | ||
[[קטגוריה:מפרשי ההגדה של פסח]] | [[קטגוריה:מפרשי ההגדה של פסח]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:38, 26 ביוני 2024
|
|
| רבי מנחם מנדל שניאורסון | |
|---|---|
| הרבי מלובביץ' | |
 הרבי | |
| תאריך לידה | י"א בניסן תרס"ב |
| מקום לידה | ניקולייב, אוקראינה. |
| חסידות | חב"ד-ליובאוויטש |
| מקום פעילות | 770 - מרכז חב"ד העולמי, שכונת קראון הייטס, ברוקלין, ניו יורק. |
| מספר בשושלת | 7 |
| הקודם | רבי יוסף יצחק שניאורסון |
| תחילת כהונה | י' בשבט תש"י |
| רבותיו | אביו; רבי שניאור זלמן וילנקין; חמיו. |
| חיבוריו | (ראה לקמן) |
| אב | רבי לוי יצחק שניאורסון |
| אם | חנה, בת הרב מאיר שלמה ינובסקי |
| בת זוג | חיה מושקא |
רבי מנחם מנדל שניאורסון (י"א בניסן ה'תרס"ב - ג' תמוז ה'תשנ"ד) הוא האדמו"ר השביעי והאחרון בשושלת אדמו"רי ליובאוויטש, שעומד בנשיאותה ביד רמה החל משנת תשי"א.
קורות חייו[עריכה]
צעירותו[עריכה]
נולד בי"א בניסן ה'תרס"ב (1902) בניקולייב שבאוקראינה לאביו רבי לוי יצחק שניאורסון, דור חמישי לרבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק, האדמו"ר השלישי מליובאוויטש, ואמו מרת חנה, בת הרב מאיר שלמה ינובסקי - רבה של ניקולייב. אביו היה מורהו העיקרי. בהיותו כבן שבע עברה המשפחה לעיר יקטרינוסלב (כיום- דנפרופטרובסק שבאוקראינה), שם התמנה אביו לכהן כרב. ביקטרינוסלב למד באופן פרטי אצל הרב שניאור זלמן וילנקין, שנשכר לשם כך על ידי אביו. לצד התמדה והעמקה בש"ס, פוסקים ותורת הנסתר, גילה התעניינות גם באסטרונומיה ומדעים, ובגיל 16 החל ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה המקומית. בהמשך גם למד מתמטיקה וגיאומטריה באוניברסיטת לנינגרד. בשנת ה'תרפ"ג פגש לראשונה את רבי יוסף יצחק שניאורסון שהיה אביה של הרבנית חיה מושקא, אשתו לעתיד.
חתונתו[עריכה]
בי"ד בכסלו ה'תרפ"ט נשא את ביתו של האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון , הרבנית חיה מושקא שניאורסון. החתונה הייתה בוורשה שבפולין והיו בחתונה המון משתתפים. לאחר נישואיו עבר לברלין, שם למד מתמטיקה, פיזיקה ופילוסופיה באוניברסיטה. בברלין הוסמך לרבנות על ידי הרב יחיאל יעקב וינברג, בעל "שרידי אש". בשנת ה'תרצ"ג עבר לפריז, שם למד הנדסת חשמל בבית ספר לעבודות ציבוריות ובאוניברסיטת סורבון. בשנת תש"א הצטרף לחמיו שהתגורר באותה העת בשכונת קראון הייטס ברובע ברוקלין שבניו יורק. הוא החל לנהל את מוסדות חב"ד: מרכז החינוך, ארגון מחנה ישראל והוצאת הספרים "קה"ת" ("קרני הוד תורה"), ולפרנסתו עבד כמהנדס אניות בצי האמריקני, עד שהתפטר משרבתה העבודה במוסדות החסידות.
