תורה שבכתב: הבדלים בין גרסאות בדף

התורה שבכתב הוא כינוי לחמשה חומשי תורה ולשאר ספרי התנ"ך שנכתבו על ידי הנביאים במהלך הדורות.

חומשי התורה[עריכה]

חמשה חומשי תורה הם חמשת הספרים של התורה :ספר בראשית, ספר שמות, ספר ויקרא, ספר במדבר וספר דברים. לכל הספרים יחדיו אנו קוראים חומש. חמשת הספרים הם הספרים הראשונים מתוך כ"ד ספרי התנ"ך והם מקיפים תקופה של 2,489 שנה מבריאת העולם עד לפטירתו של משה רבינו. על פי תקנה שתיקן משה ולאחר מכן עזרא קוראים את חומשי התורה בקריאת התורה בימי שני וחמישי ובשבת מתוך ספר תורה מקלף.

ספרי הנביאים[עריכה]

ספרי הנביאים הם החלק השני (האמצעי) בתורה שבכתב, העוסק בתקופת הנביאים, החל מפטירת משה רבנו ועד תחילת בית שני. נהוג לחלק את "נביאים" לשני חלקים: נביאים ראשונים ונביאים אחרונים. החלק הראשון של ספרי נביאים מורכב מארבעה ספרים: יהושע, שופטים, שמואל (א' וב') ומלכים (א' וב'). ספרי נביאים ראשונים הם ברובם סיפוריים, ועוסקים בתקופה שבין מות משה וכיבוש הארץ, לחורבן בית ראשון.

בניגוד לנביאים הראשונים, ספרי הנביאים אחרונים מורכבים בעיקר מנבואות ארוכות, וכמעט אין בהם סיפורים. החלק מורכב מספרי הנביאים ישעיה ירמיה ויחזקאל, ומספרי תרי עשר: הושע, יואל, עמוס, עובדיה, יונה, נחום, מיכה, חבקוק, צפניה, חגי זכריה מלאכי.

כתובים[עריכה]

את ספרי הכתובים ניתן לחלק לשלושה חלקים: ספרי אמ"ת (איוב, משלי, תהילים), חמש מגילות, והספרים האחרונים^[1]. המגילות כוללות את מגילת שיר השירים מגילת רות מגילת איכה מגילת קהלת מגילת אסתר. את מגילת אסתר קוראים בפורים כחלק ממצוות מקרא מגילה ואת שאר המגילות קוראים לפי חלק מהמנהגים במהלך מועדי השנה.

איסור אמירת פסוקים בעל פה[עריכה]

ערך מורחב - דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה

הגמרא במסכת גיטין גיטין ס ב דורשת מהפסוקים "כתוב לך את הדברים האלה", "כי על פי הדברים האלה" שתורה שבכתב יש לקרוא מתוך הכתוב, ותורה שבעל פה יש ללמוד רק בעל פה וממילא, שדברים שבכתב אסור לאמרם על פה ודברים שבעל פה אסור לכתבם. יש הסוברים שזו דרשה גמורה והדבר אסור מן התורה וכן נראה מרוב הפוסקים, ומאידך יש הסוברים שהדבר אסור רק מדרבנן^[2], ויש אומרים שאין בדבר איסור ממש ‏^[3].

חשיבותה[עריכה]

חז"ל אמרו כי התורה שבכתב ניתנה למשה בסיני יחד עם התורה שבע"פ ולכן מי שמודה רק בתורה שבכתב הוא מין. הצדוקים והקראים האמינו רק בתורה שבכתב. הכוזרי מסביר כי לא יתכן להבין את התורה שבכתב בלא התורה שבעל פה.

ראו גם[עריכה]

• תורה שבעל פה