קבלה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (32 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הסטוריה== | ==הסטוריה== | ||
{| class="wikitable" border="1" | |||
! זמן !! פעילות !! הערות | |||
|- | |||
| מאז ומתמיד || יחידי עולם עוסקים בסתר בתורת הרז || | |||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |||
| שנת ב' 1760- בערך || [[אברהם אבינו]] מחבר את [[ספר יצירה]], שהוא הספר הבסיסי ללימוד הקבלה || | |||
|- | |||
| שנת ג'תת"ק 140 בערך || [[רשב"י]] מחבר את הזוהר ובכך מגלה את תורת הנסתר || תקופה זו היא כמה עשרות שנים לאחר החורבן, כי בתחילת הגלות ניתנת תורת הסוד הגואלת ומוציאה מהגלות | |||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |||
| האלף השישי 1240 והלאה || זמן גילוי חכמת הקבלה. ה[[רמב"ן]] פותח את תקופה זו || | |||
|- | |||
| שנת ר"פ 1520 בערך || חי ה[[רמ"ק]] - מגדולי המקובלים || בדורו של [[האר"י]] אך קדם לו | |||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |||
| שנת ש' 1540 בערך || הופעת [[האר"י]] ותלמידיו, שעיקר הבנתנו היום ב"זוהר" היא ע"פ פרשנותו || לאחר שזוככנו בכור ההיתוך של ייסורי הגלות, נכשר גילוי הקבלה בהדרגה להמון | |||
|- | |||
| שנת ת"ק 1740 בערך || מופיעים [[רבי ישראל בעל שם טוב]] וממשיכיו, שבאמצעות תורת [[החסידות]] פועלים להורדת פנימיות התורה לשכלנו ולהפצת לימודה בהמון || | |||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |||
| מאה 20 לסה"נ || [[הרב קוק]] ו[[הרב יהודה לייב הלוי אשלג]] מנסים להתאים את חכמת הקבלה לבני זמננו || | |||
|} | |||
==חכמי ישראל במשך הדורות== | ==חכמי ישראל במשך הדורות== | ||
*אברהם אבינו (א'תתקמ"ח-ב'קכ"ג) מחבר את ספר יצירה. | |||
* | *[[אברהם אבינו]] (א'תתקמ"ח-ב'קכ"ג) מחבר את [[ספר יצירה]]. | ||
*הרמ"ק (רפ"ב-ש"ל 1522-1570) - ר' משה קורדובירו. תלמידו של | *[[יעקב אבינו]]- מחבר (ע"פ המסורת) את [[ספרא דצניעותא]]. | ||
*האר"י (רצ"ד-של"ב 1534-1572) - ר' יצחק לוריא אשכנזי. נולד בירושלים. תלמידם של ה[[רדב"ז]] ובעל ה[[שיטה מקובצת]], ואף סייע בכתיבת השיטה | *[[רבי שמעון בר יוחאי]] (נפטר בערך בשנת ג'תתקכ"ה 165) - מחבר הזוהר הקדוש. | ||
* | *[[רבי נחוניא בן הקנה]] מחבר [[ספר הבהיר]]. | ||
* | *[[רבי משה בן נחמן]]- הרמב"ן- חיבר פירושים על התורה בהם שילב מתורת הקבלה. | ||
*הרב קוק | *[[רבי שלמה הלוי אלקבץ]]- רבו של הרמ"ק חיבר כמה פיוטים וחיבורים בקבלה. | ||
*[[רבי יוסף קארו]]- עסק הרבה בקבלה, וזכה לגילויי מלאך "מגיד". | |||
*[[רבי משה קורדובירו]] (רפ"ב-ש"ל 1522-1570) - ר' משה קורדובירו. תלמידו של [[רבי יוסף קארו]] בנגלה ושל רבי שלמה אלקבץ בנסתר. גדול המקובלים שלפני האר"י. | |||
*[[האר"י]] (רצ"ד-של"ב 1534-1572) - ר' יצחק לוריא אשכנזי. נולד בירושלים. תלמידם של ה[[רדב"ז]] ובעל ה[[שיטה מקובצת]], ואף סייע בכתיבת השיטה מקובצ�. פגש את הרמ"ק. היה לו [[גילוי אליהו]] תדיר. פירש את הזוהר. לא השאיר חיבורים בכתב, אך לאחר מותו, תלמידו - [[רבי חיים ויטאל]] - הדפיס את תורתו. | |||