בהנהגת החסידות[עריכה]
בשנת תש"י (1950) נפטר חמיו הריי"צ, ונפלה מחלוקת בין החסידים אודות ממשיכו בהנהגת החסידים: חתנו הגדול של הריי"צ, ר' שמריהו גוראריה או חתנו הצעיר, ר' מנחם מנדל. רוב החסידים רצו לקבל את הנהגתו של ר' מנחם מנדל, אולם רעייתו של הריי"צ, הרבנית נחמה-דינה שניאורסון, רצתה כי הרב גוראריה יכהן כאדמו"ר. בי' בשבט תשי"א, בדיוק ביום השנה הראשון לפטירת הריי"צ הוכתר ר' מנחם מנדל לאדמו"ר, למורת רוחה של חמותו. בשל סירובה למינוי, לא קיבל ר' מנחם מנדל את ה"ספודיק" של הריי"צ (אך בכל אופן סירב לחבוש ספודיק והעדיף לחבוש מגבעת רגילה). בשנת תשי"ד קבל גם הרב גוראריה את הנהגתו של גיסו, והשתתף ב"התוועדויות" שערך. מאבק משפטי התנהל (בשנים תשמ"ה-תשמ"ז) בין יורשיו של הרב גוראריה לבין ר' מנחם מנדל אודות ירושת ספרייתו של הריי"צ, ובסיומו הוחזרו הספרים למשפחת שניאורסון.
תקופת הנהגתו התאפיינה בפריחה ושגשוג גדול של חסידות חב"ד, ופעילותה הפכה להיות חובקת עולם. הוא שלח "שלוחים" לרחבי העולם להפצת יהדות וקירוב לבבות (ראה לקמן). מאות אלפי יהודים מרחבי העולם נסעו לבית מדרשו בניו יורק על מנת להתברך וליטול עצה מפיו, עד שמפאת העומס הרב בשנת תשמ"א בוטלו כמעט לגמרי הפגישות היחידניות עמו (שכונו בפי החסידים "יחידות"). בהמשך, נהג לחלק מדי יום ראשון למבקרים הרבים שפקדו את מעונו שטר בן דולר אחד. הוא הפך לאחד המנהיגים היהודיים המשפיעים ביותר בעולם, והשפעתו ניכרת גם לאחר פטירתו. הוא יצר קשרים הדוקים עם גדולי הרבנים והאדמו"רים בארץ ובחו"ל, ורבים מהם ביקרו במעונו[1]. כמו כן, דמויות מפתח בפוליטיקה הישראלית נהגו לפקוד את מעונו, בהם: זלמן שז"ר[2], מנחם בגין, יצחק רבין, שמעון פרס, אריאל שרון, בנימין נתניהו, משה קצב, רחבעם זאבי ואחרים. הוא נהג להשמיע בתקיפות את דעותיו על המתרחש בארץ, גם כאשר הייתה בדבריו ביקורת חריפה על הפוליטיקיאים שבאו לבקרו.
משנת תשמ"ו החל לחלק דולרים ("חלוקת דולרים") בכל יום ראשון לכל המגיעים ל"חלוקת דולרים" במשך שעות רבות, על אף גילו המופלג.
פועלו[עריכה]
מוסד השליחים[עריכה]
כאמור לעיל, בתקופת הנהגתו ייסד וביסס את מפעל השליחים הגדול של חב"ד, במסגרתו נוסעים חסידי חב"ד לרחבי העולם, לייסד "בית חב"ד" להפצת תורה ומצוות בכל העולם. פעילות זו מהווה את אחד ממפעלי הקירוב הגדולים ביותר בכל הזמנים, ונחשבת עד היום לאחד מסמליה של תנועת חב"ד. עם השנים, רשת השליחים התארגנה למוסדות מאורגנים, המפעילים את השליחים ומרכזים את פעילותם.
במקביל, יזם "מבצעים" שונים- מבצע התפילין, מבצע המזוזה, מבצע נרות שבת וכד', במסגרתו יצאו חסידיו לחזק את קיום המצוות הללו בקרב היהודים.
החינוך[עריכה]
פעילותו הענפה בתחום החינוך בארה"ב זכתה להכרה אף מצד הקונגרס האמריקני, שהכריז על יום הולדתו (י"א בניסן) כ"יום החינוך", לתגבור המשאבים לקידום החינוך במדינה. בנוסף, העניק לו הקונגרס לאחר מותו את "מדליית הזהב של הקונגרס", אחד משני העיטורים הגבוהים ביותר לאזרחים בארצות הברית.
הרמב"ם היומי[עריכה]
- ערך מורחב - הרמב"ם היומי
יזם את מפעל "הרמב"ם היומי", במסגרתו לומדים את ספרי "משנה תורה" או "ספר המצוות" לרמב"ם באופן יום יומי, בשלושה מסלולים שונים, על מנת לאפשר לכל יהודי בכל רמה להקיף את החיבור המסכם של התורה שבעל פה.
