חסידות ויז'ניץ: הבדלים בין גרסאות בדף
תגית: ביטול |
אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חסידות ויז'ניץ''' היא [[חצר חסידית]] שנוסדה בעיירה ויז'ניץ בבוקובינה שבאימפריה האוסטרית, (כיום באוקראינה) באמצע המאה ה-19, וראשיה הם האדמו"רים ממשפחת הגר. | |||
==החסידות בארץ== | |||
החסידות המרכזית כיום בקרית ויזניץ בבני ברק היא בראשות [[רבי ישראל הגר]] בנו [[הגדול]] של הישועות משה. חצר זו מונה נכון לשנת 2021 5,000 בתי אב בישראל ועוד 1,500 בתי אב בחו"ל, חצר נוספת בשם מרכז חסידי ויז'ניץ היא חצרו של הבן הצעיר של הישועות משה, [[רבי מנחם מנדל הגר]], שמרכזה ברחוב עזרא בבני ברק והיא מו"מ נכון להיום כ1000 משפחות בארץ ובעולם. | |||
חצרות נוספות הקשורות לגזע ויז'ניץ הן [[חסידות ויז'ניץ במונסי]] המונה כ- 2,800 בתי-אב, [[חסידות סרט ויז'ניץ]] בחיפה המונה כ-1,300 בתי-אב{{הערה|המספרים ל-2016 מ: Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.}}, חסידות דז'יקוב-ויז'ניץ ברחובות וחסידות קוסוב בבורו פארק. בנוסף ישנן עוד חצרות קטנות של צאצאי אדמו"רי ויז'ניץ: שאץ ויז'ניץ, אטניא, ווישווא וסטרוז'ניץ. | |||
חצרות נוספות הקשורות לגזע ויז'ניץ הן [[ | |||
==הערות== | ==הערות== | ||
גרסה אחרונה מ־12:28, 3 בנובמבר 2024
|
|
חסידות ויז'ניץ היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה ויז'ניץ בבוקובינה שבאימפריה האוסטרית, (כיום באוקראינה) באמצע המאה ה-19, וראשיה הם האדמו"רים ממשפחת הגר.
החסידות בארץ[עריכה]
החסידות המרכזית כיום בקרית ויזניץ בבני ברק היא בראשות רבי ישראל הגר בנו הגדול של הישועות משה. חצר זו מונה נכון לשנת 2021 5,000 בתי אב בישראל ועוד 1,500 בתי אב בחו"ל, חצר נוספת בשם מרכז חסידי ויז'ניץ היא חצרו של הבן הצעיר של הישועות משה, רבי מנחם מנדל הגר, שמרכזה ברחוב עזרא בבני ברק והיא מו"מ נכון להיום כ1000 משפחות בארץ ובעולם.
חצרות נוספות הקשורות לגזע ויז'ניץ הן חסידות ויז'ניץ במונסי המונה כ- 2,800 בתי-אב, חסידות סרט ויז'ניץ בחיפה המונה כ-1,300 בתי-אב[1], חסידות דז'יקוב-ויז'ניץ ברחובות וחסידות קוסוב בבורו פארק. בנוסף ישנן עוד חצרות קטנות של צאצאי אדמו"רי ויז'ניץ: שאץ ויז'ניץ, אטניא, ווישווא וסטרוז'ניץ.
הערות[עריכה]
- ↑ המספרים ל-2016 מ: Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.