*[[רבי חיים ויטאל]] (ש"ג-ש"פ 1543-1620) - נולד ב[[צפת]]. תלמידו של [[רבי משה אלשיך]] בנגלה ושל הרמ"ק בנסתר. תלמידו המובהק של האר"י וקיבל ממנו את סודותיו בתורת הקבלה. כתב את תורתו של האר"י בספר "עץ חיים". לפני מותו ציווה שיקברו עימו את כל כתביו, וכן עשו. לאחר מכן הוציאום ע"פ שאילת חלום. | |||
*[[הבעל שם טוב]] (ת"ס-תק"כ 1700-1760) - הפיץ את הקבלה בהמון בעזרת תנועת החסידות שייסד. | |||
*[[הגר"א]]- מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות, גדול בקבלה, מחבר פירוש על ספרא דצניעותא ועד חיבורים בקבלה. | |||
*[[רבי שניאור זלמן מלאדי]]- מייסד [[חסידות חב"ד]] ובעל [[ספר התניא]]. | |||
*[[רבי חיים מוולוז'ין]]- תלמיד הגר"א, מייסד [[ישיבת וולוז'ין]], מחבר הספר [[נפש החיים]]. | |||
*[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] (תרכ"ה-תרצ"ה)- מקובל, פוסק, רב, משורר והוגה דעות גדול, מאבות "הציונות הדתית", [[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי לישראל]] הראשון. | |||
*[[הרב יהודה לייב הלוי אשלג]]- מחבר "[[פירוש הסולם]]" המתאים את הזוהר לזמננו. | |||
*[[הרב דניאל פריש]]- מחבר פירוש "מתוק מדבש" המתאים את הזוהר ללשון זמננו. | |||
==ספרי יסוד בקבלה== | ==ספרי יסוד בקבלה== | ||
*ספר יצירה - אברהם אבינו. | *ספר יצירה - אברהם אבינו. | ||
*[[זוהר]] - רשב"י. | *[[זוהר]] - רשב"י. | ||
*עץ חיים - עיקר תורתו של האר"י. נכתב ע"י ר' חיים ויטאל. | *עץ חיים - עיקר תורתו של האר"י. נכתב ע"י ר' חיים ויטאל. | ||
==יסודות== | ==יסודות== | ||
*'''עיקרה - לימוד קבלה:''' הלומדים תורה ללא חכמת הקבלה עושים את התורה יבישה, וכל החסד שהם עושים בלימודם אינו אלא לטובת עצמם, הם גורמים עניות וחורבן וביזה והרג ואבדון לעולם, תורתם אינה לשמה, ובעוון זה אורך גלותנו וכל הצרות הנמשכות ממנה. | *'''עיקרה - לימוד קבלה:''' הלומדים תורה ללא חכמת הקבלה עושים את התורה יבישה, וכל החסד שהם עושים בלימודם אינו אלא לטובת עצמם, הם גורמים עניות וחורבן וביזה והרג ואבדון לעולם, תורתם אינה לשמה, ובעוון זה אורך גלותנו וכל הצרות הנמשכות ממנה. | ||
*'''מטרתה:''' בירור בניין העולמות והשתלשלותם מראש כל הדרגות עד לעולמות התחתונים שאין תחתון מהם. | *'''מטרתה:''' בירור בניין העולמות והשתלשלותם מראש כל הדרגות עד לעולמות התחתונים שאין תחתון מהם. | ||
*'''מטרת הבריאה:''' מטרת ה' בבריאה היתה שנכיר אותו, כי רק אז נוכל להמליכו עלינו. הכרתנו בייחודו הבלעדי היא שיא הטובה שביכולתנו להשיג בחיינו. כדי להביא לנו טובה זו, ברא ה' את הבריאה ואותנו בתוכה, כי רק כך יתאפשר לנו להכירו, להמליכו, ולזכות בטוב המוחלט. | *'''מטרת הבריאה:''' מטרת ה' בבריאה היתה שנכיר אותו, כי רק אז נוכל להמליכו עלינו. הכרתנו בייחודו הבלעדי היא שיא הטובה שביכולתנו להשיג בחיינו. כדי להביא לנו טובה זו, ברא ה' את הבריאה ואותנו בתוכה, כי רק כך יתאפשר לנו להכירו, להמליכו, ולזכות בטוב המוחלט. | ||
