אשת אחיו שלא היה בעולמו: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} ==הגדרת המושג== '''אשת אחיו שלא היה בעולמו''' הוא מושג בהלכות יבום, המתייחס ל[[יבמ...") |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרת המושג== | ==הגדרת המושג== | ||
'''אשת אחיו שלא היה בעולמו''' הוא מושג בהלכות [[יבום]], המתייחס ל[[יבמה]] ש[[נפילה לייבום|נפלה לייבום]] לאח, אך אסורה לו מפני שלפני כן היתה נשואה לאחיו השני, שנפטר קודם שנולד האח השלישי, ומפני שהאח הראשון והשלישי לא היו יחד בעולם, נאסרה עליו עולמית במיתת האח הגדול | '''אשת אחיו שלא היה בעולמו''' הוא מושג בהלכות [[יבום]], המתייחס ל[[יבמה]] ש[[נפילה לייבום|נפלה לייבום]] לאח, אך אסורה לו מפני שלפני כן היתה נשואה לאחיו השני, שנפטר קודם שנולד האח השלישי, ומפני שהאח הראשון והשלישי לא היו חיים יחד בעולם, נאסרה עליו עולמית במיתת האח הגדול ולכן לא מתייבמת ולא [[חליצה|חולצת]] גם כשנפלה מהאח השני, ופוטרת [[צרה|צרתה]] וצרת צרתה עד סוף העולם מדין [[צרת ערווה]]. {{ש}} | ||
לדוגמא: ראובן ושמעון אחים. ראובן היה נשוי לשרה, ולאחר מיתתו נולד לו אח נוסף בשם לוי. לאחר שלוי נולד, ייבם שמעון את שרה, ולו אשה נוספת בשם רבקה. לאחר מכן מת שמעון, אך לוי אינו מייבם את שרה, שהיא אשת אחיו שלא היה בעולמו, וגם את רבקה שהיא צרתה. | |||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
מקור הדין מופיע ב[[משנה]] הראשונה ב[[מסכת יבמות]] ({{מקור|משנה יבמות א א}}; {{מקור|בבלי יבמות ב ב}}): "חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף העולם ואלו הן... ואשת אחיו שלא היה בעולמו... הרי אלו פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן הייבום עד סוף העולם". | |||
[[רש"י]] מסביר כי הטעם לכך שאשת אחיו שלא היה בעולמו פטורה ופוטרת צרתה הוא מפני שכתוב בפסוק בתחילת פרשת ייבום {{מקור|דברים כה ה|כן}}: "כי ישבו אחים '''יחדו''' ומת אחד מהם...", כלומר, שייבום יכול להתקיים רק כאשר שני האחים הינם בעלי ישיבה יחד בעולם, כלומר, שהיו חיים יחד, אך כאשר אחד מהם מעולם לא חי יחד עם השני אין ייבום, והואיל והאח הגדול והאח הצעיר לא ישבו יחד בעולמם, כאשר מת הגדול נאסרה על הצעיר (שלא היה בעולם בשעת פטירת אחיו), ו"[[הואיל ונאסרה שעה אחת נאסרה עולמית]]", כדין כל יבמה אחרת, והרי היא כ[[אשת אח שיש לה בנים]]. | |||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
כיתר הנשים המנויות במשנה שפוטרות צרותיהן וצרות-צרותיהן, גם אשת אחיו שלא היה בעולמו אינה פוטרת צרתה אם מתה או התגרשה לפני מיתת בעלה, כך שבשעת מיתת הבעל הצרה כבר אינה צרתה. המייבם את אשת אחיו שלא היה בעולמו או צרתה, חייב [[כרת]], מפני שאינן נופלות לייבום נשאר עליהן איסור [[אשת אח]]. | |||
בגמרא {{מקור|בבלי יבמות יח ב|כן}} מובאת מחלוקת בין [[רבי שמעון]] לתנא קמא, האם כאשר האח השני ייבם את אשת הראשון, ורק לאחר מכן נולד האח השלישי, שכאשר נולד כבר היתה אשת הראשון נשואה לשני, תיאסר גם כן משום אשת אחיו שלא היה בעולמו או לא, והלכה נפסקה כדעת תנא קמא, שבין נולד השלישי לפני שייבם השני, ובין נולד לאחר שייבם השני, אסורה {{מקור|רמב"ם יבום וחליצה ו יז|כן}}. | |||
אם האח השני לא הספיק לייבם את אשת הראשון, אלא עשה בה [[מאמר]] בלבד, היא פטורה מן החליצה ומן הייבום, אך צרתה חולצת ולא מתייבמת, משום שמאמר לא קונה ביבמה קנין גמור {{מקור|רמב"ם יבום וחליצה ו יח$שם יח|כן}}. | |||
[[קטגוריה:יבום וחליצה]] | [[קטגוריה:יבום וחליצה]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:35, 27 באוקטובר 2024
|
|
הגדרת המושג[עריכה]
אשת אחיו שלא היה בעולמו הוא מושג בהלכות יבום, המתייחס ליבמה שנפלה לייבום לאח, אך אסורה לו מפני שלפני כן היתה נשואה לאחיו השני, שנפטר קודם שנולד האח השלישי, ומפני שהאח הראשון והשלישי לא היו חיים יחד בעולם, נאסרה עליו עולמית במיתת האח הגדול ולכן לא מתייבמת ולא חולצת גם כשנפלה מהאח השני, ופוטרת צרתה וצרת צרתה עד סוף העולם מדין צרת ערווה.