התוועדויותיו[עריכה]
הרבי מליובאוויטש נוהג לערוך בכל מועד מיוחד "התוועדות" (המקבילה החב"דית ל"טיש" החסידי) בבית מדרשו בניו יורק. להתוועדויותיו נהרו משתתפים רבים מכל החוגים. מרכז ההתוועדות היה השיחה המרכזית שנשא, ע"פ רוב בהקשר לפרשת השבוע או המועד, שיחה שנמשכה זמן רב, ובמהלכה שרו ניגונים ושתו "לחיים".
שיחותיו אלו תועדו והודפסו בקבצי "התוועדויות" (לעתים הודפסו התוועדויותיו כפרוטוקול מפורט המציין מה נהג הרבי באותה התוועדות ואילו ניגונים שרו). מקבצים אלו לוקטה סדרת הספרים "התוועדויות - תורת מנחם", הכוללת עד כה קרוב לשבעים כרכים, כשעל פי הצפוי, לכשתסתיים מלאכת ההוצאה תכלול הסדרה קרוב למאה ושלושים חלקים.
ההערכה כלפיו[עריכה]
חותנו הריי"צ העיד בפני שלושה מחשובי חסידי חב"ד, כי חתנו "בקי בבבלי וירושלמי, רי"ף רא"ש ורמב"ם, הוא עורך תיקון חצות כל לילה ובקי בכל ה"לקוטי תורה" עם העיין'ס" (כלומר: ספר "ליקוטי תורה" של רבי שניאור זלמן מלאדי, עם כל המקורות שהובאו בספר כ"עיין...") [3]
רבי ישראל אבוחצירא העריך מאד את גדולתו של הרבי מליובאוויטש, וכשנשאל מה הוא אומר על כך שחסידי חב"ד אומרים שרבם הוא המשיח, ענה בערבית: "ראוי לו!"[4]. בשנת תשמ"ג פרסם, יחד עם הרב יצחק כדורי, כרוז, בו הם קוראים לרבי מליובאוויטש "מופת הדור גאון ישראל וקדושו".
הרב דוב בער אליעזרוב (רב שכונת קטמון בירושלים) כתב[5] "בזכרוני ששמעתי מסבי הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב זצ"ל, עוד בהיות הרבי בחור, "שישנו בחור ברוסיא שבקי בש"ס ובכל כתבי האריז"ל בעל פה", והכוונה הייתה על הרבי. וכבר נודע שמו בכל העולם כולו, שהיה פאר הדורות וקירב רבבות מישראל אל כנפי השכינה, צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל ורבים השיב מעוון. זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל". ובמקום אחר כתב[6]: "ובשנת תשי"ד נפגשתי עם הגאון המפורסם לשם ותהילה הגר"ח קרייזווירט הגאב"ד דאנטוורפן, שאמר לי בזה המילים: "אני ביקרתי את האדמו"ר מליובאוויטש הרבה פעמים, והנני מעיד עליו שאין רש"י בש"ס שנעלם ממנו ואין מדרש בעולם שאינו יודע אותו". הרב יהודה זרחיה הלוי סגל, רבה של קרית שלום, אמר: "התפיסה הפינומינלית שלו וזכרונו הנדיר ומוחו הבהיר והקדוש, הרימו אותו לדרגא עילאית, שקנה שביתה בכל היקפי מכמני התורה הקדושה בנגלה ובנסתר, הרמב"ם והשו"ע, כתבי האר"י וגדולי המקובלים, הפוסקים והשו"ת". לשאר דברי ההערכה וקשריו עם גדולי הדור ראה בג' כרכי ספר שמן ששון מחבריך.
מתנגדיו[עריכה]
דמותו הסוחפת ועידודו ללימוד וחיזוק האמונה במשיח וגאולה, עוררו עליו גם ביקורת. ההתנגדות התקיפה ביותר כלפיו באה מצדו של מנהיג ליטאי בארץ ישראל, הרב אלעזר מנחם מן שך. הרב שך ראה בהנהגותיו של הרבי מליובאוויטש, כדוגמת זו המורה שאין לישון בסוכה[7], הנהגות לא מדויקות הלכתית. כמו כן, ראה בעידוד האמונה במשיח שמחוזקת בחב"ד 'כפירה' מסוימת, וסבר כי הציפייה החב"דית לביאת המשיח "בקרוב ממש" ובמיידיות, עומדת בסתירה לנבואת חבקוק (חבקוק ב ג): "אם יתמהמה חכה לו- כי בא יבוא לא יאחר"(דרוש מקור). הרב שך גם התנגד לתפיסת חלק מחסידי חב"ד הדוגלת בעליונות חב"ד על פני שאר הזרמים ביהדות, וממילא רואה באדמו"ר מחב"ד את ראש בני ישראל.