*'''רוע:''' עולם הסטרא אחרא נבנה גם הוא - כעולם הטוהר - מארבע עולמות ופרצופיהם (עשר הספירות נחלקות לחמישה פרצופים), שהרי "גם את זה לעומת זה עשה אלוקים" - כדי שהבחירה תהיה חופשית ונכונה, צריך שלכל כח קדושה תהיה מקבילה שוות ערך בטומאה. מקום עמידת הסטרא אחרא הוא בתחתית הסולם, מתחת לעולם העשייה. | *'''רוע:''' עולם הסטרא אחרא נבנה גם הוא - כעולם הטוהר - מארבע עולמות ופרצופיהם ([[עשר הספירות]] נחלקות לחמישה פרצופים), שהרי "גם את זה לעומת זה עשה אלוקים" - כדי שהבחירה תהיה חופשית ונכונה, צריך שלכל כח קדושה תהיה מקבילה שוות ערך בטומאה. מקום עמידת הסטרא אחרא הוא בתחתית הסולם, מתחת לעולם העשייה. | ||
*'''מצוות ועבירות:''' במעשינו הרעים, חלילה, יש בכוחנו להגביר את כוחה של הסטרא אחרא עד כדי נתינת יכולת שליטה שלה בעולמות ובפרצופי הקדושה. אולם במקביל, כל מעשה טוב מגביר את האור וממילא מחליש את כוחה של הסטרא אחרא, משפילה ומקטינה, כי היא יכולה להצליח ולהתפשט רק כששורר חושך והאור מוסתר. העולם נוסד כך שמעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, ובאפשרותנו להתגבר עליה ולמונעה מלהחריבנו. | *'''מצוות ועבירות:''' במעשינו הרעים, חלילה, יש בכוחנו להגביר את כוחה של הסטרא אחרא עד כדי נתינת יכולת שליטה שלה בעולמות ובפרצופי הקדושה. אולם במקביל, כל מעשה טוב מגביר את האור וממילא מחליש את כוחה של הסטרא אחרא, משפילה ומקטינה, כי היא יכולה להצליח ולהתפשט רק כששורר חושך והאור מוסתר. העולם נוסד כך שמעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, ובאפשרותנו להתגבר עליה ולמונעה מלהחריבנו. | ||
*'''תפקיד האדם:''' לשחרר את הניצוצות (מהקדושה) מאחיזת הסטרא אחרא ולהעלותם ע"י השימוש בהם לענייני עבודת ה' וכך להכניס גם אותם לעולם התיקון. עלינו להשלים את מה שהחל ה' במלאכת תיקון העולם, ועלינו להישמר מלקלקלו, חלילה. | *'''תפקיד האדם:''' לשחרר את הניצוצות (מהקדושה) מאחיזת הסטרא אחרא ולהעלותם ע"י השימוש בהם לענייני עבודת ה' וכך להכניס גם אותם לעולם התיקון. עלינו להשלים את מה שהחל ה' במלאכת תיקון העולם, ועלינו להישמר מלקלקלו, חלילה. | ||
| שורה 35: | שורה 60: | ||
@המקובלים עד הרמ"ק ועד בכלל: סוברים שהתהוות העולמות נעשתה ע"י עילה ועלול, סיבה ומסובב (בחסידות שיטה זו נקראת "שיטת השתלשלות"). | @המקובלים עד הרמ"ק ועד בכלל: סוברים שהתהוות העולמות נעשתה ע"י עילה ועלול, סיבה ומסובב (בחסידות שיטה זו נקראת "שיטת השתלשלות"). | ||
@האר"י: סובר שהתהוות העולמות נעשתה ע"י "צמצום" - אור אין סוף ב"ה צמצם את עצמו ונתן אפשרות להתהוות עולמות (בהבנת דבריו נחלקו החסידים והמתנגדים). | @האר"י: סובר שהתהוות העולמות נעשתה ע"י "צמצום" - אור אין סוף ב"ה צמצם את עצמו ונתן אפשרות להתהוות עולמות (בהבנת דבריו נחלקו החסידים והמתנגדים). | ||
==מי ראוי ללמוד קבלה== | |||
במשך הדורות היו שהתנגדו ללימוד הקבלה לכל העם: ה[[רמב"ם]] כתב שניתן ללמוד את חכמת הסוד רק לאחר שימלא כריסו בש"ס ופוסקים. וכן ה[[ש"ך]] | ==מי ראוי ללמוד קבלה?== | ||
