באר הגולה (רבקש): הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(מחיקת אזכור שמיוחס לערך המקורי בויקיפידיה, ואינו מוזכר כאן) |
||
| (8 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''באר הגולה''' הוא חיבורו המפורסם של רבי משה רבקש, חיבור המקיף את כל ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]], ומטרתו לציין את מקורותיו של השולחן ערוך, מדברי ה[[גמרא]] וה[[ראשונים]]. | |||
==השם '''באר הגולה'''== | |||
החיבור נקרא על שם הבור מים שהיה ב'''לשכת הגולה''' בבית המקדש המים שבבור הגולה (ראה עירובין קד, א) באו ממעין שהיה שם, וממנה מספקים לכל העזרה (פי' [[הגר"א]] שם. וכן נראה מגירסת ה[[ספרי]]: [[באר הגולה]]). | |||
המהדורה הראשונה של ה"שולחן ערוך" עם ה"באר הגולה", [[הוצאה לאור|יצאה לאור]] על ידי ד"ר אפרים בואינו ויעקב קאסטילו, על חשבונם, ב[[אמשטרדם]] בין השנים [[ה'תכ"א]]–[[ה'תכ"ו]] ([[1661]]–[[1666]]). הקשר בין רבי משה הליטאי והמדפיסים ההולנדיים התאפשר בעקבות שהותו של רבי משה למשך זמן מה ברוטרדם. המדפיסים ביקשו ממנו להגיה את ה"שולחן ערוך" שבהוצאתם, ותוך כדי עבודתו חיבר את חיבורו. החל מהוצאה זו חזר ונדפס החיבור בשולי רוב המהדורות של ה"שולחן ערוך". [[הסכמה|הסכמות]] של גדולי הדור על החיבור נדפסו ב"ישורון"{{הערה|1=כרך ה, עמודים תרעא–תרעז.}}. בין נותני ההסכמות נמנים רבי גרשון אשכנזי מחבר שו"ת עבודת הגרשוני, רבני [[ועד ארבע ארצות]], רבני אמשטרדם ורבני [[ליוורנו]]. | |||
חיבורים נוספים שחיבר, הם ספר '''כללי ההוראה''' הכולל את כללי פסיקת ההלכה, ו'''כלי הגולה''' הכולל אסופת פירושים לשולחן ערוך והכרעות הלכתיות. החיבורים הללו לא הודפסו. | חיבורים נוספים שחיבר, הם ספר '''כללי ההוראה''' הכולל את כללי פסיקת ההלכה, ו'''כלי הגולה''' הכולל אסופת פירושים לשולחן ערוך והכרעות הלכתיות. החיבורים הללו לא הודפסו. | ||
==[[באר הגולה ( | ==[[באר הגולה (מהר"ל)]]== | ||
יש חיבור נוסף של [[רבי יהודה ליווא בן בצלאל]] [[מהר"ל]] מ[[פראג]] הנקרא גם בשם זה [[באר הגולה ( | יש חיבור נוסף של [[רבי יהודה ליווא בן בצלאל]] [[מהר"ל]] מ[[פראג]] הנקרא גם בשם זה [[באר הגולה (מהר"ל)]]. | ||
==הערות== | ==הערות== | ||
גרסה אחרונה מ־12:24, 10 בדצמבר 2024
|
|
באר הגולה הוא חיבורו המפורסם של רבי משה רבקש, חיבור המקיף את כל ארבעת חלקי השולחן ערוך, ומטרתו לציין את מקורותיו של השולחן ערוך, מדברי הגמרא והראשונים.
השם באר הגולה[עריכה]
החיבור נקרא על שם הבור מים שהיה בלשכת הגולה בבית המקדש המים שבבור הגולה (ראה עירובין קד, א) באו ממעין שהיה שם, וממנה מספקים לכל העזרה (פי' הגר"א שם. וכן נראה מגירסת הספרי: באר הגולה).
המהדורה הראשונה של ה"שולחן ערוך" עם ה"באר הגולה", יצאה לאור על ידי ד"ר אפרים בואינו ויעקב קאסטילו, על חשבונם, באמשטרדם בין השנים ה'תכ"א–ה'תכ"ו (1661–1666). הקשר בין רבי משה הליטאי והמדפיסים ההולנדיים התאפשר בעקבות שהותו של רבי משה למשך זמן מה ברוטרדם. המדפיסים ביקשו ממנו להגיה את ה"שולחן ערוך" שבהוצאתם, ותוך כדי עבודתו חיבר את חיבורו. החל מהוצאה זו חזר ונדפס החיבור בשולי רוב המהדורות של ה"שולחן ערוך". הסכמות של גדולי הדור על החיבור נדפסו ב"ישורון"[1]. בין נותני ההסכמות נמנים רבי גרשון אשכנזי מחבר שו"ת עבודת הגרשוני, רבני ועד ארבע ארצות, רבני אמשטרדם ורבני ליוורנו.
חיבורים נוספים שחיבר, הם ספר כללי ההוראה הכולל את כללי פסיקת ההלכה, וכלי הגולה הכולל אסופת פירושים לשולחן ערוך והכרעות הלכתיות. החיבורים הללו לא הודפסו.
באר הגולה (מהר"ל)[עריכה]
יש חיבור נוסף של רבי יהודה ליווא בן בצלאל מהר"ל מפראג הנקרא גם בשם זה באר הגולה (מהר"ל).
הערות[עריכה]
- ↑ כרך ה, עמודים תרעא–תרעז.