עם פטירת הרב שך, נחלש העימות הציבורי הפומבי[8], אך משקעיו נותרו עד היום בקרב שני הצדדים.
לעומתו אמר הרבי ששלוש פעמים ביום אומרים בתפילה בברכת עבודה "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובברכת מצמיח קרן ישועה "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך" ושהיסוד השנים עשר מתוך הי"ג העיקרים שקבע הרמב"ם, העוסק בגאולה, מתומצת במילים "אף על פי שיתמהמה אחכה לו בכל יום שיבוא"[9])
חיבוריו[עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
ספרים שערך בעצמו[עריכה]
- היום יום - לוח שנה שיצא בשנת תש"ג (1943), ובו ליקוט פתגמים ורעיונות חסידיים על כל יום במעגל השנה. הלוח מתחיל מיום י"ט בכסלו שלא כלוח רגיל הפותח בראש השנה, וזאת לאור העובדה שי"ט בכסלו נקבע כ"ראש השנה לחסידות" - ולכן לוח שנה "חסידי" פותח ומסיים בו.
- - הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים - ליקוט מכל הראשונים והאחרונים על ההגדה של פסח ומקורותיה, לצד מנהגי חב"ד (תש"ז). בהגדה זו, מתגלה הרבי מליובאוויטש כביבליוגרף מהשורה הראשונה, כאשר לצד כל נוסח מופיעות המקבילות שלו בכל הנוסחים, והסברים מדוע בחר בעל התניא שסידר את ההגדה בנוסח חב"ד בנוסח זה דווקא.
- ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש - תולדותיו של רבי שמואל שניאורסון, האדמו"ר הרביעי בשושלת חב"ד.
ספרים שהגיה[עריכה]
- לקוטי שיחות - ליקוט מתוך דברי תורה שהשמיע בהתוועדויות שערך בשבתות ובמועדים. בסדרה כלולות שיחות העוסקות בפירושו של רש"י לפרשת השבוע, ביאורי החסידות על הפרשה, עיונים בתורת הרמב"ם, מהלכים למדניים בפרשה, ועוד. השיחות הוגהו על ידו מדי שבוע, ונקבצו לסדרה בת ארבעים כרכים.
- ספר המאמרים מלוקט - ליקוט של "מאמרי-חסידות" (ביאורים בתורת החסידות) שהשמיע בהזדמנויות שונות. בספרים אלו מרוכזים רק המאמרים שהוגהו על ידו (מאות אחרים שלא הוגהו מרוכזים בספרים המכונים "ספר המאמרים"). סדרה זו כוללת ששה כרכים (ח"א; ח"ב; ח"ג; ח"ד).
- קונטרס עניינה של תורת החסידות - באור מהותה של תורת החסידות, והחידוש שבה על חלקי התורה האחרים (חלק ה"פשט", ה"רמז" ה"דרוש" וה"סוד").
יתר ספריו[עריכה]
- סדרת "תורת מנחם - התוועדויות" - שיחותיו בזמנים שונים שלא עברו הגהה שלו לפני הדפסתן. סדרה זו ערוכה לפי סדר השנים שאמרם. סדרה זו כוללת כיום שמונים ואחד כרכים, ומתעתדת להכיל כמאה ושלושים כרכים, עם השלמת עריכתה.
- תורת מנחם - ספר המאמרים - ספר זה כולל את כל מאמריו בין השנים תשי"א-תשמ"ח. רבים מן המאמרים הופיעו כבר בסדרת ההתועדויות. סדרה זו כוללת 37 כרכים.
- אגרות קודש - מבחר ממכתביו, בין השנים תרצ"ט (עוד בטרם כיהן כאדמו"ר) - תשל"ח. באגרות אלו מופיעות הדרכות ליחיד ולציבור, עצות, ביאורים בתורת הנגלה והנסתר, ועוד. עד כה, כוללת הסדרה 33 כרכים.
- תשובות וביאורים - תשובות בהלכה ובאגדה שפרסם בבטאון החב"די "קובץ ליובאוויטש" שיצא לאור בניו יורק בשנים תש"ח-תש"ט.