במשך הדורות היו שהתנגדו ללימוד הקבלה לכל העם: ה[[רמב"ם]] כתב שניתן ללמוד את חכמת הסוד רק לאחר שימלא כריסו בש"ס ופוסקים. וכן ה[[ש"ך]] יו"ד, רמ"ו סק"ו כתב שיש שכתבו שלא ללמוד קבלה עד שיהיה בן ארבעים שנה. עוד הוסיף הש"ך שצריך קדושה וטהרה וזריזות ונקיות ללימוד קבלה ורוב המתפרצים לעלות בחכמה זו קודם הזמן הראוי קומטו בלא עת (וראה הערת [[הרב הנזיר]] בענין זה [[תבנית:הידעת?/ט"ז אייר ה'תשע"ב|כאן]]). | |||
יחד עם זאת, ככל שימות ה[[משיח]] הולכים ומתקרבים, כן הולכות ומתרבות ההקלות. הרמ"ק, למשל, התיר את העיסוק בקבלה גם לבני עשרים (אור נערב, ח"ג פ"א), בעוד ר' אייזיק מקומרנא כתב בספרו "נוצר חסד" (על פרקי אבות ד', כ') בזו הלשון: "ולו עמי שומע לי בדור הזה שהמינות גובר היו לומדין עם תינוק בן תשעה שנים ספר הזוהר והתיקונים להגות בהם והיה יראת חטאו קודמת לחכמתו ויתקיים". | יחד עם זאת, ככל שימות ה[[משיח]] הולכים ומתקרבים, כן הולכות ומתרבות ההקלות. הרמ"ק, למשל, התיר את העיסוק בקבלה גם לבני עשרים (אור נערב, ח"ג פ"א), בעוד ר' אייזיק מקומרנא כתב בספרו "נוצר חסד" (על פרקי אבות ד', כ') בזו הלשון: "ולו עמי שומע לי בדור הזה שהמינות גובר היו לומדין עם תינוק בן תשעה שנים ספר הזוהר והתיקונים להגות בהם והיה יראת חטאו קודמת לחכמתו ויתקיים". | ||
| שורה 43: | שורה 70: | ||
"גילוי חכמה זאת עתה בדורות גרועות הוא כדי שיהיה לנו מגן עתה לאחוז בלבב שלם באבינו שבשמים, כי באותן הדורות הקודמים היו אנשי מעשה וחסידים, והמעשים טובים היו מצילין אותן מפי המקטריגים, עתה רחוקים אנו משרש העליון כמו השמרים בתוך החביות, מי יגן עלינו אם לא קריאתינו בחכמה הזאת הנפלאה והעמוקה. ובפרט על דרך שכתב הרב [האר"י] ז"ל שהנסתרות נעשו עתה כמו נגלות, כי בדור הזה מושל הזנות ומלשינות ולשון הרע ושנאה שבלב, ונתפשטו הקליפות באופן שמתבייש האדם לנהוג דברי חסידות, והשם יגן עלינו וימחול לעונינו, אכי"ר". | "גילוי חכמה זאת עתה בדורות גרועות הוא כדי שיהיה לנו מגן עתה לאחוז בלבב שלם באבינו שבשמים, כי באותן הדורות הקודמים היו אנשי מעשה וחסידים, והמעשים טובים היו מצילין אותן מפי המקטריגים, עתה רחוקים אנו משרש העליון כמו השמרים בתוך החביות, מי יגן עלינו אם לא קריאתינו בחכמה הזאת הנפלאה והעמוקה. ובפרט על דרך שכתב הרב [האר"י] ז"ל שהנסתרות נעשו עתה כמו נגלות, כי בדור הזה מושל הזנות ומלשינות ולשון הרע ושנאה שבלב, ונתפשטו הקליפות באופן שמתבייש האדם לנהוג דברי חסידות, והשם יגן עלינו וימחול לעונינו, אכי"ר". | ||
עם זאת מצינו תלמידי חכמים עצומים במשך הדורות שעסקו בקבלה גם בגיל צעיר מאוד,כדוגמת הרמח"ל(גיל 14),הגר"א(גיל 9) ועוד. ומסבירים זאת אחרוני זמננו(הרב אורי שרקי שליט"א) שהכוונה ב'בן ארבעים' היא,שהוא מוכן לקבל כזאת חכמה עליונה. ואכן יש בימינו אנשים שאף שהם מעל גיל 40,אינם מסוגלים ללמוד תורת הסוד. ולעומתם,יש אנשים שמתחת לגיל 40,ולומדים תורת הסוד. | |||
==מושגי יסוד בקבלה== | |||