לדוגמא: ראובן ושמעון אחים. ראובן היה נשוי לשרה, ולאחר מיתתו נולד לו אח נוסף בשם לוי. לאחר שלוי נולד, ייבם שמעון את שרה, ולו אשה נוספת בשם רבקה. לאחר מכן מת שמעון, אך לוי אינו מייבם את שרה, שהיא אשת אחיו שלא היה בעולמו, וגם את רבקה שהיא צרתה.
מקור וטעם[עריכה]
מקור הדין מופיע במשנה הראשונה במסכת יבמות (משנה יבמות א א; בבלי יבמות ב ב): "חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף העולם ואלו הן... ואשת אחיו שלא היה בעולמו... הרי אלו פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן הייבום עד סוף העולם".
רש"י מסביר כי הטעם לכך שאשת אחיו שלא היה בעולמו פטורה ופוטרת צרתה הוא מפני שכתוב בפסוק בתחילת פרשת ייבום (דברים כה ה): "כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם...", כלומר, שייבום יכול להתקיים רק כאשר שני האחים הינם בעלי ישיבה יחד בעולם, כלומר, שהיו חיים יחד, אך כאשר אחד מהם מעולם לא חי יחד עם השני אין ייבום, והואיל והאח הגדול והאח הצעיר לא ישבו יחד בעולמם, כאשר מת הגדול נאסרה על הצעיר (שלא היה בעולם בשעת פטירת אחיו), ו"הואיל ונאסרה שעה אחת נאסרה עולמית", כדין כל יבמה אחרת, והרי היא כאשת אח שיש לה בנים.
פרטי הדין[עריכה]
כיתר הנשים המנויות במשנה שפוטרות צרותיהן וצרות-צרותיהן, גם אשת אחיו שלא היה בעולמו אינה פוטרת צרתה אם מתה או התגרשה לפני מיתת בעלה, כך שבשעת מיתת הבעל הצרה כבר אינה צרתה. המייבם את אשת אחיו שלא היה בעולמו או צרתה, חייב כרת, מפני שאינן נופלות לייבום נשאר עליהן איסור אשת אח.
בגמרא (בבלי יבמות יח ב) מובאת מחלוקת בין רבי שמעון לתנא קמא, האם כאשר האח השני ייבם את אשת הראשון, ורק לאחר מכן נולד האח השלישי, שכאשר נולד כבר היתה אשת הראשון נשואה לשני, תיאסר גם כן משום אשת אחיו שלא היה בעולמו או לא, והלכה נפסקה כדעת תנא קמא, שבין נולד השלישי לפני שייבם השני, ובין נולד לאחר שייבם השני, אסורה (רמב"ם יבום וחליצה ו יז).
אם האח השני לא הספיק לייבם את אשת הראשון, אלא עשה בה מאמר בלבד, היא פטורה מן החליצה ומן הייבום, אך צרתה חולצת ולא מתייבמת, משום שמאמר לא קונה ביבמה קנין גמור (שם יח).