- דבר מלכות - שיחותיו של של הרבי מהשנים ה'תשנ"א וה'תשנ"ב העוסקות בעיקר בעניני גאולה ומשיח וההתקדמות של דורנו לכיוון הגאולה.
| הקודם: רבי יוסף יצחק שניאורסון |
אדמו"רי חב"ד | הבא: --- |
לקריאה נוספת[עריכה]
- פרופ' ירמיהו ברנובר, נביא מקרבך - הביוגרפיה של הרבי מלובביץ', מ.מ.ש הוצאה לאור, 2007.
- ד"ר יצחק קראוס, "השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב"ד" - על הרבי מליובאוויטש בהנהגת חב"ד.
- מנחם מענדל ברונפמן, אליהו קירשנבאום ומשה שילת (עורכים), השביעי, ספריית מעיינותיך, כסליו תשע"ד
- הרבי - מבט אישי, "מה סודה של מנהיגות הרבי, חוברת זו.. ביטוי צנוע לדרך מנהיגותו של הרבי", י"ל על ידי חב"ד ויסקונסין ארצות הברית, בשיתוף צעירי אגודת חב"ד, 2008.
ָָ* יחיאל הררי, סודו של הרבי, הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב, תשע"ג
- שניאור זלמן רודרמן, חד בדרא, תולדות ופרקי חיים של אדמו"ר מליובאוויטש, תורת חב"ד לבני הישיבות, ירושלים, כסלו תשע"ו
קישורים חיצוניים[עריכה]
אודותיו
- מגוון חומר ומקורות בנושא, בתוך תיקיית נצחיות חייו של נשיא הדור בארכיון גאולה ומשיח
- שיעורים על הרבי מליובאוויטש באתר ישיבה.
- הרבי מליובאוויטש ושלמות הארץ
- הרבי - "הרבי מליובאוויטש: חייו, פועלו ומורשתו", באתר בית חב"ד
- הרבי מלובביץ, באתר חרמון
- אדמו"ר מנחם מענדל שניאורסאהן מליובאוויטש, באתר MyTzadik
- רבי מנחם מענדל שניאורסאהן, באנציקלופדיה "חב"דפדיה" של חסידי חב"ד
- הרבי מליובאוויטש, הרב יהודה לייב גרונר
וידאו
- מגזין שבועי - מראות ושיחות של הרבי
- סרט באנגלית עם פס תרגום לעברית על הרבי
- סרט בערך משנות השבעים על הרבי
- סרט וידאו, פגישתו עם הרבנים הראשיים לישראל הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו.
תמונות
ספריו
- ספרי הרבי מלובביץ' בצורה מסודרת, באתר ספריית חב"ד
- ועד הנחות בלשון הקודש - מערכת העורכת את כל ספרי הרבי מלובביץ' בעברית
- אוצר הרבי - מאגר ספרים של הרבי כפי שנדפסו
- שיחות קודש - שלא עברו הגהה ועריכה על ידי הרבי
הערות שוליים
- ↑ ראה בספר "שיח שרפי קודש" שבו לוקטו שיחותיו עם רבנים ואדמ"ורים רבים שבאו למעונו.
- ↑ שז"ר היה נחשב למקורב ביותר אל האדמו"ר, בשל מוצאו החב"די. ראה בספר "נשיא וחסיד" אודות קשריו של שז"ר עם האדמו"ר.
- ↑ ימי מלך, חלק א, עמ', עמ' 536
- ↑ הרב שלום דובער וולפא, "שמן ששון מחבריך" ערך: רבי ישראל אבוחצירא; שלמה וויצמן, "ראוי לו!" ראיון לשבועון בית משיח גיליון 909
- ↑ "דבר ציון" עמוד רע"ו.
- ↑ ספר "כבוד רחמים" בשולי המאמר
- ↑ ראה שערי הלכה ומנהג (או"ח ח"ב אות רסח עמ' רלח ואילך; מובא גם כאן, וכן בתשובתו לרב צבי כהנא.
- ↑ דבר המתבטא - בין היתר - בסדרת פגישות בין הרב יואל כהן ('החוזר' של הרבי מליובאוויטש) לרבנים נכבדים בציבור הליטאי, כדוגמת הרב חיים קניבסקי, הרב אהרן ליב שטיינמן (הקלטה מהפגישה), הרב ברוך דוב פוברסקי ועוד.
- ↑ י"ג עיקרי הרמב"ם. המקור המתמצת את העיקר השנים עשר מובא בערך על י"ג עיקרים