* [[עשר הספירות]] | |||
* [[אין סוף]] | |||
* [[צמצום]] | |||
* [[אור מקיף]] ו[[אור פנימי]] | |||
* ארבעה עולמות: [[אצילות]], [[בריאה (קבלה)|בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]] (אבי"ע) | |||
==מושגים קבליים נוספים== | |||
* [[גלגול נשמות]] | |||
* [[כף הקלע]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/340 למי מותר ללמוד קבלה ומאיזה גיל?] שיעור מאת [[הרב זלמן מלמד]] | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/46460 האם מותר לפנות למקובלים ואיך מזהים מקובל אמיתי?] סרטון מאת הרב עודד מילר | |||
* [https://ravsherki.org/index.php?option=com_content&view=featured&Itemid=101180 הרב אורי שרקי - שיעורים] | |||
* [https://play.google.com/store/apps/details?id=com.Kabbalah.Mind אפליקציית קבלה - תכנים בחכמת הקבלה] | |||
* [https://play.google.com/store/apps/details?id=com.zoharyomi ספרי קבלה להורדה - אפליקציה - זוהר, כתבי האר"י רמח"ל ועוד] | |||
[[קטגוריה:קבלה|*]] | |||
[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]] | [[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]] | ||
[[קטגוריה:מבט על המציאות]] | |||
גרסה אחרונה מ־04:11, 18 באוקטובר 2024
|
|
הסטוריה[עריכה]
| זמן | פעילות | הערות |
|---|---|---|
| מאז ומתמיד | יחידי עולם עוסקים בסתר בתורת הרז | |
| שנת ב' 1760- בערך | אברהם אבינו מחבר את ספר יצירה, שהוא הספר הבסיסי ללימוד הקבלה | |
| שנת ג'תת"ק 140 בערך | רשב"י מחבר את הזוהר ובכך מגלה את תורת הנסתר | תקופה זו היא כמה עשרות שנים לאחר החורבן, כי בתחילת הגלות ניתנת תורת הסוד הגואלת ומוציאה מהגלות |
| האלף השישי 1240 והלאה | זמן גילוי חכמת הקבלה. הרמב"ן פותח את תקופה זו | |
| שנת ר"פ 1520 בערך | חי הרמ"ק - מגדולי המקובלים | בדורו של האר"י אך קדם לו |
| שנת ש' 1540 בערך | הופעת האר"י ותלמידיו, שעיקר הבנתנו היום ב"זוהר" היא ע"פ פרשנותו | לאחר שזוככנו בכור ההיתוך של ייסורי הגלות, נכשר גילוי הקבלה בהדרגה להמון |
| שנת ת"ק 1740 בערך | מופיעים רבי ישראל בעל שם טוב וממשיכיו, שבאמצעות תורת החסידות פועלים להורדת פנימיות התורה לשכלנו ולהפצת לימודה בהמון | |
| מאה 20 לסה"נ | הרב קוק והרב יהודה לייב הלוי אשלג מנסים להתאים את חכמת הקבלה לבני זמננו |
חכמי ישראל במשך הדורות[עריכה]
- אברהם אבינו (א'תתקמ"ח-ב'קכ"ג) מחבר את ספר יצירה.
- יעקב אבינו- מחבר (ע"פ המסורת) את ספרא דצניעותא.
- רבי שמעון בר יוחאי (נפטר בערך בשנת ג'תתקכ"ה 165) - מחבר הזוהר הקדוש.
- רבי נחוניא בן הקנה מחבר ספר הבהיר.
- רבי משה בן נחמן- הרמב"ן- חיבר פירושים על התורה בהם שילב מתורת הקבלה.
- רבי שלמה הלוי אלקבץ- רבו של הרמ"ק חיבר כמה פיוטים וחיבורים בקבלה.
- רבי יוסף קארו- עסק הרבה בקבלה, וזכה לגילויי מלאך "מגיד".
- רבי משה קורדובירו (רפ"ב-ש"ל 1522-1570) - ר' משה קורדובירו. תלמידו של רבי יוסף קארו בנגלה ושל רבי שלמה אלקבץ בנסתר. גדול המקובלים שלפני האר"י.
