נס חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־02:01, 21 בדצמבר 2008

הפניה ל:

ניסי חנוכה

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-"בבית שני כשמלכי יון גזרו גזירות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות. וצר להם לישראל מאוד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלקי אבותינו והושיעם מידם והצילם. וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר מן מאתים שנים עד החרבן השני. וכשגברו ישראל על אויביהם ואיבדום, בכ"ה בחדש כסלו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פח אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים, עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור. ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת ימים האלו, שתחילתן כ"ה בכסלו, ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות, להראות ולגלות הנס, וימים אלו הן הנקראים חנוכה" {{מקור|(רמב"ם הלכות חנוכה פרק ג הלכות א - ג)}}.
+#הפניה [[ניסי חנוכה]]
-משמעות המילה "חנוכה" היא: חנו כ"ה, כלומר, שביום כ"ה בכסלו חנו {{מקור|(זכו למנוחה)}} מאויביהם. בימים אלו עשו את חנוכת בית המקדש, כי טיהרוהו מהטומאה שטימאו אותו היוונים. השם "חנוכה" מכוון גם לחנוכת המזבח ובית המקדש.
-זכר לנס פח השמן, מדליקים נרות בשמונת ימי חנוכה. ראה: [[נר חנוכה]].
-בתפילת שמונה עשרה {{מקור|(בברכת "מודים")}} ובברכת המזון {{מקור|(בברכת "נודה לך")}}, מוסיפים בשמונת ימי החנוכה את נוסח "על הנסים... בימי מתתיהו...". בנוסח "על הנסים" מודים לה' ומהללים אותו על תשועתו בימי גזירות היוונים.
-נהוג לאכול בחנוכה מאכלי חלב, לפי שהנס נעשה על ידי מאכלי חלב, שהאכילה יהודית את האויב. יהודית היתה בתו של יוחנן כהן גדול, היא האכילה גבינה את ראש היוונים כדי שיצמא, ישתכר וירדם. אחר כך היא כרתה את ראשו וכל צבאו ברח. על ידי כך היתה ישועה גדולה לעם ישראל.
-[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

נס חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־02:01, 21 בדצמבר 2008

תפריט ניווט

חיפוש