- האר"י (רצ"ד-של"ב 1534-1572) - ר' יצחק לוריא אשכנזי. נולד בירושלים. תלמידם של הרדב"ז ובעל השיטה מקובצת, ואף סייע בכתיבת השיטה מקובצ�. פגש את הרמ"ק. היה לו גילוי אליהו תדיר. פירש את הזוהר. לא השאיר חיבורים בכתב, אך לאחר מותו, תלמידו - רבי חיים ויטאל - הדפיס את תורתו.
- רבי חיים ויטאל (ש"ג-ש"פ 1543-1620) - נולד בצפת. תלמידו של רבי משה אלשיך בנגלה ושל הרמ"ק בנסתר. תלמידו המובהק של האר"י וקיבל ממנו את סודותיו בתורת הקבלה. כתב את תורתו של האר"י בספר "עץ חיים". לפני מותו ציווה שיקברו עימו את כל כתביו, וכן עשו. לאחר מכן הוציאום ע"פ שאילת חלום.
- הבעל שם טוב (ת"ס-תק"כ 1700-1760) - הפיץ את הקבלה בהמון בעזרת תנועת החסידות שייסד.
- הגר"א- מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות, גדול בקבלה, מחבר פירוש על ספרא דצניעותא ועד חיבורים בקבלה.
- רבי שניאור זלמן מלאדי- מייסד חסידות חב"ד ובעל ספר התניא.
- רבי חיים מוולוז'ין- תלמיד הגר"א, מייסד ישיבת וולוז'ין, מחבר הספר נפש החיים.
- הרב אברהם יצחק הכהן קוק (תרכ"ה-תרצ"ה)- מקובל, פוסק, רב, משורר והוגה דעות גדול, מאבות "הציונות הדתית", הרב הראשי לישראל הראשון.
- הרב יהודה לייב הלוי אשלג- מחבר "פירוש הסולם" המתאים את הזוהר לזמננו.
- הרב דניאל פריש- מחבר פירוש "מתוק מדבש" המתאים את הזוהר ללשון זמננו.
ספרי יסוד בקבלה[עריכה]
- ספר יצירה - אברהם אבינו.
- זוהר - רשב"י.
- עץ חיים - עיקר תורתו של האר"י. נכתב ע"י ר' חיים ויטאל.
יסודות[עריכה]
- עיקרה - לימוד קבלה: הלומדים תורה ללא חכמת הקבלה עושים את התורה יבישה, וכל החסד שהם עושים בלימודם אינו אלא לטובת עצמם, הם גורמים עניות וחורבן וביזה והרג ואבדון לעולם, תורתם אינה לשמה, ובעוון זה אורך גלותנו וכל הצרות הנמשכות ממנה.
- מטרתה: בירור בניין העולמות והשתלשלותם מראש כל הדרגות עד לעולמות התחתונים שאין תחתון מהם.
- מטרת הבריאה: מטרת ה' בבריאה היתה שנכיר אותו, כי רק אז נוכל להמליכו עלינו. הכרתנו בייחודו הבלעדי היא שיא הטובה שביכולתנו להשיג בחיינו. כדי להביא לנו טובה זו, ברא ה' את הבריאה ואותנו בתוכה, כי רק כך יתאפשר לנו להכירו, להמליכו, ולזכות בטוב המוחלט.
- רוע: עולם הסטרא אחרא נבנה גם הוא - כעולם הטוהר - מארבע עולמות ופרצופיהם (עשר הספירות נחלקות לחמישה פרצופים), שהרי "גם את זה לעומת זה עשה אלוקים" - כדי שהבחירה תהיה חופשית ונכונה, צריך שלכל כח קדושה תהיה מקבילה שוות ערך בטומאה. מקום עמידת הסטרא אחרא הוא בתחתית הסולם, מתחת לעולם העשייה.
- מצוות ועבירות: במעשינו הרעים, חלילה, יש בכוחנו להגביר את כוחה של הסטרא אחרא עד כדי נתינת יכולת שליטה שלה בעולמות ובפרצופי הקדושה. אולם במקביל, כל מעשה טוב מגביר את האור וממילא מחליש את כוחה של הסטרא אחרא, משפילה ומקטינה, כי היא יכולה להצליח ולהתפשט רק כששורר חושך והאור מוסתר. העולם נוסד כך שמעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, ובאפשרותנו להתגבר עליה ולמונעה מלהחריבנו.
- תפקיד האדם: לשחרר את הניצוצות (מהקדושה) מאחיזת הסטרא אחרא ולהעלותם ע"י השימוש בהם לענייני עבודת ה' וכך להכניס גם אותם לעולם התיקון. עלינו להשלים את מה שהחל ה' במלאכת תיקון העולם, ועלינו להישמר מלקלקלו, חלילה.
כל מצווה שאדם עושה וכל עבירה שהוא נמנע מלעשותה הם נדבך בתיקון העולמות, בהחשת ביטול הרע וביעורו, עד שיתוקנו כל העולמות במלכות ש-די, המלכות שהיתה מטרת הבריאה ותכליתה.
- אחדות ה': נחלקו בזה המקובלים -
- המקובלים עד הרמ"ק ועד בכלל: סוברים שהתהוות העולמות נעשתה ע"י עילה ועלול, סיבה ומסובב (בחסידות שיטה זו נקראת "שיטת השתלשלות").
- האר"י: סובר שהתהוות העולמות נעשתה ע"י "צמצום" - אור אין סוף ב"ה צמצם את עצמו ונתן אפשרות להתהוות עולמות (בהבנת דבריו נחלקו החסידים והמתנגדים).
מי ראוי ללמוד קבלה?[עריכה]
במשך הדורות היו שהתנגדו ללימוד הקבלה לכל העם: הרמב"ם כתב שניתן ללמוד את חכמת הסוד רק לאחר שימלא כריסו בש"ס ופוסקים. וכן הש"ך יו"ד, רמ"ו סק"ו כתב שיש שכתבו שלא ללמוד קבלה עד שיהיה בן ארבעים שנה. עוד הוסיף הש"ך שצריך קדושה וטהרה וזריזות ונקיות ללימוד קבלה ורוב המתפרצים לעלות בחכמה זו קודם הזמן הראוי קומטו בלא עת (וראה הערת הרב הנזיר בענין זה כאן).
יחד עם זאת, ככל שימות המשיח הולכים ומתקרבים, כן הולכות ומתרבות ההקלות. הרמ"ק, למשל, התיר את העיסוק בקבלה גם לבני עשרים (אור נערב, ח"ג פ"א), בעוד ר' אייזיק מקומרנא כתב בספרו "נוצר חסד" (על פרקי אבות ד', כ') בזו הלשון: "ולו עמי שומע לי בדור הזה שהמינות גובר היו לומדין עם תינוק בן תשעה שנים ספר הזוהר והתיקונים להגות בהם והיה יראת חטאו קודמת לחכמתו ויתקיים".
את הטעם לכך, מבאר ר' יעקב צמח, בהקדמתו ל"עץ חיים": "גילוי חכמה זאת עתה בדורות גרועות הוא כדי שיהיה לנו מגן עתה לאחוז בלבב שלם באבינו שבשמים, כי באותן הדורות הקודמים היו אנשי מעשה וחסידים, והמעשים טובים היו מצילין אותן מפי המקטריגים, עתה רחוקים אנו משרש העליון כמו השמרים בתוך החביות, מי יגן עלינו אם לא קריאתינו בחכמה הזאת הנפלאה והעמוקה. ובפרט על דרך שכתב הרב [האר"י] ז"ל שהנסתרות נעשו עתה כמו נגלות, כי בדור הזה מושל הזנות ומלשינות ולשון הרע ושנאה שבלב, ונתפשטו הקליפות באופן שמתבייש האדם לנהוג דברי חסידות, והשם יגן עלינו וימחול לעונינו, אכי"ר".
עם זאת מצינו תלמידי חכמים עצומים במשך הדורות שעסקו בקבלה גם בגיל צעיר מאוד,כדוגמת הרמח"ל(גיל 14),הגר"א(גיל 9) ועוד. ומסבירים זאת אחרוני זמננו(הרב אורי שרקי שליט"א) שהכוונה ב'בן ארבעים' היא,שהוא מוכן לקבל כזאת חכמה עליונה. ואכן יש בימינו אנשים שאף שהם מעל גיל 40,אינם מסוגלים ללמוד תורת הסוד. ולעומתם,יש אנשים שמתחת לגיל 40,ולומדים תורת הסוד.